בקשר שנמשך 10 חודשים מחוץ לנישואין.
עם גבר שכלל לא חי בארץ. מגיע לבקר כל כמה שבועות. לציין שהקשר לא הדדי. אני נפלתי חזק מה שנקרא. ואצלו, אני אפילו לא יודעת מה זה בשבילו. כי גם הרבה סקס אין כאן.
אציין שהוא מבוגר ממני בלא מעט שנים ולאורך שנים מבלה עם המון נשים, לעיתים במקביל.
מאז תחילת הקשר אני מרגישה שאבדה לי שמחת החיים. עסוקה רק בו. לא נהנית מלהיות עם בעלי וילדיי. שעד לקשר הזה היו כל עולמי. דבר לא עניין אותי מלבדם. מתרחקת עוד ועוד מבעלי שחש זאת ומנסה יותר ויותר להתקרב. אפילו ברמה של מעט חרדה.
מה קורה לי? מדוע אני מחפשת אהבה דווקא אצל הגבר הזה שלא יודע לתת אותה? שבגד באשתו לאורך שנים. שאני מודעת לחסרונותיו , ואת בעלי שכ"כ אוהב אותי אני דוחה מעלי.
אני ממש במצוקה מכל הסיפור הזה.

נראה שאת מחפשת ריגושים ולא מעניין אותך  כלל לדאוג לביתך את פשוט אדם בוגדני וחסרת ערכים מינימאלים  , אם את כל כך אוהבת מישהו אחר אז  קומי על רגלייך ותגידי לבעלך המסכן את האמת בפנים ,רצוי שתגידי לבעלך שזה סוף הדרך ויפה שעה אחת קודם  ,זה הרבה יותר יפה ומכובד 

אני תוהה מי אלו האנשים האלו שנכנסים לפורום כדי להטיף מוסר לאחרים .
או שמא זה אותו אחד שכבר שמענו כאן את חוכמתו שרק מחליף שמות?

אוי עידו, איזה מילים!
"אדם בוגדני וחסרת ערכים מינימליים".
ממש התרגשתי. ממש.
כל הכבוד! סוף סוף קול ההגיון הגיע לפורום לבער את הפרענות שהולכת פה! אנשים חושפים בכנות את מה שהם מרגישים. אין אין אתה קלעת בול
-" לכי, קומי על רגלייך וכולי..." עצות מעשיות, מאירות עיניים.
ובאמת - אולי קום אתה על רגליך ותלך מפה.
חזור לחייך הטהרניים, המושלמים והזכים. חבל שתבזבז את כל התובנות האלה על חוטאים כמונו

תודה לך

לכי תסתכלי במראה ותראי כמה את אשה חלשה וערמומית שלא מסוגלת לשלוט בעצמה בזמן שיש לך בית לנהל את מנהלת את עצמך בפורומים בגלל איזה גבר שגר מעבר לים , גברת אור או איך שקוראים לך השקר הכי טוב זה האמת לכי "לבעלך" ותגידי לו את האמת בפנים לא בושה להתאהב באחר ,הבושה זה לבגוד

לך תאכל גבינה ומים קרים. זה לא מקום לאנשים מתוסכלים שהנשים שלהם בגדו בהם ובא להם לבלבל את המוח לאחרים.
ביי מותק

אנחנו לא באירן פה זה ישראל מדינה דמוקרטית כל אחד יכול להגיב ולרשום מה שבא לו גם אם זה לא כל כך מוצא חן בענייך

לעידו או איך שקוראים לך
תגובותייך אינן ראויות להתייחסות.
ועצה אישית, לךתטפל בעצמך

את כנראה מחפשת אנשים כמוך כדי ליצור שיח בגידה ותמיכה , מי שלא מסוגלת להתמודד עם עצמה מחפשת תמיכה מאחרים כפי שאת בטח יודעת הפורום הזה הוא לא פרטי שלך ולא כל עצה חייבת להיות לרוחך

זו תהיה הפעם האחרונה שאני מגיבה אליך (גם אם תשנה את השם).
ה"עצות" שלך אינן עצות. אלו הטפות מוסר ממקום של כאב/תסכול/כעס על כך שבגדו בך.
אם אתה חושב שבמילותייך תתקן את העולם ותגרום לאנשים כאן להרגיש ולפעול אחרת , אתה טועה.
העצה שלי אליך, שוב, לטפל בעצמך. אז , לא תמצא את עצמך מבלה את זמנך בפורום הזה וב"תיקון העולם".
בהצלחה

חשבת ללכת לטיפול? אולי זה יעשה לך טוב

מה ההשערה שלך?

ואיך בכלל נוצר הקשר מלכתחילה?

כן תתגרשי מבעלך הוא לא צריך אתזה
פעם בוגדת תמיד בוגדת את מתאימה למערכתיחסים פתוחה תגידי לבעלך שהוא יכול לחגוגעם נשים כמו שאת עושה עם גברים כלבה

וואלה... יולי... שיחקת אותה.
לחגוג עם גברים, לחגוג עם נשים. למה לא? לחגוג זה טוב ושמח. ועם מי אתה חוגג? או שזאת את?
כנראה שהרבה חגיגות אין אצלך יולי האומלל, אחרת איך תסביר את הבוטות, התוקפנות והכאב שאתה מביע פה. ליבי איתך - בכל הכנות. רגשות, חולשות אנושיות, טעויות , תשוקות זה באמת הרבה דברים להתמודד איתם ואתה יולי היקר כנראה לא שייך לחזקים - אז אתה אומר "כלבה". זה בסדר יולי יקר, אנחנו מכילים אותך, קח כמה נשימות עמוקות, לך תמזוג לעצמך כוס מים קרים ולך לישון מוקדם. נפש בריאה בגוף בריא!

אור היקרה, בהתעלם מכל התגובות הנוראיות פה אני יכולה לומר לך שאני במצב דומה לשלך. אני כבר כשנה ושמונה חודשים "במערכת יחסים" מהסוג הזה ופשוט ביטלתי את החיים שלי לחלוטין. באותו אופן זה התחיל כקטע חברי ביותר ומשם התדרדר וכיום אני במצב שאני לא מצליחה להפסיק את זה. זה הורס לי את החיים בכל תחום אפשרי ואני מודעת לכל ההרס הזה אבל זה חזק ממני וככל שרע לי בבית ככה אני מחפשת את הקרבה יותר. אני יכולה להגיד לך וגם אני מרגישה את זה שהוא מבחינתו חי את החיים שלו, בנוחיות שלו, לא מוותר על שום דבר שעושה לו טוב. אני לעומת זאת תמיד מפחדת שאם אעשה משהו מסויים הוא יתרחק ממני ולא ירצה בקשר הזה יותר. אני נמנעת מדברים שאני חושבת שיוכלו לבאס אותו או לעצבן אותו. אני זמינה לו תמיד והעניינים מתנהלים רוב הזמן לפי הנוחיות שלו. גם לא יודעת מה קורה לי, איפה החוזק שלי שהיה לי פעם, הפכתי להיות סמרטוט בלי חשק לשום דבר שלא קשור אליו. אני מרגישה שאני הולכת ומתדרדרת וללא כוחות נפשיים לעשות לזה סוף. הרע כבר גובר על הטוב במקרה שלי, אני לא נהנית מהקשר הזה כמו פעם. לחכות לטלפון, לחכות שיסמס, לתהות אם הוא עם אשתו עכשיו, לפחד שלא ירצה יותר....זה עושה לי יותר רע מאשר טוב. אני גם אובדת עצות, מתביישת ושבורה. שיתפתי כדי שתדעי שלכל החכמים למניהם שאומרים "לי זה לא יקרה" יכולים להעביר ביקורת ולחשוב איזה בן אדם בוגדני ונורא את. אבל לא ביקשתי את זה ואני מניחה שגם את, זה יכול לקרות לכל אחד. מעיין מצב שנקלעים אליו והוא חזק יותר ממך אם לא עוצרים בזמן. בא י שמישהו יעשה לי ריסטראט למוח

