סומך בדברים מסוימים, לא סומך בדברים אחרים

ברוכים הבאים לפורום "זוגיות במשבר"!
אתם מוזמנים לכתוב שאלות מפורטות בתחום הזוגיות, משברי זוגיות, טיפול זוגי, בגידות, חשק מיני וכד'.
תוכלו גם להגיב לשאלות ולפוסטים של שאר המשתתפים. אנא תנו כותרת לכל פוסט חדש, ואל תשכחו לשרשר תגובות נוספות שלכם כהמשך לפוסט הראשון, כדי שתיווצר המשכיות. אשתדל לענות על כל שאלה בהקדם.
חשוב לדעת שהתשובות באתר אינן תחליף לייעוץ זוגי מקצועי, וכל מי שפונה עושה זאת על אחריותו בלבד.
אנא סמנו אם אתם מעוניינים לקבל הודעה למייל שלכם על קבלת תגובה לפוסט שלכם

סומך בדברים מסוימים, לא סומך בדברים אחרים

הודעהעל ידי לילך » 24 ספטמבר 2020, 15:06

היי דורית,

אני בזוגיות כבר 4 שנים, בני 29, לא נשואים, מאוד אוהבים, חברים טובים אחד של השנייה.
יש לנו בעיה בזוגיות שאנחנו כבר כמה חודשים לא מצליחים לגשר מעליה ואני כבר לא יודעת מה אפשר לעשות,
ובן הזוג גם מסרב ללכת לטיפול זוגי, אז אני משתדלת לא ללחוץ עליו לגביי זה.
לפני כמה חודשים, בן הזוג גילה שאני משתפת חברות בבעיות שלנו, ומקבלת מהן פידבק לא חיובי עליו,
והוא הבהיר לי כמה זה קשה לו וכמה זה פוגע בו, ושהוא היה רוצה שהייתי מדברת איתו על זה ולא עם אנשים אחרים. 
כאב לי, כי הוא צדק. ניסיתי להרגיש את זה בעצמי, כשחשבתי על מה היה קורה אם הוא היה מדבר עליי ככה עם החברים שלו, והמחשבה על כך הכעיסה אותי. ועכשיו גם קשה לי לצאת מהכעס כלפיי עצמי ורגשות האשם. לא ראיתי את זה בתור שקר, כי גם מעולם לא חשבתי מלכתחילה שזו בעיה, עד הרגע שנפל לי האסימון. 
התנצלתי והבהרתי לו שגם לי זה חשוב לשתף אותו ולא אחרים, ושאני פשוט הרגשתי שאם אשתף אותו בכעסים שלי או בחוסר הרצון שלי הוא יעלב או יפגע ולא נוכל לדבר על זה. וגם חששתי שאם אומר לו את מה שהן אמרו עליו, הוא יכעס על זה ששיתפתי עם זה פעולה . אבל טעיתי.
אנחנו לא גרים ביחד, אז זה מאוד קשה שאנחנו נפגשים פעמיים בשבוע ולמרות שאנחנו יודעים הרבה אחד על החיים
של השני, זה עדיין לא ממש עד הסוף. עכשיו הוא תוהה כמה באמת סיפרתי לו ומה אני באמת עושה ביום יום שלי.
הוא כועס כשאני שוכחת לספר דברים כי הוא טוען שזה לא באמת כי שכחתי אלא כי אני חוששת לספר לו, והוא לא יודע כבר אם אני מספרת לו דברים מתוך חשש או רצון לרצות אותו, או כי אני באמת מעוניינת בכך. 
מה שבאמת מוזר, זה שהוא משתף אותי בהרבה דברים, על המצב הכלכלי שלו, על החיים שלו, על החברים שלו, על הרגשות שלו.
הוא מאוד חשוף איתי ולא מתבייש או חושש לספר לי דברים, על אף מה שעשיתי. ולצד זה שהוא סומך עליי בכל אלה - הוא לא סומך עליי בשיחות עם החברות שלי או עם אנשים בכללי, ושואל ומתחקר אותי לגביהם, ואם אני שוכחת פרט הוא מפרש את זה כזלזול וכאילו אין לי כוח או סבלנות להסביר לו או לתאר לו על מה דיברתי איתם ואז הוא מסרב להסתכל עליי או לבלות איתי, פשוט לא מסוגל לשכוח מהעבר, עד שעוברים יום יומיים וחוזר חלילה.
אני חוששת שזה משהו שבהמשך יהיה בלתי נסבל וזה יגרום לפירוק היחסים. ואני ממש ממש לא רוצה בכך. 
אני אוהבת אותו מאוד, והדבר האחרון שהייתי רוצה זה להגיע למצב כזה. הבנתי את ההשלכות של המעשים שלי, ולקחתי אחריות עליהם, גם בפניו.
ועדיין קשה לו לסלוח על זה או לקבל את זה, כי הרי שיחות לא נגמרות סתם כך, חברות שואלות שוב, מתעניינות שוב, חוקרות שוב, ואני צריכה איכשהו לשים לזה סוף. אני באמת לא יודעת מה אני צריכה לעשות כדי להרוויח את האמון שלו שוב, וטיפול זוגי לא על הפרק מבחינתו.
מה אני יכולה לעשות במצב כזה?



סומך בדברים מסוימים, לא סומך בדברים אחרים לילך
24 ספטמבר 2020, 15:06
Re: הרבה דגלים אדומים בסיפור שלך סתם
28 ספטמבר 2020, 08:44
מחזקת את הכיוון של "סתם" דורית כהן
11 אוקטובר 2020, 06:49

חזור אל פורום "זוגיות במשבר"

מי מחובר

משתמשים רשומים: Bing [Bot], Google [Bot]