שינוי קיצוני במערכת יחסים

{ POST_A }


שאלת אימות זו היא אמצעי למניעת שליחה אוטומטית של טפסים על ידי בוטים.
סמיילים
:D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:
BBCode פעיל
[img] פעיל
[flash] כבוי
[url] פעיל
סמיילים פעילים
תקציר הנושא
   

הרחב תצוגה תקציר הנושא: שינוי קיצוני במערכת יחסים

Re: אוי עד שקראתי הכל חחחחח

הודעה על ידי אליהו » 30 מאי 2021, 12:18

מזל שכתבת חסכת לי את התגובה

Re: אויש נכון

הודעה על ידי תמר » 30 מאי 2021, 11:07

נקווה שהיא במקום טוב יותר

שימי לב שזו הודעה מלפני 5 שנים - כן?

הודעה על ידי כן כן גם אני » 30 מאי 2021, 10:33

אני לא בטוח שהיא עדיין איתנו כאן

Re: למיושת ומבולבלת

הודעה על ידי תמר » 29 מאי 2021, 22:18

שלום יקרה.
קראתי את סיפורך.
את מספרת שהשינוי התחיל בשנים האחרונות.
האם את יכולה להצביע על משהו מסויים, איזשהו אירוע, בכל תחום, שהתרחש באותה התקופה?
משהו במשפחה המורחבת, בעבודה, עניין רפואי, נפשי, כל דבר?
האם יתכן ולבעלך היה רומן כלשהו? האם יתכן והוא בדיכאון?
השינוי הזה שאת מתארת, היה עצוב לקרוא את הדברים, אבל היה בו גם משהו מטריד. נשמע שעובר על בעלך משהו. משהו שהביא אותו להתנהג בצורה כזו, ושלמרות קרבתכם והקשר הטוב שהיה בינכם, את אינך מודעת לו.
הייתי מנסה לברר יותר לעומק (אולי גם עם חבר קרוב שלו אם יש, או אח/אם, אדם שקרוב אליו). וגם איתו כמובן.

אשמח לשוחח

הודעה על ידי [email protected] » 29 מאי 2021, 12:11

היי,
אשמח לשוחח עם האשה שכתבה את הפוסט.
האם אפשר ליצור איתה קשר?
יש לנו כמה דברים משותפים במערכת הזוגית לכן אשמח לשוחח איתה.

תודה

Re: תודה על העידוד

הודעה על ידי תודה » 08 נובמבר 2016, 10:23

לוקחת לתשומת ליבי וזה גם מה שאני משתדלת לעשות .. רק שזה כואב מאד . תודה על המילים היפות שכתב לי

Re: תרימי את ראשך

הודעה על ידי שירי » 06 נובמבר 2016, 14:22

אני קוראת ועצוב לי בשבילך
אבל מצד שני .
אל לך להיות נבוכה מהמצב
אל לך להיות עצובה מהמצב
את צריכה להרים את ראשך , לעמוד איתנה .
את לא תלויה בו .
זה עצוב וזה כואב שזה קורה אבל ,
תתחילי לצאת לבלות , לקנות לעצמך בגדים ,
להראות טוב , להיות מושכת קודם בשבילך.
בעלך עובד משבר יתכן שישי לו משהי אחרת ויתכן שלא
יתכן שעובר קושי בעבודה ולא מסוגל להיפתח ויתכן בהחלט שהאהבה נגמרה מאלף ואחת סיבות
את תמשיכי בחייך,ולאט לאט אולי הדברים ישתנו בבית
של איראה אותך כבויה , עצובה ותלותית
שיראה אישה יפה , בטוחה בעצמה עם עוצמה
לא צריך גבר שלא רוצה אותך
את תחיי את חייך הכי טוב שאפשר
גם אם הוא בבית .
ןאל תצאי איתו יותר לשום מקום
כל השמחק הזה למראית עין לא שווה את הזמן שלך
חיי את חייך הכי טוב שאפשר ותחייכי תמיד .
והכי חשוב אל תחפרי ואל תשאלי . פחות דיבורים יותר מעשים .