תודה מירי יקרה!
כ"כ מבינה וכ"כ מזדהה!
גם אני , שמעולם לפני הקשר הנוכחי לא הסתכלתי ימינה ושמאלה (במהלך 12 שנות נישואיי), לא ידעתי למה אני נכנסת. אני מניחה שזה התחיל סביב איזשהו משבר גיל, אולי צורך בחיזור, בריגוש ואולי, הפתיע אותי כשקראתי קצת באינטרנט אבל מצאתי שיש קשר בין מוות של אדם קרוב לבגידה, ואצלי זה התחיל כמה חודשים אחרי שסבתי, שהייתי מאד קשורה אליה, נפטרה.
מאד מאד חששתי מזה בהתחלה אבל , כפי שכבר נאמר פה, הרגש חזק מהראש והמשכתי, ולאט לאט מצאתי עצמי מתאהבת לחלוטין באותו אדם. וככל שאני נשאבתי פנימה, כך הוא הפך פחות מתאמץ . הוא אינו אדיש אלי ודי נותן לי להכתיב את הפגישות שלנו (כשהוא בארץ , מתי שאני מבקשת אנחנו נפגשים) אבל הוא לגמרי במקום אחר מבחינה רגשית. אצלו זה הרבה פחות טוטאלי. ולכן גם יותר קל לו. הוא גם במקום אחר לגמרי מבחינת הגיל, ניסיון החיים וכו'.
אני לא יודעת מה יהיה. רק יודעת שחייבת לשים לזה סוף

אני חושבת שאצל גברים זה עובד אחרת. הם הרבה פחות עם הרגש בכל הסיפור הזה.
אצלנו זה פוגע בכל תחומי החיים. עבודה, בית, בעל, ילדים.
לא ציינת מה הסטטוס שלך מבחינת ילדים ובני כמה הם. אבל כשהילדים צעירים ודורשים טיפול אינטנסיבי ולך רע, יהיה לך גם נורא קשה לתת להם את מה שהם צריכים. מה שגורם לך להרגיש עוד יותר רע.
ואת צודקת, גם אני חושבת שזה עלול לקרות לכל אחד ואחת שנמצא באיזשהו משבר ולא משכיל לעצור את זה בזמן.

הסטטוס הוא כמובן נשואה פלוס שלושה ילדים קטנים. מה בנוגע לאשתו? יש לך התקפי קנאה בנוגע אליה? אם הם שוכבים? לגבי היחס שהוא נותן לה? אני מוצאת את עצמי מתעסקת בזה יותר מהרגיל. 
מחטטת בפייסבוק שלה, נלחצת מהמחשבה שהם ביחד עכשיו...

היי אור... מה איתך? יש חדש? משהו התקדם?

כפי שאת מבינה מהנאמר...
ואצלך?

אני דווקא מתקדמת.... הצלחתי להגיע לרמה כלשהי של ניתוק ריגשי. הרבה פחות שבויה שלו.... הרבה יותר קשה להשגה עבורו.
הרגשה מצוינת.... אבל אני לא שוכחת להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק כי המצב עדיין מאוד עדין.

וואוו סיוון! כמה משמח לשמוע!
אני החזקתי מעמד 3 שבועות ואז לצערי נשברתי כי ידעתי שהוא מגיע לארץ. אבל אני יכולה לומר לך מ-3 השבועות הללו, שזה נהיה יותר ויותר קל ככל שחולפים הימים . וכן, זו הרגשה נהדרת.
מחזיקה לך אצבעות!

.אני מבינה לגמריי למה נשברת!
עכשיו אתם בקשר? את שולחת לו הודעות כל יום?
אנחנו לא בנתק טוטאלי... אל תשכחי שאנחנו עובדים באותו המקום.
יצא שהתקשרתי אליו בעינייני עבודה והשיחה גלשה לשיחה אישית.
הוא התקשר אליי פעמיים שלוש על דעת עצמו כדי לקשקש.

היי מירי.
אכשהו פיספסתי את הודעתך.
לגבי שאלתך, כן אבל מעט. מצד אחד קצת מקנאה מצד שני מרחמת עליה. תחשבי על זה.
תקשיבי, אני בטוחה שאצלי וגם אצלך , עשינו לגברים שלנו אידיאליזציה מטורפת. אני בעיקר מנסה לשאול את עצמי על איזה חסך אצלי התיישב כל הסיפור הזה. משום מה מרגיש לי (לפחות אצלי) שזה לאו דווקא קשור לחסך בריגוש, רומנטיקה וכד'. אלא משהו הרבה יותר עמוק. רק לא מצליחה לשים על זה את האצבע.
מאחלת לך ולשתינו סופ"ש נעים, רגוע, שמח ונטול מחשבות מיותרות .

החיטוט בפייס של האישה.
כיום הרבההה פחות. זה הרגל מגונה שחייב להיפטר ממנו ומהר... מכניס סרטים לראש בנוסף לסרטים שכבר יש...
לזה צריך גמילה נפרדת... )

אז זה מטריד אותי הרבה מאוד הנושא שלהם כזןג והיחסים בבית. אני הורגת את עצמי לאט לאט עם הלחץ, הקנאה בה, המתח, הסרטים בראש....יש חדש אצלכן בכל מה שקשור לניסיונות להשתחרר מהם? צריכה קצת תקווה...

הטריגר לזה בגלל שהוא לקח חופש וטייל איתה, עיצבן אותי, השתמשתי בזה כדי להתרחק ממנו, לפחות שייצא מזה משהו מועיל..

במקרה שלי, פעם קינאתי בה, היום הרבה פחות, יש רגעים שאני באטרף וזה עובר. היא מעלה לאינסטגרם כל פיפס ממש, באופן יום יומי, וקשה שלא להסתכל!!

מירי, יש לך מייל??

היי יקרות
באחד משיטוטיי באינטרנט נתקלתי בדברים שכתבה מישהי. דברים כ"כ נכונים שאני מרבה לחשוב עליהם. איני זוכרת את הנוסח המדוייק אבל נאמר שם שקשר עם גבר נשוי לעולם לא יהיה טוב ומספק. ושהם (הגברים) לא באים להחליף את מה שיש להם בבית, אלא להשלים את מה שחסר שם. ועוד הוסיפה, שברגעים אינטימיים יאמרו מילות אהבה שאין לקחת אותם ברצינות רבה כיוון שאהבה נמדדת במעשים ולא במילים.
כמה נכונים דבריה וכמה כואבים.

זה כל כך נכון ואני מודעת לכל זה אבל עדיין.....

