קשה לי ועצוב לי איתה אבל אני אוהב אותה

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: קשה לי ועצוב לי איתה אבל אני אוהב אותה

Re:

הודעה על ידי פילוסוף רוחני אוהב » 24 מאי 2019, 23:21

כדי לגעת קרוב, צריך להתחיל ממגע רחוק יותר שמבטא אהבה. כשיש רגע שתחוש אהבה חזקה אליה, בטא אותה במגע עדין ומתקרב ותן לה להתקרב בתגובה עד שתגיעו למגע קרוב. לא למהר לאינטימיות. אם היא כועסת כשמעירים לה, צריך להסביר לה ברור את העניין ואת הבעיה הנידונה מבלי האשמות וכעסים. אתה לא מוכרח לשלם אלפי דולרים בשביל חברותכם, אפשר וכדאי שתבדקו ביחד איך תנצלו בחוכמה את הכסף. כדאי לבלות במקומות איכותיים, ואז הם שווים את המחיר. מוטב ששניכם תשלמו ולא רק אתה. אם חברים מדבריע עליכם רע, בקשו מהם להפסיק וודאו שאתם בטוחים שהחברות ביניכם בסדר.

ברח מהר!!! יש אהבות שלא נועדו לזוגיות

הודעה על ידי דורית כהן » 08 מאי 2019, 05:13

רועי היקר, ראשית, תודה על הדברים המרגשים אם כי כואבים שכתבת בצורה כל כך בהירה ומיוחדת. 
שלוש נשים הגיבו לך באותו כיוון. כל מי שקורא את מה שכתבת תוהה - איך יתכן שאתה נשאר בקשר עם אישה כל כך בעייתית. היא גם בעייתית באישיות שלה, ויתכן שחן צודקת ויש לה "הפרעת אישיות גבולית" - שזו אחת ההפרעות הקשות ביותר לטיפול ולשינוי ואחת ההפרעות שגורמות הכי הרבה סבל לבני הזוג. (וכמובן גם לה עצמה).
מה שעוד מאפיין את ההפרעה הזאת היא שלאישה כזאת יש המון קסם אישי ונופלים ברישתה על ההתחלה בגלל זה, מתאהבים בה, ועד מהרה נחשפות הבעיות שלה. 
אז שני מסרים לי אליך:
1. אם יש לה הפרעת אישיות כזאת - ברח מהר! 
2. אם אין לה - וזאת ההתנהגות שלה איתך - ברח מהר!

מתחיל להבין??
לא כל אהבה/התאהבות מתאימה לזוגיות. בעיקר חד צדדיות...

אז נכון. "נפלת" והתאהבת בבחורה. עכשו קח את עצמך וברח משם כמה שיותר מהר ושמור על עצמך. בעיקר שמור לא להיכנס איתה להריון, כי האהבה שלך אליה תיגמר עם הזמן, והצרה הזאת תישאר צמודה אליך כל החיים שלך.

מצטערת על המילים הבוטות, אבל אני חושבת שמישהו צריך לנער אותך!

Re:

הודעה על ידי גאיה » 07 מאי 2019, 19:41

מדוע אתה רואה צרה חולה ונצמד? מה בנפשך לא בריא שמשאיר אותך שם איתה במקום להמשיך הלאה למערכת יחסים בריאה!
קודם טפל בעצמך ואח'כ אם בכלל באישיותה הסוציומטית.
ברגע שהפילה היית צריך לקום וללכת ממנה
טיפול!

Re:

הודעה על ידי אחת » 07 מאי 2019, 15:47

אין לי מושג אם יש לה בעיה נפשית כמו שכתבו לפני, אבל לכל הפחות נשמע שהיא לא ממש בעניין שלך אבל זה נחמד שאתה משלם ותומך. לא ברור לי למה אחרי כל כך מעט זמן ביחד תוך כדי הפגנת חוסר עניין מצידה ניסיתם לעשות ילדים והחלטתם להתחתן.

Re: מתכון בטוח לסבל, שברון לב ויאוש.

