מקריאה בפורום הזה, אני לאט מבינה שבניגוד למה שחושבים, נשים לא מאבדות את החשק המיני בזוגיות.הן מלאות בחשק ובתשוקה , רק לא כלפי בעליהן

נכון ממש!!!

אז אני לא בקשר עם הבחור כבר למעלה משבועיים. אבל לא מפסיקה לחשוב עליו. ועל אחרים. רק לא על בעלי...
לפני כמה ימים שכבנו. ממש הכרחתי את עצמי. ולא חשתי אפילו מעט תשוקה. מבאס

תשוקה זה פעולה כימית במוח שמשקרת אותנו הרבה (המון!!) פעמים ומערפלת לנו את החושים. כן גם אני הסתחררתי מהמאהב שלי, שתודה לאל כרגע נראה שאני בדרך החוצה... לתשוקה ומיניות יש סוף. לכל דבר שיש בו פיזיות יש סוף מוחלט. לאהבה, הכלה, רוחניות אין סוף ולכן זה מתפקידנו להזין את התכונות הללו שיתעצמו ומתוך כך אפשר גם אפשר להחזיר את התשוקה לבעלים, הרי הכל נעשה במוח לפי פקודות שלנו, לכן בוודאי שאפשר לפקוד עליו גם אחרת. אני לא גיבורה גדולה, אני עצמי חושבת על ההוא ימים כלילות, ברור, אבל ככל שהזמן עובר, אני מבינה כמה זה שקרי ולא אמיתי. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים שיש פה רגש וחיבור מטורף וכימיה מדהימה וזה הדבר שפיללנו לו כל חיינו, אבל זה ממש לא נכון!!! אני לא חושבת שהמאהב היה יכול להכיל אותי במקרה שלי, אם היינו גולשים למציאות... יש סיבה למה דברים קורים כמו שהם קורים. רומן סוער זה לא המציאות!!! להתאהבות בהכרח יש סוף, אהבה שהולכת נבנית עם השנים, זה הדבר האמיתי והרבה יותר קשה ליישום מהתאהבות חולפת!! החוכמה היא להתחבר/לחזור למציאות עם רגליים על הקרקע ולעבוד קשה עד שנצליח. אני עצמי עושה כל מה שאני יכולה להתחבר לבעל הנהדר שלי מחדש, לפעמים ממש קשה ולפעמים הדמעות יורדות בסתר, ולפעמים אני מגייסת את כל הכוחות להיות באמת שמחה עם מה שיש לי (וזה המון ברוך השם!!) ואני כ"כ לא רוצה לחזור למערבולת שהייתי בה , כי בסופו של דבר זה לא נותן לי שום כלום חוץ מהוצאת אנרגיות, בלבולים, סחרחורת נפשית, סרטים ואינסוף שקרים והסתרות... אני לא יכולה לחיות ככה יותר! זה לא בשבילי... ואני בטוחה שגם לא בשבילך.. אז בהצלחה עם הניתוק, אני איתך, גם אני מנותקת ובואי נתקדם ונשים את זה מאחורינו ) יש לחיים כ"כ הרבה מה להציע .. ובמקום זה אנחנו יושבות ומבכות על משהו דבילי, בעיניי לפחות, במקום להתקדם ולטרוף את החיים...

למה יש איזו הרגשה שתשוקה ומשיכה נתפסות כמשהו הכי פחות חשוב ב"חיים האמיתיים" והן בהכרח תוצר של התלהבות פנטסטית שטחית?
האם הייתם מאחלים לילדכם: אני מאחל לך שתמצא עבודה יציבה, שלא באמת תשמח אותך, שלא תעשה אותה בהתלהבות או עניין, אבל העיקר שתעבוד. ברור שאנחנו שואפים ליותר מהבינוניות הזאת. התשוקה וההתלהבות בחיים הן אלו שנותנות את המוטיבציה להתגבר על משברים ומכשולים - הרבה יותר מתחושת המחויבות, האשמה והרחמים. תשוקה לא באה לידי ביטוי רק במין. תשוקה זה כשבעלך מצחיק אותך עד דמעות, כשאת רוצה לבשל לו משהו טעים כדי לשמח אותו, כשאת מיחלת לרגע שתהיו לבד שניכם כדי לצפות בסרט, תשוקה זה כשאת רואה שהוא עייף, אז את בכלל בלי בעיה לוקחת על עצמך לעשות אילו מטלות במקומו. בלי חשבון, בלי מרמור. כמובן שההיפך הוא הנכון עם ההתאמות המגדריות. כשהרגשתי שאין לי תשוקה לבעלי זה היה הרבה מעבר ל"לא בא לי עליו". זה היה שלא הייתה לי מוטיבציה באמת לשמח אותו (עשיתי כי הייתי חייבת) , או להקל עליו (עשיתי כי ריחמתי עליו), או לבלות איתו זמן כלשהו (עשיתי כי ככה עושים כשנשואים וכי הרגשתי אשמה נוראית). התשוקה הזאת נקברת בעפר כל יום קצת, וכל יום מעלימים עין, עד שיום אחד היא קבורה מתחת להר ענקי שלנו תתחילו לחפור בו.

