דורית כהן, פסיכולוגית – ייעוץ זוגי

מצטרפת לדבריה של גלי. נשמע מדבריך שאתה לא מאמין לנו איך דבר כזה יכול לקרות.
כיף לשמוע שעזרנו לך. שיהיה המון בהצלחה

תודה רבה לך על השיתוף והעצה, אני עדיין מתוסכלת אבל זה עשה טוב לשמוע אותך. יש איזשהי תקווה שהזמן יעשה את שלו..

כל מי שנמצא בפורם כזה, יש לו פצע מדמם.
אף אחד לא כותב פה סתם בשביל הכיף.
במיוחד אלו שמטיפים קשה, הם פגועים לא קטנים.
השיטוף בפורום הוא סוג של טיפול קבוצתי.

אני יודעת מה את מרגישה גם אני ניסית מיליון פעם להתרחק ולנתק קשר אבל הייתי סובלת ונשברת כשהוא היה יוצר שוב קשר.
אני אומרת שהזמן יעזור כי רק עם הזמן את לבד תרגישי שזה "מספיק". ואני יודעת אצלך כרגע הראש והלב מתנגחים ביניהם ולא משנה מה בסוף הלב מנצח..כשהזמן יעבור הלב מתעייף והמוח ינצח..זה הדימוי היחיד שמתאר את זה.
אם היה לי עצה לתת לך הייתי מנסה לעזור לך אבל אני יודעת ששום דבר שניסיתי לא עזר לי..רק שנים שאני בתוך זה גרמו לי לראות להרגיש ולהחליט את מה שרציתי..

בהתחלה חשבתי ששאלת ממקום של זילזול אבל אני שמחה שזה בא מהמקום הזה..
אם אישתך הרגישה (כמוני לפחות) בקשר הזה איתו אני מאמינה שגם לה לא היה קל וכל המרחק והאי נגיעה ממנו נגרם רק ממחשבה עליך היא מכבדת אותך ואוהבת אותך אם היא הצליחה לא להגיע לשלב של מגע איתו..
ושאלת אם המצב היה הפוך..אני מאמינה שאצל כל זוג זה אחר..אם הבן זוג הפסיק לכבד ולא מראה אהבה לבת זוג שלו אני מאמינה שהאישה הייתה מרגישה את השוני והיחס כלפייה אז היא הייתה מרגישה אם הוא בגד בה או לא.. אבל כן לנשים הרבה יותר קשה לסמוך על גברים.
המחשבה הרגילה זה שגבר פונה לאישה(במיוחד אם יש לו בת זוג) בשביל מגע והרגשה אחרת.. כאישה מתחילה לדבר עם מישהו זה יותר בשביל לדבר לפרוק או סתם לחפור-בכל זאת נשים(:

תודה רבה. עזרתם לי מאד.
לפני כשנה, ראיתי אצל אישתי התכתבות רומנטית עם בחור.
היו ריבים, דמעות , סיפורים וכל מה שמוכר.
היא כל הזמן אמרה שבקשר לא היה מגע כלשהו.
אני לא האמנתי ושאלתי אותה, מה עשיתם כשנפגשתם?
היא אמרה שרק דיברו והקשר היה ריגשי בלבד.
מתוך החלטה שלי, נשארנו ביחד אבל המשכתי לא להאמין למה שאמרה, כוון שזה לא היה הגיוני בעניי. לא האמנתי שאפשר לקיים פרשת אהבה ללא מגע כלשהו. היה לי קושי להתמודד עם העיניין ועכשיו הבנתי שזה אפשרי.
שיחררתם לי את קונפליקט הפנימי שהיה לי.
פתאום אני יותר רגוע ויותר מקבל אותה בחזרה.

תודה

נניח שאשה מוצאת אצל הבעל תכתובת רומנטית. אוהבים, מתגעגעים וכד'.
הייתה אשה שתאמין לבעל שהם שמרו נגיעה?

