נשוי, 2 ילדים, שלישי בדרך.
בן 45. עד לפני כמה חודשים הכל היה מעולה. בחור חזק, מנהל בכיר. הכל טוב.
אישתי בסה״כ בסדר גמור. אישה טובה, משקיעה, נראית טוב. יש פערים משמעותיים בנושא  של בילויים וחוסר בסקס.(אני רוצה יותר). 
לפני כמה חודשים, התחילו רגשות למישהי מהעבודה. גרושה, פלפלית, מבלה, שותה, מסיבות. הכניסה אותי לבלבול רציני. כיף לבלות איתה, מרגיש איתה צעיר. 
הקשר ביננו חברי אינטנסיבי מאוד!!!, אבל היא לא בעניין של שום דבר מעבר (כנראה למזלי).אם הייתה נענית, יש מצב שהייתי אפילו עוזב בשביל להיות איתה.

בתוך תוכי אני יודע שהיא לא נכונה לי. אבל משהו בי לא מרפה ממנה (עובדים ביחד צמוד, אז להתנתק אי אפשר). היא חווה קשיים בחייה האישים והפכתי להיות חבר נפש.
מתוך תסכול, רצון לשכוח ולנתק עצמי. ניסיתי דברים בחוץ. לא בלתי הפיכים, היה כיף רגעי. לא באמת נהניתי.  
משבר גיל 40 ׳הגיע ,
אמנם באיחור אבל הוא פה. 

איבדתי טעם... לא מרגיש מחובר למשפחה אפילו לילדים, שזה הזוי. לא מאמין שזה אני. מרגיש כמו זומבי שמסתובב בעולם ולא נהנה מכלום. אישתי מתכננת את התינוק שבא, עתיד ... בונה ואני. אני זומבי. 

 שוחחתי עם אישתי, פתחתי חלקית. שיתפתי בחוסרים ובפערים אותם אני חש. היא רואה שמשהו עובר עלי היא לא טיפשה. הביעה נכונות ואפילו באמת מנסה לעשות מאמץ בנושאים שהעליתי. ואני לא כל כך משתף פעולה. זומבי. 

נראה לי שמספיק. הגיע הזמן להחזיר שליטה בחיים. רוצה להשיג שני דברים: 
1. לבנות מחדש את הזוגיות. לפחות לתת סיכוי אמיתי לנסות ולהחיות את החשק שלי, את המשפחה שלי. לפני שנה.
2. היות ולא ניתן להתנתק, לתעל את הקשר עם הבחורה מהעבודה לחברות בלבד.

לא יודע אם באמת אפשר לקבל פה עצות.
אבל לפחות כתבתי, ניסחתי והגדרתי מה אני רוצה. 

שלום לך ,

להרוס זה בשניות לבנות  מחדש זה קשה בטרוף
למזלך זה לא צלח ולכן אתה בהחלט מכאן יכול רק להתרומם . 
אל תוותר על המשפחה על אישתך על הילדים 
תלחם על הקשר יחד איתה- זה שווה הכל 
תעבדו על הקשר - לא להביא ילדים עכשיו אלא לבנות זוגיות חדשה ורעננה 
תיקח אותה לטייל - אתה והיא לבד
תצאו בערב - תחדש את הכיף 
האשה עם כל המטלות בית והילדים והעבודה ובכלל מרגישה שפופה, משרתת, לבדה ופשוט כב ר אין לה כוח והא עובדת על אוטומט . 
ולכן תיקח אתה את המושכות , תשמע גם אותה . לא רק מה לך חסר אלא גם מה חסר לה ותמצאו את האיזון ואת הכיף . 
אל תוותר ,שום רומן רגעי או סטוץ 
לא שווה לאבד את המשפחה
בהצלחה  

תחשוב על סיטואציה שאתה נתפס ,על אישתך שהרסת לה את החיים הבושה ההשפלה שתעבור ,הילדים ,המשפחות , החברים ,לא ממליץ לך להיות שם תשאל את אשתי ..,אל תבגוד אין דרך חזרה אם יש לך משהו על אישתך תבוא כמו גבר תגיד לה בפנים ,והעיקר אל תיקח אחריות על חיים של מישהו אחר

אפשר לשאול אותך כמה שאלות?
במייל?

