עמוד 2 מתוך 2

לאחר 10 שנות נישואים ו3 ילדים מתוקים שלאכול

הודעהפורסם: 08 מרץ 2020, 10:49
על ידי שגיא
אשתי הודיעה לי שמעולם לא נמשכה אליי..בקשר שהיה לה לפני הנישואים עוצמת הריגוש היתה הרבה יותר גבוהה..היא אמנם הודתה שהיא נהנית עימי מעט ואף חווה אורגזמות כי אני משקיע מאוד כדי שתהנה..לאחרונה התדירות ירדה וכבר כשנמצאים ביחד היא חייבת לצפות בפורנו תוך כדי שאני מענג אותה כדי להנות... בחדירה היא טוענת שאינה מרגישה כלום...היא לא רוצה להתגרש כי טוענת שהיא אוהבת אותי כי אני מפנק אותה והיא מרגישה נסיכה וגם אומרת שאני אבא נהדר...כשניסיתי להבין למה התחתנה איתי ולמה לא סיפרה לי את זה לפני החתונה אמרה לי שקיוותה שיהיה טוב והאמינה במיתוס שהמשיכה תגדל ככל שהאהבה תתעצם... לבסוף אמרה שהיאא מבינה שאני גבר עם צרכים טבעיים שלא מסוגל להנות עם מישהי שלא שותפה לחוויה ולכן היא משחררת אותי להכיר בנות אחרות...כל היום היא מתכתבת עם גברים בפייסבוק ובוואטצאפ וטוענת שזה "סתם" ולטענתה היא מודעת שרוב הגברים רק מחפשים לנצל ולזרוק ואין לה כוונה להעתר לכל החיזורים ...אני נבוך ואובד עצות ולא יודע מה לעשות ? האם יש בכלל מה לעשות כשאין מצידה כימיה פיזית מההתחלה ? אני לפני נישואיי יצאתי והיכרתי מספר בנות שמאוד נמשכו אליי כך שלכל הפחות ביטחוני העצמי לא התנפץ לרסיסים ...הצילו....

Re: יש לך אישה (---)

הודעהפורסם: 17 מרץ 2020, 12:03
על ידי ויקטוריה
בלי טיפת עדינות והתחשבות. לא הייתי מעזה לדבר לבעלי ככה ובטח לא להתכתב עם גברים זרים. היא פשוט דוחה.

לדעתי זה לא נדיר

הודעהפורסם: 16 מרץ 2020, 20:24
על ידי אחת שלא יודעת
לדעתי זה לא נדיר שאשה מתחתנת עם גבר שהיא לא נמשכת אליו פיזית.
בעוד שגבר חש שקשר שאין בו משיכה פיזית , לפחות בהתחלה, הוא מיותר ואין טעם להמשיך אותו, אצל נשים הסיבות להיכנס לקשר, להישאר בו ולהתחתן הן שונות ומגוונות. תוסיף לזה גם לחץ חברתי חזק על נשים להתחתן, וגם להתפשר- ותקבל מתכון לצרות.

תשוקה ראשונית המבוססת על כוח הדמיון

הודעהפורסם: 15 מרץ 2020, 13:30
על ידי דורית כהן
לכל הגברים המתוסכלים שכתבו כאן, ליבי ליבי לכם...אינכם משערים כמה רבים אתם, וכמה סיפורים דומים שמעתי לאורך השנים.
אני מאמינה שבתחילת קשר זוגי, ברוב המקרים יש הרבה תשוקה וניתן הרבה "קרדיט". זה מבוסס על ציפיות מאד גבוהות שנוצרות בתחילת הקשר. סוג של "אביר על סוס לבן", שככל שהזוגיות מתמשכת הופך להיות "בשר ודם" עם תכונות טובות אך גם רעות...כל עוד הוא האביר, התשוקה אליו ניזונה מכוח הדמיון של בת הזוג. כאשר המציאות מתגלה במערומיה, כוח הדמיון מפסיק לעבוד, וזה מקטין מאד את התשוקה.
זה גם מסביר למה עם מאהב (אליו נחשפים רק ברגעים הכי טובים ומושלמים שלו) התשוקה נמשכת זמן רב הרבה יותר.
את בן הזוג שאיתו חיים ביוםיום אנחנו חווים דרך המון מימשקים, ויכוחים, מריבות, מתחים, אכזבות...כל המטענים האלו פשוט מורידים לנו את התשוקה.
אז זה קורה להמון זוגות, אשר אצלם התשוקה ההתחלתית היתה מבוססת בעיקר על תוספת כוח הדמיון ולא על כימייה חזקה אמיתית. יש זוגות שאצלם הכימייה היא מאד חזקה באופן ביולוגי, והיא כל כך חזקה ששאר הממשקים לא שוחקים אותה. לדעתי אצל רוב הזוגות לא זה המצב.

