הי, כתבתי בשרשור למטה
רק אוסיף שהוא אדם שתיאר את עצמו כפרפר כשהכרנו וגם די חי בצורה כזו. ככל שעבר הזמן וקשרנו הוא התמתן והחל להשקיע במשפחה. אולי כפיצוי, אולי הקשר נתן לו שקט. הוא היה מרגיז ביציאות חסרות הרגישות והטאקט שלו מולי ועדיין כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך יכול להיות שזה נגמר. הוא דרך אגב התעקש עד הרגע האחרון שאני אהבתו עד לקצות הנימים שלו, אהבה אבסולוטית. מבחינתו עזיבה של הבית אינה מראה על אהבה גדולה יותר ממה שאוהב היום ואני זו שחירבה את הקשר מרוב לחץ וביקורת. הוא אמר שיעזוב לעבור תהליך לבד ויחזור רק כשיהיה לו מה להציע לי. שבורה. |
|
צפה בתמיכה בדף חדש |
הי עדי
אני קוראת אותך מזה תקופה..
בהתחלה גם לי היה קשה לקבל את הדברים שאמרת, כי הייתי בצד הה וא..
ככל שחולף הזמן (6 חודשים) אני מבינה שכל מה שאת כותבת אמת, חקוק בסלע.
מתה על כל ההגיגים של הגברים הללו, שהם אנשי משפחה וזוגיות, אז זה קסם לי, חשבתי וואוו איזה יופי אבל עם הזמן הבנתי את ההגיון הפשוט, איש משפחה לא נוהג כך.
הבעיה היא שמי שנמצאת בתוך זה עמוק לא מצליחה לראות את זה.. כמו שעבר עלי, וגם לא מצליחה לזהות שהרבה מהכאב הוא טמון באגו..
תודה לך שאת מביאה כאן את הדברים כפי שהם ומשקפת אותם.. רק מי שמצליחה לצאת משם או שנמצאת רגל אחת בחוץ מקבלת אותם בהבנה ובהשלמה מלאה למצב..