מזל שהיא לא בעניין. לו היתה בעניין והיה מתפתח ביניכם קשר אינטימי, סביר להניח שזה היה גומר לחלוטין את מה שעדיין קיים בינך לבין אשתך.
וזה נאמר, לצערי, מניסיון.
קח צעד אחורה. אתה עדיין יכול! תנסה לצמצם את הקשר עם האישה מהעבודה כמה שאפשר.
אשתך בהריון וזקוקה לך. וכן, לנשים בהריון ועם ילדים קטנים אין את החשק לבלות במסיבות וגם החשק לסקס סוער יורד.
אם היתה שם ביניכם אהבה בתחילת הדרך, נסה להחיות אותה. אל תוותר.
גם אני חשתי כפי שאתה מתאר. ואני יודעת שלשמוע את זה מאישה, זה אפילו נשמע עוד יותר גרוע. וברחתי לתוך קשר שטעיתי לחשוב שיכניס אהבה וריגוש ושמחה לשגרת חיי המשמימה.. סיימתי עם כאב לב קשה ועם פגיעה בקשר שלי עם בעלי שאני עדיין לא יודעת אם נצליח לשקם.
תקרא כאן קצת בפורום ותלמד מטעויות של אחרים.

כן
[email protected]

מציעה לך לחפור פה בפורום ולקרוא מה שאנשים כתבו.
אל תתפתה לזה.... וזה מפתה, אני יודעת.
והכי גרוע!!! כשזה במקום העבודה. כי אז, מאוד קשה לצאת מזה.

אני חושבת שאם השנים האהבה דואכת , המשיכה כל עניין השגרה, והחיים עצמם , פתאום באה מישהי צעירה ורעננה זה אכן סוחף
לא מסכימה פה אם כמה שרשמו שאפשר להחיות אהבה שהיתה בתחילת הדרך כי כבר שיש ילדים ובמיוחד קטנים וכל עניין השגרה פשוט מתיש
תנסה למצואו אולי תחביב שבואו שאליו תוכל לתעל את האנרגיה שלך וכל שגרת החיים הדי מעצבנת כמו לכולנו
מנסיון רומן לא יביאי לשום מקום אני מדברת מנסיון של 5 שנים
בהצלחה

כל אלו שמייעצים ... המון תודה ואשמח לעצות נוספות!
.

אבל אתם עשיתם הפוך ממה שאתם מייעצים.
יש כאלו גם שהצליחו? 

תודה מראש

עשינו הפוך, נפלנו ביג טיים, ולכן אנחנו כולנו כאן בפורום...

תעשה טובה לעצמך, לאשתך, לילדים ולתינוק שבדרך.  אל תהרוס את המשפחה.
אתה תגיע לנקודת אלחזור... ומשם הדרך למטה תלולה.... תיכנס לתוך מבוך האהבה  ולא תצליח להשתחרר ממנו...
יש לך בבית את כל מה שאתה צריך, תשמר אותו, תטפח אותו.
זה כמו עציץ שצריך להשקות, שילבלב ויפרח.  אל תיתן לו לנבול!!! אל תהרוס את מה שבניתם.  זה עכשיו בידיים שלך!!

שומר נפשו ירחק!!

בימים אלו מתחברת מאוד לשיר של ברי סחרוף ניצוצות.  ממחיש בדיוק מה שעובר אצלי בנפש. תקשיבו למילים.

