דורית כהן, פסיכולוגית – ייעוץ זוגי

רחוק מלהיות מושלם זה נשמע דווקא בסדר. נשמע כמו מצב שאפשר להשאר בו.
מושלם כנראה לא יהיה כל עוד חיים באותו הבית עם עוד בן אדם. אנחנו לא מושלמים ולעד הפנטזיות שלנו ישאפו ליותר ויותר. איזה בעסה זה להבין שזה מה יש. שזה יהיה שיא הזוגיות. שזה לא נותן יותר מזה. שלמרות שכל החיים דוחפים לנו שזה טוב (לא טוב היות האדם לבדו) וכל זה, בסוף , הרבה פעמים ,דווקא טוב היות האדם לבדו. או לפחות לא במחיצת מישהו שלא ככ נעים לו איתו כבר. הבעיה שנראה לי שרובנו מבינים את זה מאוחר מידי, כשאנחנו מושקעים עמוק במשפחה, ילדים, מכרים , הוצאות והתחייבויות.

זה יהיה שקר להגיד שהכל נפתר והכל טוב ושאין חרטות. תמיד זה שם. אבל אתה מתמקד בילדים ובמשפחה ויש לך איזה רצון או איזו פנטזיה שיכול להיות בסדר וזה גם באמת בסדר לפעמים. אבל תמיד יש הרהורים על מה היה אם.
היתה לנו פרידה של כמה חודשים בתקופה שכמעט התגרשנו והיה לי מעולה, פתאום היה לי זמן לעצמי וזמן לעשות דברים שאני אוהב אבל זה גם היה מלווה בהרבה דברים רעים כמו עורכי דין שולחים מכתבים עם דרישות לתשלומים. פתאום לא נותנים לך לראות את הילד שלך כמו שאתה רוצה.
אני לא יודע מה היה קורה אם היינו נפרדים אני רק יכול להגיד ששנינו השתנו בגלל מה שקרה מאוד. וחלק גדול זה שינוי לטובה שהביא לנו חיים יותר טובים ממה שהיו אבל גם עכשיו זה רחוק מלהיות מושלם

וואו... זה נשמע כמו ביג דיל. ובכל זאת הצלחתם להתגבר. אתה מרגיש לפעמים שחבל שלא התגרשתם כבר אז? אני שואלת כי גם אני סלחתי על כל מיני... והיום מרגישה שכבר היה עדיף לפוצץ הכל אז ולא להסתבך המערבולת הספק, האשמה ולערב גם ילד בכל זה.

כמעט התגרשנו לפני 3 שנים. היא בגדה בי עם מישהו מהעבודה ותפסתי אותה ומשם הלכנו לכיוון של גירושין בצורה מאוד מלוכלכת לצערי.
ממש שבוע לפני שהיינו צריכים להתגרש החלטנו ללכת לטיפול זוגי וזה הצליח להחזיר אותנו יחד.
זה לא אומר שזה פתר הכל אבל הצלחנו להתגבר על המשבר.

תוכל לשתף למה זאת הייתה כמעט מלחמת עולם שלישית ומה השתנה בטיפול?

אני מבין מה שאת אומרת ובגלל הילדים זה בהחלט מורכב. אבל אני באמת רוצה שינוי. לא יודע אם פרידה תעזור אבל אני לא רוצה חיים ללא אהבה. אני רוצה זוגיות וגם משפחה. אחרת זה סתם להיות שני אנשים שמקבלים ילדים. וזה גם ישפיע על הילדים. כבר היינו בעבר לפני גירושין וזה היה מלחמת עולם שלישית שבאמת פגעה בכולם. ואז היינו בטיפול זוגי שעזר אבל זה לא מספיק...

אני גם התלבטתי בזה. אולי פרידה זמנית יכולה לנער קצת את העניינים ולעורר את הנושאים שהדחקנו ולא רצינו לדעת בהם. הבעיה שלי עם הפסקה זמנית הייתה בגלל הילד. אם היינו רק זוג בלי ילדים, היה מקום לנסות כזה דבר, אבל ברגע שיש לך ילד ( ולך יש שניים) צריך לחשוב כיצד תשפיע הפסקה כזאת עליהם. מה יקרה אם תעשו הפסקה, תחזרו ואחר כך תפרדו? ילדים ובעיקר פעוטות, זקוקים לעקביות. חוץ מזה, איך זה יסתדר טכנית? תלך ותשאיר אותה להתמודד בהפסקה עם שני תינוקות? האם זאת תהיה תמונה אמיתית של החיים? אתה חוזר להיות "רווק" חופשי והיא נשארת חד הורית +2. האם יהיה לה פנאי לחשוב על הקשר ביניכם במצב כזה ? אולי היא תסכים להכל רק כדי לא להשאר לבד , יתכן שהיא לא תחליט החלטה שקולה ,אלא בגלל אילוץ. בקיצור, מצב לא פשוט, אין פתרונות מובנים מאליהם פה.

