דורית כהן, פסיכולוגית – ייעוץ זוגי

שנה אחרי, לא דיברתם כבר על הכל? הסיבה שהיה חשוב לי לדעת הכל, זה כדי לגמור עם המידע והחפירה הכואבת פעם אחת ודי (או בתקופה מרוכזת ומצומצמת ככל האפשר), כדי לא להגיע למצב ששנה או שנתיים אחרי זה אני עוד סוחבת שאלות ותהיות עם עצמי, וכדי לא לחזור לזה שוב ושוב, על כל הכאב שכרוך בכל פעם כזאת, כפי שאתה מתאר שאתם עוברים עכשיו.
המטרה שלי הייתה משולשת:
- להבין בדיוק מה קרה, מה היה שם ומה התלווה לזה, כדי שאני אדע מול איזו אמת, כל האמת, אני עומדת. אם אני רוצה לשקם, אני חייבת להבין את כל התמונה שקרתה שם, כדי לדעת עם מה בדיוק אני מתמודדת. זה חלק כואב ברמה שקשה להסביר, והוא בעיני חיוני להצלת הקשר. אם זה לא הכיוון שלך, להציל את הקשר, לשקם אותו - אז אין שום סיבה שתגרום לעצמך את הכאב הזה.
- להבין את הנסיבות, את מה הוביל לשם, כדי ששנינו נוכל להתחיל לפעול אחרת, במילים אחרות לתקן את מה שהיה לא טוב בינינו ושהוביל לכך. זה מצריך כנות עצמית גבוהה, נכונות כנה לקחת אחריות אישית ולראות את החלק שלך בכך ולא רק להיות קרבן, וכל זאת בלי האשמה עצמית... משימה לא פשוטה בכלל, אבל השכר משתלם.
- ובכוכבית סיבה נוספת, שהיא לפתוח את התקשורת שלנו למשהו חדש, הכי פתוח, שבה אפשר להגיד הכל, וזה יהיה בסדר. זה היה מרגש כפי שציינתי, אבל גם מאוד מפחיד וקצת כואב: גיליתי המון דברים שלא ידעתי, שמעתי דברים כואבים ולא נעימים וגם השמעתי. אבל בסוף התהליך הזה מאוד התקרבנו. כפי שלא היינו קרובים מעולם. בעלי גם הרגיש, ששקרים והסתרות ומניפולציות הביאו אותו עד כאן, ושהיה לו הרבה יותר מדי מזה, ושהוא ממש לא מסכים, להגיד לי עוד מילה אחת לא כנה, גם לא כדי לחוס עליי או לגרום לי להרגיש יותר טוב או כדי לרכך את המכה.

אני חושבת שזה לא מומלץ לכם ללא ייעוץ, כי בשלב כזה, זה קריטי שיהיה מומחה/ית שילווה באופן מקצועי את התקשורת ואת חשיפת המידע... כדי שזה ישיג תוצאות. המטרה שבגילוי המידע היא הרי לעזור, לא לגרום סתם לכאב ולמצוקה.
וכמו כן זה מאוד תלוי בסיפור... במקרה שלנו מדובר במשהו די קצר, בבגידה שלא מגיעה בכלום למה שיש בינינו, ובאישה שאלוהים יסלח לי, אבל לא מהווה עבורי שום תחרות בשום מישור שהוא:)

אם יורשה לי..
ממליצה לך לראות את ההרצאה של אסתר פרל ב"טד".
ואמנם אני מהצד השני (הצד הנוראי והבוגד),
אבל אני ממש ממליצה כמה שפחות לחקור על הפרטים הטכניים. זה רק מכאיב יותר. או , כפי שכתבת, לוקח למקומות לא טובים.
ולעדי, אתם מהמקרים הבודדים בהם הבגידה עשתה טוב לקשר. ברוב המקרים זה לא כך.

תודה ,  כדאי לי לדעת הכל ? נראה לך שזה יכול לשחרר את המועקה או שזה יוביל לפיצוץ כי לבנתיים כל פיסת מידע לוקחת אותנו למקומות לא טובים ?

