מיואש מהמצב עם אישתי

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: מיואש מהמצב עם אישתי

Re:

הודעה על ידי פילוסוף רוחני אוהב » 24 מאי 2019, 23:08

קרה מאורע חשוב בחייכם המשותפים: נולדה ילדה, והקשר נהיה משולש ומורכב יותר. השקיעו באהבה עם הילדה וטפלו בה ביחד לא בגלל כורח אלא בגלל דאגה כנה למצבה. אהבת הורה לילדו האהבה החזקה בעולם. אם אהבתכם זה לזה מספיק חזקה, תחזור להתחזק כשהטיפול המשותף בילדה יתייצב ביחד עם החברות ביניכם. הטיפול המשותף עשוי ליצור גם קישור חדש ומחזק יותר.

Re: תהיה חזק, תוביל.

הודעה על ידי רפאל » 10 מאי 2019, 07:34

אשתך בין אם היא בדכאון או לא, רואה את המציאות של העבר שלה ולא את המציאות האמיתית. היא תקועה בעבר שלה עם אבא שלא היה ממש מוצלח. לכו לטיפול זוגי ואח"כ היא כבר תשתכנע שהיא לא בסדר ותרצה לטפל בדיכאון שלה. בהצלחה.

לפנות לייעוץ זוגי בעצמך אם היא לא מסכימה לבוא איתך

הודעה על ידי דורית כהן » 27 מרץ 2017, 07:27

אריאל היקר, אני מסכימה עם שתי התגובות הקודמות. אתה כלל לא עומד על שלך מולה ומאפשר לה לקבוע הכל, בזמן שאתה עושה הכל בבית ולא מקבל כלום.
אם היא לא תסכים ללכת איתך לייעוץ זוגי - לך לבד לייעוץ זוגי על מנת לפתוח הכל מול איש מקצוע מנוסה, ישעזור לך לקבל את ההחלטות הנכונות, לראות את המציאות כפי שהיא, לא רק דרך עיני המאוהב.

Re:

הודעה על ידי פרעוש » 26 מרץ 2017, 11:56

מה אתה סמרטוט 
מה קורה כאן 
תתחליט לעמוד על שלך ולהפסיק לעשות הכל 
ולהיות גבר .
נשים סולדות מגברים חלושים ולכן היא מטפסת עלייך . לא מתאים בכלל 

תעשה בדיקה יסודית ותעשה סדר וזה כולל את אמא שלה 
ואל תפחד מכלום 
היא צריכה לחשוש 
ולא אתה 
תשנס מותניים ויאלה לעבודה . 

Re:

הודעה על ידי כריש פטיש » 24 מרץ 2017, 07:35

לצערי יש לי דבר אחד לומר, תפסיק לחזר אחריה ותציב לה את המצב והאמת בפרצוף, מספיק לרחם על "המסכנה", תאמר לה שאין לך בעיה להתגרש אם היא כל כך רוצה בכך, אם אמרה כן אז חסכת לך את ההתלבטות, אם אמרה לו אז שתתחיל להזיז את עצמה לכיוון של טיפול, אל תהפך לסמרטוט שלה ואל תשדר נואשות כפי שנראה שכתבת.

Re:

הודעה על ידי אריאל » 20 מרץ 2017, 14:56

בהמשך למכתבי לציין שאנחנו לא יצאנו במשך חצי שנה לשום דבר לא בית קפה לא ארוע כלום למרות שביקשתי שנצא לפחות פעם בשבוע לבית קפה או מסעדה לדבר על דברים היא לא מסכימה שאף אחד ישמור על הילדה לא ביביסיטר אף אחד חוץ מאמא שלה שלא מוכנה לעשות זאת. בימים שהילדה בגן וששנינו לא עובדים ימי שישי היא תמיד מתחמקת מלהיפגש שנינו לבד וזה עוד יותר מתסכל כי אני מרגיש שאין לי זוגיות ואני ממש סובל בזה. כואב לי עוד יותר לראות זוגות אחרים חברים שלנו שכן משקיעים זה בזו ואילו אני שלא מחסיר לא חומריות ולא רגשיות מהבית מקבל יחס קפוא.