זה שאנחנו בוחרות להסתכל על זה בעיניים אחרות לפעמים, זה כבר בעיה שלנו.
לא יודעת אם קראת את הסיפור שלי למטה איפשהו בשרשור, המצב שלי קצת שונה, אבל שורה תחתונה זה אכן אותו דבר - הם משלימים מה שחסר בבית. לאור המצב הנפשי השביר בו הייתי, התנתקתי ותפסתי מרחק, אני במצב שהקשר הזה כ"כ רוקן אותי, שאני לא מסוגלת לחשוב על לדבר איתו בכלל. אין בי כוחות, שאב ממני הכל. כל פעם שאנחנו בנתק אני לא מבינה איך למען השם אני מבזבזת זמן עליו ומתעלמת לחלוטין משאר העולם, משאר החיים, חיה מהודעה להודעה ממפגש למפגש, כמו אחוזת אימה מתהלכת כמו זומבי מחכה לו בכל אמצעי תקשורת אפשרי, בכל מקום שאני נמצאת, עונה לו לכל גחמה, מיילים, הודעות, מצלמה, תמונות, מפגשים באמצע היום, על הבוקר, עשר דקות בחזרה הביתה, שיחות ארוכות יותר...  כל פעם שאנחנו בקשר הבנאדם לא מניח לרגע, חייב לשמוע ממני, לראות אותי, לגעת בי, ...  ואני שם, נענית, שמחה, צוחקת,  עד שזה נהפך לעצב ורגשות אשם ומריטת שערות ותשישות כי הגוף שלי פיזית כבר לא יכול לעמוד בעומס..... וכל זה בשביל מה.... כמה דקות בגן עדן הכי מזוייף שראיתי, ואני הכי סולדת מזיוף.
 פעם רציתי לחיות איתו, להתגרש ולברוח לאופק... כיום ממש לא.. אני לא מסוגלת יותר, וממש מקווה שהפעם זה יחזיק. לתמיד.
מאחלת לכולנו... 

אוי כמה שאני מבינה ומזדהה.
כל פגישה שלי איתו אני הכי מאושרת בעולם וטוב לי . ויום למחרת מרגישה ריקנות נוראית, עצב, אין לי חשק וכח לכלום. ואני שואלת את עצמי בשביל מה? זה בדיוק כפי שרשמת, בשביל כמה דקות בגן עדן . זה לא שווה את זה.

שאלוה-ים מסתכל עלי מלמעלה ולכן גם במובן הזה מרגישה מאוד רע. אני עם מראה דתי ומרגישה לא ראויה לכיסוי ראש כי אני בוגדת גם בבעלי וגם ב-ה'. אגב, מבחינת התורה זה יותר פשע חברתי מאשר פשע נגד ה'. לא מזמן היו לי יומיים של בכי עצום שלא פסק, פשוט בכיתי יום ולילה וצעקתי לה' שייקח את זה ממני כי אני לא מסוגלת לעשות את זה לבד, קמתי בבוקר עם עיניים אדומות נפוחות והדמעות המשיכו לזלוג מעצמן, המשך ישיר ללילה שלפני שנרדמתי בבכי. אני חושבת שה' שמע את התפילות שלי, שכן אין לי איך להסביר את מה שאני מרגישה עכשיו, סוג של שחרור מכבלים, יצאתי מהכלא לחופשי. אבל לא אדע באמת עד שתעבור תקופה ארוכה רצינית,אז אני עוד לא יוצאת בתופים ובמחולות )
הוא פתאום נראה לי מכוער, דביל, ממוצע, חרמן כמו תיכוניסט, ומעולם לא ראיתי אותו ככה, לכן אני חושבת שיש מצב שאני בהתחלה של משהו חדש. הלוואי. אהיה יותר חכמה בעתיד.

כמה זה נכון....גם אני ככה, מנטרלת ומבטלת הכלל!!! זמינה לו ב 100% והוא מצד שני כשהוא בבית עם הילדים והאישה ימעיט בלסמס לי ואני תמיד אענה לא משנה מי לידי, יפגש איתו תמיד בשעות שנוח לו...אני גם תשושה והתעייפתי אבל עדיין שם עם לב מלא באהבה. מתפללת להגיע לשלב שימאס לי ולשים עליו פס

גם אצלי הוא טייל איתה, כעסתי והתעצבנתי כמה ימים ואז מהחשש לאבד אותו הכל חזר לקדמותו. לשאלתך, אוכל לפתוח מייל

שהתנתקתי ממנו, בפעם הזאת אין בי כוחות להמשיך את הקשר.
הבעיה שבעבודה שלי אני בפגישות בחוץ הרבה, חלק לא קטן מהפגישות הם ממש ליד העסק שלו ואם אני רואה אותו מרחוק, בשניה הכל חוזר. קשה מאוד להיות באזור שלו בלי לראות אותו... ואז הכל מתחיל מההתחלה...

מירי, אשמח אם תכתבי לי - [email protected] 

שמש יקרה
אני מחזיקה לך אצבעות שתצליחי להשתחרר ממנו. אין ספק שזה לגמרי שחרור.
אני מלאה בנקיפות מצפון , אולי לא כלפי אלוהים אך כלפי בעלי שממנו כ"כ התרחקתי וכלפי ילדי. הייתי כ"כ שקועה בקשר הזה בשנה האחרונה שאני מרגישה שהייתי אימא לא מספיק טובה. שקועה בעצמה ובאהבה הזו , הבלתי ניתנת למימוש.
אינני ילדה , וכשנכנסתי לקשר הזה ידעתי בדיוק לאן אני נכנסת. משמע, ידעתי שהוא נשוי וידעתי מי הטיפוס . אך לא היה לי שמץ של מושג איך זה מרגיש. וכמה רע ארגיש להיות במקום הזה. וכשכבר הבנתי את זה, הייתי עמוק בכבלי האהבה.

על הכל... על הזמן שהתבזבז, על היחס הקר שנתתי הרבה פעמים לבעלי, על הריבים איתו כתוצאה מהקשר, על השקרים, ההסתרות, ההרגשה הכמעט תמיד זיפתית כל פעם אחרי שהתראינו,  אי אפשר לחזור אחורה, אפשר רק להסתכל קדימה ולתקן. יש לי, לנו המון מה לתקן.
גם את מוזמנת לכתוב לי אם את רוצה, בכיף ובשמחה. אני ממש מקווה שאני בדרך החוצה.. הלוואי על כולנו! 

אני מלאה בתחושות של תסכול, אכזבה מעצמי על מעשיי מצד אחד, וגם אכזבה ממנו, על כך שכעת כשאני כ"כ אוהבת אותו, תפס פתאום מרחק ונהיה קריר , כאשר לכל אורך התקופה הזו טען תמיד שהוא שם והפיג את חששותיי. וכעס, ותחושה של ניצול. ועוד אלף ואחת תחושות.
לגבי היחס הקר לבעלי, אני חוששת שגם אם אסיים לחלוטין את הקשר מהצד, הקשר שלי עם בעלי ספג פגיעה שאני לא יודעת איך אצא/נצא ממנה כיוון שהתרחקתי ממנו כ"כ רגשית וגם פיזית. עד כדי כך שזה הגיע למצב שאני בקושי מסוגלת לשכב איתו.