בהצלחה

לבינתיים דיברנו וזו תשובתו

הודעה על ידי עוד יותר מבולבלת » 03 נובמבר 2016, 11:21

"לא שונא אותך ולא כלום.
פשוט נמאס לי, אין לי סבלנות אליך יותר, נגמר לי, לא בא לי יותר,
אני רוצה שתעזבי אותי, שתעזבי אותי בשקט שלי.
זה לא את , זה אני . תביני אותי וזהו.
יש לי לחץ בראש לא בא לי על כלום , לא יכול לשמוע אותך.
אני מעדיף ככה יותר טוב לי.
איבדתי לגמרי את הסבלנות שלי אליך.
שכל אחד יהיה בחדר שלו בלי ברוגז בלי כלום, כל אחד שיחיה את החיים שלו ותעזבי אותי בשקט.
אין לי בעייה לעזוב את הבית או שאת תעזבי , מה שבא לך אני מוכן הכל.
אם לא מתאים לך כך עדיף שניפרד, אני רוצה להיפרד".
(כשאמרתי לו שכולם אומרים שאנחנו אחלה זוג שיש לנו זוגיות יפה) אני לא חושב שיש לנו זוגיות יפה.
אני לא מרגיש אליך כלום לא שונא ולא אוהב, בתור בנאדם אכפת לי ממך.
אני מעדיף להיות לבד וזהו פה או מחוץ לבית.
מעדיף שניפרד"
אבל באותו לילה אחרי שאמר לי כל זאת, הייתי המומה. ניסתי פעם אחת להיות היוזמת , לעשות צעד הקשתי בדלת הסגורה הזאת, הוא שאל מה, אמרתי לו שקשה לי כך. עם כל מה ששמעתי. עם זה שהוא סוגר עליו את הדלת מפני. הוא חיבק אותי ואיכשהו הוביל אותי לחדר השינה המשותף. שם הוא ליטף המון ביקש שארגע ואשן, הראה אהבה (לא ממש במילים). לא הצלחתי לשכב עמו כי המילים הדהדו לי בראש וזה היה כאילו שפכו עלי דלי של מי קרח.
אני מבולבלת. מצד אחד אוהבת אותו ומעוניינת בגבר שאהב אותי במילים, חיזר אחרי, לא התעלם , הראה זאת. שהיה לו סבלנות אלי, זה מה שמשך אותי כל כך אליו.
מצד שני אין לי את זה, אני חוששת לדבר, שוקלת מילים, שלא יכנס שוב לשתיקות. כשהוא עוזב את החדר גם אי אפשר להתפייס. זה משהו הזוי. מה עושים? אני מרגישה כל כך בודדה, עצובה , חסרת ביטחון בגבר שלי, רוצה אותו אבל נזכרת שלמעשה הוא לא אכפת לו אם כן או לא . . אני אודה לאיזו עצה.
אני חייבת לציין שאני טיפוס חם , אוהב, אמא נפלאה לשלושה ילדים מהממים, ערכיים, קרביים בצבא, נראית טוב, מקבלת המון מחמאות מהסביבה (וגם בעלי) ביישנית מעט לא מפלרטטת, נאמנה לבית, לא יוצאת הרבה עם חברות, תמיד מעדיפה את הבעל, עובדת במשרה מלאה, לא בזבזנית, הבית קודם לכל, מטפלת בכל דבר בבית, אשת חיל כן. כן. מידי פעם מתעצבנת כשיש על מה ומרימה את הכל בעצבים ממש כמו כל אדם נורמלי, נרגעת בשתי מילים. ממש כמו כל אדם רגיל. אין לנו מריבות וצעקות מיוחדות בבית. אבל השתיקות - לא מאחלת לאוייבים שלי . ממש בא לי למות.

