מנסה לסיים רומן ולא מצליחה

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: מנסה לסיים רומן ולא מצליחה

Re: שאלה לאנג'לה

הודעה על ידי נילי » 24 אוקטובר 2019, 20:34

היי אנג'לה, כמה זמן עבר מהרגע שהוא החליט להתנתק ממך עד הרגע שהוא יצר איתך קשר שוב לפני החג?
והאם יש עדכון בהחלטה שלך לגביו?

Re: מור

הודעה על ידי אנג'לה » 15 ספטמבר 2019, 06:35

אני חושבת שאת יכולה לספר את סיפורך פה בעילום שם, כמו שאת שמה לב כולנו עשינו זאת. אני לא יוצרת קשר מעבר לפורום. והאמת שהתמיכה והאוזן הקשבת שנותן לי הפורום הזה בלי שיפוטיות שלא מקדמת - ממש עוזר.

Re: לאנג'לה

הודעה על ידי מור » 15 ספטמבר 2019, 05:11

התשובה שלך כמו סטירה ישירות לפנים שלי עם הצד המעליב כן? (בקטע טוב)
אני נמצאת במצב שהיית בו ולא יכולה לשתף אף אחד.
מתוסכלת ממש מהמצב,
יש איזה דרך לתקשר איתך?

Re: לאנג'לה

הודעה על ידי אור » 14 ספטמבר 2019, 19:12

נכון. אין קשר למשך הרומן.
וכן, אצטרך לתת לזמן לעשות את שלו.
תודה

Re: אור

הודעה על ידי אנג'לה » 14 ספטמבר 2019, 14:48

כמו שכתבתי, חוויתי משבר נפשי משמעותי ואני עדיין מתמודדת איתו במידה מסויימת. אבל אין מה לעשות, הקלישאה שהזמן מרפא את הכל, היא נכונה. פעם לא האמנתי שיש סיכוי בכלל שאצליח להתגבר, שלנצח אחשוב עליו כל יום, שתמיד ארגיש את הכאב הפוצע של להרגיש שהוא "בחר" בה ולא בי. זה היה ככה ועוד גרוע מזה, אבל בלי שהרגשתי, יום אחרי יום, חשבתי עליו פחות. אנשים מתגברים על מוות של אהוב ומתחילים זוגיות חדשה. אז להתגבר על הזייוף הזה זה בלתי אפשרי? כמו כל התמכרות, אין קיצורי דרך. צריך לעבור את כל מסלול הייסורים כדי לצאת בסוף נקי. אבל מילה שלי- ברגע שלא תתראו ולא תדברו, זה יקרה מעצמו בלי שתרגשי משהו מיוחד. לדעתי גם אין קשר בין משך הרומן למשך הסבל. יש גם פרשיות קצרות שנוגעות עמוק.

Re: לאנג'לה

הודעה על ידי אור » 14 ספטמבר 2019, 11:51

אנג'לה יקרה. איך התגברת? איך מתגברים?
אני כבר כמה ימים מסתובבת בתחושה שמשהו מת בי. עושה הכל אך על אוטומט. מטפלת בילדי, בבית, בכל מה שצריך. אך אני לא איתם.
ואין עם מי לחלוק כי לא סיפרתי כמעט לאף אחד וגם למעטים שכן סיפרתי , לכמה אהדה ותמיכה אפשר לצפות על מעשה כזה?? כאן לא מדובר בגירושין או בפרידה מחבר. בישלת לעצמך דייסה? עכשיו תאכלי אותה.
גם אני, לצערי ,התייסתי לזה הרבה יותר ממה שזה. נשאבתי לזה כל כולי. מול גבר שמלכתחילה זה לא היה שיוויון כוחות בינינו. הוא מבוגר ובוגד סדרתי ואני נשביתי בקסמו ונתתי לקשר לטלטל ולערער את כל עולמי.

Re: אנג׳לה

הודעה על ידי אצילית » 12 ספטמבר 2019, 08:23

שאפו אנג׳לה.
עם יכולת ניסוח מושלמת, תיארת מצב באופן מדוייק.  עושה (לפחות אצלי)סדר בראש...