בנות,
קוראת את הסיפור שלכן, וגם אני באותו המיץ, לצערי...מילה במילה, כל מה שעובר עליכן, היחס שקיבלתן בהתחלה והיחס שבהמשך.  הכל אותו דבר אחד על אחד, שכפול מדוייק.
אך יש משהו שיכול לעזור לכן, וזה עוזר לי מאוד בימים אלו- חיזוק החוסן הנפשי.  מילת המפתח.  משהו שכנראה הגברים למיניהם ניחנים בו ושחסר לנו מאוד... אך אני שמחה לבשר לכן שניתן להתאמן על זה, תוציאו מאמרים באינטרנט , תקראו ותחזקו את עצמכן.  תאהבו את עצמכן יותר מאשר אותו!! אתן יפות, חכמות, נהדרות.  ומי הוא בכלל...? תכניסו את זה טוב טוב לראש.  תחשבו על מה שיש לכן ואל תתנו לאף אחד להרוס.  הכל אצלנו בראש, במחשבה... ועל המחשבות ניתן לשלוט טוב מאוד!!
חשיבה חיובית.  תכנונים עתידיים שיעשו לכן טוב, טיולים, ספורט, כל דבר טוב שרק חושבות עליו.

תודה על המילים המעודדות.
אין לי ספק שהגברים כנראה בנויים אחרת. כ"כ הרבה סיפורים כאן שחוזרים על עצמם.
ואין לי גם ספק שלתחושות שאני חשה יש קשר לאהבה עצמית, לביטחון, לחוסן.
הלוואי ואצליח/נצליח ליישם את דברייך

את ממש צודקת.
אני עובדת על זה מאוד חזק...
מרגישה שהתחזקתי. לאחרונה היו כמה נפילות אבל אני מרימה את עצמי מחדש.
אגב, אני מתכתבת במייל פיקטיבי עם אחת הבנות מהפורום הזה. זה ממש ממש עוזר!! אנחנו כותבות כל יום אחת לשניה על רגשות, התקדמות, על הטוב וגם על הרגעים הקשים.
עם מישהי רוצה לפתוח את ליבה, היא מוזמנת לשלוח אליי מייל [email protected]

מעדכנת אתכם שאחה"צ הודעתי לו שהקשר בינינו הסתיים. בהודעה. נשמע נורא אני יודעת אך אני חשה כבר הרבה זמן שהוא לוקח אותי כמובן מאליו כך שאין לי נקיפות מצפון.
להבדיל מפעמים קודמות בהן עשיתי צעד כזה ומיד לאחר מכן התחרטתי וחזרתי בי, הפעם אני שלמה עם זה לחלוטין.
אני פשוט לא חשה שהפסדתי כאן משהו. במקרה שלי הפסדתי קצת ריגוש. והרבה כאב לב.
אני גם חשה הקלה גדולה.
אז דעו לכן בנות, שזה הרבה בזכותכן, הצעד הזה שעשיתי.
חיזקו ואימצו
סופשבוע טוב

איך הוא קיבל את זה?

קודם כל בהצלחה!!!
חושבת שהפעם זה סופי? מאמינה שתחזיקי מעמד?

וואו, בהצלחה שיהיה. מחזיקה לך אצבעות ומקווה שכולנו נצא מזה אחת אחרי השנייה.
הוא ענה לך להודעה?

אז למי שחסר קצת דרמה להלן ההתרחשות:
אני כאמור שלחתי לו את ההודעה על רצוני לסיים את הקשר מתוך סערת רגשות ותסכול מאדישותו. הוא נפגע, בצדק, והשיב שיכולתי לפחות לדבר איתו 2 משפטים בטלפון. ושאם כך, זה יהיה דו צדדי על כל המשתמע מכך. למחרת בבוקר, כשנרגעתי מעט, הרגשתי שלא זו הדרך. ושפגעתי בו. ורציתי לשלוח שוב הודעה אך אז גיליתי שחסם אותי בווטס אפ. הרגשה איומה ונוראית שהכניסה אותי שוב לסערת רגשות. שלחתי לו הודעה להודעות בה כתבתי שאני מתנצלת , ושהייתי בתוך סערת רגשות. ושאחרי כל מה שהיה בינינו לפחות נעשה את זה יפה. ואז קיבלתי הודעה חזרה מ... אשתו! היא זו שקראה את ההודעה!

פ###₪@@@ק!!!

לגמרי

לא נכון!!!!! זה סיוט!!
מה את עוצרת בשיא המתח???
מה קרה בהמשך?
מה שבטוח שזה יגמור אתהקשר.

אין המשך. זה היה נורא.
לא שמעתי ממנו וכמובן לא העזתי לנסות לתקשר איתו.
אני מרגישה נורא. אין לי מושג מה קורה איתו וריך אשתו הגיבה.
מרגישה נורא שפגעתי בו בכך שלא נזהרתי.
מרגישה נורא בזה שאני מבינה שבזאת הסתיים הקשר.

אני גמורה מזה. בוכה המון.
כל מה שאני יכולה לומר לכן זה שתאזרו כוחות ותסיימו את הקשרים האלו.
בצורה מכובדת אך שיגיע מרצונכן.
כי זה תמיד יסתיים בסוף ותמיד מישהו יצא מזה עם כאב לב.
אני הייתי צריכה לסיים את זה הרבה הרבה קודם

כמה שקשה לי לחשוב כך עכשיו,
אולי טוב שזה קרה כי כבר לגמרי הלכתי לאיבוד בקשר הזה.
ולא היו לי הכוחות לסיים את זה

אמרת שאשתו ענתה לך להודעה, מה היא כתבה לך?

תיקחי בחשבון שאולי הוא משחק משחק. הוא חסם אותך, ידע שזה יטריף אותך, ובטוח היה בכוננות להודעה ממך...

אני דווקא חושבת שהוא חסם אותי ולא חשב על האופציה שאשלח לו הודעה בהודעות ולכן גם לא הקפיד לשמור על הטלפון כיוון שידע/חשב שאין ממה לחשוש

כתבה לי : "זו תמר " (המצאתי שם כמובן)
ולאחר מכן כתבה : "תשלחי שוב את ההודעה. דני (שם בדוי) לא ראה"

אני ממש מקווה שלא תחליט לעשות עם זה משהו ולפגוע בי (כלומר לנסות להגיע לבעלי).
למרות שאני בעצמי חושבת לעיתים לספר לו הכל מרוב שאני מרגישה רע

אין שום דבר טוב בסיפור הזה. ארבעה אנשים נפגעו מהבחירה שלך לנהל קשר מסוג כזה, ואת אחת מהן. המצב יכול היה להיות הפוך, וזה היה בן זוגך שהיה קורא את ההודעה, ואת היית עכשיו במצב הרבה הרבה יותר גרוע.
אני יכולה להמליץ לך לשמור מרחק כדי לא לעורר את זעמה עד כדי כך שהיא תחליט לספר לבעלך את מה שהיא יודעת.
באופן אישי קשה לי לשמוע שגם במצב הזה את חושבת על עצמך ועל הקושי שלך, ולא על מה שעוברת ברגעים אלה אישה אחרת, שלא עשתה לך שום דבר רע, בגלל הבחירה שלך. אבל אני לא אומרת את זה כדי לגרום לך להרגיש רע, אני אומרת את זה כי מהתהליך שאני עברתי, אני יודעת שלטובתך, שחשוב שתביני את הפגיעה שגרמת ויכולת לגרום לבעלך.
אני מצטערת בשבילך עמוקות שכך זה הסתיים, מכיוון שקראתי מדי פעם בפורום את הדברים ששיתפת, ואני יודעת כמה התאמצת לצאת מהקשר הזה, כמה התייסרת בגללו, ואני חושבת שעשית דרך מדהימה בניסיון שלך לצאת מזה ולתקן את הבחירה שלך, שנקלעת לתוך מערבולת ובכל זאת היית נחושה לצאת ממנה, למרות קושי רב. מקווה שאחרי שתביני את האחריות שלך לדברים, גם תסלחי לעצמך מהמקום הזה ותהיי שלמה.
אני מאחלת לך שתקחי את הזמן הזה כדי לתקן את הקשר עם בעלך, אולי היום ממקום פחות פנטזיונרי, עם תובנות חדשות, זה יהיה אפשרי. בהצלחה.
נ.ב: הבחור שיצאת איתו נשמע *#* של בנאדם, אני לא הייתי בוכה בגללו דקה. כפי שציינת, הוא בוגד באשתו עם נשים שונות, והוא גם לא התייחס אלייך מי יודע מה יפה. מוטב לך בלעדיו.

