שלום רב,
אני ובעלי נשואים קצת יותר משנתיים וביחד נמצאים כ 6 שנים. לאחרונה נולדה לנו בת מהממת ששנינו מאוהבים בה קשות. בעלי עוזר בטיפולה, קם אליה בלילות לפי הצורך, ובסופ"שים אני מקבלת עוד קצת זמן לעצמי. על הנייר אנחנו מדברים על אבא/בעל מושלם. דה פקטו המצב יותר בעייתי..כבר לא מעט זמן חיינו האינטימים קיבלו גוון אפור למדי. תדירות ירדה לפעם בשבועיים במקרה הטוב ובמקרה הגרוע פעם בחודש וחצי. אני טוענת שזה בגלל העייפות הבלתי פוסקת ושאני לא רובוט שנדלק בקליק ושהוא צריך להשקיע באוירה. הוא מצידו טוען שזה רק תירוצים כי זה התחיל מזמן יחסית. אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי. מעבר לנישואין,אנחנו גם החברים הכי טובים ואין בינינו סודות. אני ממש לא רוצה להגיע למצב של גירושים אך להמשיך במצב הנוכחי כפי שהוא היום,פשוט בלתי אפשרי ומיותר לשנינו. כמו כן,כשהעליתי את רעיון הטיפול הזוגי ,הוא שלל אותו כמעט על הסף בטענה שאנחנו נתגבר על זה לבד. בנתיים הזמן עובר ואנחנו ממשיכים להתרחק עוד ועוד.. אני לא רוצה להגיע אל התהום שלא תהיה ממנו דרך חזרה. אודה לכל עצה ועזרה אפשרית. |
|
צפה בצריכה עזרה דחוף בדף חדש |
היי
בסופו של יום זה קורה לכולנו ובעיקר באשמתנו ,אנו מרחיקות
אנו חושבות שכל העולם שלנו סובב סביב הילד והעבודה
לא ככה ,תיצרי סביבה אחרת ,נעימה יותר לך ולו
פעם שבוע לפחות לצאת החוצה קצת - להתחיל לחיות
הילדה לא עשויה מסוכר - יכולה להיות עם ביביסטר או סבים / סבתות
אנחנו עושות המון טעויות בדרך ואח"כ באמת המצב נהייה קשה
אם הייתה אהבה והייתה משיכה היא קיימת ,תיצרי את אווירה
תשתמשי באיבזרי מין,
שום ייעוץ לא יעזור - זה משהו בנו שאותו אנו צריכות לשנות
ואת צריכה להגיד תודה רבה שיש לך בעל עוזר
רוב הפעמים זה בגלל שהבעל לא עוזר ואנחנו נופלות מהרגליים
וזה תמיד קורה אחרי ילד ראשון
כל העולם סביבו ואנחנו שוכחים את עצמנו - טעות טעות
לכן - תתחילי לאט להתקרב ולא להרחיק
- ובלי תלונות - את תיקני נרות ותכיני את החדר עם אווירה
ותיקני לך איזה אביזר מין ויחד ועם הבעל תשתמשו - הוא יעזור לך ויגרום לך שוב להתענג על מה ששכחת
ומשם זה כבר יבוא טבעי ויותר קל .
הכל הכל תלוי בך ,בעלך שם - הוא ירצה ורצה תמיד
תעשי את ההתקרבות ,ואל תהפכי את החיים שלך סביב הילדה בלבד
יש לך משפחה שלמה - תדאגי לה
בהצלחה