כדי לנסות להשתחרר מהמצב שאתה נמצא בו, אתה צריך להבין מה עובר עלייך ולמה זה קורה. הנה כיוון: כמה קל להידלק על בחורה שהיא יותר פנויה לבילויים ומסיבות והשתוללויות... מטבע הדברים היא יכולה להרשות זאת לעצמה, היא גרושה ויש לה יותר זמן פנוי ויותר אנרגיות משוחררות - לא חוכמה גדולה:) נראה אותה משתוללת אחרי שבוע בבית עם ילדים בלי מסגרות בחופש, מגבת מטבח ביד אחת ומגבונים בשלוף, בהיכון לנגב איזה קיא מהרצפה:)
אתה לא דלוק עליה, על דלוק על הרעיון, על הפנטזיה, על אפשרויות של חופש שחיים כאלה מזמנים לך.
עכשיו למציאות: אין שם שום חופש, יש שם נשמה שמחפשת משהו, שהיא אולי חייבת לצאת כל הזמן לבלות, להכיר בחורים, למלא את הזמן... כי אין לה בן זוג שהיא יכולה פשוט לנוח איתו, לשים את הראש ולהירגע. (אולי).
בעיניי זה בכלל לא מושך, זה בעיקר נשמע עצוב.
אבל נעזוב אותה ונחזור אלייך. בבית יש אישה שמגדלת את הילדים שלך. שנושאת בגוף שלה אחד מהם. שום דבר מהדברים שאתה עושה לא יכלו להתקיים אם היא לא הייתה עושה זאת, כי אתה היית צריך לעשות זאת במקומה. היא מקיימת את החיים שלך.
זאת מהות הזוגיות, השותפות הזאת, אני בטח לא מחדשת לך. ובתוך כך, ואפילו בהריון מתקדם, כשבאופן טבעי הקשב והאנרגיות שלה נתונים לעצמה, לילדים ולתינוק שבדרך - היא עדיין קשובה לך ומנסה לענות על הצרכים שלך ולהשתפר למענך. נשמעת די מדהימה. איך כל זה משתווה למישהי שמורידה כמה צ'ייסרים ועושה לך טיזינג - תהרוג אותי אני לא אבין.
1. אני מציעה לך לשים קו אדום זוהר ענק, ועוד עכשיו לפני הלידה... שלא תסתכן במשהו כזה. אשתך מחזיקה את כל המשפחה שלך בידיים, אתה רוצה לשבור אותה?
2. לנסות להבין שזאת פנטזיה, כמו לראות סרט, כמו שחקנית שמשחקת איזשהי דמות, אבל זאת רק דמות ולא אישה אמיתית. הרי אינך מכיר אותה כבת זוג, בשגרה, בגידול ילדים, בתקציב ובמשכנתא או בעצבים, ונוח לך לחשוב שהיא בכלל לא כזאת.
3. אני קצת מסכימה שהדרך להחיות את הזוגיות שלך ושל אשתך, היא להסתכל גם על הצרכים שלה, ולא רק לנסות לראות איך אתה יכול לקבל יותר (שזה גם חשוב). בתקופה הקרובה, עם תינוק חדש, בילויים זוגיים ולילות סוערים זה פחות מה שמצפה לכם. הייתי מתאמת ציפיות כדי לא להתאכזב... ואז עם הזמן פותחת את החוויות הזוגיות לדברים נוספים. כי אם אשתך תראה את התסכול וחוסר החשק שלך בתקופה כל כך רגישה ומשמעותית בשבילה, אני חוששת שזה רק יהרוס לכם עוד יותר.

קודם כל המון תודה על התגובה המעמיקה והמפורטת. 
את הגרושה קצת פספסת, היא אמא מדהימה 
עושה הכל בשביל הילדים שלה
מבוקר עד לילה מצד אחד
ומצד שני, היא היחידה שמצאתי שמסוגלת לעמוד בקצב שלי. הפכנו להיות סוג של חברי נפש (זה לא ממש חברות כשצד אחד מרגיש יותר). 
כמו שאמרתי היא לא בעניין, אז זה לא ממש משנה ..

לגבי החיים בבית ... 
אני נושא גם בנטל של לעזור בבית
בנטל של חלק מן המטלות 
יוצא פעמיים-שלוש בשבוע מוקדם לילדים
והאמת שאני עושה חלק מן הדברים שמפריע לי שהיא לא עושה בתור אמא (עוגות יום הולדת לילדים, אוכל קצת יותר בריא... ) 
כן, אבל בבית אישתי עושה יותר. 

