האם שווה להילחם על האהבה ?

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: האם שווה להילחם על האהבה ?

צר לי

הודעה על ידי דורית כהן » 14 יולי 2019, 12:42

מצטערת לשמוע שכך זה הסתיים. אם בכל מקרה - וזה קורה - מחליטים לנסות מחדש, אז שווה להילחם.

Re:

הודעה על ידי אני » 07 יולי 2019, 18:50

דורית יקרה,ראשית המון תודה על ההתייחסות והתשובה המרגשת, לצערי מערכת היחסים הסתיימה (מכוער מצד שנינו), כמובן שאני עדיין חושבת עליו ואם היתה לי הזדמנות הייתי חוזרת לנקודת ההתחלה........ 
עצוב קשה וקשוח אבל היה שווה כל רגע , עכשיו "זמן פציעות" . 

מציעה ללכת לייעוץ זוגי כדי לא לפספס את האהבה הזאת

הודעה על ידי דורית כהן » 04 יולי 2019, 05:48

אני יקרה, מכיוון שהצטברו הרבה רגישויות ופגיעות וכאבי לב במערכת היחסים שלכם, והכל עכשו שברירי אצל שניכם, לדעתי כדאי לכם להגיע לייעוץ זוגי ולהיעזר באיש מקצוע שיעזור לכם לעבד את הקשיים ולהצליח לצאת מן הבורות שעוד יופיעו, שאופייניים לפרק ב. חלוקת הזמן בין הילדים לבין בן הזוג,  תשומת הלב הבלעדית, נושאים של מגורים, של כספים, של בילויים, הקושי בכך שאין את המכנה המשותף של ילדים משותפים שבונה אינטרס משותף כל כך חזק בין בני זוג בזוגיות א...
מכיוון שיש כאן אהבה טובה, מרגשת, שווה לנסות לשמור עליה - זה לא קורה כל יום...

האם שווה להילחם על האהבה ?

הודעה על ידי אני » 30 יוני 2019, 08:43

אני גרושה מזה שנה, הוא גרוש 4 שנים לערך, שנינו חסרי נסיון בפרק ב' (כלומר לצאת עם מישהו/י גרושה עם ילדים), הקשר התחיל בלי ציפיות ולרגע לא חשבתי שיהפוך לאהבה גדולה, וכך כמו בכל סיפור אהבה היה מהמם בהתחלה והדברים זרמו והתאהבנו. 
הוא מעט יותר בשל ופחות הפריע לו בהתחלה כל נושא הילדים והזמין אותי לשהות במחיצתם ואני הסברתי שקצת מהר לי ואני מעדיפה שנכיר קצת יותר (בדיאבד מדובר בתירוץ מאחר והרגשתי לא מוכנה ), המשיך להזמין אותי לחיק משפחתו ואני סירבתי, הוא הבין והמשכנו את המפגשים הזוגיים והיה נפלא, הגיעו המשברים ובכל משבר אני סיימתי את הקשר וגם חזרתי בי ובכל פעם הוא פתח בפניי את הדלת חזרה אבל לצערי לא זיהיתי שהוא רק פתח דלת אבל החוסר יציבות שלי גרם לו לקחת כמה צעדים לאחור, אני הגעתי לשלב שרציתי קצת יותר אותו ואיתו להחליף שבתות לבלות יותר לדרוש יותר כבת זוג אבל בשלב הזה הוא נסוג , אני כמו אישה טובה התחרפנתי שוב ושוב וגרמתי לקשר לקבל צבעים אפורים, רגע לפני שאני מוותרת החלטתי שאני רוצה להילחם על האהבה הזו גם אם זה אומר שאני צריכה לתת לו את הזמן לסמוך עלי שוב , הוא מקבל אותי אבל אני מרגישה שאני בעמדת ספיגה כרגע וצריכה לנשום השאלה איפה הגבול ? מאוד רומנטי מצידי להילחם על האהבה , את חושבת שיש סיכוי ? הוא מאוד אוהב אותי אני יודעת את זה אין לי ספק ומחד הוא פגוע. 

חזור למעלה