הי, כתבתי בשרשור למטה
רק אוסיף שהוא אדם שתיאר את עצמו כפרפר כשהכרנו וגם די חי בצורה כזו. ככל שעבר הזמן וקשרנו הוא התמתן והחל להשקיע במשפחה. אולי כפיצוי, אולי הקשר נתן לו שקט. הוא היה מרגיז ביציאות חסרות הרגישות והטאקט שלו מולי ועדיין כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך יכול להיות שזה נגמר. הוא דרך אגב התעקש עד הרגע האחרון שאני אהבתו עד לקצות הנימים שלו, אהבה אבסולוטית. מבחינתו עזיבה של הבית אינה מראה על אהבה גדולה יותר ממה שאוהב היום ואני זו שחירבה את הקשר מרוב לחץ וביקורת. הוא אמר שיעזוב לעבור תהליך לבד ויחזור רק כשיהיה לו מה להציע לי. שבורה. |
|
צפה בתמיכה בדף חדש | |
נערך לאחרונה על ידי דורית כהן בתאריך 20 ינואר 2021, 07:12, נערך פעם אחת בסך הכל.
סיבה: ארוך מדי |
הי
את כל כך צודקת, אני חופרת עד שאני מדממת מבפנים.
אבל מה לעשות....
הוא לא קם ועזב כי אמר שלא יכול לתת לי את מה שאני רוצה, או שהוא צריך זמן או שהתערב גורם חיצוני.
הוא קם והלך כי נבהל ממני. מהתפרקות שלי. נתתי את כולי, עטפתי אותו בכל נקודה, גם בנקודות שבר מולי. והוא נבהל ממני וחתך. שבועיים בלי מילה. זה מעליב ברמה הכי עמוקה.
הלוואי ויכולתי לעשות קאט בראש ולהגיד שהנה, נפטרתי מעונשו של זה.
לגבי מה שאמר - התכוון לדעתי שתמיד הטלתי ספק באמת שאמר לי. שאני כל עולמו הרגשי. אחת ואין שניה לה, ועם זאת לא רואה את עצמו עוזב את המשפחה. אמר שאין לו רגש לאשתו וכן. הטלתי ספק- אם כך, איך אתה יכול להגיד שאתה מחזיק חזק את המסגרת הזו? איך נח לך לישון באותה המיטה?
היא הציעה בעבר יחסים פתוחים, אולי כדי לבחון את התגובה והוא סירב.
כן.... היו עוד הרבה דברים, אבל בהגיון( אולי המוגבל) שלי אם אין רגש לאחת והשניה היא כל עולמך, איך אפשר להמשיך לחיות כך בשקר??? לא הבנתי ולכן חפרתי. שאלתי אם בסופו של יום נח לו חיים כפולים זעמתי כשניסה להגיד לי שלקום ולעזוב בית זה לא יותר מהאהבה אליי ואני במו ידיי מחרבת את הקשר בגלל חוסר האמון באהבתו הגדולה... תגיד בואי נתנתק למחשבה( הוא אמר שבשלב כלשהוא נצטרך לעשות זאת), תגיד שאני לוחצת מדי ושנצעד יד ביד, לאט לאט ונבחן.
ובסוף, הוא בחר לראות חוסר התאמה, לראות אותי באור של משוגעת ולהתנתק.