כמו שאמרתי. ההחלטה התקבלה. 
רוצה לצאת ממצב זומבי
להחזיר שליטה על החיים
לבנות את הזוגיות חזרה
ולהפוך את הגרושה לחברה 

השאלה היא פשוטה - איך??? 

אויי .... אישתך לא אופה עוגות יומולדת??? איך היא מעזה!
לדעתי זאת בלבד היא סיבה לגירושים מהרבנות.
יניב ,אני חייבת להסכים עם מה שנאמר פה. נשים רגע בצד את ההתלהבות שלך מהקולגה, שהיא מובנת וזה קורה וקרה להרבה מהכותבות פה.
אבל הטענות שלך כלפי אישתך הן קטנוניות וילדותיות. וכמו שאור כתבה - אם אתה מצפה למדליה בגלל שאתה חוזר מוקדם לילדים שלך שהן בשר מבשרך ואתה אבא שלהם לא פחות משאישתך היא אמא שלהם, אז זה לא יקרה.
אתה בסך הכל ממלא את תפקידך כהורה, כמבוגר, כחלק מהמשפחה. זה מובן מאליו שככה זה צריך להיות.
לדעתי, לפני שאני נכנס בכלל לאיזה רומן, תבדוק קודם טוב את עצמך, כי למרות שאתה מתאר שאתה מצליח ומסודר, אתה צריך להתבגר קצת

עדי, אני פשוט מאוהבת בך.
אני קוראת את התגובות שלך על כל מיני שאלות פה ואת פשוט מדהימה. החכמה שלך והשנינות והחמלה והאנושיות שנובעים ממך.
אין לי ספק שאם הייתי בן זוגך, הייתי ברת מזל מאוד. אני לא יודעת אם יש לך ילדים, אבל הם זכו באמא שתוכל להעניק להם ככ הרבה בינה.
זה ממש נפלא, להתקל בצורה מקרית באדם ככ מרשים, בפורום אנונימי ברשת.
לכל אחד ואחת שכותבים כאן יש סיפור מאוד חשוב לספר וזה נהדר שיש לאנשים את היכולת לשתף את העולם בנקודות כואבות.
אבל - אם יש פה מישהו שהייתי שמחה לשבת איתו לקפה זאת את.
את אחלה ועם המון ראש על הכתפיים.
אפשר לבקש אותך מההורים ?

נשמה שאת חן.פ:) אני תפוסה:)
וגם אני נהנית לקרוא את דברייך.
כן, יש לי ילדים, מתבגרים... על כל המשתמע מכך.
תודה רבה! העלית בי הרבה חיוכים. שנה טובה.

טוב כאן קצת איבדת אותי.
מי אמר שזה תפקידה של האישה להכין עוגות יומהולדת? או אוכל יותר בריא?
ולגבי האישה מהעבודה, אתה לא רואה אותה בביתה , כשהיא לבד עם ילדיה. מאבדת סבלנות לפעמים, או מרימה את קולה, או לא האמא הכ"כ מושלמת שאתה מתאר. הרבה פעמים נראה לנו מהצד כאילו אחרים הם הורים נפלאים. אני לא מכירה את אשתך. אבל אני בטוחה שהיא לא אמא פחות טובה.
ויפה שאתה לוקח חלק במטלות הבית.
לגבי עצות, אני יכולה לומר לך מניסיון , שהריגוש הזה הוא כ"כ חזק שכמעט אף עצה שתקבל כאן לא באמת תעזור. העצות של "תחשוב מה יהיה אילו הדבר יתגלה" לא באמת עוזרות (ואני חייבת כאן לומר משהו לכל הכותבים , שנכון שזה מעשה שפוגע בבן הזוג. מאד. ועל זה אני היום מאד מצטערת. אבל לגבי שאר הסביבה - "מה יחשבו" ו"איזו בושה" וכדומה, אני חושבת שבל נגזים. אני לא מצדיקה את מעשיי. טעיתי. נכון. אך לא רצחתי ולא הרגתי . ובהרבה מקרים, "קורבן" הבגידה הוא לאו דווקא הקורבן בנישואים).
בקיצור, צריך כח רצון מאד חזק כדי לא להמשיך ולהיסחף לתוך מה שכבר התחיל אצלך.

