הי, כתבתי בשרשור למטה
רק אוסיף שהוא אדם שתיאר את עצמו כפרפר כשהכרנו וגם די חי בצורה כזו. ככל שעבר הזמן וקשרנו הוא התמתן והחל להשקיע במשפחה. אולי כפיצוי, אולי הקשר נתן לו שקט. הוא היה מרגיז ביציאות חסרות הרגישות והטאקט שלו מולי ועדיין כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך יכול להיות שזה נגמר. הוא דרך אגב התעקש עד הרגע האחרון שאני אהבתו עד לקצות הנימים שלו, אהבה אבסולוטית. מבחינתו עזיבה של הבית אינה מראה על אהבה גדולה יותר ממה שאוהב היום ואני זו שחירבה את הקשר מרוב לחץ וביקורת. הוא אמר שיעזוב לעבור תהליך לבד ויחזור רק כשיהיה לו מה להציע לי. שבורה. |
|
צפה בתמיכה בדף חדש | |
נערך לאחרונה על ידי דורית כהן בתאריך 20 ינואר 2021, 07:12, נערך פעם אחת בסך הכל.
סיבה: ארוך מדי |
כן, בקשר של שנתיים נפרדתי ממנו 8 פעמים והוא פעם אחת.
במבט לאחור? הקשר הגיע מחוסרים קשים שלי בזוגיות
כמה שזה נשמע אולי רדוד. אבל התשוקה היתה חסרה לי.
אין תשוקה בבית. אני מאד אוהבת את בעלי, אבל אין תשוקה. יש לו בעיית שפיכה מוקדמת. הוא נבוך מאד.
יחס. חום כל זה היה חסר לי . היום בעלי מאד משתפר עם היחס והחום. הוא התחיל לשים לב אלי.
בעלי אדם זהב! היו לו בעיות בילדות( ניצולי שואה) וקושי בלהראות חיבה. הוא מאד משתדל היום
ומה שהכי היה חסר לי! זו התקשורת. שההוא נתן מענה הולם!
והיום? אני ובעלי בכיוון הנכון בעניין תקשורת. התחלנו להיפתח, לספר, לנהל שיח, לשתף.
זו עבודה שאנחנו עדיין עובדים ותמיד נעבוד
טוב לי בבית. עדיין חסרים לי דברים.
כן אני יכולה לומר במבט לאחור, שבעלי הרבה יותר שווה ממנו. מכל הבחינות.