אני קוראת את דבריך ובוכה.
הפורום הזה מלא בנשים מדהימות והוא הרבה יותר מפורום.
אני מרגישה מאד רע על מה שגרמתי לאשתו. ועם זאת, ומבלי להקל על עצמי, אני מניחה שהיא יודעת עם מי היא חיה. ושזה לא מאד הפתיע אותה.
לגבי משפטייך האחרונים על הבחור, שתבינו כמה האהבה יכולה להגיע מהמקום הכי לא צפוי, המדהים הוא שכבר היינו בקשר בעבר. לפני 20 שנה. גם אז התאהבתי בו, אך בצורה הרבה פחות עוצמתית. עד שבשלב מסויים ירד לי ממנו כי ראיתי את כל חסרונותיו. ולכן, הכי לא צפיתי שאקלע לסיטואציה שכזו

וזאת באמת היא..

מקווה בשבילך שהכל יעבור חלק, זה הזמן להחליט החלטות חדשות ולשים הכל מאחורייך, עם כל הקושי..

שבוע טןב בנות!

מה זאת אומרת?
את חושבת שיתכן וזה הוא??

ושיהיה רק טוב

אני בטוחה שזה אמיתי
הוא לא אדם מתחכם

אם הייתי מקבלת רק את התשובה "זו תמר" הייתי אולי חושבת שזה הוא. אך מה שכתבה לאחר מכן, זה לא משהו שמישהו היה כותב. לדעתי

אני לא מכירה את הסיפור אז קשה להבין מה קורה פה. מה גם ההודעות שהיא שלחה קצת מוזרות.

אתם מתכתבים חןפשי בטלפון???

ההודעות ששלחה דווקא לא נראות לי מוזרות.
לרוב הוא בחו"ל ואז אני כותבת לו חופשי.
והוא כותב לי בשעות הבוקר כשאני בעבודה.
בשעות אחה"צ בדר"כ נזהרים אבל מודה שלא תמיד הקפדנו (שנינו)

מניחה שזו היא ששלחה לך.
גברים לא משחקים כאלו משחקים.....
איך זה שהיא לא הרימה טלפון? חקרה ושאלה מי את.
כמו שכתבת קודם, היא מכירה את בעלה ויודעת שהוא בוגד סדרתי. לכי תדעי כמה פעמים כבר תפסה אותו....
זה באמת לא נעים לסיים קשר בצורה כזו.
אבל זה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע!

בנות יקרות.
אני נפרדת ממכן כאן. מאד מאד קשה לי וצריכה זמן עם עצמי.
תודה על ההבנה , התמיכה, המילים הטובות והמעודדות, ועל שהייתן שם.
מאחלת לכל אחת ואחת מכן רק טוב.

וואווו אני עוקבת אחריי הסיפור שלך עם עיניים פעורות 
אני בשוק איך הסיפור התגלגל לו
אני מקווה באמת ובתמים שהיא לא תחליט לנקום ולהגיע אלייך או לבעלך
ולפעמים הדרך הקשה והכואבת היא הדרך הכי טובה לסיים דברים בלי ליפול שוב

בהצלחה יקירה ומבטיחה שיהיו ימים טובים יותר 

בהצלחה מותק!
יהיה בסדר.... הכל עובר בסופו של דבר.
תחזרי לבשר בשורות טובות ולתת תקווה לאחרים

תקווה לבגוד ולא להיתפס?
ככה גם תחנכי את הבת שלך?

בושה וחרפה שזה נהיה פורום של לגיטימציה לבגידה

הלו גברת, את בוגדת. ממש כמו אודי אדיב.
זה לא משהו של אוי חמודה איך הגעת למצב הזה.
זה פשע מוסרי קיבינימט.
לא סתם זה מופיע בעשרת הדיברות יחד עם לא תגנוב ולא תרצח.
זה מעיד על אופי.
מאוד מקווה שהנבגדת תתקשר לבעלך והוא ישליך אותך לאלף אלפי ....
לא מגיע לו אשה כמוך.
וכל עדר הנשים שמזדהה עימך ומאחל לך שהכל יהיה בסדר, עדיף שלא אגיד מה חושב עליכן.

תגיד נשמה, תגיד.
בוא, תפרוק, קח נשימה ,אנחנו מכילות אותך ממי.

תקווה לצאת מהמצב ולתקן את הזוגיות בבית.
שמע אתה ממורמר ברמות.... לך לטיפול נשמה.
מה אתה מחפש בפורום הזה? שחרר אותנו ממך.

ברק היקר. אני חושבת שאתה מפנה את הכעס שלך למקום הלא נכון. אתה כועס על אשתך ומוציא את זה כאן.
לא תצליח לתקן את העולם. אנשים בוגדים ויבגדו. במקום להשקיע את האנרגיה שלך כאן, גש לטיפול.

ברק.
אתה מפרש בצורה שגויה לגמרי את מה שקורה כאן.
אף לא אחת מהנשים או הגברים כאן לא מצדיקים לרגע בגידה. נ.ק.ו.ד.ה
תדפדף בכל השירשורים ובפרט בשירשור הזה...ותראה לבד כמה כאב.חרטה. יש כאן.

שתהיה בריא.
לא מספיק הן מרגישות חרא גם ככה(כפי שהן מעידות בכתיבתן) אז אתה בא ומוסיף להן מלח על הפצעים?
וכי הן לא יודעות שבגידה היא דבר אסור?
האם חידשת כאן משהו למישהו?
האם לרגע! מישהו אמר שבגידה מותרת...?
דע לך ברק.
אף אדם לא תכנן שהוא יבגוד.
זה יכול לקרות לטובים ביותר. וזה קורה לטובים ביותר.
חזל כבר אמרו "אין אפוטרופוס לעריות"
ואם אינך יודע את פשר הפסוק הזה תכתוב אותו בגוגל.
עוד אמרו"אל תאמין בעצמך עד יום מותך"

חומר למחשבה ברק היקר.

שוב.
אין הצדקה לבגידה.
ממש לא.
אבל לא צריך לפגוע ולהעליב.
כולנו בני אדם.ועושים טעויות. גם קשות.

בידידות חיליק

אל תאמין בעצמך עד יום מותך...
כמה נכונים דבריך
מעולם לא העליתי על דעתי שאמצא עצמי בסיטואציה כזו.
וכמה הייתי נותנת כדי להחזיר את הגלגל לאחור ולהימנע מכל זה.