שינוי קיצוני במערכת יחסים

הודעה על ידי מיואשת ומבולבלת » 01 נובמבר 2016, 15:38

שלום דורית
אנחנו נשואים 23 שנים עם שלושה ילדים בוגרים מקסימים. המשפחה על פניה לתפארת. התחתנתי עם גבר אוהב ללא גבולות, מחזר נלהב , תומך , איש קשר איש סוד חבר , מאהב מושלם, הגב האיתן שלי סמכתי עליו בעיניים עצומות , שיתפנו, דיברנו מלא שנינו אוהבים לחלוק ולדבר. פשוט מושלם ברור גם בסקס. חייבת לומר שהתחתנו כשהוא מאוהב בי ומעריץ עד מעל לראש ואני אוהבת אותו אבל לא מאוהבת כמוהו. התחתנתי עם החבר ואיש הנפש הכי טוב שלי. שגורם לי עונג בחיזוריו ביום ובלילה. ואני מפנקת אותו בדרכי הקצת יותר מופנמת. (לא טובה בהבעת אהבה בדיבור אבל כן במעשים).
החיים לא היו קלים, היה משבר כלכלי , איבדנו את הבית שלנו ונשארנו עם חובות עצומים. ו במהלך 10 שנים הצלחנו לכסות החובות, לטפס מעלה ויותר מכך. כשאנו תומכים אחד בשני, ללא השפעה נפשית על הילדים (שהיו קטנים קיבלו את כל צרכיהם ובמיוחד חיוכים והמון אהבה) גידלתי אותם וניהלתי את הבית כמעט לבד קניות בישולים חוגים כשהוא עסוק בלצאת מהמשבר ולעבוד מבוקר עד מאוחר בלילה (גם אני תרמתי בפרנסה במשרה מלאה). התגברנו על הקשיים בגדול כנגד כל הסיכויים, עם האהבה העצומה שלו, החיזורים , האהבה שלי והתמיכה והעזרה שלי אליו בכל והכי חשוב שמרנו על הזוגיות למרות המשבר.
בשנים האחרונות חל מהפך.
היום – אמנם יש לי בעל שאומר שברור שהוא אוהב אותי. עוזר היום מאד בבית, אוהב לבשל, לעזור בניקיון ובכל דבר שאצטרך ממש חלומה של כל אישה . אבל זה נראה כאילו אני נשואה לעוזרת בית.
אם אז - לא היה מצב שהייתי נשארת פגועה נעלבת או כועסת אפילו לשעה, כי הוא לא היה מוותר עד שלא היינו יושבים ומלבנים העניין ועולים לישון מפוייסים.
ביננו בזוגיות –
אין חיזור כבעבר, לא מתקשר או מסמס במהלך היום למרות שאנו מתראים רק מאוחר בלילה כשהוא מגיע מהעבודה עייף ולפעמים אני כבר ישנה. (מתקשר רק אם יש סידור בבית או בקשר לילדים). אם אני יוזמת יציאה הוא מסכים להגיע והכל נפלא אם לא אזום הוא לא יביע רצונו לצאת. אבל יכול לעבור עלינו לילה וסקס נפלא, למחרת שוב אין שיחה או הודעה אישית אלי כמו פעם משהו לתת לי להרגיש טוב מחוזרת. אני ממש נובלת בזוגיות הזאת.
אבל הגרוע מכל הוא בעיית התקשורת. בשעת כעס או מריבה , אם אני נפגעת הוא מתעלם ממני , ויכול להתעלם ימים ארוכים ואף שבועות בשתיקה רועמת. כמו שני זרים בבית. לישון לצידי כאילו שאני לא קיימת שם , הוא ישר נרדם ואני לא נרדמת כל הלילה מהכאב. עד שאני נשברת בוכה , מערבת אחות או מישהו או הפיוס במיטה. אז השיחה הזאת שאני מתפרקת ובשיא הכנות מספרת לו כמה ההתעלמות והשתיקה פוגעים בי ומשפילים. הוא אינו מתנצל לעולם על כך אבל אומר מה שיש לו לומר בד"כ זה שנמאס לו מזה שאני נפגעת ולא מנסה לרגע להבין ממה באה הפגיעה, על כך יש לו תמיד ויכוח.
