אני בת 26 בזוגיות כמעט שנתיים עם בן 22 , בהתחלה לא ייחסתי חשיבות לגיל הביולוגי שלו למרות שהתביישתי בכך. לא סיפרתי לכולם את האמת לגבי הגיל , פחדתי שיחשבו שמשהו לא בסדר, אך המערכת הזוגית של שנינו, בין עצמנו הייתה ועדיין נפלאה. בימים האחרונים התחלתי לחשוב על כך רבות, שאולי אני גורמת לו נזק , גורמת לו להתפתח ולהתבגר מהר יותר , דבר שעלול לפגוע בי בעתיד. אני מאוד רוצה לעבור לגור יחד , אך הדבר לא מתאפשר לנו כלכלית (שנינו סטודנטים) ואני מרגישה מאוד תקועה. אני מרגישה גם שאני מאכזבת את הוריי בכך שלא מצאתי בן זוג נורמטיבי. אבקש את עצתך, אני מתחילה לחשוב על כך בכובד ראש ואולי גם ליזום פרידה (אלמונית)
|
|
צפה בבן זוג צעיר ממני בדף חדש |