ברק היקר.
מקוה שאתה נוכח בעצמך בכאב.עצב.חרטה.הניכרים היטב מדבריה של "אור"

אני יכולה להעיד על עצמי שלא היה לי מושג לאן אני נכנסת. וכמה עמוק זה יסחוף אותי רגשית. ומה זה יעולל לקשר שלי עם בעלי. וכמה הסוף יהיה כואב!
ואני יודעת שכשאתה בתוך זה, כשכבר נסחפת עם הרגש וקצת איבדת את המגע של הרגליים עם הקרקע, לא תצליח להקשיב לשום עצה של חכמים או בעלי ניסיון. למשל, דבריה החכמים של אנג'לה אותם קראתי כבר לפני מספר שבועות, שכתבה "שום התפלשות בין הסדינים לא שווה את הכאב העמוק הזה".
אז עכשיו אני בכאב העמוק הזה . ואין לי מושג כמה זמן זה עוד ילווה אותי

אור, את לא לבד.....
גם אני חווה ברגעים אלו נפילה.
חשבתי שאני גיבורה ושהכל כבר קטן עליי.
חזרנו להיות בקשר. לא מאוד אינטנסיבי, אבל קשר....
ובדיוק כמו שתארת בעבר, בהתחלה הוא נחמד וזמין בכל עת אבל ברגע שהוא מרגיש שאני חלשה, הוא שוב לוקח אותי כמובן מאליו והופך לקר.
החלטתי להרים את עצמי שוב ולהתחיל מהתחלה.
משום מה, הנפש שלי מסרבת להתנתק ממנו בצורה טוטאלית.
חייב לעשות את הניתוק הכואב הזה.... אין קיצורי דרך!! ניסיתי הרבה דרכים ושיטות.
אבל הדרך הקשה, היא הנכונה.

כל מה שאני יכולה לייעץ לך הוא לסיים את הקשר מרצונך ומיוזמתך ובשיחה נעימה.
אבל אני יודעת כמה זה קשה עד בלתי אפשרי. ברור לי שאם לא היה קורה מה שקרה בינינו הייתי ממשיכה וממשיכה למרות ההבנה שלא טוב לי ושאני פוגעת בעצמי.
קשה לי מאד עכשיו. קשה להפנים שזה נגמר . ושהכל הסתיים ברגע אחד. ושאדם שאת כ"כ אוהבת חסם אותך בווטס אפ. אותו ווטס אפ שפעם היינו שולחים דרכו אחד לשני שירים.
לא חשבתי שבגילי אחווה שברון לב וזה קרה. ואני חוושבת שבגיל כזה וכשאת נשואה זה אפילו קשה יותר מבגיל 20 כשאת צעירה וכל החיים לפניך.
אבל איפשהו עמוק עמוק בראש אני יודעת שמה שקרה קרה לטובה. כי לא היה לי טוב בקשר הזה. ואני עוד לא שם, אבל אני יודעת שיבוא היום ואבין מה הקשר הזה בא ללמד אותי.
שולחת חיבוק

שתדעי, את עוזרת לי מאוד.
אני מתקשה לקבל החלטה רצינית ואמיתית.
החשש שלי, שזה יגמר ברע. כמו שקרה לך...
העובדה שאנחנו עובדים באותו מקום מקשה עליי מאוד! מרגישה שאין לי לאן לברוח.
אנחנו צריכות לארגן מפגש תמיכה של כל הנשים האבודות מפה חחחח

גם את עוזרת לי.
אנחנו כאן כדי לתמוך ולהקל כמה שאפשר.
לגבי העבודה עם הבחור, חברה ששיתפתי במצבי סיפרה לי על אחותה, שבזמן שעשתה התמחות כעורכת דין במקום עבודה שנחשב מעולה, ניהלה רומן עם גבר נשוי ממקום העבודה. זה נגמר בלב שבור שלה עד כדי שלא היתה מסוגלת להישאר בהתמחות ונאלצה לחפש מקום אחר. היא ויתרה על מקום טוב וגם היתה צריכה לנמק מדוע עזבה. ומה אפשר לומר?... אני מספרת לך את זה, כי זו עוד נקודה למחשבה . אם מקום העבודה חשוב לך, חשבי מה יקרה ביום שאחרי....

למזלי, ממשק העבודה ביננו הוא מאוד מצומצם.
ז"א שאם מאוד ארצה, אפשר ליצור מצב שלא אראה אותו ימים שלמים.
אבל זה בעייתי וגורם לי לחשוב כל היום איך אני מתחמקת מלראות אותו (ניסיתי בעבר).
מאוד התאפסתי על עצמי בתקופה האחרונה... נרגעתי ממש. פנויה יותר לבית, לבעל ולעבודה...
צריכה רק את הקאט הסופי הזה שמשום מה אין לי אומץ והכוחות לעשות.

כפי שכתבת, זה דורש כוחות על.

לכל הבוגדות שכאן אני קוראת את הדברים ובתור אישה נשואה תסלחו לי אתן מגעילות אותי! אני מתארת מצב כזה שמישהי תלך עם בעלי והמישהי הזאת אלו אתן! זה דוחה זה מגעיל אתן משפילות את המין הנשי ואני קוראת ונגעלת ממה שאתן עושות! גם בתור אישה איפה העוצמה איפה החכמה טני מניחה שאתן לא ילדות... איפה השמירה על הכבוד של האישה האחרת! בחיים לא הייתי עושה את זה לאישה אחרת ! תתביישו! ועוד בשיא חוצפתכן מקנאות בה גועליות 

תודה שחלקת עמנו דברים כה חשובים (ומקוריים) אלו. אמליץ עליך להדלקת משואה ביום העצמאות.
יום טוב.

מי שצריך להדליק משואה ביום העצמאות זאת דווקא את , על העוצמה הנשית ,על היושר הפנימי , על הכנות עם בעלך והילדים ובכלל על פועלך בתחום הרומנים והבגידות, עלי והצליחי

חן , אל תטרחי . כבר ברור לנו מי עומד מאחורי כל ההודעות הללו.
ובהחלט דברים מקוריים. חח....

אני לא אור, אני חן. בשונה ממך שככל הנראה כותב פה בכמה שמות שונים,אני ממש בן אדם נפרד ואמיתי. תענה לי ולא לאור. אבל הממ... העניין הוא שהסיפור שלי לא דומה לסיפור של אור, אני נפרדתי מבעלי ביוזמתי בגלל שפגשתי מישהו אחר שגם היה נשוי. כיום אנחנו נשואים +. אין לי אינטרס להפגע אישית מדבריך, ובכל אופן, גם אם היה זה כנראה לא היה קורה. אני ממש מקווה עבור הסובבים אותך שאתה מגלה מידה של סבלנות כלפיהם, אולי לא ולכן אם הייתה לך בת זוג שמצאה עניין במישהו אחר, זה לא מפתיע. צווחות ההיסטריה שלך בעיקר מעידות על מישהו שלחלוטין לא הבין שיש דברים שקורים בחיים ושלאנשים טובים ומוסריים לא קורה כזה דבר. אז חביבי, צא מהסרט ותסתכל על העולם שאתה חי בו. כולי תקווה עבורך שאם יום אחד תמעד בטעות או בכוונה, סביבתך תגלה כלפיך יותר הבנה וסבלנות מכפי שאתה מגלה לאחרים.