הי, אנחנו כשנתיים אחרי הבגידה. החלטנו להישאר ביחד ממש מהרגע הראשון, כמעט לא היו ספקות (היו 3-4 שבועות ראשונים של ספקות, אבל במקביל גם רצון להישאר ביחד ולהתגבר, וכמו כן הלכנו לייעוץ ממש ימים ספורים אחרי הגילוי).
אופן הגילוי - זה מורכב ומאוד אישי, סליחה.
לגבי מה שהוא חשף בפניי, הוא סיפר ממש הכל, על כל המשתמע מכך, וחלקים רבים גם גיליתי בעצמי, ואז שאלתי עליהם וקיבלתי תשובות ברורות ומסודרות על כל שאלה שהייתה לי או אפילו שאלות שעלו חודשים אחרי...
המוטו הלאומי שלנו באותה תקופה היה שאפשר לשאול הכל ומותר להגיד הכל, הייתה פתיחות הזויה... זאת הייתה תקופה שאמרנו אחד לשני מלא דברים שלא העזנו אף פעם להגיד או לספר. באופן הזוי, אני מקווה שזה לא יישמע חולני, החלק הזה של התקשורת באותה תקופה היה מדהים, עמוק ומאוד מרגש. אין פלא שזה קירב בינינו כל כך.

גם אני פחות או יותר במצב שלך כבר יותר משנה ,רציתי לדעת אם החלטת להישאר או לעזוב ? האם את גילית את הבגידה ? ואם הוא פתח וסיפר הכל ??

אור... את עוברת את התהליך שלך בהרבה תובנה ואומץ. בשביל עצמך, קחי מזה את השיעורים המלמדים, המצמיחים, תעשי טוב גם לזוגיות שלך, לבעל שלך שאני יכולה לשער כמה סבל מהתקופה ההיא, וגם עכשיו אחרי הגילוי. ומתוך המקום הזה תסלחי לעצמך ותנסי לבנות ולשקם.
גם את שיקרת ורימית, ובתוך הסיפור הזה ברור שגם רימו אותך. זאת הדייסה שבחרת להכניס את הראש שלך אליה ועכשיו אין לך למי להתלונן. לפחות את מודעת לכך.
כמו שאת מתארת שהחבר שלך שיקר לאשתו, כך אני ראיתי אינסוף שקרים ואף יותר מכך, כל מיני ניצולים ורמיות כלפי האישה שבעלי בגד בי איתה.
את לא באמת מכירה אותו ולא יודעת שום דבר אמיתי עליו או על החיים שלו. בעלי שיקר לאותה אישה כמעט על כל דבר. כמובן שעל הרגשות שלו, שקרים שבדיעבד היה קל מאוד להוכיח שלא היו אמת, אבל לא רק. סיפר סיפורים על עצמו (אני הרי מכירה אותו ויודעת בדיוק איפה הוא היה ומה עשה בעשורים האחרונים בחייו), שיקר לגבי איפה הוא נמצא כרגע או היה אתמול ("עם חברים" כשהוא ואני בדייט, "בעבודה" כשאנחנו בסופשבוע רומנטי, "עוזר לילדים בשיעורי בית" - אגב הבחור מהתגובה הקודמת שדיבר על יצירת תמונה של האב המושלם, זה קטע חזק, היו הרבה שטויות כאלה, שלא היו ולא נבראו) ועל הכוונות האמיתיות שלו ומצב הזוגיות שלו ושלי (למשל, לא סיפר כמובן על הסקס שלנו, או מתי שכבנו, או כמה מדהים היה, או על הפעמיים במהלך התקופה הזאת שהוא קבע איתי דייט מאוד רציני וביקש שנילחם על הזוגיות שלנו, שנתייעץ ושנעשה הכל כדי לשפר אותה, שהאהבה שלנו זה לא משהו שאפשר לוותר עליו...).
גם אני ספגתי מנה גדושה של שקרים והסתרות באותה תקופה קשה, כמובן. לא מנהלים בגידה בלי לשקר. אבל ההבדל הוא, שאני מכירה אותו באמת, לכן לא לקח לי יותר מדקה וחצי להבין את זה. את לא יודעת מול מי ומה את מתמודדת, ולא שום דבר אמיתי על מה קורה בבית או על האינטרסים שלו להיות איתך בקשר, ואפילו לא יכולה לדעת אם את היחידה מהצד... יכולות בהחלט להיות עוד.
סיפור שהכותרת שלו היא רמייה, אמרתי.

ה"מאהב" שלי היה אלוף בזה.
אלוף בלרמות את כל העולם על מנת לספק את הצרכים שלו. כשהתלוננתי שקשה לי עם החיים הכפולים הללו ועם השקר, שכנע אותי שמותר לי להיות מאושרת. כשהרגשתי שהוא לא שם עם כל הלב, שיכנע אותי שאני טועה. ושהוא רק עסוק.
את צודקת, מה חשבתי לעצמי כשהייתי נוכחת בשיחות בהן הוא שיקר לאשתו בפנים?
ברגע שהסיפור התפוצץ, הפכתי להיות אוויר בשבילו. אפילו להיפרד הוא לא טרח.

