קשיים

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: קשיים

Re:

הודעה על ידי טוהר » 04 נובמבר 2020, 06:34

היי 
אני חשובת שאת כבר יודעת את התשובה 
לא לחכות 
זה לא דבר שישתנה 
שזה רק יחמיר 
כשיש ילדים 
הבעלים מאוד אוהבים שההורים הם חלק מהטיפול 
מהביקור וכ"ו 
אם את ככה מרגישה 
לא להסס 
כי אולי את אוהבת עכשיו אבל אח"כ הכל התהפך 
וזה לא הוגן כלפיו .. מה את לא אוהבת בהם ??

Re:

הודעה על ידי רוני » 03 נובמבר 2020, 16:10

היי דורית,
לא גרתי עם בן זוג בסמיכות להוריו.
וכעת אני מתמודדת גם עם מגורים סמוכים להורים וגם עם זה שאני לא מתחברת. ואני מאוד מנסה כן להתחבר. אבל זה מורגש מאולץ.
אני חושבת המון על מה יהיה כשנתחתן ויהיו לנו ילדים. מצב לא פשוט בכלל.
ומעבר לזה שכבנאדם עצמאי קשה לי לגור בכניסה משותפת עם אנשים נוספים וגם לא להרגיש את החיבור איתם.
אני לא הייתי רוצה להרוס את הזוגיות על זה אך אני מאוד מתוסכלת ולא יודעת איך לצאת מהמצב הזה.

חפשי בהם את הערכים החיוביים

הודעה על ידי דורית כהן » 28 אוקטובר 2020, 12:37

רוני יקרה, חשוב לי שתדעי שיש המון אנשים במצב שלך. זה לגמרי לא יוצא דופן שנוצר קושי עם משפחת המוצא של בן או בת הזוג. ברור שהרבה יותר קל כאשר יש חיבור נעים, אבל תשאלי את עצמך האם אי פעם עברת לגור עם בן זוג אחר בסמיכות להורים שלו? כי זה משהו אחר להתגורר כל כך קרוב, באותה חצר, מאשר להגיע לביקורים ולארוחות משפחתיות.
במצב שלך יש לך אתגר גדול: ללמוד לחפש את החיובי בהורים שלו. זה יעזור גם לך ובוודאי לבן הזוג שלך בהווה ובוודאי כאשר יהיו לכם ילדים. ההתחברות למשפחה חדשה היא מאד לא קלה ולא פשוטה. אל תחפשי אצלם את מה שדומה להורים שלך, אלא נסי למצוא אצלם ערכים חיוביים. נדמה לי שאת עכשו שקועה בדיוק בההיפך וזה עושה לך מצב רוח דכאוני.
העצה הזאת לא שייכת לתקופת הקורונה אלא נכונה בכל תקופה. בהצלחה!

Re:

הודעה על ידי רוני » 24 אוקטובר 2020, 11:46

יקירה תודה על התייחסותך
אך עם זאת אינך יכולה לקרוא לי כפוית טובה כשאת לא מכירה אותי באופן אישי.
ומהסיבה שאני לא רוצה להגיע למצב שארגיש את ההרגשה הנוראית הזאת עם ילדים אני רוצה לדעת איך אני יכולה לפתור את זה. אחרת כבר לא הייתי נמצאת היכן שאני נמצאת. אז קצת רגישות בעניין כל כך רגיש לא תזיק.

Re:

הודעה על ידי לין » 24 אוקטובר 2020, 09:38

סליחה אבל את כפוית טובה ואת חייבת לעשות מאמץ כדי להתקרב למשפחה שלו.
כנראה הבעיה היא באישיות שלך. מה זאת אומרת את לא מתחברת למנטליות שלהם? זאת המשפחה שלו. מה תעשי כשיהיו לכם ילדים והם יהיו יותר מעורבים?

Re:

הודעה על ידי רוני » 22 אוקטובר 2020, 21:04

חלילה להרחיק אותו ממשפחתו.
לא מדובר על השוואה, מדובר על חוסר חיבור למנטליות מסוימת. משהו שלא ניתן להסביר במילים אלא בתחושות. מעולם לא חוויתי זאת.
אני כל כך מבולבלת!! לא רוצה לאבד אותו מצד אחד ומצד שני מתקשה להתחבר לבית שבו גדל.
פשוט מרגישה אבודה!!!

Re:

הודעה על ידי לא סביר בכלל » 22 אוקטובר 2020, 07:42

היי 
חבל להמשיך קשר כזה אם את לא מתחברת למשפחה 
המשפחה היא עוגן
ואת חושבת לרגע שהוא יהיה איתך  וישכח את ההורים שלו , את משפחתו? 
ישנם נשים שנוהגות להתחתן ולהרחיק את הבעל מהמשפחה וזה סופר עצוב 
כי בסופו של יום , הקשר שלכם רק ידרדר ,אז יתכן שעלייך לוותר עליו 
אם המשפחה לא "טובה וכאלו " זה משהו אחר 
אם המשפחה חמה ואוהבת ,עלייך כן לעשות מאמץ 
אנחנו גם נוטים לא לשים לב לעצמנו - איך שאנו מתנהגים ולפעמים אם נשים לעצמנו מראה , אנחנו נראה עד כמה לנו יש בעיות
ועד כמה אנו לא מושלמות ויש לנו על מה לעבוד ...........
לכן אף אחד לא מושלם . . ואסור לנו לעשות השוואות זה הכי חשוב .
 