הודעה על ידי חן.פ » 07 מאי 2019, 08:25

היי רועי.
נשמע שמצאת לך איזו בורדר ליינית אמיתית. על פי תיאורך מדובר בבחורה מאוד ילדותית, תלותית, לא יציבה וחסרת כל יכולת להרגיש הבנה לרגשותיך. אפילו לעבוד היא לא הייתה מסוגלת מאחר ואישיותה השברירית אינה מאפשרת לה להתמודד עם כל קושי, עם כל דרישה ממנה. כמו ילדה קטנה, היא אינה מרגישה שעליה לקחת אחריות על חייה ושלא ניתן לבוא אליה בשום בקשה. הדבר היחיד בו היא מגלה עקביות הוא בלמצוץ ממך את כל האהבה, האנרגיה וההשקעה שלך. מעבר לכך - שאל את עצמך - מדוע אתה מסכים לזה? הסיפור נשמע מאוד קיצוני ורטה האנשים לא היו מסכימים ליחס כזה? אתה סובל אבל כנראה בכל זאת אתה מרוויח מהקשר החולה הזה משהו: אולי התמיכה בבחורה תלותית ובגחמותיה גורמת לך להרגיש שאתה "מציל" אותה ומטפל בה. אולי אתה צריך לבדוק מדוע יש בך דחף להתנהג ככה ולא לשלוח אותה קיבינימט במקום. מה שאתה מתאר לא נשמע כמו "אהבה" אלא כמו כפייתיות. היא בעקביות דוחה אותך מעליה, משפילה אותך ומעציבה אותך ואתה ממש כמו "פנקס הקטן" ( זה שיר, אם אתה לא מכיר חפש בגוגל ותבין על מה אני מדברת) ממשיך להעניק לה ולשרת אותה באופן נואש. אולי העובדה שאתם חיים בחול גורמת לך להתלות בה כמשהו מוכר ומשפחתי במקום חדש ולא מוכר? האם יש לך חברים וקשרים מלבד עם הנסיכה שלך? כי מדבריך עולה הרושם שהקשר איתה גוזל ממך את כל זמנך ומרצך.
אולי, עם טיפול א ר ו ך ואינטנסיבי של שניכם ואפילו של כל אחד לחוד , תוכל לצמוח ולהתגבר על התסביכים שגורמים לכם לנהל כזה קשר חולה ולהתקדם לקשר יציב ובריא, אך אני בספק אם בחורה עם הפרעת אישיות בכלל תבין שיש כלל בעיה בהתנהגותה. הכי בטוח - צא לדרך חדשה למרות הקושי ותעבוד על הנפש שלך בטיפול אישי כדי שבעתיד לא תכנס שוב לקשר דומה.
אתה בחור רגיש, דואג ומסור ואין סיבה שלא תעניק את כל המתנות בהן בורכת למישהי שתעריך זאת ויחד תצמחו ותקימו משפחה אוהבת.

קשה לי ועצוב לי איתה אבל אני אוהב אותה

הודעה על ידי רועי ג » 07 מאי 2019, 06:34

אתחיל מהבסיס. אני בן 36. היא בת 28. אני נולדתי בישראל. היא לא. אנחנו לא גרים בישראל. 
אנחנו ביחד חמישה חודשים. אני מבין שנקודת המבט שלי היא לא אובייקטיבית אבל אנסה להסביר למה קשה לי ומה המצב מנקודת מבטי 
אנחנו גרים ביחד ארבעה חודשים. היא עורכת דין במקצועה. 
העבודה הייתה לה קשה. הבוס שלה העביד אותה 16 שעות ביום. היא לא יכלה לעזוב אז אמרתי לה שלא תדאג אני אתמוך בה כדי שהיא תוכל למצוא את העבודה שמתאימה לה. וכך עשיתי. 
במהלך חמשת החודשים היו לנו תקופות קשות. דיברנו על ילדים. היא אמרה שהיא רוצה. אפילו ניסתה איתה וספרה ימים וחלון הזדמנויות. נכנסנו להריון ואיתו היא נכנסה לדכאון. 
החליטה שהיא לא רוצה הריון וקבעה תור להפלה. אמרתי לה שאני רוצה ילדים אבל אני אתמוך בה. הלכתי איתה. היא לא חשבה פעמים ועשתה את ההפלה. אני הייתי איתה ותמכתי בה. 
בכל החלטה שלה תמכתי. 
מבחינת אינטימיות מגע פיזי. כל פעם שזה מתקיים זה רק כאשר היא רוצה. היא צריכה ליזום את זה ורק אז יש משהו. אם אני יוזם את זה אז היא מסרבת. באופן תמידי. אז זה נכון. היא מחזיקה לי את היד. אבל אינטימיות בין שנינו כמעט לא קיימת אלא אם היא יוזמת מכיוון שלי היא מסרבת. כאשר בכל זאת יש אינטימיות שאני יזמתי היא נכנסת לדכאון לאחר מכן ויום שלם שהיא לא מדברת איתי רק עם אחרים.
אי אפשר להביע את הדעה שלי איתה. היא תתרגז. תכעס. ותחליט שהיא לא מגיבה לי במשך זמן רב. עד שאני בא לדבר איתה. מזה ארבעה חודשים שאני דיברתי איתה על כך שהחברות שלה לא צריכות ליצור איתה קשר בשעות מאוחרות. מאוחרות אני אומר שהטלפון שלה מצפצף הודעות ב2 בלילה ללא הפסקה. כל הלילה. היא הבטיחה שתדבר איתם אך לא עשתה כלום בנושא. היא שמה את הטלפון במצב רטט. אבל לא אמרה לחברות שלה לא לשלוח הודעות ושזה לא בסדר.