להזכירך, שלכל בוגדת יש פרטנר שבוגד יחד איתה.
אז אם הוא גבר זה פחות מגעיל אותך?
קראתי בעיון רב את מה שכתבת, הרבה שכל אין לך. העצמה וכוח נשי לא קשורים לבגידה בשום צורה ואופן.
ורק כדי להאיר את עינייך, שתדעי שבמקרה שלי ובעוד מקרים רבים ואחרים, הגבר הוא זה שלחץ והוביל למקום הזה. 
.מאחלת לך שלעולם לא תהיי באף אחד מהצדדים. כולנו משלמים על הטעויות שלנו ובמזומן

למה קשה לכן כל כך לקבל דעה של אישה אחרת על ההתנהגות שלכן? ההתנהגות שלכן מגעילה אותה והיא לא הייתה בוחרת בכן להדלקת משואה, אז ביג דיל. זה חדש לכן שלבגוד בבן הזוג שלכן זאת התנהגות מגעילה?! זה חדש לכן שלפרק משפחה של מישהי אחרת זאת התהגות מגעילה? זה חדש לכן שלשכב עם גבר נשוי זאת התנהגות אנוכית, מזיקה ומגעילה?
אין שום דבר אצילי בכך שניהלת רומן ארוך שנים מאחורי גבו של בעלך, אני שמחה בשבילך שהתוצאה רצויה וטובה, וכואב לי על בני הזוג שלכם ששנים נגזלו מחייהם בגלל שאתם החלטתם שהבחירה מורכבת מדי עבורכם.
וכן, מצופה מאנשים ומנשים שיתנהגו בכבוד ובאחריות כלפי אנשים אחרים, גם אם הם אינם בני הזוג שלהם, ועל אחת כמה וכמה כלפי בני הזוג שלכם.
אתן מנסות לצייר איזו אידיליה של אהבה גדולה ולהצדיק בכך את מעשיכן, צר לי, אין לכך הצדקה, וברוב המקרים בהחלט לא מדובר באהבה גדולה (חן.פ, סיפורך בהחלט יוצא מן הכלל ולא מעיד על הכלל), אלא בניצול של כל המעורבים בעניין. האישה מהצד השני של הסיפור שלי הייתה כה בטוחה שבעלי מאוהב בה, למרות שהעניין נמשך שבועות ספורים בלבד, שגם אחרי שהסיפור התפוצץ, נגמר, בעלי סיפר לי הכל, שיקמנו את יחסינו בצורה מופלאה והיא יודעת על כך - היא חזרה וניסתה ליצור עמו קשר, למרות שחסם אותה, הבהיר שלא מעוניין בקשר, סיפר שאנחנו מאוהבים ושהבגידה הייתה טעות... היא סירבה להאמין! לקח חודשים עד שהיא עפה מחיינו, כי כל כך קשה למישהי לקבל את העובדה הפשוטה, שניצלו אותה ושיקרו לה. אישה כזאת היא אישה מגעילה, שניסתה לפרק נישואים, משפחה, ילדים, בית של זוג אחר - גם כשהתבקשה מפורשות לחדול מכך, רק בגלל חוסר הנוחות הפרטי שלה.
אז נכון, לא אקרא לכן מגעילות כיוון שזו לא מטרת הפורום ולא מטרתי בפורום. מקמו את עצמכן איפה שאתן רוצות על הרצף הסיפורי הזה, אבל כן אומר שבעיניי ההתנהגות שלכן ממש לא מכובדת.

את מבולבלת גברת!
בעלך מגעיל לא פחות. ובכל זאת בחרת לחזור לישון איתו בכל לילה באותה מיטה!!
את מדברת רק על הנשים ומה עם הגברים??
לא מצדיקה את המאהבת של בעלך. אבל תהיי בטוחה שהוא סיפר לה כמה שרע לו בבית וכמה שנמאס לו מאשתו. אחרת לא הייתה בהלם מזה שאתם מנסים לשקם את היחסים.

אני מאוד לא מבולבלת:) את כן מבולבלת.
האישה הנואשת הזאת הכירה את בעלי למשך מספר שבועות. אני לעומת זאת נשואה לו כבר כמה עשורים, יש לנו עבר ועתיד, משפחה, אהבה וחיים שלמים.
אז לא גברת... זאת זכותי להבין, לשקם, לשפר מה שבא לי עם בעלי וגם להכניס אותו חזרה למיטה שלנו כל לילה. יש לי את כל הסיבות שבעולם לעשות זאת.
לעומת זאת, זכותי המלאה לא לקבל, להבין או להכיל אישה שאני מכירה שבועות ספורים בלבד ואין לי כל עניין איתה.
בעלי לא התלונן בפניה על יחסינו ולא היה על מה להתלונן. הוא אף פעם לא אמר לה מילה אחת רעה עליי, למעשה אפילו להפך, וזה לא קשור לאיך שאני בחרתי לקבל או לא לקבל את בעלי אחרי המשבר (אינך יודעת כיצד הגבתי, מה עשיתי או איך התמודדתי, ולכן את לא יכולה להעביר ביקורת על הבחירות שלי).
לא דיברתי רק על הנשים ואל תכניסי לי מילים לפה, הביקורת שלי הופנתה כלפי הבוגדים מכל הצדדים, הנשים בוגדות בבעלים שלהן וגם מפרקות משפחה אחרת, ואם מי מהגברים היה משתתף פה בדיון, הייתי אומרת לו בדיוק את אותו הדבר.

אשרי המאמין

אסכם ואומר שבעלך איש מכירות מצוין.
מאחלת לך את כל האושר בעולם
לא לשכוח להישאר עם האצבע על הדופק! פעם בוגד תמיד בוגד

את אישה כל כך מקסימה... את בוודאי גאה בעצמך מאוד.
ולענייננו: אם בגידה היא דרך מכובדת, לגיטימית ומוצדקת בעינייך לפתור משברים, אני מניחה שלא יהיו לך תלונות כאשר בן הזוג שלך, חדש או ישן, יבחר לבגוד בך, נכון? ואת תרגישי מצוין שהוא בחר בדרך כה אפקטיבית. או שאולי את בכלל חושבת שלך זה לא יקרה...

דרך מאוד לא מכובדת!
מכאיבה לכל הסביבה ואני ממש לא מעודדת אותה
אני מבינה שאת פגועה וזה מאוד טבעי והגיוני שתכעסי על כל מי שבוגד.
את צריכה להבין, שלפעמים החיים מובילים לשבילים שלא חשבנו לעולם שנצעד בהם.
לפעמים זה מתחיל מקשרי עבודה תמימים ומתפתח למימדים של מפלצת. האדם מטבעו הוא אינו יצור מונוגמי וכולנו זקוקים לריגוש.
בהתחלה הריגוש עולה ועולה ואיתו הרגש וזה קשה מאוד לעצירה. 
בפורום הזה יש לא מעט נשים שמנהלות רומן ומתייסרות על כך יום יום שעה שעה.
הפורום הזה, הוא קרש הצלה עבורנו. תמיכה ועזרה.
שימי לב, כולן מחפשות דרכים לצאת מהמצב הכל כך ממכר וכואב הזה. 
הרוב  לא מעוניינות לפרק את הבית שלהם ולא להרוס לצד השני.
זה מצב מאוד מורכב. רק אדם שהיה בתוך זה יוכל להבין

את טועה.
אני לא פגועה, לא כועסת וכן מבינה מהי מורכבות אנושית. ובחיים לא הייתי מחלקת תשובות כמו שלך לאנשים שנכנסים לפורום עזרה, את מוזמנת לגלול ולקרוא את דברייך אליי ולמשתתפת אחרת כאן. אם כבר, את זאת שנשמעת פגועה וכועסת.