זה סיפור של רמייה. אין דרך אחרת לסובב את זה, ומי שחושב/ת אחרת משקר לעצמו/ה. רמייה עצמית גם. וגם של כל המעורבים בפרשה.
הסיבה יכולה להיות סקס כפי שציינת או כל דבר אחר (יש גם סיבות אחרות לבגידה ויש סיפורים שונים ומגוונים), אבל בסופו של דבר אתה צודק בעניין הרמייה.
גבר שמרמה את אשתו היקרה, שותפתו לחיים והאדם הכי קרוב אליו, ומנצל את האמון שלה, סביר להניח שמרמה גם אותך, האישה מהצד, משקר לך לא מעט ומנצל אותך, אין סיבה לחשוב שדווקא לך יש חסינות מפני ההתנהגות הזאת.
בעלי שיקר לאותה אישה כמעט במאה אחוז מהמקרים, בנושאים שונים... כפי שהוא שיקר לי בתקופה ההיא, כדי להשיג כל מיני דברים. אנשים מאמינים למה שנוח להם.
בעבר, כאשר עימתתי אותו עם חלק מהדברים, הוא לא ידע על מה אני מדברת. לא שהוא לא זכר, הוא ממש לא הכיר את המידע שהבאתי בפניו, עד שהוא הראה לי מאיפה הוא העתיק את כל השטויות האלה... מילה במילה, מעשה במעשה, אפילו לא טרח לקרוא אותם עד הסוף כשהוא עשה קופי פייסט.
הרמייה העצמית היא, שכאשר אתה משקיע מאמצים כאלה במשהו, אתה משתכנע בצדקתם, מחפש משמעות מאחוריהם, הצדקה למעשים שלך - אתם מאדירים את הקשר החיצוני שלכם ומפחיתים בקשר החוקי כדי לשכנע את עצמכם שאתם לא מבזבזים את הזמן שלכם, את האנרגיה שלכם, שאתם לא מתייסרים לשווא, כדי להפחית מרגשי האשמה שלכם ועוד.
יש סיפורים שונים וסיבות שונות ורצף של שקרים וכל סיפור יכול להיות שונה, שקרי יותר או פחות, אבל שורש הסיפור הוא רמייה, וזה סיפור עצוב.

המאהב שלך רוצה זיון.
הוא יעשה הכל כדי להשיג את זה, יצחיק, יקסים, יריח טוב ויתעניין בך.... אוהו איך שהוא יתעניין בך...
כאילו אין כלום בעולם. רק את.

כל האשליות והבריחה ל"פתרון הקל" של רומן או סטוץ רק מראה על כמה הצד שבוגד הוא באמת באמת חרא של בנאדם.
ברור שמי שאיתך בקשר יום יום כבר 5/10/20 שנה כבר לא מסעיר.. וראית אותו חולה, ומזיע, ו סריח ועייף ובכל סיטואציה אפשרית

אז אני אומר לך, בתור גבר
שאם מחר ארצה לשכב איתך אני אהיה אב השנה, ספוטאי מצטיין, חכם נערץ ואהוב.

פשוט כי ככה אנחנו עובדים. נעשה הכל בשביל סקס.
ואתן כל פעם נופלות ומפרקות בתים בגלל איזה זבל שלא אכפת לו מכלום רק מסקס....
(אגב אותו כנל לגבי גברים.... בטח שהיא תהיה "כיפית" ו"מגניבה" שלא כמו אשתך... הרי אשתך בבית תקועה עם 3 ילדים, איך היא תראה ככ טוב כמו המזכירה החדשה והכיפית...??)


סליחה על הביטויים הקשים, אבל כולנו מבוגרים פה, לא?

אחת הסיבות שגרמו לי ״ליפול״ זה החסך באהבה, בחיזורים.  והמאהב שלי הוא כזה, לדעתי זה עניין של אופי.
חושבת עם עצמי אם גם בבית הוא כזה.
יש גם את הסברה שאומרת שהגברים הבוגדניים הם אלה שבבית מחזרים וכו וכו, (אולי גם מתוך רצון לפצות, רגשי אשם וכו).

ולגבי השאלה השנייה אין ספק שחלילה אם אגלה שבעלי בוגד בי, מאוד מאוד יכאב לי, אך אסתכל על זה אחרת.  יש בי את ההבנה איך אפשר ליפול...