לפני כ- 3 חדשים - אחרי קרוב ל-50 (חמישים!) שנות נישואין באושר - התפרץ מישהו לחיים של אשתי. המדובר במישהו מתקופת השירות הצבאי שהשיג את הטלפון של אשתי ממכר משותף, והחליט אחרי למעלה מחמישים שנות נתק מוחלט, לממש כפי הנראה את הפנטזיות הבלתי ממומשות שלו כלפי החיילת הנחמדה והחייכנית שבינתיים הפכה לסבתא מאושרת. 
ברבות השנים אותו איש התקדם יפה בחיים, עלה במדרגות החשיבות וההשכלה עד שהיה לאיש אקדמיה מוכר בתחומו, וכיום הוא בפנסיה. 
מיד לאחר הצילצול של אותו איש, סיפרה לי אשתי על הטלפון שקיבלה ממנו, סיפרה לי מהיכן היא מכירה אותו, והיה נדמה לי שזו סתם שיחת נוסטלגיה מצידו.
אלא ששיחת הנוסטלגיה הזו הולידה שיחות נוספות מצידו. אשתי לא הסתירה את קיום השיחות - אך גם לא התנדבה לספר לי על כולן או על תוכנן. 
לאחרונה התברר לי ששיחות הנוסטלגיה אינן אלא כסות לכך שאותו איש למעשה מחזר אחרי אשתי, ואחד הביטויים לכך הוא שכל שיחה ביניהם נמשכת כשעה ויותר.
בלי לפרט את שיטות החיזור שלו אני מבחין היטב שהוא נוקט בכל הטריקים שאני כבר מזמן שכחתי.
העניין הוא שאשתי די משתפת איתו פעולה ואיננה ממהרת לנתק את הקשר, ומה שבמיוחד חורה לי - היא מסתירה ממני חלקים ניכרים ומהותיים ממהות הקשר ביניהם (למיטב ידיעתי, עד היום הם לא נפגשו פנים אל פנים)
לאחרונה אשתי הודיעה לי שהיא החליטה לפצוח בדיאטה רצחנית, ועובדה זו לא מוסיפה לשקט שלי בכל מה שנוגע לקשר הזה, שכן לא מן הנמנע שהיא מכינה עצמה לקראת מפגש ביניהם, מה עוד שהיא גם קנתה לעצמה לאחרונה שני ג'ינסים הדוקים...
אני גם מבחין שהתנהגויות שונות מצד אשתי כלפיי מלוות בתחושות אשם (ואוליי זה רק נדמה לי?)
אני חייב להדגיש שאני לא מקנא, ומה שחורה לי זה עצם ההסתרה.
עד היום לא דיברתי על העניין עם אשתי - אפילו לא ברמז - מתוך תקווה שהעניין יגווע איכשהו, אבל אני קרוב יותר יותר למסקנה שאותו איש לא מתכוון להסתלק כל כך מהר מחייה (ומחיי)
אני מניח שאשתי נקלעה כאן למערבולת של רגשות שאולי היא היתה רוצה להפסיקה, אבל היא חוששת לאכזב את אותו איש, שמקיים עד היום קשר הדוק עם כמה מהחברים המשותפים שלהם ודואג כל הזמן לספר לה עליהם.
במילים אחרות, יתכן שעצם "נוכחות" החברים המשותפים ברקע - מפעילה על אשתי לחץ - אוליי בלתי מודע - להמשיך את הקשר עם אותו איש.
אני רוצה להאמין שאשתי מסתירה ממני את מה שהיא מסתירה - כדי שלא לפגוע בי או להכאיב לי.
כך או כך, בימים האחרונים אני חש מצוקה של ממש, והמצוקה גוברת מיום ליום.
אני חושש מאד לפתוח את הנושא עם אשתי - כי אני לא יודע מה זה עלול לגרום לקשר בינינו.
מצד שני, ברור לי שכך זה לא יכול להימשך.
מה עושים?

אתם בגיל 70 פלוס?
גם בגליאים האלה את את הבלגאנים האלה?

70 זה 40 החדש...