Re: לנבגד ( מתנצלת על החפירה)

הודעה על ידי אנג'לה » 12 ספטמבר 2019, 08:05

לא מסכימה איתך.
אתה כנראה מאוד נפגעת וזרקת אותה בגלל הגילוי. זאת תגובה טבעית, אבל בפועל מי שאחראי לפירוק המשפחה הוא אתה. אתה יכלת עקרונית לבחור לסלוח ולעבוד על הקשר, אבל כנראה האגו שלך היה חשוב לך יותר מזה שהמשפחה תשאר שלמה. זה נכון שהיא עשתה את מעשה הכיעור, אבל אתה זה שהמשכת עם מסלול ההרס. היה בידך לעצור אותו ולנסות לבנות משהו אחר מאותו הרגע. בחרת בדרך הקלה - לחתוך. זה צעד נפוץ שהרבה אנשים בוחרים בו, אבל ברגע שהחלטת לבחור בלגרש אותה, גם לך אשם תורם לא קטן בפירוק המשפחה.
הבעיה בסיפורים האלה, שאין אשם אבסולוטי. אני לא מאמינה שרוב הנשים בוגדות מכוונת זדון. זה מגיע כי לא בא לנו להתמודד עם הבעיות, או שלפעמים הצד השני לא משתף פעולה. נישואים זה לא קבר שאתה קבור בו חי, ואנשים רוצים לנסות להקל על מה שחסר להם. ובגלל שמצד אחד יש מחויבות גדולה ומצד שני יש חוסר גדול, אז בוגדים בסתר. כי המחיר כבד. נשים סופגות הרבה הרבה מאוד לפני שהן עושות כזה צעד. אני לא בגדתי כי הייתי חרמנית וחמדנית. אני בגדתי כי בעלי שהוא איש טוב, לא היה מוכן לשמוע, לא היה מוכן לקבל את התחינות שלי ללכת לטיפול, אמר שזה הכל בראש שלי. בסוף הבנתי שזאת הדרך היחידה בה אוכל להרגיש קצת אישה מבלי לפרק את הבית עבור ילדי. כיום, אחרי שהקשר ההוא נגמר, ולא התגלה, אני פשוט פחות שמה דגש על בעלי. הוא לא השתנה, אני פשוט פיתחתי אדישות ומתעסקת בדברים אחרים. הזוגיות זה משהו שאני מחתימה כרטיס כשאני חוזרת הביתה מהעבודה, ממלאת את כל התפקידים עם חיוך בלי להתלונן, ומחכה שהיום יגמר בלי ריב. לא עשיתי את זה בשביל להשפיל אותו, או לזלזל בו. עשיתי את זה כבזמנו הרגשתי שתיכף אני מתגרשת בורחת מהבית מרוב דיכאון וריקנות. נכון שבסוף המחיר של ההרפתקה הזאת היה כואב מאוד, בגלל שהתייחסתי לזה יותר ממה שזה היה באמת. אבל לאור מצב הדברים שהיה אז , כמו שבטח יש אצל הרבה זוגות במצב הזה, כל האופציות היו גרועות באותה המידה - זאת נבלה וזאת טריפה. פשוט בחרתי במה שהיה אז נראה פחות גרוע.
לדעתי באמת צריך להפסיק לראות בגידות המצב של קורבן ועבריין. זה הרבה יותר מורכב מזה. בדין הפלילי יש כל מיני נסיבות מקלות שמורידות את עוצמת היסוד הנפשי של העבירה. אין כל ויכוח שהנאשם ביצע את העבירה, אבל מתחשבים בסיבות. אין דין אדם שתקף את שכנו כי הוא היה מטריד אותו יום יום במשך שנים למרות שהנאשם ביקש ממנו לחדול מכך, כדין מי שתכנן או סתם תקף את שכנו מתוך כוונה לפגוע בו רק לשם הפגיעה. כך גם בבגידות: אני לא מאמינה שאישתך, כמוני בגדה כי היא אמרה לעצמה:בעלי אפס, ואני שמה פס על המשפחה שלי - אשכב עם מישהו אחר כדי לספק את יצרי ושכולם ילכו לעזאזל. כנראה שהיא פשוט פגשה מישהו בזמן הלא נכון במקום הלא נכון. רגע ההחלטה לבגוד, התבשל אחרי תהליך סמוי שהתרחש בינכם זמן רב. האחריות לכך שלא הייתם מספיק מודעים לזה מוטלת על שניכם. אז אנא: כמו שנשים ברומן צריכות לא להוציא את העניין מפרופורציה ולגרום לעצמן נזקים נפשיים לא מבוטלים, כך גם הגברים וגם הנשים הנבגדות, לא צריכים מיד לצבוע הכל בשחור לבן. יפה יהיה אם יוכלו הצדדים להכיר בכך, שהמארג הסבוך של חיי נישואין נוצר על ידי שניהם וכל חוט שזור בשני.

Re:

הודעה על ידי נבגד » 11 ספטמבר 2019, 13:41

 זכית תגובת השנה ללא ספק בכלל!! חבל שאשתי לא הספיקה לקרוא את זה לפני שנתפסה ופירקה את המשפחה לרסיסים.

Re: לאנג'לה

הודעה על ידי סיוון » 10 ספטמבר 2019, 17:11

כתבת מדהים!!
קראתי מספר פעמים!

חזור למעלה