אחרי שארגנתי לה מסיבת רווקות. מיותר לציין שהרבה תודות לא קיבלתי. אך גם טענתי שזה לא בסדר שאני צריך לשלם על החניות של החברות שלה. סכום של 72 דולר. אני שילמתי על הכל. מלון. ארוחות - שהיא טענה שהם ישלמו והם לא. היא כעסה ולא דיברה איתי במשך שעה עד שפניתי לה באוטו. הסברתי את דעתי. אמרתי לה שזה לא צודק ששילמנו אלפי דולרים למסיבה והאוכל. ובסוף החברות שלה דופקות אותה על החנייה ומכניסות את זה על החשבון של החדר. היא אמרה שהיא תדבר איתם. אך היא מעולם לא עשתה את זה. אמרתי לה שהיא צריכה להגן עליי כאשר אנשים אחרים אומרים דברים עליי. טובים או רעים. היא התעלמה. הסברתי לה שזה לא בסדר שזה ככה. היא לא הבינה. שום דבר לא השתנה. מסיבה לא ידועה אני לא מקבל תפיחה על השכם ממנה. אחת החברות שלה ששולחות לה הודעה באמצע הלילה אמרה שלדעתה אני שתלטן. לא פגשה אותי מעולם אבל אמרה את זה כאשר בת הזוג שלי אמרה לה שאני לא אוהב את הרעיון שהיא נוסעת לחברות שלה לספש ונשארת שם את הלילה ואני לבד בבית. הן שותות ומבלות. במהלך כל התקופה אני מתייחס אליה כמו אל נסיכה. כשקשה לה אני מנסה לדובב אותה. כשיש לי משהו טוב אני אומר לה. כשאני רואה שהיא רוצה משהו - אני קונה לה. אבל מנגד. רומנטיקה לא קיימת אצלה. צורת הבעת הרגשות שלה. או הדרך שבה היא מראה לי שהיא אוהבת אותי. כמו שהיא טוענת - כמעט לא קיימת. מידיי פעם היא אומרת את המשפט ״אני אוהבת אותך״. ומחכה לתשובה. פה זה נגמר. אני דואג שיהיה לה פרחים טריים כל הזמן. מדליק לה נרות. כותב לה מכתבי אהבה. הודעות כל יום. הבטחות - שלל הבטחות באות מכיוונה. חלקן באספקט האינטימי. חלקם בתחומים אחרים - אבל כמעט אף אחת מהן לא מבוצעת. זה יכול להיות קטן כמו גירוד הגב שלי לפני שינה או חיבוק בלילה. אבל הם פשוט לא מתקיימים. סדר עדיפויות - היא תגיד שזה לא נכון. אבל זה כן. כשהיא לא מרגישה טוב. או כשמשהו מפריע לה. אני האחרון לדעת. זה יכול להיות העובדה שהיא לא מרגישה מחוברת אליי מינית. או העובדה שהיא חוששת שהיא בהריון. אבל היא תדבר עם כל אחד אחר בחיים שלה. מאשר איתי. אני הייתי שם בשבילה. בכל דבר. קל. קשה. אני הצעתי לה את עצמי ככר ביטחון. אמרתי לה שיהיה בסדר ושאין לה מה לדאוג. שאני אהיה שם בשבילה לא משנה מה יקרה. אבל קיים בי הפחד. החשש. שהדבר הוא לא דו צדדי. שאם יהיה קשה. שאם המצב יהיה הפוך. היא ממש לא תהיה שם בשבילי. היא תסתובב ותלך. או גרוע יותר - תעשה את זה בסתר.

עיקר הבעיות שלי היא שאם אני יוזם אינטימיות זה לא טוב. החברות שלה באות קודם. כשהיא בטלפון שלה עושה משהו ואני מתקרב היא ישר מעבירה חלון. וסוגרת את המסך. אנחנו קבענו להתחתן. הגענו לחודשיים לפני החתונה. היא כל פעם תירצה למה היא לא שולחת את ההזמנות. כל יום שאלתי אותה. בסוף אמרתי לה ״את רוצה לדחות את החתונה?״ התעלמה ממני. למחרת שאלתי מה קורה. אמרה ״חשבתי אמרת שדוחים את החתונה״. 
כואב לי. קשה לי. ניהלתי איתה עשרות שיחות. לפעמים היא מגיבה שהיא מבינה ומצטערת. לפעמים היא כועסת שאני אומר את זה. לא יודע מה לעשות. 

חזור למעלה