נשואה קצת מעל שנה ובגדתי בבן זוג שלי.

ברוכים הבאים לפורום "זוגיות במשבר"!
אתם מוזמנים לכתוב שאלות מפורטות בתחום הזוגיות, משברי זוגיות, טיפול זוגי, בגידות, חשק מיני וכד'.
תוכלו גם להגיב לשאלות ולפוסטים של שאר המשתתפים. אנא תנו כותרת לכל פוסט חדש, ואל תשכחו לשרשר תגובות נוספות שלכם כהמשך לפוסט הראשון, כדי שתיווצר המשכיות. אשתדל לענות על כל שאלה בהקדם.
חשוב לדעת שהתשובות באתר אינן תחליף לייעוץ זוגי מקצועי, וכל מי שפונה עושה זאת על אחריותו בלבד.
אנא סמנו אם אתם מעוניינים לקבל הודעה למייל שלכם על קבלת תגובה לפוסט שלכם

נשואה קצת מעל שנה ובגדתי בבן זוג שלי.

הודעהעל ידי מצוקה » 02 אוקטובר 2019, 00:09

מהרגע שהתחתנו או אפילו התארסנו לא ממש הייתי כמו כל שאר הבנות. מצד אחד שמחתי כי ידעתי שאני רוצה לחיות עם הבן זוג שלי לנצח, שרק אותו אני אוהבת ואיתו ארצה להקים משפחה. מהצד השני הרגשתי לחץ גדול, הרגשתי שאני לא מוכנה לצעד הזה והתחלתי להרגיש לא רלוונטית מהסביבה- לא אטרקטיבית, לא אופציה ובגדול פשוט לא מעניינת יותר.
אני בן אדם שקצת מכור לריגושים, אני תמיד אהבתי לבלות בסופי שבוע, לרקוד ולשתות הרבה אלכוהול (גם עם הבן זוג וגם רק עם חברים) הבן זוג שלי מכיר אותי ואת החברים שלי (רובם גברים) והוא לחלוטין תמיד תמך ובאופן כללי לא הפריע לו, לפעמים הוא הצטרף אלינו ולפעמים לא.
מהרגע שהתחתנו התחלתי להרגיש איך שהחיים שלנו משתנים מבלי שהייתי מוכנה או רציתי את זה, הבן זוג הפסיק לרצות לבלות כי התחיל לחשוב כלכלית וזה יקר לצאת כל סוף
שבוע (שזאת מחשבה מאוד חשובה מוערכת כמובן אבל לצערי הראש שלי עובד שונה), הסקס בינינו הפסיק, שוכבים פעם בכמה חודשים, זה התחיל בגלל שאני אף פעם לא רציתי ופשוט עם הזמן הבנתי כמה שזה לא מפריע לו אז פשוט הפסקנו לשכב, עליתי במשקל והוא לא הסתיר ממני שזה מפריע לו (לא בצורה בוטה אבל גם לא הסתיר), הרגשתי איך התשוקה בנינו נגמרת, הרגשתי שאנחנו יותר ״שותפים לדירה״ מאשר זוג. מצד שני, מידיד אחד קיבלתי מחמאות (מאוד הפריע לי שהשמנתי אז זה הזמן שהכי חיפשתי להרגיש טוב עם עצמי והמחמאות עזרו). המחמאות בעיקר הגיעו מחבר טוב שתמיד ידע לעודד אותי כשהייתי מצוברחת. הריבים גדלו, הסקס נהיה משעמם וקרב רק לעתים נדירות.
הרגשתי דוחה בעיני בעלי ומן הסתם בעיני עצמי, בעבודה הרגשתי ששום דבר לא הולך וכו׳.
ככה מצאתי את עצמי שיכורה אנושות שוכבת עם הידיד שלי.
חייבת להבהיר רק שאני אוהבת את בעלי בטירוף, אני מרגישה כל כך חרא עם עצמי, חושבת להתאבד בכל שנייה ביום בערך, שונאת את עצמי עוד יותר, נכנסתי למעגל של הרס עצמי שאני לא יכולה לצאת ממנו, אין לי עם מי לדבר כי זה גם הרס את הקשר עם הידיד מן הסתם. (אנחנו עדיין ידידים אבל לא כמו פעם, לא נוח לנו אחד עם השנייה).
הקטע הכי נורא שזה לא היה חד פעמי, זה קרה אחרי זה עוד פעם כשהיינו שוב מאוד שיכורים.
כיום אני יודעת שזה הפסיק בוודאות.
עוד משהו- בעלי תמיד טען שהוא עדיין מאוד נמשך אליי אבל אף פעם לא האמנתי לו, היינו רבים על זה המון.
אז כמו שכתבתי ההרס העצמי הזה לא נפסק, מוצאת את עצמי יוצאת וחוזרת שיכורה בשבע בבוקר, מגעילה את עצמי יותר ויותר, רוצה להפסיק לחיות, רוצה לספר לו אבל לא רוצה לפגוע ולא רוצה שיפרד ממני. 
אם הוא יעזוב אותי אני לא אצליח להתגבר על זה בחיים. 
מרגישה שאין לי אף אחד בחיים כרגע חוץ ממנו - הוא יודע שאני בדיכאון כבר תקופה והוא הכי מושלם ועוזר ומדהים אבל אין לו אפילו מושג ממה נובע הדיכאון הזה!!!!
אני פשוט מתחרפנת. אם מישהו קרא את כל זה אני אהיה מאוד מופתעת, אבל תודה, כנראה שהייתי חייבת לפרוק פשוט.



נשואה קצת מעל שנה ובגדתי בבן זוג שלי. מצוקה
02 אוקטובר 2019, 00:09
Re: מצוקה אור
02 אוקטובר 2019, 03:46
בבקשה קראי את התגובה שלי!!!!! חן.פ
02 אוקטובר 2019, 11:08
Re: .מחזק אותך ומצטרף בחום להמלצה להתקשר לערן 1201 רותם
02 אוקטובר 2019, 14:28
Re: תודה רבה מצוקה
02 אוקטובר 2019, 15:29
בגידה שהיא סימפטום לבעיות אחרות דורית כהן
10 אוקטובר 2019, 03:00

חזור אל פורום "זוגיות במשבר"

מי מחובר

משתמשים רשומים: Google [Bot]