אור - כתבת כל כך יפה וכל כך נכון.... העצות חסרות התועלת של תחשוב מה יקרה במידה ו.... ממש לא מועילות.
כל בר דעת יודע מה ההשלכות של גילוי בגידה.

יניב - שחרר מהביקורת כלפיי אישתך. אם אתה מאוד רוצה שהילדים יאכלו יותר בריא אז תבשל בעצמך!
וזה שאתה לוקח חלק במטלות הבית ויוצא מוקדם מהעבודה לא עושה אותך אבא או בעל טוב. זו חובתך!!!
מעצבן אותי שאתה משווה את אישתך לאיזה קולגה גרושה מהעבודה. כולנו נראות מליון דולר בעבודה ומחייכות ונעימות ובבית פחות כי ככה זה.

הכי עצוב, שאתה כותב שאילו הבחורה הייתה מוכנה היית אפילו עוזב את הבית עבורה.
שתדע, זו ממש אמירה עלובה ואפילו ילדותית.
בהתחשב בזה שאתה אפילו לא בקשר רומנטי איתה.

הי יניב,
אני לא חושבת שחברתך מהעבודה היא אמא לא טובה. רק שהיא אמא גרושה. כלומר, ייתכן שפעמיים בשבוע בערך, כמו אמהות גרושות אחרות, היא משוחררת מטיפול בילדים, וגם יכולה לצאת לבלות יותר. יש לה לא רק יותר אנרגיות לכך, יש לה גם יותר סיבות:) כי היא צריכה לצאת לבלות אם היא רוצה להכיר מישהו.

מסכימה עם סיוון.
האמירה שהיית מוכן לעזוב בשבילה באמת מטרידה לאור העובדה שאין ביניכם קשר רומנטי.
וגם הקלות בה אתה מוכן לוותר על כל מה שיש לך.
אני התעסקתי הרבה בלנסות להבין למה הקשר האסור הזה כ"כ משך אותי. למה זה היה כ"כ חזק ועוצמתי, ואיך זה גרם לי לא לחשוש מההשלכות ומלאבד כל מה שיש לי. ולמרות שעדיין אין לי תשובה מוחלטת וחד משמעית, אני חושבת שזה נבע מכך שחיי היו (ועדיין) זקוקים לשינוי משמעותי. נשאבתי לשגרה של בית-עבודה-ילדים ומשהו היה חסר לי. ואחד הדברים שחיזקו אצלי את הכיוון הזה היה שהרגשתי שהעניין לא היה הגבר הספציפי הזה. אלא שהייתי צמאה (מאד) למה שהקשר הזה נתן לי. ושעל אף שזה ישמע אולי מוזר, זה יכל להיות באותה מידה מישהו אחר. מציעה שתנסה גם לבדוק עם עצמך. דווקא בשל הדברים שאמרת וההכרזה הזו שלך שהיית מוכן לעזוב בשבילה גורמים לי לחשוב שזה הכיוון גם אצלך.

את צודקת, זה כנראה לא היא ספציפית.
זה החוסרים שאני מרגיש
והיכולת שלה למלא חלק מהם.
זאת בתוספת משהו מרענן, 
לא מוכר... 
נגיד... כשאנחנו מתחבקים
אני לא מרגיש שום דבר מיוחד
רואה הרבה חסרונות ופגמים בה
ומנסה להתמקד בהם
מצד שני, אני סוג של אובססיבי כלפיה
אם עברו כמה שעות ולא תיקשרנו... אני מוטרד ממש, אם היא לא שולחת בוקר/לילה טוב... אם היא יוצאת עם מישהו... 

האמירה של מוכן לפרק אם היא רק תרצה, כנראה גם היא פרי מוח קודח ולא מאמין שבמציאות לכשיגיע הרגע זה באמת מה שיקרה. 