הי עברתי משהו דומה שנמשך כשנה, פרסמתי בעבר תקרא,שורה תחתונה זה הופך לכדור שלג מהר מאוד וזה יגיע כנראה לשלבים לא נעימים בכלל,אני הגעתי לפסיכולוג התקפי חרדה.ממליץ בחום לסגור את הנושא בהקדם , מאוד קשה להכיל נושא שכזה.

בוקר טוב 
ברור שלפתוח 
ולא להשאיר ספק לבעיה בכלל
אם זה היה הפוך - תן לה דוגמא 
זה היה לה נעים ?
היא פשוט מרגישה עכשיו בהיי - מעין סוג של חיזור 
ואם היא כל כך להוטה לפגוש אותו או לראות אותו 
שתביא אותו הבייתה בנוכחותך

לא פשוט העניין,
יש ילדים גדולים ואם יהיה פיצוץ זה בטוח יגיע אליהם, אני לא רוצה לגרור אותם למצב שהם יצטרכו לבחור במי לתמוך

אם תקרא פה קצת, תגלה את כל הנושא של התמכרות לתכתבות ושיחות סודיות.
זה פעג בהרבה זוגות וזה לא מפסיק מעצמו.
אם לא תחתוך את זה, זה יגרור את היחסים למקומות לא טובים.
מבחינתה, זה רק ריגוש קל ולא תמיד היא מבינה כמה זה פוגע.
עדיף לפתוח את העיניין כמה שיותר מוקדם כי ככל שעובר הזמן, ההתמכרות יותר עמוקה וקשה להפסיק אותה. 

הפתרון של "זבנג וגמרנו" הוא כמובן אפשרות,
אבל אני שובר את הראש אם אי אפשר למצוא פתרון מתוחכם, בעזרת רמזים שונים וכו', כדי להעביר את המסר הנכון מבלי לגרום לפיצוץ.

מיכה היקר,

למה לשוחח עם אשתך ישירות נחשב מבחינתך צורת תקשורת לא לגיטימית? למה צריך לרמוז רמזים במקום להגיד את הדברים כפי שהם? אלה לא דברים רעים, הם הגיוניים ובריאים.
ולמה זה "זבנג"? באופן אישי, אם אחרי 50 שנות נישואים, בעלי היה יוזם איתי שיחה כזאת, היה מאוד מחמיא לי ומשמח אותי שאכפת לו, שהוא רואה אותי, שהוא שם לב אליי, שהוא לא רוצה שנתרחק, שהקשר שלנו חשוב לו!
הכל תלוי בצורה שבה תגיד את הדברים...

חוץ מזה, באמת קטונתי מול 50 שנות נישואים, אני בטוחה שאתה יודע יותר ממני. בהצלחה.

כדאי שאחדד את הנקודה:
הנקודה העיקרית היא לא עצם הקשר אלא הסתרת הקשר,
כמו שאמרתי, זה לא סיפור של קינאה אלא של הסתרה.
הסתרה זה משבר אמון - דבר שמעולם לא התמודדתי איתו ב-50 שנות נישואים.

אני רק עם 30שנות נישואים.
אל תתעצל ועבור על מיקרים דומים.
תקרא מה שכתבו לך על התכתבות בסתר והריש שיש בו.
הפרום מפוצץ במיקרים כמו שלך.
אפשר ללמוד מאחרים או להמציא את הגלגל שוב.

תודה,
אני באמת עובר על ההתייחסויות בפורום לנושא הזה

באמת מעניין אותי...
לא הקנאה שמפריעה לך?
ואם היא תרצה כן לנסות ותהיה גלויה ותגיד לך ... איך תקבל זאת?
מעניין איך זה אחרי 50 שנה ..
אולי זה שלב שכן אפשר קצת לוותר ולשחרר...

אם היא תגיד לי אני לא חושב שתהיה לי בעייה עם זה - לפחות כך אני מרגיש ברגע זה.
ההסתרה כואבת ומאכזבת כי היא גורמת למשבר אמון 
לגבי 50 שנות נישואין - לכל תקופה יש את הכיף שלה - במיוחד כשבאים נכדים. זה עניין של גישה וראש נכון

אפשר להבין אם אחרי 50 שנות נישואין רוצים לנסות...

אפשר גם מאוד להבין שהיא לא רוצה לפגוע בך כי היא אוהבת אותך ולכן מסתירה.

