בצומת דרכים

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: בצומת דרכים

Re: רעות

הודעה על ידי מיכל » 09 מאי 2021, 22:08

תודה רעות, אני מאוד מסכימה עם מה שרשמת..זאת תקופה אחת הקשות שעברנו, זה באמת לא הזמן להחליט את גורל הנישואין שלנו.
אני יכולה להגיד בלב שלם שהוא אוהב אותי מאוד, אני יודעת את זה, רק הלווואייי שהוא היה מחוייב להשקיע בזוגיות שלנו כמו שהוא מחוייב לעבודה שלו.
החוסר בקרבה ואינטימיות ממש מחלחלים בי וגורמים לי לפנטז על הקשר שהייתי רוצה רק שהוא לא חלק מהפנטזיה..

Re:

הודעה על ידי רעות » 08 מאי 2021, 00:33

היי מיכל, אני מסכימה עם הקטנה שזו לא תקופה בשבילך לקבל החלטות.
נשמע שעברו עליכם שנה-שנתיים עמוסות.
הקמתם עסק חדש, והפכתם להורים לראשונה. זה המון להכיל וזה כבד על הזוגיות.
אני עצמי עם תינוק בן שנה וחצי ואני לגמרי יכולה להזדהות עם מה שאת עוברת. 
אני רוצה להגיד לך שהבן זוג שלנו הוא המראה שלנו. זה נשמע קלישאה אבל זה נכון! אולי אין לך חשק אליו בגלל התקופה הלא טובה שאת עוברת עם עצמך? 
אני, כשאני לא עובדת, או כשאני מעלה במשקל או מזניחה את עצמי, ישר אני מרגישה רע עם עצמי וזה תמיד מוביל לתקופות לא טובות עם בעלי. אני מחפשת אותו יותר, רבה איתו יותר. 
לדעתי כשתמצאי עבודה תרגישי פי אלף יותר טוב עם עצמך. הערך העצמי שלך יעלה ובעלך ״יבוא לך בטוב״ פתאום.
העצה שלי היא לא להיות קשה כל כך עם עצמך. אין שום סיבה לקרוא לעצמך כישלון, לא עשית שום דבר רע.
עבודה את תמצאי וזה לפעמים לוקח זמן. תאזרי סבלנות. 
גם בעלך צריך לעבוד על עצמו ועל האטיטוד שלו. הוא צריך לכבד את המשפחה שלך ולהתנהג בצורה מנומסת לפחות, לא להביך.
ובסופו של דבר כפי שאמרת אולי הוא *עדיין* לא יודע לקרוא אותך. אבל אני בטוחה! שהוא רוצה לדעת איך.
אתם 7 שנים יחד, הורים לתינוקת.. זה לא הולך ברגל.
מקווה שתתעודדי..

Re: להקטנה

הודעה על ידי מיכל » 04 מאי 2021, 23:16

תודה רבה, אני גם חושבת את זה
אך הרגשות יכולים להשתלט עליי ברמה כואבת בגוף וממש להעלות בי מחשבות קשות על איך החיים שלי יראו אם אני אמשיך להיות עם מישהו שפשוט לא יודע לקרוא אותי, או יותר נכון, לתחושתי, לא רוצה.

Re: למיכל

הודעה על ידי הקטנה » 04 מאי 2021, 22:46

מדבריך עולה שזאת לא תקופה לעשות החלטות.
חכי שתחזרי לשגרה שלך ואז תראי.
אני גיליתי שיש תקופות (לפעמים ארוכות) שאני ממש מתעבת את בעלי ורק חושבת על להתגרש ובגלל נסיבות ותירוצים לא מתגרשת ומתבאסת על עצמי שאני לא עושה שום צעד אבל אז זה חולף ואני אומרת, איזה מזל שלא התגרשתי הוא דווקא לא ככ גרוע! אז כן, קחי את הסבלנות שצריך ובכל מקרה לא כשאת עדיין בסוג של "חופשת" לידה.

בצומת דרכים

הודעה על ידי מיכל » 04 מאי 2021, 22:10

היי,
אני כבר תקופה ארוכה בהתלבטות מה לעשות עם חיי הנישואין שלי.
אני ובעלי נשואים 3 שנים יחד 7 שנים.
יש לנו ילדה קטנה ואהובה בת שנה ושלוש.
אני אוהבת את בעלי, באמת, אבל אני כל הזמן מתאכזבת ממנו.
יש לו עניין שמאוד מפריע לי, הוא לא מתנהג בצורה מנומסת מול המשפחה שלי, הוא לא חלילה מדבר אליהם מגעיל או משהו כזה אבל הוא יכול להיכנס עם פרצוף חמוץ בקושי לדבר וסוג של להרוס לכולם את האווירה. וזה מרתיח אותי ברמות שבא לי להעיף אותו קיבינימט!
דיברנו על הדברים והוא באמת שינה את ההתנהגות ושיפר אותה באופן משמעותי. אבל כשזה סוף סוף נקלט במוח שלו אני כבר הייתי בלי אוויר אליו.
בנוסף הוא לא בנאדם חם לא מראה אהבה , הוא נכנס הביתה והוא בחיים לא יבוא ויתן נשיקה חיבוק אחרי יום שלם שלא ראינו אחד השניה.
הוא פשוט לא טורח להשקיע בזוגיות שלנו בשום צורה.
יאמר לזכותו שהוא עובד מאוד מאוד קשה (הוא שותף בבית קפה והוא בנוסף עובד שם בתור טבח/מנהל מטבח ועוד אין שנה לעסק) אבל פאק נמאס לי כבר להרגיש לבד בעולם הזה!
וגם בקושי יש חיי מין ! רק אני יוזמת ואין הרבה יוזמה מהצד שלו למרות שאני רואה עליו שהוא בעניין הוא כאילו מאוד עצור מולי, סוג של נסגרנו אחד מול השני בעניין חיי המין.
אני יכולה לבכות מולו את החיים שלי והוא לא יבוא ויחבק וירגיע.
חשוב לציין שאני לא עובדת כבר יותר משנה, עם ילדה קטנה מהממת אך דורשת המון המון תשומת לב ואני בעצמי במצב בחיים שאני מרגישה כשלון בהכל.
בקיצור ושורה תחתונה, כל פעם שאני רבה איתו אני באמת באמת מדברת עם עצמי ואומרת דיי אני רוצה להתגרש! אין לי כבר כוחות אליו ! אבל אני תמיד עוצרת את עצמי ואומרת שיכול להיות שזה תקופה לא טובה שתעבור וכשאתחיל לעבוד ואתאפס על עצמי אז אולי גם אני אהיה באופן טבעי פחות נסערת מכל דבר.
אני פשוט חיה בסערת רגשות שלא נגמרת.
עצות?

חזור למעלה