צעדים קריטיים וחששות מהעתיד

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: צעדים קריטיים וחששות מהעתיד

תשובתי מחולקת לשני חלקים

הודעה על ידי דורית כהן » 29 מרץ 2020, 06:07

יוספה יקרה, בעיני הדברים שציינת, על חלקם אפשר לעבוד ולשפר: הנושא של רגישות לצרכים שלך, מוכנות לנתינה ותמיכה ועזרה. הרבה מאד זוגות נתקלים בפערים בנושא הזה וניתן להקטין פערים. זה גם עניין של בגרות ובשלות וגם של איך את רותמת אותו לעזור לך. כי אם את עושה זאת על ידי תלונות ונזיפות והתחשבנויות - זה ממש לא רותם. יש דרכים לבקש עזרה שהן יותר נעימות וידידותיות ומצליחות לרתום את בן הזוג בצורה שלמה יותר, לא "שהוא עושה לך טובה"...
לגבי השוני בטמפרמנט ובסף הרגישות - זו בעייה יותר רצינית בעיני בטווח הארוך. השאלה היא איך לוקחים את זה, עד כמה אתם לומדים לבוא זה לקראת זה בלי לעצבן ולהתעצבן. לבוא עם גמישות ועם נדיבות. זה דורש תעצומות נפש גדולות. השאלה היא האם כל ההתחככויות האלו לא עלולות להיות במינונים גבוהים ותכופים מדי ביום יום שלכם ולקבור את האהבה תחת ריבים וויכוחים מתישים.

Re:

הודעה על ידי יוספה » 24 מרץ 2020, 13:45

את חושבת שלא ניתן לעבוד על הדברים הללו ולהגיע לפשרות כדי להשאר יחד?
בסופו של יום אנחנו אוהבים אחד את השני, השאלה היא האם זה באמת הכיוון הנכון.. אכן יש הרבה חיכוכים ברמת הניואנסים היום יומיים..

"לחוצת חתונה"...זה מפריע לקבל החלטה נכונה

הודעה על ידי דורית כהן » 15 מרץ 2020, 07:48

יוספה היקרה, את עכשו לחוצה להתחתן ומודאגת בגלל גילך. ממרום שנותי אגיד לך שזו תהיה טעות לעלות על מסלול שיקבע לך את כל חייך רק משום שעכשו את לחוצת חתונה.
אתם בני אדם מאד מאד שונים, ברמת הניואנסים הכי קטנים, הכי יומיומיים. זה משפיע מאד על איכות החיים וגורם לשחיקה מאד גדולה ולמתח רב וצבירת כעסים.
אמרת שאתם בטיפול זוגי וטוב שכך, כי עדיף לגלות את חוסר ההתאמה מוקדם ככל האפשר. לשניכם אין זמן לבזבז על זוגיות שסיכוייה להצליח נמוכים.

צעדים קריטיים וחששות מהעתיד

הודעה על ידי יוספה » 11 מרץ 2020, 17:29

היי דורית,

אני בת 29 לקראת נישואין. 
בן זוגי מבוגר ממני בכמה וכמה שנים. אנו רבים לא מעט, לפעמים הטונים עולים ומגיעים למקומות לא נעימים. 
לי יש סף רגישות מאוד נמוך, ולו גבוה, דבר שיוצר חיכוכים רבים בינינו (למשל- הוא אוהב בית מואר ומסנוור, אני אורות מאוד חלשים, הוא חייב לשמוע בעוצמה מאוד גבוהה, ואני לא מסוגלת לסבול הרבה רעש..)
הולכים לטיפול זוגי ומנסים לגשר על הפערים.. ובכל זאת אנו מאוד שונים. הוא עמוק בתוך העבודב שלו ומתנהל ביום יום כמו קפחץ, לא נח לרגע, ואילו לי מאוד קשה להתמודד עם הרבה לחץ.
לפעמים אני מרגישה שבתוך כל העניינים שלו הוא לא מסםיק רגיש אלי, לדברים שאני צריכה ורוצה בשביל עצמי. בדרך כלל כשאני מבקשת ממנו משהו הוא עושה זאת וגורם לי להרגיש עם זה שבקשתי מאוד לא בנוח (ראוי לציין שכעת אני לא עובדת-מחפשת את כיווני בחיים אחרי פרק משמעותי בחיי שלא התאים מבחינת עבודה)
לאחרונה התחלתי לחשוב על כך לעומק- מה יקרה כשיהיו לנו ילדים ואזדקק לעזרה ממנו?! הוא מאוד לא מוצלח עם ילדים, דבר שמפריע לי.. קשה לי לראות את עצמי מגדלת איתו ילדים, אבל תוהה- אולי החששות שלי הם פשוט לגיטימיים עבור כל אחד? מפחדת לעשות צעד שאצטער עליו. שנינו כבר לא צעירים ואין ספק שגם הזמן משחק פה תפקיד משמעותי.
קצת מבולבלת ואודה מאוד לעצתך. 

חזור למעלה