ואם באמת באמת מרגיש שזה לא יפריע לך, תנסה להעלות את זה בפניה.  אבל רק אם באמת שלם עם זה.
וכמובן שזה יהיה הדדי גם כלפיך...
אבל רק אם שלם עם זה.. שלא ייצא מצב שאני מעודדת פה משהו לא טוב.

פשוט מעמידה את עצמי במקומה, בגיל מתקדם, אם יקרה לי דבר כזה...אם בעלי היה מעלה בפני את העניין ומאפשר לי...

הרבה מחשבות רצות בראש
אני שואל את עצמי אוליי בכלל ההסתרה היא זאת שעושה לה את זה...
והרי כבר נאמר: "מים גנובים ימתקו..."
בכל אופן, האיש ההוא נוקט טכניקות מובהקות של הסתרה - אוליי כדי ליצור עם אשתי סוד משותף רק לשניהם, וזאת כדי להדק את הקשר ביניהם ואוליי גם כדי לסבך אותה באופן שאם הוא יגרום לה להסתיר ממני היא תהיה תלוייה בו לצורך שמירת הסוד המשותף. 
עד כה התרשמתי שהוא מאד מאד פיקח. הוא אומר לה כל מיני דברים ערבים לאוזן, שאם אני - כעבור 50 שנות נישואים - הייתי אומר לה, היא היתה חושבת שהתחרפנתי.
כמו שאמרתי: הרבה מחשבות רצות בראש

כן, הם מאוד מניפולטיביים ומתוחכמים.
יודעים מה אנחנו הנשים רוצות לשמוע אחרי ככ הרבה שנים...
הכי פשוט- תדבר איתה, אין כמו שיחה, שתבין שזה מפריע לך.

לא תמיד כך הדבר. ישנן נשים לא פחות מניפולטיביות שמנצלות בחורים צעירים מהן ברגע שחוות שחיקה בנישואין. 

מיכה - אנא התעלם מההצעות של ברק. אלימות היא לעולם לא הפתרון. שיחה היא הדרך הנכונה והבוגרת לטפל בדברים.

זהו שמבחינת מה שאשתי יודעת על מה שאני יודע לגבי אותו "זה" שמפריע לי בקשר ביניהם - זה לא אמור להפריע לי. אם אני אעביר לאשתי מסר ש"זה" מפריע לי - יהיה לגיטימי מצידה לחשוב שאני קצת פרימיטיבי. כי אותו "זה" הידוע לי - כפי שהיא חושבת - הוא דל מאד.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

בכל אופן ההסתרה מצידה יוצרת מצבים די פסיכים ומישהו מהצד היה רואה בזה דבר משעשע. העניין הוא כזה:
לאשתי ולי יש במשך המון שנים, אולי מאז שהיכרנו, תחום התעניינות משותף - אבל לא מעבר לרמת התחביב.
אותו איש מתעניין אף הוא בתחום הזה אבל ברמה הרבה יותר גבוהה ומרשימה, והוא כמובן משתף את אשתי ביידע שלו וכמובן הוא מרשים אותה מאד.
אין לי ספק שאשתי היתה מתה לשתף גם אותי ביידע המרתק שאותו איש מעביר לה בתחום הנ"ל, ובנסיבות אחרות סביר להניח שהיינו שלושתנו מקימים קבוצת ווטסאפ בקשר לאותו תחום התעניינות.
אבל ה"עונש" של אשתי עכשיו הוא שבגלל ההסתרה היא לא יכולה לשתף אותי.
אני מחכה בכליון עיניים ליום שבו אשתי ואני נתפוצץ מצחוק נוכח המצב הפסיכי הזה 

אם אבא שלי היה פונה אלי ואומר לי דבר כזה
הייתי מפשיל שרוולים ודואג לזה שהחלאה הזאת תכנס לבידוד של הרבה מאוד זמן.

אני כבר לא מדבר מה הייתי עושה לאמא שלי.

נחמדות והפוליטקלי קורקט ואוי זאת אלימות, וצריך לשוחח ולפתור דברים,  -   זה פוגע רק באנשים טובים.

מי שפולש למשפחה שלי צריך לשלם מחיר, וכן גבר, יש אנשים שמבינים רק בכח

מה היית עושה לאמא שלך?