שוב מגדיר מה המטרות
1. להחזיר שליטה לחיים
2. לרצות להיות בבית עם האישה והילדים
3. להפוך אותה לחברה

ואוסיף ואשתף, שיחד עם בעלי החלטנו לעבור מקום מגורים בסוף השנה הקרובה לאזור שרציתי לגור בו הרבה זמן. ויש גם שינוי כלשהו בתחום עבודתי. לא עזבתי ולא החלפתי מקצוע אך צמצמתי מעט את המישרה. דבר שיאפשר לי לעסוק במשהו נוסף אחר.
וגם תיכננו לנו חופשה זוגית בחו"ל בסוף החודש.
וכל השינויים והתכנונים הללו האלו אכן מכניסים קצת עניין וצבע לחיי.
למרות שברור לי שאני זקוקה לשינוי, או להכניס לחיי משהו מרגש שהוא לאו דווקא חומרני אלא יותר משהו שיכניס עניין ומשמעות.

אני חושבת שאם תבין מה עובר עליך ולמה, אם תבדוק ותשאל את השאלות, תהיה כבר בחצי הדרך להשיג את המטרות האלו שאתה מציין.
אני לא ידעתי לעשות את זה. לעצור, ולהבין כמה כל זה לא הגיוני. גם כי עשיתי טעות ומימשתי את זה, ואז הריגוש והרגש גבר, והיה הרבה יותר קשה לעצור ולחשוב בהיגיון.
גם אני חשתי אובססיבית כלפי הקשר הזה. בודקת הודעות, חייבת לשמוע ממנו. עם מצבי רוח שהשתנו בהתאם להודעה ששלח או לא שלח.
תחשוב כמה כל זה לא הגיוני!
אני חושבת שאצלי, וגם אתה ציינת את זה, יש כאן איזה עניין של "משבר גיל" מה שנקרא. למרות שאני לא מתחברת למילה "משבר". איזשהו רצון לחזור אחורה. להרגיש צעיר. להרגיש נאהב. קצת לברוח משגרת החיים. מהמחוייבות לבית, לעבודה , לילדים.
קשה לי לתת לך ממש עצות. העצה הכי טובה היתה להתנתק מאותה הבחורה לחלוטין. אבל אתם עובדים יחד וזה לא אפשרי. וגם, לדעתי, כיוון שזו לא היא ספציפית, גם אם תתרחק ממנה, תצוץ מישהי אחרת.
אז שוב, פשוט לנסות להבין מה מסתתר מאחורי מה שאתה עובר ומרגיש. ואולי כפי שייעצו כאן, לנסות למצוא משהו שיכניס עניין/ריגוש לחייך.

אני חושבת שגם אצלי לא מדובר בהתאהבות באדם עצמו אלא יותר בריגוש.
והזוגיות שלי מדהימה, אבל כמה שזוגיות תהיה מושלמת - ברגע שהיא יציבה וטובה - הריגוש יורד משמעותית ואין לזה כל כך פיתרון לדעתי, לא משנה מה תעשה.
וריגושים אחרים בחיים אפשר לייצר אבל זה לא ישווה לריגוש מהסוג הזה, נראה לי שפשוט כדאי שנשלים עם זה.
ויניב, אתה אומר שכולם כאן עשו הפוך מההמלצות, אז אני עוד לא. 
כשהבנתי שאני נסחפת אחרי אותו אחד וכמעט הגענו למגע אינטימי (ובטוחה שהדרך הייתה קצרה לסקס, כי דיברנו חופשי על תנוחות אהובות וכו'), תפסתי את עצמי והבנתי מה אני הולכת לאבד, וגם אם זה לא יתגלה - זה לאבד את הפתיחות והכנות עם בן הזוג - 
והתחלתי לנסות להבין עם עצמי איך זה קרה ומה חסר וכו' ואז הגעתי לפורום הזה. 
וכשאני קוראת את הסיפורים כאן אני מבינה טוב מאוד שלא כדאי לי להגיע למקום כזה ובינתיים בזכותכם, בזכות כולם פה, אני מצליחה לעצור את עצמי.
כבר כמה פעמים הוא ניסה לגרור אותי שוב עד שהבהרתי לו שאני לא בתפריט, אמרתי שחברות מתאים לי אבל לא מעבר. מקווה שנחזיק מעמד. אנחנו עובדים יחד אבל לא באותו מקום כך שנפגשים מעט מאוד אז יותר קל מאצלך יניב.
אני חושבת שמה שעוזר לי זה פשוט עבודה עצמית ולהשליט את השכל על התאווה והרגש. לחזור שוב ושוב לעצמי על ההסברים של: למה זה לא נכון לי, למה זה לא טוב לי, על זה שזאת אשליה ומה אפסיד אם.. ועל עוצמת הפגיעה בבן זוג ושאין לנו עתיד משותף, ושוב, אצלי יותר קל כי הוא נשוי ולא באופציה, בגלל שהיא גרושה אני מאמינה שזה מסבך כי זה נראה לך אפשרי שיהיה לכם עתיד ביחד. 
אני גם מנסה להתחבר להרגשה של אשתו אם הייתה יודעת.. ולחשוב מה אם בעלי היה עושה לי את אותו הדבר, זה גם עוזר קצת.
סוף דבר - להשליט את השכל. וגברים בד"כ יותר שכלתנים מנשים אז אולי כאן יהיה לך יותר קל מלי
בהצלחה!