מה לעשות?
ראשית אפשר לפעמים לשפר את התשוקה הכבוייה דרך עבודה רצינית על תקשורת ובניית אהבה, בתהליך של טיפול זוגי.
שנית, לא להיפגע כל כך אישית, להכיל את המציאות הכל כך רווחת, ולקבל החלטות משותפות כמו פתיחת הזוגיות על פי כללים ייחודיים שונים אצל כל זוג.

מי היה מאמין שדורית תמליץ על נישואים פתוחים

הודעהפורסם: 16 מרץ 2020, 19:41
על ידי כן כן גם אני
לא צפיתי את *זה* בא ממנה......

אני לא ממש רוצה נישואים פתוחים....לא רוצה לחפש נשים אחרות ולכבוש אותן.....לא מתאים לי. 

אז בינתיים אמשיך לבכיין אנונימית בפורומים ....מה אפשר לעשות? 

Re: אנחנו צריכים לדבר

הודעהפורסם: 16 מרץ 2020, 20:41
על ידי אח תאום
אני מרגיש שהפסקת לאהוב את עצמך והערך 
העצמי שלך ירד בעיני עצמך. אני מבין אותך וגם אני הייתי במקום הזה אבל היום אני לא שם. למדתי לאהוב את עצמי מחדש ולהיות שם עבורי ולחבק את עצמי ובעצם להעניק לעצמי כל מה שציפיתי לקבל מבחוץ.החזרתי לעצמי את הבטחון העצמי ואני במקום ממש טוב וגם היחסים עם אשתי מאוד השתפרו.יש לנו חברות טובה ושיוויונית אבל עדיין יש לה מחסום בעניין המשיכה. אני בכל מקרה לא מתכוון לוותר ואפצח את הדרך להחזרת התשוקה. אין לי נסיון בזה אבל נראה לי שרק האהבה תנצח ואני מרעיף עליה אהבה ומכיל אותה ועובד על החברות ביננו. בנוסף לאחרונה התחלתי לחבק אותה מדי פעם חיבוק אבהי גדול ומכיל. אני מרגיש התקדמות ואני נמצא במקום נעים. עדיין לא המקום שהייתי רוצה אבל נעים. 
הקיצר אני חושב שאוכל לתרום לך ולהביא אותך למקום שלי על מנת שמכאן ננסה ביחד לחקור כיצד אפשר להתקדם הלאה. 
שיתוף זה כוח כמו כן זה די מייגע אותי לרשום ולחכות ימים לתגובה כך בשיחה של שעה פנים לפנים אפשר להעביר מסרים של שבועות בהתכתבות בפורום.

Re: אוי ואבוי. עצוב

הודעהפורסם: 14 מרץ 2020, 23:48
על ידי אליהו
לא קראתי את כל התגובות
סליחה

לא הייתי ממהר להאמין לאשתך.
לדעתי היא מתעניינת בגברים אחרים וריגושים ברמה כזו או אחרת. בכדי לאפשר לעצמה היא מתמרנת גם אותך לאותו המקום.
בכדי לדעת אם ואיך אפשר לשקם צריך לדעת האם זה משהו שנובע מהאפי שלה או משינוי אצלך יש המון אפשרויות. מה שאני חושב הוא שלפני שאתה דוחה את ההצעה שלה שלפי תחושת הבטן שלי פשוט תוריד את ההתעסקות למחתרת תציע לה להציע את הדברים בפני אשת מקצוע. תגיד לה שמדובר בצעד רציני ובעל השלכות ואתה רוצה שתלכו להתייעץ.
סביר שאם היא תחשוב שמדובר במשהו שעלול לקדם את הצעד שלה היא תסכים לבוא. משם איש המקצוע כבר יהיה חכם מספיק בשביל למשוך באמצעות ההתלבטות את מכלול הזוגיות לחדר.
בכל מקרה תגיד לה שעכשיו אסור זרים בגלל הקורונה ;-)

בהצלחה רבה

Re: רוצה להרים את הכפפה

הודעהפורסם: 14 מרץ 2020, 13:24
על ידי אח תאום
שגיא בבקשה תקשר איתי למייל. אני חושב שאנחנו יכולים לחזק אחד את השני ולטפל ביחד. 
[email protected]

Re:

הודעהפורסם: 12 מרץ 2020, 11:20
על ידי טעות
היי 
ולחיות ככה זה עדיף 
אתה צריך לחשוב על עצמך 
ותהייה בטוח שהילדים שלך יהנו ממך יותר כשאתה בסד ר
אתה יותר מידי עדין 
תתחיל להלחם על המקום שלך 
ותגיד את הדברים כמו שהם 
תגיד שנמאס לך ממנה ומההתנהגות שלה והגיע הזמן לחתוך 
את לא עושה לי טובה 
ולבלי שום קשר לסקס זה כל הוויב השלילי הזה לא בריא 
זה כבר פוגע בך נפשית 
לה זה בטח לא מזיז בכלל ותהיה בטוח שגם רגשות אין לה 
תפוס פיקוד על החיים שלך 
בהתחלה זה נראה שחור 
אחכ אפור ולאט לאט הדברים מתבהרים 
ותמצא מישהי  אחרת טובה יותר 
ואל תתפשר  בשום פרמטר  בתחתית כב ר  היית 
תסתכל למעלה רק למעלה 
בהצלחה 

Re:

הודעהפורסם: 11 מרץ 2020, 10:17
על ידי סיגל
גם אני יקר ,
כאב לי מאוד לקרוא את דבריך. הלב ממש יוצא אליך. ניסית להציע לה יעוץ? איך היא רואה את המשך הנישואין שלכם? שותפות כלכלית והורית גרידא?
מצד אחד היא לא רוצה סקס בכלל, מצד שני תפסת אותה בחדר לפי שעה...
היא הבהירה לך את מה שהיא מרגישה ?
בנתיים נסה להתחזק בילדיך . 
מאחלת לך רק אושר ושלווה .

Re: אתה מראה לה חולשה

הודעהפורסם: 11 מרץ 2020, 09:48
על ידי ברק
קודם כל ההורים שלה זה לא עניינך.
תהיה תקיף איתה.
תתיעץ עם עורך דין. היא לא ממלאת את תפקידה כאשה, יש לך עילה לגט.
אתה רושם שהיא סיימה עם סקס, אבל גבר אחר היה לה.
אז היא סיימה נכון אבל איתך לא עם אחרים.
הילדים כבר גדולים יתגברו.
אין לך שום דרך לתקן המצב רק לגרש אותה ולמצוא אשה נורמלית, כי מה שהיא עושה בהחלט לא נורמלי

Re: באותו הסיפור בדיוק

הודעהפורסם: 08 מרץ 2020, 11:13
על ידי אח תאום
היי איש יקר. מבין את גודל הכאב. אצלי אותו הדבר בדיוק.לדעתי וממה שבדקתי אנחנו לא לבד במצב הסופר קשה הזה. אשמח ליצור קשר מעבר לדפי האינטרנט ולשתף אחד את השני ולנסות לשלב כוח בנסיון לצלוח. 
מה דעתך?

באסה, גם אני

הודעהפורסם: 10 מרץ 2020, 20:57
על ידי כן כן גם אני
אז כן, גם אני פחות או יותר באותה הסירה - אישה קרה, לא מחזירה עשירית מתשומת הלב, החיזור והאהבה שאני מרעיף עליה ביחידות ובפומבי. אישה חכמה, חריפה ויפה ברמות של כלה, נשבע לכם.
יש לי את החסרונות שלי - בודאי, אבל ההבדל בינינו בולט מאוד גם לרואים אותנו מבחוץ. אין אדם שלא העיר משהו כמו "איזה מזל יש לך שמצאת גבר כמוהו". בעיקר חברות שלה והמשפחה שלה.

אבל מה כל זה עוזר לי אם היא סירבה לקיים איתי יחסי מין כבר כ6-7 שנים? לא שלפני היא הייתה נימפומנית, רחוק מאוד מזה, אבל נגיד שהיה על סף הנורמלי. בשנים האחרונות האלה היא מעולם לא יזמה ליטוף, חיבוק ואפס יוזמה במיטה. מדי פעם נוסף עליי עוד איסור זוגי - אסור לגעת לה בחזה, אסור בין הרגליים בשום צורה, אסור נשיקות מתחת לצוואר ולמעט בחיבוקים (כהממוצע היה פחות מאחד ביום).
אז כל חודשיים-שלושה אני "אונס" אותה והיא לא מתנגדת. אני שונא שונא שונא לכתוב את זה אבל זו האמת. אני אונס אותה בלי שהיא מתנגדת. היא לא רוצה בזה, אבל מבינה שזה הכרחי מבחינתי. איחסה. אני מגעיל את עצמי כשאני מדמיין את הסיטואציה: היא שוכבת על הגב, יפה כל כך, פותחת רגליים, עוצמת עיניים חזק ומחכה שייגמר......אני גומר, מנקה, רוצה לחבק אותה והיא מסובבת את הגב ונושמת עד שנרדמת ללא מילים. הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה יותר. קרה בפעם האחרונה לפני כ 7-8 חודשים