מיואש מהמצב עם אישתי

הודעה על ידי אריאל » 20 מרץ 2017, 14:51

שלום,
אני ואישתי מכירים כ-3 שנים פער הגילאים בינינו או כמעט 10 שנים אני יותר גדול ממנה ואף פעם לא ייחסנו חשיבות לכך שנינו תמיד חשבנו שאנחנו מתנה משמיים וכך באמת היה אנחנו נשואים שנתיים וכל השנתיים האלו היינו זוג לתפארת כמו שכל זוג היה רוצה להיות כמונו נכון שהיו לנו ויכוחים מעטים אבל ממש לא משמעותיים כמו כל זוג.
לפני שנה וקצת נולדה ביתנו הקטנה וכל תקופת ההריון הייתי לצידה של אישתי וביום שהיא ילדה ניסיתי לדאוג לכל מחסורה והתרוצצתי כדי שהבית יהיה מושלם לקראת חזרתה ובאמת ומכל הלב הרצון שלי למשפחה כל חשוב לי שלא אכפת לי לוותר על עצמי למען משפחתי בייחוד בגלל ששנינו גדלנו בבתים לא קלים היא באה ממשפחה הרוסה שהאבא זרק אותה מהבית לא אחת ואני בבית שבו תמיד היו ריבים וצעקות בין ההורים כל כך פחדתי להביא את זה לבית שלי שנמנעתי מלעשות זאת.
כמה חודשים לאחר לידת ביתנו אישתי נכנסה לדיכאון הריון לטענתה זה לא נכון למרות שבטיפת חלב קראו לי לשיחה וביקשו ממני לשלוח אותה לטיפול כי הם מודאגים ממצבה אני כמובן נלחצתי מהמצב ומאוד דאגתי שחלילה לא יקרה לה משהו.
לציין שכל אותה תקופה החל מהיום הראשון שהיא חזרה לבית ועד לאחרונה שנפרדנו אני הייתי קם בלילות ותמוך בה מטפל בילדה דואג לניקיון ולאוכל ולפרנסת הבית ובכל פעם היא משמיצה אותי שאני לא אכפת לי ממנה והיא מרגישה את מה שעברה בילדות עם אבא שלה שזה ממש לא נכון אני ביקשתי חופשת לידה שלא התממשה לבסוף בגלל שהיא לא הייתה זכאית כי לא עבדה לפני הלידה הפסקתי תואר שני הפסקתי את התחביב שלי עשיית ספורט הכל למען הבית ואני בכל פעם סופג עלבונות ממנה שאני אל עושה מספיק לציין שאנחנו למעלה מ-7 חודשים ישנים בחדרים נפרדים היא בחדר עם הילדה על מזרונים ישנים כי הילדה מוכנה רק ככה לישון ואני בחדר אחר שלא נדבר על סקס שאין בכלל כי היא טוענת שהיא עייפה ומותשת והכל נופל עליה ובשיחה איתה אמרה שההריון דפק לה את הגוף שהיא לא מושכת ושהיא כל הזמן מדממת וכל מיני סיבות וסיבות להתחמק וכמובן אני מבין אותה כמה שיותר אבל הזוגיות שלנו אובדת.
לטענתנה היא רוצה שאני אקח לבד את הילדה שאצא פעמיים בשבוע ממש מוקדם מהעבודה בסביבות 15:00 ואני רוצה שנלך כל המשפחה כי לשם כך התחתנתי איתה אז למה אני צריך ללכת לבד עם הילדה שלי ולא כולם ביחד? היא אומרת שהיא לא קיבלה יחס בילדות מאבא שלה וחשוב לה שהקשר ביני לבין הילדה יהיה חזק בעיניי זה בלוף ולמרות זאת קניתי כיסא לרכב שלי ולקחתי את הילדה לבד דבר שנראה לי ממש מופרך.
אישתי לא אכפת לה ממני בכלל אני מנקה את הבית ואם אני לא מכין לנו אוכל לא יהיה כלום אני מחמיא לה ובאמת שאוהב אותה ועדיין אני מרגיש שרק צד אחד יוזם והצד השני לא סופר אותי. מה גם שאמא שלה מאוד מתערבת לנו כי ההורים גרושים והאמא אין לה אף אחד ובמיוחד לאחר שהסבתא נפטרה לאחרונה היא כל הזמן מסיתה את אישתי עד שלפני שבועיים אישתי ביקשה ממני שאני אעזוב את הבית כמובן שאמא שלה כבר הייתה עם תיק מוכן ועברה לגור אצלנו עד לכתיבת שורות אלו אני בקושי רואה את הילדה שלי ואני מת מזה לא ישן ולא אוכל קשה לי מאוד כי אני אוהב את המשפחה שלי את אישתי והילדה שלי ואני לא מצליח להגיע לאישתי כל שיחה איתה היא מתנפלת עליי ומדברת בזלזול אליי שאלתי אותה אם היא רוצה ללכת לטיפול (היא אמרה שהיא רוצה להתגרש- הייתה נשואה פעם אחת והתגרשה פעם שנייה ביטלה חתונה שבוע לפני) לבסוף היא אמרה "תחפש מטפלת/ת וניפגש"... לא יודע אם בכלל שווה להשקיע בזה לא נראה לי שאכפת לה ממני וגרוע מזה נראה לי שהיא מנסה להרחיק אותי מהילדה שלי.
אני רואה את זה שכל עוד שאמא שלה אצלנו ומרעילה אותה נגדי אז אין סיכוי וחבל לי להתאמץ.
אני שוקל ברצינות לפרק את החבילה כי אני לא נעשה צעיר וכי אני טיפוס זוגי שהמשפחה חשובה לו ומרגיש שהזמן לא עובד לטובתי בכלל.

חזור למעלה