אתה שואל מה אני חושבת?
אני חושבת רק מנעליי.
איזון גוף ונפש כנראה שלא היה לשנינו בבית - אחרת לא היינו נפגשים. כשלא העליתי דברים שמפריעים לי הוא היה מאושר.
האם ראה אותי בדמות אשתו? לא, אני לא מחליפה אותה. היא אם ילדיו.
אני חושבת שהייתי בת זוגו. והוא בנזוגי. ליוויתי אותו לרופא כשצריך, לא הייתי איתו מעולם בג'קוזי או כל פסיליטי אחר מפנק ברמה הזו כי הוא תמיד כיוון לצד של החברות, העומק ואני זרמתי.
האם אני משווה אותו לבעלי? כן. אמרתי לו את זה גם חד משמעית שזו הדילמה שלי
סיפרתי לו מתי אני שוכבת עם בעלי, כי סיכמנו שתהיה בינינו שקיפות. כן, זה היה קשה, כן אני הגבתי הרבה הרבה יותר קשה. הוא סיפר בעבר שלפני שהכרנו היו שוכבים אחת לחודש וחצי בערך וזה הלך והדרדר.
אצילית - את לא מכירה זוגות שלא שוכבים במשך חצי שנה ועדיין המשפחה והכל מתפקד? אני מכירה
האם הסתיר? יש מצב. שאלתי אותו לא פעם איך ייתכן שאין אינטימיות והיא לא חושדת.
הוא אמר שהוא מתחמק. שהוא מספר לה על קשיים בעבודה שמשפיעים עליו. בנוסף. הוא אבא ובעל מצויין( זה נכון)וכתב עוד משהו ממש מפגר
שהיא בודקת אותו באופן יחסי למה שיש בחוץ ויודעת שלא תמצא מישהו מפרנס טוב כמוהו( סבבה) ושגם נראה טוב.
שהיא מבינה שאין מציאות בשוק.
הכל היה נשמע לי לא אמיתי.
אבל.... גם כשחזרנו אחרי נתקים וסיפרתי ששכבתי עם בעלי, הוא היה מעצמו אומר שהם לא שכבו.
שאלתי איך היא מספקת את עצמה. הוא ענה שלא שואל ולא בודק.
האמנתי, כי למה שיסתיר אם שכב איתה בזמן נתק בינינו? הוא הרי רצה לתחזק משפחה.
מעבר לכך ששמעתי פעם שדיבר על ויאגרה והיה נסער שלא עומד לו איתה.....
בנוגע לרגש כלפיה
כשהיה לו רגש של חיבה, הוא עמד על כך ואמר מה מרגיש
כשגם זה נעלם הוא אמר שהוא כל הזמן חושב עליי, ואין לו רגש אליה. יותר חמלה, היא עברה איזשהוא משבר והייתה צריכה אותו.
מה נותר לי בקשר כ"כ חזק והדוק. אלא להאמין?
כפי שיכולתי לראות אותו כבן זוגי לעתיד, מאמינה שגם הוא ראה בי. תמכתי בו בנפילות בעסקים, דברים שהיא לא ידעה עליהם.... כל עול הפרנסה מוטל עליו. הוא תמיד אמר שאין ביניהם שיח עמוק ומעולם לא היה. את ההשלמות היה עושה עם חברים עד להיכרות איתי.הוא חשב שחברות כזו כמו בינינו היא ממש חד פעמית, שלא היה יכול ליפול ברישתה של אף אחת אחרת( לא היה לו רומן לפני כן)
תראה, אולי בראי הזמן זה ייראה כמו פירצוץ וחירטוט ולא יודעת מה.
כרגע זה נראה שהיינו ממש זוג. מדברים ומתכתבים המון במהלך היום, דואגים להיפגש כמעט כל יום, גם אם זה רק לחלוף רכב לרכב.
עובדתית. יש קשרים שצמחו והפכו לאמיתיים גם מסיטואציה כזו. כך שאפשר לראות את האדם מולך גם כאנושי וחבר ולא כחרטטן ומישהו שלא ניתן לתת בו אמון. לא אומרת שזה המקרה, אבל בשנה ומשהו שאני פה נתקלתי גם באנג'לה וגם בחן פ.
אילו חוויות משותפות היו לזוגות האלו בבגידה?
אני מאמינה שראה אותי באור חיובי ולא כמישהי שלא באמת אפשר לחיות איתה, אם כבר - להיפך.
אני חושבת שהוא, כבנאדם, לא בנוי לדברים קשים ומורכבים כאלו, שהילדים שלו יאשימו אותו שעזב.
נכון, עם הזמן והמרמור שלי התווספו לזה עוד דברים, שאין בשביל מי ומה לעשות את. זה
ככה אני רואה את הדברים ורוצה להאמין שאמר אמת ולא שיקר. בטח לא ששיקר כ"כ הרבה זמן כדי לקבל שקט תעשייתי.
בכל מקרה וגם אם שיקר, התובנה הזו לא מביאה לכלום למעט לכאב ולהחליש אותי.