תחושת כלום

ברוכים הבאים לפורום "זוגיות במשבר"!
אתם מוזמנים לכתוב שאלות מפורטות בתחום הזוגיות, משברי זוגיות, טיפול זוגי, בגידות, חשק מיני וכד'.
תוכלו גם להגיב לשאלות ולפוסטים של שאר המשתתפים. אנא תנו כותרת לכל פוסט חדש, ואל תשכחו לשרשר תגובות נוספות שלכם כהמשך לפוסט הראשון, כדי שתיווצר המשכיות. אשתדל לענות על כל שאלה בהקדם.
חשוב לדעת שהתשובות באתר אינן תחליף לייעוץ זוגי מקצועי, וכל מי שפונה עושה זאת על אחריותו בלבד.
אנא סמנו אם אתם מעוניינים לקבל הודעה למייל שלכם על קבלת תגובה לפוסט שלכם

תחושת כלום

הודעהעל ידי שרלוט » 02 יולי 2020, 21:09

דורית הי

נשואה 111 שנים + 1 (4) .
הנישואים שלנו היו מאתגרים לאורך השנים, הקשר היה סוג של קשר מתעלל, הלכתי הרבה על קליפות ביצים, סלחתי על כמה דברים בלתי נסלחים והשלמתי עם אינטימיות לא טובה גופנית ונפשית. מצד שני - בתוך כל זה הייתה גם נוחות וגם ערכים דומים בהרבה תחומים ונדיבות כלכלית והורות טובה.
לפני כמה חודשים, לאחר לחץ ממושך הלכנו לטיפול והוא לא רצה להמשיך מעבר ל 3 פגישות כי הוא כל הזמן היה מוטרד בעיקר ממה המטפל יחשוב עליו והיה מוציא לי את המיץ בבית אחרי כל םגישה. אחרי זה דוקא היה איזה שיפור את הסגר והבידוד צלחנו יפה ואז שוב חזרה הירידה השקטה והעקבית לחיי, המתח עד ששוב היה פיצוץ עם איבוד שליטה (דחף אותי - לא פעם ראשונה).
עזבתי את הבית לכמה ימים עם הילדה והוא הסכים שנחתום על הסכם שלום בית בבית משפט, עם כל הסידור של גירושין אם זה יחזור על עצמו. מאז, היה שקט, מי מנוחות הוא משתדל אבל אני רואה שלאט לאט הסבלנות שלו פגה כי לי מאוד קשה להתחבר אליו כבר למרות ההשתדלות. אני לא מרגישה אליו כלום. ממש כלום. אני מתחלחלת מהמחשבה של לשכב איתו, ונאלצת לפעמים כי כמה אפשר להגיד לא? אפילו לא בא לי לישון ליידו. אני מנסה להפתח כלפיו אבל אחרי שנים של חוסר אמפתיה מצידו, אני ממש לא מסוגלת . מה עושים עכשיו? כשהכל "על פניו" בסדר? הוא מנסה עד כמה שהוא מסוגל (הוא לא עבר טיפול) והוא אוהב אותי בוודאות אבל בדרך שלי היא כבר לא מספיקה. אני חולמת על לעזוב (אפילו כבר הכל חתום לא תהיה שום מלחמה) אבל מרגישה שזה לא הוגן מצידי . אבל מתה מבפנים כשאנחנו רק שנינו יחד. עם הילדה אנחנו מקסימים. אני בת 40 והוא בן 49 וזה הנישואים השניים שלו, אז גם כואב לי להעביר אותו שוב גירושין. לפעמים אני אומרת שכדאי לי לחכות, אולי הרגש עוד יתעורר אולי משהו ישתנה... אבל אני שנים בשיחות פרטניות, מנסה לעבוד על החסרונות שלי ולקחת אחריות על החלק שלי בכל זה, וכלום... הוא יודע מה אני מרגישה אני מאוד כנה איתו, בצורה מכבדת לא מעליבה אבל הוא אלוף בלהדחיק ולהתעלם ממה שלא נשמע לו נעים. ומה זה אומר לגבי הילדה? הוא אבא טוב ואוהב. האם רק בגלל הרצון ה",אנוכי" שלי אני צריכה לשנות לה את החיים? אז לסבול בשקט וזהו? אובדת עצות...



תחושת כלום שרלוט
02 יולי 2020, 21:09
Re: רולי
05 יולי 2020, 10:28
לחולל משבר כדי שהוא יסכים לטיפול דורית כהן
09 יולי 2020, 02:06
Re: לדורית, האם אפשר הסבר? שרלוט
09 יולי 2020, 09:57
ייעוץ אישי לעצמך דורית כהן
15 יולי 2020, 05:47

חזור אל פורום "זוגיות במשבר"

מי מחובר

משתמשים רשומים: Google [Bot]