האם פרידה זמנית יכולה לעזור? אולי ככה אני והיא נוכל להבין כמה דברים. האם זוגות חוזרים אחרי פרידה או שנפרדים סופית?

[size=150]קראתי את דבריך בתשומת לב ומאד נגעת לליבי. זה מה שעלול לקרות וקורה להמון זוגות שנכנעים למצב ולא לוקחים את הסיכון "לטלטל את הסירה" כפי שיוני שוקל לעשות  כי הוא אינו משלים עם המצב הקיים. אני מאמינה שיש הרבה זוגות במצב שאת מתארת, שנשארים שותפים לעסק הכלכלי והמשפחתי שהוקם על בסיס ההתאהבות הראשונית והאשלייה הגדולה שמוכרים לכולנו. 
על מנת לשמור על גחלת האהבה - צריך להתאמץ הרבה ולהיות מאד רגישים זה לצרכים של זו, ולבנות תקשורת חיובית, ולפנות זמן איכות לזוגיות גם בתקופות הכי עמוסות וקשות. אחרת ההתאהבות פשוט נגמרת ואין מה שיחליף אותה. [/size]

[size=150]יוני היקר, ראשית אולי תתנחם בכך שהרבה זוגות מגיעים למצב הזה של ריחוק פיזי ורגשי בגלל שהטיפול בילדים הקטנים ובבית שואב את כל האנרגיות ולא משאיר רצון לקירבה. הרבה אימהות לילדים קטנים עוברות פאזה: הפעוטות מספקים להן את כל הצורך הביולוגי שלהם במגע עם גוף של מישהו אחר, ויותר מכך, והן זקוקות מאד להרגיש שהגוף שלהן "חוזר לרשותן". הרי לאורך כל היום הן "תורמות" את גופן לטובת הילדים. כאשר ילד רוצה "על הידיים" אמא מתקשה להגיד לו לא. ואז מגיע גם בן הזוג וגם הוא רוצה את הגוף של אמא לעצמו...

בעבר הרחוק נשים הרגישו שזו [b]חובתן [/b]לקיים יחסי מין ולכן אצל הרבה זוגות סקס הפך להיות מטלה מעצבנת וניטלה ממנו כל השמחה והכיף...

אבל כיום הרבה נשים הפסיקו לראות בסקס חובה או מטלה והן פשוט אומרות לא כאשר לא מתאים להן. עייפות מדי, או לא מחוברות למיניות שלהן כפי שזה די טבעי בשלב החיים הזה שבו כל כך עייפים. לילה הוא לא לילה והיום מלא מטלות.

אבל! עם כל ההבנה שאני מגלה כלפי אישתך, אני חושבת שהגישה שלה מסכנת מאד את כל מה שבניתם ביחד. לדעתי גם כאשר אין צורך או רצון - חייבים לפנות זמן לבילוי זוגי, לשיחות וליחסי מין. כי אחרת יקרה מה שאתה מרגיש עכשו: או שאתה תחליט להיפרד ממנה כי אינך מקבל את הצרכים הכי בסיסיים שלך או שתמצא לך מאהבת. שני הדברים הללו כמובן הורסים את הזוגיות.

מכיון שהיא אינה קשובה לך, אני מציעה לך לחפש דרך שהיא כן תקשיב: או לכתוב לה, או לפנות למישהו קרוב לה ולשתף אותו בבעייה ולבקשו שיתערב. אתם גם זקוקים לייעוץ זוגי טוב שיעזור לכם להתגבר על הקושי הזה. אני מניחה שלא רק לך יש תלונות עליה, אלא גם לה יש תלונות עליך. ברוב המקרים לאישה יש תלונות על מידת השותפות של בן זוגה במטלות הבית והטיפול בילדים. (כל אחד ואחת והצרכים החשובים בעיניו)

במידה ושום דבר לא יעזור - יהיה עליך לעשות את הצעדים לקראת פרידה. לפעמים רק טלטלה כזאת מפילה לבת הזוג את האסימון שהסכנה היא אמיתית, ורק אז היא מפנה את תשומת הלב לזוגיות. בהרבה מקרים זה נעשה מאוחר מדי, לצערי.[/size]