אני בהחלט פגועה, כועסת ועייפה מהמצב אליו נכנסתי.
בד"כ אינני מגיבה אלא רק צופה מהצד במתרחש. 
מעניין אותי לדעת. אם לאחר הבגידה הצלחתם לשקם את הזוגיות בצורה מופלאה, מה יש לך לחפש בפורום הזה?
שואלת בכנות ובלי טיפה של ציניות

אני חושבת שמצאנו דרך מנצחת, ויש לנו באמת כל מה שחלמנו שיהיה לנו כזוג.
אחרי מה שקרה לי, הייתי חייבת למצוא דרך להעביר קצת מזה הלאה, לעזור לנשים אחרות ולתת משהו בחזרה, זאת תחושה ששנינו שותפים לה. חלק מזה מושג דרך השתתפותי בפורום.

עדי, את באמת נותנת את הרושם של אישה מקסימה.
יחד עם זאת, את מאוד תמימה ואני אפילו מקנאה בך על כך.
כאחת שכבר "התלכלכה" אני יכולה להגיד לך בבטחון מלא שמי שכבר חצה את הגבול וטעם את טעם המים הגנובים. 
הוא בדיוק כמו נרקומן בגמילה. זוכר את הריגוש המטורף ואפילו מתגעגע עד טרוף להרגשה.
את יכולה לקחת את הדברים שלי ולזרוק לפח ולהאמין שבעלך השתפר והשתדרג ושהוא הבעל המושלם.
הוא פשוט מזועזע! הוא קיבל סטירת לחי חזקה ברגע שתפסת אותו
ימים ושנים יגידו כמה הירח דבש הזה יחזיק מבלי שהוא ירצה לטעום שוב את הסם.
באמת שאני מאחלת לך אך ורק טוב וזוגיות מאושרת ושלמה!

את שוב טועה.
לא תפסתי ולא נעליים, בעלי סיפר לי וגם עבד קשה לשקם את הקשר שלנו, וכל זאת מתוך אמונה באהבה ובנישואים שלנו.
זאת פעם ראשונה שעשה דבר כזה. ריגוש, רומנטיקה או סקס לא קשורים בכלל לסיבות והנסיבות שבהן זה קרה, ואני יכולה לחתום על כך שלא הייתה משיכה או ריגוש בעניין הזה. יש גם סיפורים לא באנליים, ואני לא יכולה בשום פנים ואופן לפרט את הסיבות, גם המטורפת ההיא לא מודעת אליהן כלל. הוא ניצל אותה, נקודה.
בכל מקרה, היא לא חלק מהסיפור שלנו והייתה יכולה להיות מוחלפת בכל אדם אחר לצורך העניין, הבגידה לא הייתה קשורה אליה.

כמו שאמרה אור אשרי המאמין

בנות יקרות,
אני גם בהתמודדות לא קלה... וכרגע בשלב שמנסה להבין את האני הפנימי שלי. שאלה לי אליכן-
למי מכן שרוצה לצאת מהמצב המתוסבך- 
אתן רוצות לצאת מזה כי נטו רוצות לשקם את הבית?  ולא מצליחות כי הגבר לא נותן/ כי אתן מכורות ל״סם״..?

או שרוצות לצאת מזה כי לא מרוצות ומתוסכלות מהיחס של הגבר? וכתוצאה מזה רוצות להחזיר המצב לקדמותו בבית... ועדיין לא מצליחות מאותן סיבות שרשמתי מעלה...

בבקשה חשוב לי לשמוע.

בעיקר כי עייפתי מהרכבת הרים הזאת, גם כי זה פוגע לי בכל חלקה טובה בחיים, בעיקר בבעלי. יש לי שאיפות והקשר הזה פשוט קטע את הכל ושם אותי ואת החיים שלי בהולד. טעות הכי גדולה שעשיתי בחיים זה ללא ספק הסיפור הזה. וואוו אם היתה גלולה של זמן אני הראשונה לקחת אותה...

אני אענה לך.
כשאת מכורה לסם, הבית לא באמת מעניין אותך.
כך שלרוב התסכול מגיע ממערכת יחסים לא מספקת.
הבעיה היא שכשאת מכורה, את תהי מוכנה להסתפק בפירורים. את תעשי הכל אפילו בשביל רבע מנה. העיקר לקבל משהו. ואם את מוכנה להסתפק בכ"כ מעט, למה שהוא יתאמץ?

כמה שאת צודקת...
ובכל זאת, לגבר אין רגש? אין מצב שאוהב ואז יתאמץ כי זה חשוב לצד השני??

למה שיתאמץ? ולגביי אהבה אני מאוד בספק כשמדובר במאהב.
דבר חשוב שלמדתי זה לא לצפות לשום דבר ממנו!! יש לו אישה וילדים על הראש ולא בא לו לרצות אישה נוספת. לא בא לו עוד דרמות, טענות וכאבי ראש. כמו שלך לא בא!
לאן את חותרת? מה את מנסה להשיג?
סיפרת כאן את הסיפור שלך?

כל אחת מאיתנו נכנסה/נפלה לקשר בשל חסך מסוים. יש כאלה שמחפשות חבר שיאהב וייתן תשומת לב.  שום דרמות, חבר שאפשר לדבר, לאכול צהריים, חיזורים, מילות אהבה וגם סקס מצויין.
זה משהו מוגזם לבקש?

אמרתי, מילות המפתח חוסן נפשי, לעבוד על זה כמה שיותר, לקרוא מאמרים להבין ולהפנים.  להיות חזקה כמה שיותר.
לא קל, יודעת וחווה על בשרי.  אבל מאמינה שזה אפשרי. לא הגיוני שהם הגברים יותר חזקים מאיתנו...
 ואם הקשר לא עושה לך טוב תגידי לו שצריכה הפסקה, לא להגיד פרידה אם לא תעמדי בזה... איך יגיב לדעתך אם תבקשי הפסקה?
 

הרבה פעמים הצורך ב"סם" הזה שונה בין שני בני הזוג. ואז, הצד שרעב לזה יותר, יקריב יותר מעצמו.
אני יכולה להעיד שבמקרה שלי, הסתערתי על הבחור במלוא חסריי וחסכיי. מה שגרם לו לא להתאמץ ולאבד עניין.
גברים יכולים לאהוב. אבל הם צריכים לחזר ולהתאמץ בשביל זה.
אני הבנתי את זה בדיעבד אחרי שיחה עם אישה חכמה שעזרה לי להבין מה היה שם.

אני מנסה להבין באיזה סוג של מערכת יחסים את נמצאת. הוא אדיש אלייך? מעוניין בקשר?
את רוצה להמשיך?

כשנפגשים שנינו באהבה מטורפת חבלז ....הוא יודע להפריד, אני לא ככ, ולכן נפגעת.   לא אדיש כלפי, לפעמים פחות מתייחס,   אני רוצה יותר תשומי... 

נשמע שאת מעוניינת להמשיך בקשר.
זה כבר עיניין אחר... קחי בחשבון שבסופו של דבר תהיה פגיעה. לרומן אין סוף טוב

אבל ככה אנחנו, פעם הוא פעם אני נפרדים.

נראה מה יהיה, מקווה שהפעם זה לתמיד

כמה זמן אתם ביחד? אחרי כמה זמן זה כבר הציק לך והעיק?

ברמה של מה אני עושה פה בכלל ומה נהייה ממני