Re:

הודעה על ידי רוני » 21 אוקטובר 2020, 18:26

טוהר יקרה,
זה לא כזה קל כפי שאת מתארת. העניין הוא שאנחנו מגיעים מבתים שונים לגמריי. אני מרגישה לא מחוברת למשפחה שלו, דבר שמעולם לא קרה לי במערכות יחסים קודמות. זה מפריע לי ומקשה עליי לגשר על הפער במיוחד בתקופה כזאת.
הדבר הכי מטריד שאין פיתרון כרגע מלבד זה שאמשיך לספוג את זה או שאחזור להורים שלי עד לתקופה שאמצא עבודה.
לא נעים לי גם כי יש לי תחושה שההורים שלו מרגישים את הריחוק שלי לאחרונה.
בינתיים אני מחפשת עבודה באינטנסיביות עם המצב הקשה בחוץ וחזרתי לישון אצל ההןרים שלי במהלך השבוע. השאלה אם זה לא יפגע בזוגיות שלנו. אני רואה את זה כנסיגה לאחור. והוא מבחינתו לא בא בחשבון בתקופת זמן הזאת לשכור דירה, הוא מעדיף לחסוך לרכישת דירה ואני מסכימה איתו שזה עדיף. אבל לא ציפיתי שארגיש את מה שאני מרגישה כרגע שמכביד עליי.

Re:

הודעה על ידי טוהר » 19 אוקטובר 2020, 10:34

אני קוראת וזה קצת מצחיק אותי 
הים המצב כזה קשה 
וכזה בעייתי 
נותנים לך הרגשה מצויינת 
ואצלך הכל בראש 
אז רואים שאת  בבית אז מה 
תהיי יותר נחמדה ולבבית אז פחות תרגישי כאלו מסתכלים ושופטים 
תיכנסי תדברי תשתי קפה 
תסדרי  את הגינה בזמנך הפנוי 
תעשי את דברים כדי שתרגישי שייכת 
תכלס- אמן על כולם כאלו בעיות 
הם מבוגרים את צעירה 
תתרמי את חלקך לבית קצת .. אם זה ניקיון או סתם דברים שעושים כיף לאווירה הכוללת 
במקום לחפש בית אחר 
מיותר מאוד 

קשיים

הודעה על ידי רוני » 19 אוקטובר 2020, 07:01

היי דורית,
אני בת 30. בזוגיות כשנה עם בן 32. לפני כשלושה חודשים החלטנו לעבור לגור ביחד. בתחילה הייתי נחושה שנגור בשכירות ופרטיות מוחלטת שלי ושלו. ממול ההורים שלו היה קיים מבנה שהוא נתן הצעה לשפץ אותו מבפנים ובחוץ , שיהיה מסודר מאוד ושנגור שם ושנחסוך את נכסף במקום לשכור דירה. לאור זאת שהתחלתי עבודה חדשה ולא קבועה ולאור תקופת הקורונה וחוסר הוודאות החלטתי לקפוץ למים. הוא שיפץ את היחידה, ריהטנו אותה ביחד ועברנו לגור שם. הוא דאג ועד עכשיו דואג שארגיש הכי טוב שאפשר אל יש לי בעיה נוראית ואני חרדה לפרטיות שלי. היחידת דיור שאנחנו גרים בה נמצאת ממול ביתם של ההורים שלו. יש לציין שההורים שלו בפנסיה ולא עובדים וכל היום בבית כך שתמיד חשופים למתי נכנסתי הבייתה ומתי אני יוצאת. על אף שהם לא מתערבים התחושה שלי היא שאני גרה בתוך הטריטוריה שלהם, על אחת כמה וכמה שלצערי אני בחל"ת כרגע ולא מעט זמן בבית. מעבר לזה יש הכניסה לא נפרדת והגינה משותפת. הם לא דוגלים בסדר וניקיון ולי זה מאוד חשוב. אבל מאחר ואני נמצאת ביחידת דיור אצלם ולא הם אצלי אני מרגישה שעל דברים משותפים אני לא יכולה להעיר. החלטתי כן לפתוח את התחושות עם בן זוגי ואמרתי לו שאני מאוד מעריכה שהוא דואג שארגיש הכי טוב שאפשר אבל אני לא מצליחה. הצעתי שאמצא עבודה חדשה ונשכור דירה ולא הייתה ממנו התנגדות אך לא גם הסכמה.
אני לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד שוק העבודה מאוד קשה בחוץ ואני לא יודעת עוד כמה זמן יקח לי למצוא עבודה, מצד שני עד שאמצא עבודה אצטרך להישאר כאן ולספוג ולהיות בתחושה לא נעימה.

חזור למעלה