הי, כתבתי בשרשור למטה
רק אוסיף שהוא אדם שתיאר את עצמו כפרפר כשהכרנו וגם די חי בצורה כזו. ככל שעבר הזמן וקשרנו הוא התמתן והחל להשקיע במשפחה. אולי כפיצוי, אולי הקשר נתן לו שקט. הוא היה מרגיז ביציאות חסרות הרגישות והטאקט שלו מולי ועדיין כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך יכול להיות שזה נגמר. הוא דרך אגב התעקש עד הרגע האחרון שאני אהבתו עד לקצות הנימים שלו, אהבה אבסולוטית. מבחינתו עזיבה של הבית אינה מראה על אהבה גדולה יותר ממה שאוהב היום ואני זו שחירבה את הקשר מרוב לחץ וביקורת. הוא אמר שיעזוב לעבור תהליך לבד ויחזור רק כשיהיה לו מה להציע לי. שבורה. |
|
צפה בתמיכה בדף חדש | |
נערך לאחרונה על ידי דורית כהן בתאריך 20 ינואר 2021, 07:12, נערך פעם אחת בסך הכל.
סיבה: ארוך מדי |
את כותבת שהיה לך קשר עמוק עם בעלך, שעברתם המון ביחד ושהוא היה הסלע האיתן עבורך. מנגד, את כותבת, שכשפרץ הרומן זה היה כי הרגשת שאין לכם דבר במשותף. קצת סותר לא?
גם אצלי הקשר התחיל מתוך רצון וחיפוש להרגיש קצת חיה אחרי שנים אינטנסיביות של גידול ילדים וכשהייתי בתוך שגרה שוחקת וגם אצלי היה מאד מרגש ומסעיר בהתחלה ונהיה מעיק עם הזמן, מהבחינה של ניהול החיים הכפולים הללו (וזה היה הזמן לעצור).
קשר בנוי על יסודות לא טובים ועקום? אני חושבת שהתכוון שזהו קשר שבנוי על הסתרה ועל שקרים.
אבל הדבר הכי חשוב שאני רוצה לומר לך, הוא שלנפש שלך, תקבלי את הדברים שאמר כפי שהם. ותניחי לחיפוש אחר ה'אמת' של מה שהיה בינכם. את לעולם לא תדעי מה הוא באמת חושב ומרגיש. והחיפוש הזה לא בריא ולוקח למקומות לא טובים.