שלום לכולם. אני נשוי בעל משפחה
בקשר מזה תקופה עם מישהי במצב זהה... הקשר הוא מאוד חזק.עוצמתי ותלותי... מצד שני הצדדים...כל אחד מהזווית שלו. בתוכי פנימה אני רוצה להפרד. אך מרגיש שאין בכוחי... מחפש סוג של הוקוס פוקוס... סוג של קיצור דרך... שיאפשר את הפלטפורמה ליציאה מהקשר. איזו מניפולציה... סוג של דבר שיגרום לנו להפרד. מודה. אני מרגיש שאין בכוחי לצאת מזה בדרך רגילה. ולכן מחפש עזרה במתן טיפ שיתן לי את הכוח לצאת מזה. או כאמור מניפולציה משנת מצב. תודה. |
|
צפה באיך יוצאים מזה?... (הנושא ננעל לתגובות, בגלל אורך השירשור) בדף חדש | |
נערך לאחרונה על ידי דורית כהן בתאריך 21 יולי 2019, 12:19, נערך 2 פעמים בסך הכל.
סיבה: ארוך מדי |
שי שי היקר, סליחה על העיכוב בתשובה שלי. אני לגמרי מסכימה שמדובר בהתמכרות, וכתבתי על כך מספר פעמים בחודש האחרון. מי שמתחיל בעניין הזה לא מבין מן ההתחלה שהוא עלול להתמכר, גם משום שעדיין לא מספיק מדברים על זה. צריך להפוך זאת לתופעה כמו "me too" על מנת שזה יהיה מוכר וידוע ואנשים יתחילו להיזהר, על מנת לא להרוס משפחות ולפגוע ביקיריהם - בבני הזוג ובילדים.
זה מתחיל ממבטי עיניים מרגשים, פניות מרומזות, מסרונים חמודים, אימוג'ים...מתחל מאד תמים וכבר נעים לנו לקבל את מנת תשומת הלב המרגשת הזאת ומייד אנו מצפים למנה הבאה שתגיע ומוצאים דרך לעודד אותה...
ועד מהרה זה נעשה נעים מדי וכבר אי אפשר לעצור את זה. כמות העונג שמפיקים מתקשורת כזאת ובודאי ממפגש מרגש עם אהוב פוטנציאלי - היא מאד גדולה בהשוואה לשאר התענוגות המזעריים שאנו זוכים להם בשיגרה שכל אחד מאיתנו מצוי בה. פתאום יש ריגוש כה חזק בהשוואה ליומיום...איך אפשר לוותר עליו???
וכל העונג הזה מלווה בהצדקות מחשבתיות שמקלות על תחושות האשמה: בעלי לא שם לב אלי, לוקח אותי כמובנת מאליו, אי אפשר לשוחח איתו - הוא לא מקשיב, ועוד ועוד.
וככל שמתקרבים יותר אל המאהב החדש - מתרחקים מבן הזוג והיחסים נהיים עוד יותר מרוחקים ולא מספקים...והצדקות גוברות.
עד שאנחנו כבר לא מסוגלים לצאת מן העונג הזה ולוותר עליו. רוצים את המנות היומיומיות שלנו והחיים נראים שוממים בלי זה...
מה עושים?
ראשית צריך להכיר בכך שזו התמכרות, ולהיות מוכן לעבור גמילה. צריך כאן עזרה מקצועית. צריך לדעתי לנתק כל קשר עם המאהב, "להדמים מנועים" ולדעת שיעבור זמן די רב (מחודשיים ועד שנתיים) עד שהכאב של הפרידה יחלוף. בינתיים לחפש מקום לבכות בו, מצד אחד, ומצד שני להכניס לחיים פעילות חדשה ומרגשת, כמו טיול הרפתקני, לימוד של מיומנות חדשה רצוי בתחום הספורט, לא רק משהו אינטלקטואלי, כדי שהגוף/נפש יהיה עסוק בכך.
אחת הדרכים לא להישאב לכך היא לשתף את בן הזוג כאשר התופעה רק מתחילה. להתרגש יחד איתו, בתקווה שהוא יתן מספיק ספייס לריגוש הזה.