יניב היקר, אני רוצה לשקף לך שני דברים:
1. מאד בולט כמה התאהבת בידידה ממקום העבודה וכי זה תופס אותך ומעסיק אותך המון, ואתה גם יוצא להגנתה ורואה אותה באור מאד חיובי. ברור שזה מצב רגשי רגיש ומטלטל שעלול להוריד אותך מן המסלול שניסיתי כאן לקבוע לעצמך.
2. בולט לי גם שאתה נחוש ומתמיד עם המטרות שקבעת לעצמך והתחדדו לך כבר בתחילת הפנייה שלך. 

אלו שני כוחות מנוגדים והם מפריעים זה לזה. מצד שני - אי אפשר להתעלם מהם או להעלים אותם. ואולי בגלל זה אתה בסוג של "הולד". תקוע.
אחד מן הכוחות האלו צריך לגבור. 
ההצעה שלי היא שתאפשר לכוח השני לגבור. בכל מקרה זהו כוחו של השכל הישר וההגיון הבריא, לעומת העולם הרגשי והייצרי. אני חושבת שבני אדם ("מותר האדם מן הבהמה") כדאי להם לנהל את עצמם מן השכל הישר וההגיון ולא מן העולם הרגשי והייצרי. זה לא אומר שעליהם להתעלם מן הרגש והייצר. עליהם להקשיב לו להבין מה חסר לו, ולראות איך מספקים אותו בצורה שאינה פוגעת והורסת גם את החיים שלך וגם של היקרים לך, ילדיך ואישתך.

במקרה שלך המצב הוא יחסית טוב. יש לך אישה טובה, ראוייה. היא לא מושלמת...אבל מי כן מושלם? אני חושבת שההתאהבות שלך באישה אחרת היא נורה אדומה שנדלקה ומאירה "באור אדום" את הנקודות הרגישות שמציקות לך בזוגיות. הן נעשות בולטות יותר באור הזה. 

אפשרות אחת היא לחשוף את מה שקורה לך  - ההתאהבות החד צדדית הזאת באישה אחרת מול אישתך על מנת לנער את הזוגיות שלכם ולהכריח את שניכם לשנס מותניים ולתקן דברים בזוגיות שלכם שאינם עובדים. למשל הפער בתחום המיני.

אפשרות אחרת היא לחסוך את הכאב הזה מאישתך אבל כן לנער את הזוגיות מבלי לחשוף את הנתון המכאיב הזה. 

אתה נמצא במצב לא פשוט ולא קל לפתרון. אין פתרון קסם. בכל מקרה נדרשת עבודה על הזוגיות שלך.

לגבי מעבר לחברות/ידידות עם אותה אישה  בעבודה שלך - במקום התאהבות, אני סקפטית. אנרגיה מסוג זה, של אהבה ומשיכה, כאשר לא מממשים אותה עלולה להישאר ואפילו לגבור ככל שאתה ממשיך להיות איתה בקשר יומיומי. הפתרון הנכון הוא לנתק מגע. שאחד מכם יעבור לעבודה אחרת.