הי, כתבתי בשרשור למטה
רק אוסיף שהוא אדם שתיאר את עצמו כפרפר כשהכרנו וגם די חי בצורה כזו. ככל שעבר הזמן וקשרנו הוא התמתן והחל להשקיע במשפחה. אולי כפיצוי, אולי הקשר נתן לו שקט. הוא היה מרגיז ביציאות חסרות הרגישות והטאקט שלו מולי ועדיין כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך יכול להיות שזה נגמר. הוא דרך אגב התעקש עד הרגע האחרון שאני אהבתו עד לקצות הנימים שלו, אהבה אבסולוטית. מבחינתו עזיבה של הבית אינה מראה על אהבה גדולה יותר ממה שאוהב היום ואני זו שחירבה את הקשר מרוב לחץ וביקורת. הוא אמר שיעזוב לעבור תהליך לבד ויחזור רק כשיהיה לו מה להציע לי. שבורה. |
|
צפה בתמיכה בדף חדש | |
נערך לאחרונה על ידי דורית כהן בתאריך 20 ינואר 2021, 07:12, נערך פעם אחת בסך הכל.
סיבה: ארוך מדי |
אצלי עברו בדיוק שבועיים, היום.
אני רוצה להתייחס לאמירות שלך- ״הוא עזב אותי״ את חוזרת על זה בכל פעם. אז אני רוצה לומר לך שאני עזבתי אותו וזה לא קל לי. מאד קשה לי. יש לי פיקים של שבירה, חוסר נשימה. הלוואי והוא היה עוזב אותי, היה לי הרבה יותר קל. היום אני מרחמת עליו. מרגישה שעשיתי לו עוול. הוא בודד( אצלי גרוש) לבד, חורף.
אני יכולה לייעץ לך מה עוזר לי.
א. מדחיקה הרבה.
ב. משתדלת לא לבדוק מחובר או לא.
והכי עוזר לי! שאני מזכירה לעצמי שאלו לא היו חיים! אלא רכבת הרים אכזרית שריסקה אותי. טלטלה אותי. השקרים, המצפון, ההסתרה, הפגישות איתו בסתר. זה גמר עליי