השנה בה הבנתי שאני חווה אלימות

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: השנה בה הבנתי שאני חווה אלימות

Re: לרעיה היקרה

הודעה על ידי עדי שם בדוי » 04 יוני 2021, 14:43

תודה על השיתוף החשוב הזה.
אני מצטערת לשמוע על כל מה שעברת, ושמחה לשמוע שלמדת את הערך האמיתי שלך, שאת שווה הרבה יותר מזה. חיית לצד איש שכנראה לאט לאט גרם לך לחשוב שאת לא ראויה ליותר.
אבל את כן:) איזה יופי שאת מבינה שזה רעל, ואני מקווה שאת זהירה.

האם הוא יודע על רצונך להיפרד ממנו?
והאם עוד מישהו מהצד שלך מודע למצב ויודע על רצונך להיפרד?
זה תמיד חשוב שיהיה מישהו, מישהי, מהצד שלך שיודע מה המצב בדיוק ויוכל לעזור לך באמת. קרובת משפחה, אימא, אחות, חברה, מסוג האנשים שאת תמיד יכולה לסמוך עליהם ושתמיד רוצים בטובתך.

Re: לך

הודעה על ידי תמר » 04 יוני 2021, 12:14

מה את עוד עושה שם!?
הבנת את זה עכשיו תצאי. יותר נכון אתמול.
וקחי עזרה אם את צריכה לעשות את זה.

השנה בה הבנתי שאני חווה אלימות

הודעה על ידי רעיה » 04 יוני 2021, 06:40

זאת הייתה שנה מיוחדת עבורי. לא פשוטה. מטלטלת. השנה בה הבנתי ששנים על גבי שנים אני חווה אלימות מצד בן הזוג. השנה בה הפסקתי לנסות לתקן. אין לי שום רצון לקבל חזרה את אהבתו. מבינה שזו אהבה רעילה לי ולו.
מהרגע הראשון בו הכרנו היה ברור שהוא לא בעניין לאהוב אותי, הוא רק חתר למגע ושום "לא" ממני לא נשמע. הוא רוצה לקבל הוא יקבל. בסוג של חן ותמיד בחיוך. ואני הלא מנוסה חשבתי שזו אהבה. כשרזיתי הייתי מושכת כששמנתי קיבלתי הערות ממנו שמפריע לו. היום אני מביטה בתמונות מהתקופה ההיא ומבינה כמה מעוות הערות אלו היו. אני ניסיתי באמת להיות האישה שהוא רצה והשנה ירד האסימון שמעולם לא ידע לאהוב את מי שאני. בתוך הגופניות שכל כך חשובה לו.
היו גם מריבות וכן כל זוג רב אבל ביננו המריבות יכלו להגיע ל"תשתקי, אני לא רוצה לשמוע אותך" והביטוי החביב עליו "כלבה". נכון אני מציגה רק את הצד שלי אבל לראשונה בחיי אני לא מנסה להצדיק אותו ולהבין אותו. כי אני סיימתי להבין. סיימתי להצדיק. וחוויתי אלימות- כשנעל בפני דלתות כשהכי הייתי צריכה אותו אחרי הלידה כי הוא צריך לישון. כשהטיח משחקים של הילדה על הקיר כי החליט שהכלבה (אני) מסרתי משהו שלו בלי רשות. השפלות, דחיפות והרמות קול נוראיות. חוויתי גהנום של שנים פלוס שלושה ילדים בדרך. בשנה המופלאה הזו הצלחתי להבין כמה שהוא מעוות וכמה שאני לא צריכה לסבול זאת יותר. בנתיים חיים יחד אבל בנפרד. מחפשת את הנוסחה הנכונה להוציא את הרעל מחיי.

חזור למעלה