הי
אני עם חבר שלי חמש שנים כולל מגורים משותפים. הוא בחור חכם, מבין אותי, נעים, מיוחד, נאה. יש בנינו תקשורת טובה אהבה וחברות מאוד חזקה. בהתחלה כשהכרתי אותו היתה לנו תקופת התאהבות. הפריע לי משהו במראה החיצוני, כי הוא רק נאה ולא חתיך הורס אבל החלטתי להמשיך עם זה. עכשיו הדבר הזה מאוד מציק לי.. אני יודעת שזה שטויות ולא ערובה לחיי נישואין טובים ושיש לנו את הדברים החשובים. ועדיין כל פעם שאני רואה בחור חתיך וברמה אני קצת מתבאסת שאני כבר במשהו.. חשוב לציין שהחבר שלי לפניו היה חתיך ממש הורס. נראה מדהים. וגם בחור חכם שמכל מיני נסיבות זה לא המשיך. כנראה נהיה לי סטנדרט מאוד גבוה. אני מרגישה פספוס. אני אדם שמאוד חשוב לו יופי חיצוני. מצד שני אני בת 34 ואני מפחדת לעזוב. מי יודע מה יהיה? אבל גם להתחתן מפחד מה יהיה זה לא משהו. ניסיתי להתגבר על העניין הזה של המראה ולא הצלחתי. מה לעשות? אני ממש במשבר. בוכה בלילות וקשה לי מאוד. אני יודעת שאני צריכה לשחרר את השטות הזאת אבל לא מצליחה..כי הוא כן נאה וזו לא התגמשות גדולה מדי .ניסיתי ללכת לטיפול וזה לא עזר. זה כנראה פרמטר מאוד חשוב אצלי. |
|
צפה בלהתחתן? בדף חדש |
כל פעם כשאומרים על מישהו שהוא יפה..סתם על בחור מסוים בעבודה, או אפילו סתם מישהו ברחוב.. אני נתקפת מעין צמרמורת כזאת. הלב שלי קצת מתכווץ. שאין לי מספיק את המשהו הזה..של אולי הייתי צריכה לחכות.. ושיש אותו שם בחוץ פשוט לא אצלי. אני מניחה שזה מדגיש כמה שזה מפריע לי...
אני מנסה להסביר לעצמי שזה טיפשי, אבל זה כל הזמן קורה לי.
עזרתכם?