יחד עם זאת, בשנים אלה היא גם חיפשה וכמובן מצאה פרטנר לקיום יחסי מין בהחבא (לא מסתדר לכם עם הסיפור? גם לי לא). לא היה רומן, היה אמור להיות רק סקס נטו. "היה אמור" כי הצלחתי ליירט את השיחות ביניהם באמצעים טכנולוגיים ופיצצתי את הקשר ביניהם שנייה לפני שהתפשטה איתו בחדר לפי שעה. אז גם עם זה אני מתמודד ביני לבין עצמי

והנה לפני כחודש, הייתה לנו שיחת "יחסינו, מה נסגר איתם?" והיא הפתיעה אותי ותפסה אותי לא מוכן......."אני מבינה שיש לך צרכים שאני לא יכולה למלא. אם אתה רעב, תמצא לך מקום אחר לאכול בו ותחזור הביתה אחר כך. אני לא מתה על הרעיון, אבל אני מבינה שאתה לא שולט בזה. אני עם סקס סיימתי. לא קיבלתי מחזור כבר שנה וכנראה הוא נגמר לגמרי". הייתי בהלם. זה לא מה שחשבתי שאשמע. לא רציתי מישהי אחרת. רציתי את האישה היפה והמושכת שנראית כמו דוגמנית ואפילו התחתנה איתי לפני כמעט 20 שנה. בינתיים לא עשיתי שום דבר בנידון ואין לי תכניות לעשות. אני אבוד לגמרי

החוסר בסקס הוא לא הבעייה העיקרית בינינו. החוסר בזוגיות דו-צדדית הוא הבעייה. אני לא מוכן לתת 100% מהיחס/מגע/השקעה/מתנות/תשומת לב ולקבל חזרה 0%...לא לא, העסקה הזו לא נראית לי. אני לא מחפש 50-50, אני אתן יותר מחצי בשמחה ובלי קטנוניות, אבל לא ככה.
כשאין זוגיות שאפילו מזכירה שיוויניות או דו-צדדיות, אני לא יכול לצפות ליחסי מין סבירים. 

והנה אני פה כבר תקופה קורא ולומד. והחלטתי להגיב ולחלוק קצת.

אני לא כועס עליה. פאק איט , אני אוהב את האישה הזאת, אבל לא מגיע לה ולא מגיע לי המצב הזה. יש לנו 2 ילדים מושלמים בגיל חטיבת ביניים. לפרק את המשפחה יפרק אותם ואת הקשר המעולה שיש לי איתם.

מה אני עושה, מה? לאחרונה עקב אי יציבות תעסוקתית התחילו אפילו מחשבות אובדניות, מאיפה זה בא לכל הרוחות? אני איש שמח, אופטימי וחזק נפשית. ברור לי שאני בדכאון. נדמה לי שיש לי סיבות טובות "להנות" מדכאון.

בקיצור חפרתי. אני אדם שאחד מתחביביו הוא לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. סוג של בת יענה. להתמודד ישירות מול הבעיות במישור הזוגי אומר לפרק את בסיסם של לא מעט יציבויות בחיים של הסובבים אותי ושלי (יש גם את ההורים שלה בתמונה שיתפרקו לגמרי אם נפרד, לא מגיע להם הרע הזה). שום כיוון לפתרון לא נשמע לי אטרקטיבי מדי....

אני הולך לישון......גם סוג של בריחה

Re: להרים את הכפפה

הודעהפורסם: 14 מרץ 2020, 13:27
על ידי אח תאום
אשמח שתיצור קשר במייל. אני חודב ששיתוף וכקבוצה אנחנו כוח. 
[email protected]

Re:

הודעהפורסם: 15 מרץ 2020, 07:08
על ידי כן כן גם אני
אח תאום, שלום לך

תודה שאתה מגדיר את עצמך אח תאום. כנראה אנחנו באמת שותפים לצרה.
אפילו כתובת המייל שלך רלוונטית (2 קווים - מקבילים שלא נפגשים.....)