והכי גרוע – כשאני נפגעת זה פוגע בו (ככל שזה ישמע הזוי) אז הוא שומר שוב מרחק. .. כיום לאחר ויכוח שטותי הוא עוד פעם הסתגר בעצמו. התעלם ממני ודבר חדש וגרוע - הוא הלך לישון בחדר הפנוי שיש לנו בבית. והוא עוד סוגר את הדלת אחריו. ככה כבר חודש ימים. הכאב עצום פגיעה והשפלה!! ביום הוא מדבר כשצריך וליד הילדים כאילו הכל בסדר. אני גם משתדלת לדבר יפה ולא בכעס , יצא לנו אפילו לצאת לארוחה אצל חברים שהזמינו דיברנו צחקנו וחשבתי שזה ישבור את הקרח. וכשחזרנו, נכנסתי לאמבטיה וכשיצאתי הוא כבר היה בחדר שלו עם דלת סגורה וישן שם אין לילה טוב אין כלום ... הלכתי למיטתי עצובה ועם נשמה שרופה ועלבון צורב.
אני גם השתניתי – אינני בוכה ולא הורגת את עצמי מדיכאון, ממשיכה בשגרה אבל הכאב עצום לא נרדמת בלילה , אני משתגעת איך גבר שאומר שאוהב אישה יכול להתעלם ממנה חודש ימים ולישון בחדר סגור עם עצמו. זה לא נראה לי אמיתי!!
לאחרונה ניסתי שוב להפשיר את הקרח, היינו אמורים לצאת לסופ"ש והגיע התאריך. שאלתי אותו אם הוא רוצה לצאת הוא אמר לי זה רשום לו ביומן והוא עושה מה שרשום לו ביומן. אמרתי לו שאני רוצה לדעת האם הוא רוצה מרצונו ולא כי כתוב לו ביומן. אז הוא אמר שישמח לבטל. הסתיימה השיחה. סימסתי לו וכתבתי כמה חבל כי רציתי ללכת וגם הוא רצה, וציינתי כמה זה פוגע מעליב ומשפיל אותי ההסתגרות בחדר ומדוע הוא מתנהג כך ולאן הוא רוצה להוביל ?
הוא כתב לי אני לא משפיל ולא מתעלם ואם את רוצה לדבר אז נדבר.
כתבתי לו שברור שאני רוצה עוד מלפני חודש רציתי. והוא השיב לי : טוב, נדבר במהלך השבוע...
באותו היום הוא הגיע מאוחר אמר שלום רפה, נכנס להתקלח אכל משהו, ונכנס לחדר למקדש שלו , סגר הדלת וישן שם בלי לילה טוב. לעזאזל! זה למרות שכתבתי לו כמה זה פוגע.
ואני חושבת לי מה זה נדבר במהלך השבוע?... למה לא באותו היום. למה למשוך אותי עם הכאב שלי.. היום זה היום השני והוא עוד לא הודיע לי מתי נדבר .. ממש אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. הוא צריך לפתוח יומן בשביל לדבר על זה??.
אני פגועה וכואבת כל כך, מרגישה שזו ממש התעללות. לא יודעת איך יוצאים ממעגל השתיקות שלו, למרות ששוחחנו על כך כמה וכמה פעמים זה רק עולה מדרגה. הנושא של שינה נפרדת בשעת כעס הוא חדש לי. איך בעל שאומר לי שהוא אוהב אותי יכול להתעלם ממני בלי להראות שזה מפריע לו, ועוד לישון לבד חודש ימים ולא אכפת לו? אני חסרת אונים ולא יודעת מה גורם לכך. ומה עושים? כל פעם שהוא סוגר את הדלת אחריו בחדר ה"מקדש" החדש שלו אני נשרפת מכאב ולא יודעת מה לעשות. מצד אחד לא הייתי רוצה לפרק משפחה , מצד שני זה הפך להיות מוזר והזוי היחס הזה המשפיל הזה

חזור למעלה