בכל אופן, נדמה לי שההצעה שלך תחמיר את המצב

אם היה אצלי בבית סיפור כזה
הייתי מזעזע לאמא שלי ת'חיים ונוקט עמדה מאוד מאוד חריפה שלא משתמעת לשני פנים

משפחה זה קפסולה, זה תא סגור וערך עליון.

אין לאיש זכות לחדור למשפחה ולפרק אותה,  רק בנאדם שהוא חלאה מסוגל לעשות דבר כזה ועליו לשאת בתוצאות החמורות 

זה הבעיה העיקרית, 
היא קולטת שאתה איש טוב ונחמד ונופת צופים אז היא מרשה לעצמה לעשות כל מה שהיא רוצה

והמנוול אין לו משפחה? אם כן אז תעביר למשפחה שלו את הבלאגן

תבין לכל דבר בחיים צריך שיהיה תג מחיר

גנב יודע שאם הוא יתפס הוא ישלם מחיר, אם לא היה מחיר לגניבות אז כולנו היינו גונבים

אני לא חושב שאני תבוסתן,
מה שבטוח - אני אוהב את אשתי
ולבוא אל אשתי עם פטיש חמש קילו - במיוחד כשיש ילדים וגם נכדים - נראה לי לא לעניין
אני עדיין מאמין שהסבלנות משתלמת

אבל אם לא תזכור את העצות שלי ותפעל לפיהן
בתקווה שזה לא יהיה מאוחר מידי

בכל אופן אם אותו נוול נשוי, שיחת טלפון לאשתו מוכרחה להעשות

אני חושב שאשתי נקלעה כאן למערבולת של רגשות, וצריך הרבה סבלנות לפרק את המטען צד הזה - מבלי שיתפוצץ ויגרום לנזק סביבתי גדול מדיי

אתה נשמע בן אדם מדהים, זה מה שבטוח. אוהב ומכיל.
אתה תתגבר על זה.

מאד עוזרות בימים קשים כאלה

מיכה היקר, קראתי את כל ההתכתבות כאן, ואגיד לך את דעתי. אתה מאד מוטרד מן הקשר המחודש הזה וככל שזה נמשך יותר זמן ואינך עושה כלום אלא רק חושב ונכנס ללחץ מזה, - זה לא ישתנה. אישתך אוהבת אותך, יש להניח. אין לה מושג מה אתה עובר. אתה מסתיר זאת מפניה. אני חושבת שעליה לדעת מה קורה לך, כדי שהיא תהיה מודעת לתוצאות של מעשיה. כל עוד אין לה מושג מה עובר עליך - היא ממשיכה לעשות את מה שכנראה מרגש אותה ומכניס עניין חדש לחייה. אני חושבת שעליך לספר לה על רגשותיך ועל המצוקה שלך. לא להאשים אותה, להעביר את המסר שאתה מבין שדברים כאלו קורים - פתאום נכנס איזה ריגוש דרך "הדלת האחורית" ומאד קשה לוותר עליו. נוצרת ציפייה יומיומית לקבל את מנת הכיף ורוצים עוד ועוד... אבל כן לשתף אותה איך זה גורם לך להרגיש.
אם אתה משתף לגבי רגשותיך ונמנע מלהאשים אותה, ומבקש ממנה לשתף אותך ולא להסתיר מפניך דברים, כי זה מה שהכי כואב לך - יתכן שהיא תתחיל לעשות זאת. 
מאד חשוב להתערב כמה שיותר מוקדם, לפני שהריגוש הזה מעמיק לקשר רגשי. בהנחה שהיא אוהבת אותך - שיחה כזאת יכולה לגרום לה להחליט להפסיק את הקשר או לפחות לשתף אותך ולא להסתיר מפניך. 

אם אתה מחפש דרך יותר עקיפה ועדינה - נסה אתה להפתיע אותה ולהכניס ריגושים מכיוונך. אתגר את עצמך לכבוש אותה מחדש. חשוב על דברים שהיא מתלוננת עליהם ותקן אותם. חדש את המלתחה שלך. עשה בעצמך דיאטה (רק אם אתה צריך...).

בעיון רב את הדברים, ואני מבין שעליי להשתחרר במהירות מכמה אשליות בקשר לפתרון המצב - עם כל הקושי הכרוך בכך.

שוב, המון תודה

מיכה