התלבטתי אם לפנות אלייך בפרטי והחלטתי שלא. לא משהו אישי , אני אפילו לא מכיר אותך. אבל אני מאמין שדווקא פה "בחוץ" נוכל לעזור זה לזה ולעזור לעצמנו יותר.
אני מעריך את המאמצים שלך, אבל אוהב את ריבוי הדעות פה. מה עוד שבעלת הפורום המכובדת עוד לא נתנה מדעתה ודווקא אני סקרן לדעת מה היא חושבת על הסיטואציה הכנראה לא כל כך נדירה הזו.

מבחינתי אני חי בחלום רע. מצד אחד הגשמתי את כל החלומות הסטנדרטיים של בית יפה/ילדים יפים/אישה יפה/כלב בגינה/ קריירה. מצד שני לכל אלה אין באמת ערך אם לי אין ערך בעיני בת הזוג שלי. אני אוויר בשבילה. מטרד. 

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בחיים הזוגיים, אבל בעיקר מפחד להרוס את החיים של הילדים החפים מפשע
(וכן, הזכרתי את ההורים שלה, אנשים חלשים ונידפים שיקבלו את זה ממש קשה. באסה לחשוב על זה, הם עשו את המקסימום שיכלו עבור המשפחה הגרעינית שלי ואני מעריך אותם על זה).
מבחינתי גירושים הם פתרון לא טוב. אני לא רוצה אותו. אני חושב שיפתרו חלק מהבעיות ויתחילו חדשות, גדולות יותר. אני רואה חברים בנקודות שונות של גירושים. אף אחד לא מרוצה. כולם אומרים אותו הדבר: אם אתה יכול - תישאר בפנים. אני לא בטוח אם זה בגלל שהם שכחו את הכאבים שהיו להם בזמן הנישואים או בגלל שהם מצטערים שנפרדו. אבל להתגרש לא קורץ לי בכלל

ואז אני חושב לעצמי האם טיפול זוגי יכול לעזור? היינו בכזה לפני כמה שנים אחרי שתפסתי אותה בוגדת. לא עזר. לא היינו מחוייבים לתהליך החלמה. בעיקר לא היא. אז הפסקתי את התהליך.
 האם אני אוכל לעמוד מול טענותיה עליי ועל התנהגותי? ברור לי שבסיטואציה של נדנוד היסודות עליהם יושבים היחסים בינינו היא תילחם בי בעוצמה. היא תעשה הכל כדי לצאת הכי נקייה שיכולה, לזרוק עליי את האשמה באופן טוטאלי, להראות לי איפה לא הייתי בסדר, להתעלם מכל מעורבות שלילית שלה ובזה לסיים את התהליך. תמיד חשבתי שהיא הייתה יכולה להיות עורכת דין מצויינת.
אני ממש לא חף מחסרונות, והחוסר ביחס זוגי כלשהו הוציא ממני את הרוע לא פעם, אני יודע ומודה. אבל אני מרגיש בוודאות שרוב המצב הזוגי הרע בינינו הוא לא באשמתי. עם יד על הלב - אמיתי. 

אז קיבלתי ממנה לאחרונה אישור בעל פה ל"אכול בחוץ". לא עשיתי שום צעד בכיוון. גם לא בראש. לא ביקשתי אישור כזה ולא מרגיש שבא לי לנצל אותו. בטח לא בזמן הקרוב, עם ענייני המגפות המתחוללות סביבנו. אני חושב שאולי אם דווקא כן אנצל אותו ואשתף אותה, אולי הקנאה תסובב שם איזה בורג. אולי רק "אשתף" אותה בלי לבגוד באמת? הנה רעיון מעניין.....אצא לבירה עם חבר ואשקר לה שאני עם מישהי.....גאון אני....משקר לאשתו שהוא בוגד בה ובעצם לא......עולב...

ובנימה אופטימית זו אסיים, תוך כדי שהבן של השכנים מתאמן על הגיטרה החשמלית שלו בקולי קולות (הלו, יש לך כפתור ווליום על המגבר, ילד חרא!)בריאות לכולנו

גם לך ילד לא מתחשב .....

Re: אל תהיה קשה עם עצמך ואל תיקח הכל על עצמך

הודעהפורסם: 11 מרץ 2020, 20:44
על ידי אח תאום
זה בכלל לא קשור אליך ובטח שאין לך אשמה. יש מכנים משותפים מאוד גדולים בהתנהגויות ביננו ולכן אני חושב שאנחנו צריכים להפגש ולדבר על הכאב הכי גדול בחיינו. יש מה לעשות לא להתייאש. אני גיליתי שהרבה מתוך זה קשור ליחסים שלנו עם עצמינו.זה כבר מרגיש יותר טוב ביחד אז בואו נלחם על הבית ביחד.