אולי אצלי לא עבר מספיק זמן, אני לא יודעת.. את אומרת שאת פחות סובלת מבעבר, זה משהו שהוא לאט לאט דועך ובאיזשהו שלב הוא יהיה חלק מהעבר שלך? כרגע אנחנו בנתק והסבל שלי רק מתעצם. אני מאוד מתגעגעת. למרות שהנתק הוא אפילו לא נתק מוחלט, פשוט נתק של החברות הקרובה. בהחלט חושבת על זה שאני לא רוצה לסבול שנים, אבל שום נתיב שאני מסתכלת עליו לא נראה כמשהו שיהפוך אותי למאושרת שוב. חשבתי על לגרום לעצמי לראות בו חבר טוב נטו, כמה שזה נשמע בלתי אפשרי..אולי זה משהו שהזמן יעשה? אני יותר מידי מתעסקת בזה שאני מתגעגעת אליו וקשה לי, ויכול להיות שאם הייתי פחות מתעסקת בזה גם הרגש היה נרגע. מצד שני, מהניסיון שלך נשמע שכל החששות שלי נכונות, הרגש לא יעלם לשום מקום ורק יגדל. מרגיש כמו בעיה ללא מוצא

במקרה שלי ספציפית לא היה בינינו מפגש.. התחלנו לדבר בתור ידידים שיתפנו דברים והרגשות התחילו להתעורר אצל שנינו..בכל התקופה שדיברנו הייתי בזוגיות ולא רציתי ליצור סיטואציה שיקרה משהו..
אם היינו נפגשים אולי בגלל שהוא היה רווק ולא היה מה שיעצור בו אולי היה קורה משהו בגלל זה מראש לא רציתי להכנס לפינה הזאת.
ולפני שתשאל-מה הוא לא רצה להפגש? הוא בעצמו ידע שאם יפגוש אותי הוא לא יוכל לעצור את עצמו והוא יודע שאני בזוגיות אז גם אם לא יכל לעצור את עצמו הוא היה מרגיש רע וגם אם היה עוצר את עצמו הוא היה סובל..

בכיף(: ואת לגמרי שפוייה ואת לא היחידה שזה קרה לה פשוט לא כולן משתפות את זה..אנחנו לרוב שומרות הכל בבטן וסובלות..
ואני באמת מזדהה איתך כי כל מה שאת מתארת זה מה שעברתי ואני לא יכולה להגיד לך איך זה קרה שפתאום היה לי כוחות להתנתק ממנו פשוט כנראה שאחרי שנים באותה משבצת החלטתי נפשית שאני לא מסוגלת לזה..כאילו כל השנים כאב לי יותר שלא נדבר מאשר הסבל האישי שלי ועם השנים הסבל שלי הפך להיות יותר גדול מהסבל של אם לא נדבר נראה לי זה מה שבסופו של דבר גרם לי להחלטה הזו..ובאמת היום כמה שכואב לי על הניתוק ממנו אני מרגישה קצת הקלה ופחות סובלת מבעבר..
הבחור תמיד ידע שקשה לי עם כל הסיטואציה(וגם לו כמובן)אבל הוא תמיד דאג והדגיש כמה זה חשוב לו הקשר הזה ושהוא לא יכול לדמיין שככה נפסיק לדבר..בכל זאת זה שניםם שאנחנו בקשר.
כמו שאמרתי לך היו לי כמה ניסיונות להפסיק לדבר איתו אבל איכשהו הוא תמיד היה מנסה לחדש את הקשר ואני הייתי נשברת.. הפעם הסברתי לו שכבר ממש קשה לי וזה עושה לי רע והוא באמת אדם שדואג לי וכל דבר שהוא אומר לי בא ממקום של דאגה ואהבה..אחרי שהסברתי לו הוא הבין שכל פעם כשהוא מחדש את הקשר איתי אני לא מסוגלת להתעלם ממנו וככה זה בעצם פוגע בי ובאמת מהפעם האחרונה הוא הבטיח לי שהוא ישתדל לעצור את עצמו כמה שמבחינתו זה קשה..הוא קצת נפגע מזה אבל לגמרי הבין את מה שאמרתי.
בקשר לזוגיות שלו..תקשיבי הוא שניםם לא היה בזוגיות ובאיזשהו מקום הוא אולי ציפה שדברים ישתנו..אבל ב3 שנים האחרונות כן יש לו חברה שהוא מודה שהוא לא מדבר איתה כמו שאיתי ובהתחלה בחודשים הראשונים הוא גם ניסה לדבר איתי פחות וגם אני לא רציתי להרוס לו את הקשר אבל בסופו של דבר הוא לא הצליח לעצור את עצמו מלדבר איתי..ולא פעם ולא פעמיים הוא ציין שזה שהוא בזוגיות זה לא משפיע בשום צורה על הקשר בינינו ועל מה שהוא מרגיש כלפיי..
בסופו של דבר היום הוא גם מרגיש אהבה ל2 נשים..והוא מעדיף לסבול מאשר שנפסיק את הקשר..אבל באיזשהו שלב צריך להתבגר גם..הכרנו בגילאי 20 לא בא להגיע לגיל 40 ולהרגיש אותו הדבר