|
שלום רב..
התחתנתי לפני כמעט שנה בתחילת היחסים עם בעלי, לא הרגשתי שאני אהבת חייו והרגשתי שהוא עוד שקוע באהבות עבר שלו, ככל שהזמן חלף האהבה בינינו נבנתה ועכשיו אני בטוחה במאה אחוז שהוא אוהב אותי. יחד עם זאת, אני עדיין מוצאת את עצמי מעט מקנאה באקסית שלו, וחושבת שאולי היא הייתה הבחירה הראשונית שלו, האהבה שחמקה. ובי הוא מצא תכונות של האישה הטובה, שלא תפגע בו ולא תבגוד בו (בניגוד לאקסית...) אני כותבת כאן כי אני בהריון ולאחרונה אני מרגישה שיש לי לבטים לגבי הזוגיות. חשוב לי לציין שהוא בעל טוב מהרבה מאוד בחינות. הוא מרעיף עליי, קונה לי, נותן לי המון חום ואהבה, הוא חבר טוב, מקשיב ומייעץ. אבל יש מספר דברים שמפריעים לי וגורמים לי לחשוב שאולי הוא לא הגבר שעליו חלמתי. אני מרגישה שהמון זמן הדחקתי את הרגשות האלה שלי, הייתי מרגישה עצבות בימי שבת ולא מבינה למה, ולאחרונה אני מתחילה לחקור עם עצמי למה אני מרגישה את העצבות הזו ואני מגיעה למסקנה שיש דברים מהותיים שמפריעים לי בו. ראשית, בתחילת הזוגיות שלו הוא היה שותה המון, כ-3-4 בקבוקי יין בשבוע. אחרי שפתחתי את הנושא לא פעם, אני מרגישה שהוא כבר בקושי שותה, אבל זה עבר למשהו אחר וכיום הוא כמעט כל ערב אחרי שהוא מגיע מהעבודה, מעשן גראס. העישון לא מפריע לתפקודו בעבודה והוא אף טוען שזה מנקה לו את הראש כי העבודה שלו מאוד שכלית, אבל לי מפריע לחשוב שאב ילדיי העתידי כל ערב מעשן גראס. אני כעת בהריון וזה ממש מפריע לי המחשבה שהילד שלי יצטרך לראות את זה. זה מוריד לי ממנו מאוד. כאשר אני מנסה לשוחח איתו על זה ולומר לו שזה מפריע לי הוא אומר לי שזה לא ענייני ושאני אתעסק בעניינים שלי. עוד דבר שמפריע לי בו זה שהוא אדם מעט שתלטן, הוא צריך שהמילה שלו תהיה המילה האחרונה. הוא לא נוסע בשבת ולא מבשל, ואוסר עליי גם לבשל בשבת ואומר שבבית שלו לא יהיו בישולים בשבת (אני באתי ממשפחה חילונית והוא ממשפחה מסורתית) כתוצאה מכך שאנחנו לא עושים כלום ביום שבת והוא גם לרוב עצבני כי הוא לא מעשן בשבת, אני מוצאת את עצמי מדוכאת, ממש מחכה כבר שיגיע יום ראשון ושאלך לעבודה. חשוב לי שוב לציין כמה שעל אף מה שאני מספרת יש לו באמת המון דברים טובים. הוא מפנק אותי בתבשילים טעימים וקונה לי מה שאני אוהבת עכשיו שאני בהריון וגם מרעיף עליי חום ואהבה, אבל הדברים שפירטתי פה מפריעים לי מאוד. דוגמא נוספת לשתלטנות שלו היא שהבית שלנו לא מתאים לגידול של ילד, וכשבאתי ואמרתי לו את זה הוא לא מוכן לשמוע על לעבור כי הוא אוהב את הדירה שאנחנו נמצאים בה. אני ממש בחרדות מה יקרה כשהילד יוולד, אין לנו מקום כאן למכונת כביסה ומייבש כביסה, והזמן עובר ואני ממש נמצאת בפחדים. כשאנחנו מתווכחים הוא יכול לרדת לפסים ולדיבור לא יפה ומעט בריוני. אני מרגישה שאני כל הזמן צריכה להתגונן ולהראות את ה"כוח" שלי, כדי שלא יחשוב שיוכל לשלוט עליי. אני לא יודעת מה לעשות אני מאוד בודדה עם המחשבות האלו שלי, אני התחתנתי בגיל מבוגר יחסית ואני לא משתפת את אמא שלי ולא חברות שלי במה שאני מרגישה כי לא רוצה שיחשבו שנכשלתי, ומצד שני קשה לי לפעמים. גם מבחינה כלכלית, הוא קונה לי מה שאני רוצה אבל אם הייתה פעם שקניתי לעצמי שרשרת זהב כמתנה על סיום לימודים ולא אמרתי לו, הוא כעס עליי מאוד שעשיתי זאת מבלי להודיע לו אשמח לשמוע את דעתכם, אולי אני מגזימה? |
|
| צפה בנישואים טריים בדף חדש |
הסיטואציה שלך נגעה לליבי, יקירה, ואומר לך מה אני שומעת ממך, כי לייעץ כאן יהיה לא נכון - רק את חיה איתו וכעת גם בהריון ורק את יודעת מה טוב עבורך.
אז לצד דברים טובים שעליהם את מספרת, שהם בעיקרם חומריים, אני שומעת ממך גם כמה סימנים מטרידים שמצביעים על התנהגות כוחנית ומדאיגה.
אלימות כלכלית ונפשית הם אלימות לכל דבר ועניין ובמצב הרגיש שבו את נמצאת - נישואים טריים והריון ראשון - נדרשת עירנות רבה לנורות אזהרה ואת מבחינה בהן אך הבושה מונעת ממך לערב גורם חיצוני שאולי עשוי היה לסייע.
אני לא שיפוטית וממש מבינה את החרדה שלך מפני ביקורת מהסובבים ותחושת כשלון, את גם כל כך רוצה שזה יעבוד ושיהיה בסדר, שאת מאמינה שאפשר לתקן אותו.
לי נראה שהעזרות בקרוב משפחה שמקובל על שניכם או בחבר טוב שישקף לו את הסכנה שבהתנהגויות שלו יכולה לעזור, אם יש מישהו כזה בנמצא.
מעבר לכך ואם אין אדם כזה (לי לצערי לא היה אדם כזה שיכולתי להעזר בו בקשר עם בעלי) - אין מנוס משיחה פתוחה שתבהיר לו שאת לא מובנה מאליה ושעליו לקחת בחשבון גם את הצרכים שלך והערכים שלך. עוד מעט יהיה כאן גם ילד שיהיה צורך להתישב גם בצרכיו.
מאחלת לך המון הצלחה, יקירה ושולחת לך חיבוק נשי תומך. שימרי על נפשך והלוואי שהדברים יסתדרו לטובה.