קודם כל אקדים ואומר שחייתי בערך בחצי כדור הארץ, אני דוברת חמש שפות , היו לי עסקים בסין וארה"ב ובארץ. רק לפני כמה חודשים החלטתי שהגיע הזמן וחזרתי לארץ. בעלי צעיר ממני ב14 שנים. חוויתי וראיתי המון וטיילתי במקומות מדהימים , התאהבתי, התאכזבתי, הייתי עשירה, הייתי עניה, פרצתי את הגבולות של עצמי... אז כמו שאת מבינה, אני לא ממש הכתובת לנורמליות . תפרידי בין תשוקה לחיים ולעבודה לבין תשוקה לגבר. תשוקה לגבר זה דבר שבהחלט אפשרי לשלוט בה, העובדה היא שהנשים פה בפורום נפלו שדודות למאהבים רק מראה שזה כן אפשרי "לתפעל" את זה על בעלינו, פשוט יותר קל כשזה משהו חדש וטרי ומרגש ומעניין. מערכת יחסים ארוכה היא דבר שחייב לתחזק, לעניין ולרגש, במידה שבני הזוג רוצים להישאר ביחד כמובן, אני לא מדברת על זוגות שקשה להם או נשים שלא אוהבות את בעליהן וכו'. לי עושה רושם שהנשים פה כן רוצות לצאת מהמצב שנמצאות בו וכן להחזיר את הטעם לחיים עם הבעל, אף אחת פה לא הראתה נכונות להתגרש - כולל אני. תשוקה זה דבר נפלא ומדהים, כשהוא מתועל למקומות הנכונים. אגב, למי שרוצה להצליח בחיים, לפי הסטטיקטיקה, הסיכויים להצליח קופצים כשהאדם נמצא במערכת נישואין יציבה. לא המצאתי את זה, אלה הן עובדות, נישואין מייצב ומרגיע אותך נפשית. אני יכולה להגיד את זה אחרי שהתחתנתי מאוחר, זה שיש באמפים בדרך זה נורמלי אבל המטרה שלהנו כבני אדם זה להתגבר עליהם ולא לזרום עם זה. ככל שהאדם מתגבר על עצמו יותר, כך הוא יציב נפשית ויותר שמח. החיים זה לא "בא לי" כמו שתמיד חשבתי, החיים זה עבודה על עצמך וכתוצאה - על הסובבים אותך.לכל מי ששכלו בראשו עם טיפת מודעות אמור לדעת את זה. כל השאר זה ממש שטויות. 

תודה על תשובתך שגרמה לי להסתכל על הדברים קצת אחרת.

סיוון יקרה
מה שלומך?.....

אחרי 3 שבועות של נתק, עשיתי טעות כשחשבתי שנוכל להישאר ידידים. תקשרנו בהודעות והכל צף ועלה. טעות טעות טעות

לאאאאא... התאכזבתי לשמוע:-(
על מה דיברתם? איך את מרגישה עכשיו?

מה יהיה איתנו....

אפילו לא דיברנו. רק התכתבנו. אחרי 3 שבועות של נתק. והוא היה כ"כ חם. כפי שהוא יודע להיות. ויום למחרת קריר ואדיש. זה מה ששיגע אותי לאורך כל הזמן איתו.
מרגישה רע. מרגישה שהוא מרגיש את חולשתי ולכן מרשה לעצמו להתנהג כך. מרגישה מתוסכלת מאד

המדהים הוא עד כמה אנחנו מבינות שזה לא טוב לנו, לא המציאות, לא נכון וכו' ועדיין נופלות.
הדברים שכתבת כאן לפני כמה ימים כ"כ נכונים.
קראתי אותם כמה פעמים וניסיתי להיאחז בהם ובכל זאת נפלתי. וגם את, שכתבת אותם.
לא יודעת מה יהיה איתנו

במקרה שלי הוא משתף פעולה באופן מלא, ואני מבקשת, מתחננת אליו שלא יענה לי... אמר שמבטיח לא להגיב ויום למחרת שוב דיברנו... זה לופ שחייב לאזור המון כוחות כדי לצאת ממנו. בהתחלה מאוד קשה, אח"כ זה נהייה קל, אבל חייב לנסות שוב ושוב ושוב, עד שמצליחים. אין דרך אחרת!!!
שלא נדבר על היחס שהבעל מקבל... מסכן!!!!

מתחילות מחדש!!!

רוצה לומר תודה לכל מי שעונה, תומכת , מעודדת.
במיוחד לשמש, סיוון, אנג'לה וכמובן דורית.
המילים שלכן והידיעה שאנחנו באותה סירה מאד עוזרות לי . אז המון המון תודה

בדיוק כמו בבחור שלי!
אם לא מדברים תקופה, הוא חם וחמוד.
יום אחריי הוא כבר חוזר לסורו.
חזרת לקשר יומיומי איתו?

זה כי הם מבינים שאנחנו בכיס שלהם.
אחרי 3 שבועות , לא היה בטוח בכך. אך אחרי התכתבות כנראה הבין שדבר לא השתנה אצלי.

אני ואת נראה לי צריכות דייט
אולי נוכל להעביר טלפונים דרך דורית?

אני זורמת... חוויות על כוס קפה חחח

שלחי לי מייל למייל הזה:
[email protected]