הי, כתבתי בשרשור למטה
רק אוסיף שהוא אדם שתיאר את עצמו כפרפר כשהכרנו וגם די חי בצורה כזו.
ככל שעבר הזמן וקשרנו הוא התמתן והחל להשקיע במשפחה. אולי כפיצוי, אולי הקשר נתן לו שקט.
הוא היה מרגיז ביציאות חסרות הרגישות והטאקט שלו מולי
ועדיין כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך יכול להיות שזה נגמר.
הוא דרך אגב התעקש עד הרגע האחרון שאני אהבתו עד לקצות הנימים שלו, אהבה אבסולוטית. מבחינתו עזיבה של הבית אינה מראה על אהבה גדולה יותר ממה שאוהב היום ואני זו שחירבה את הקשר מרוב לחץ וביקורת.
הוא אמר שיעזוב לעבור תהליך לבד ויחזור רק כשיהיה לו מה להציע לי.
שבורה.

לצערי, הצורך בדיסקרטיות יהפוך כל התערבות חוקית לבעייתית, כי אם את מוחקת הכל, יהיה קשה להראות הוכחה לכך, וכמובן, שבבקשה כזאת יהיה צריך להסביר מדוע את מבקשת את צו ההרחקה. כמו כן, יהיה צריך לתת כתובת מגורים ולכן יש הרבה סיכוי שבעלך יחשף לזה, וגם אם הוא לא יודע שהיה מגע בינכם, הוא לא ממש ישמח שהכנסת איזה פסיכופט לחיים שלכם, במיוחד אם יש לכם ילדים.
אני ממש מצטערת בשבילך- זה לדעתי הרבה יותר גרוע מאשר אם הכל היה מתגלה במלואו. אני במקומך, אם את חשה בסיכון גדול, מציעה לך לנשום עמוק ולספר לבעלך הכל, הוא כרגע בעל הברית הכי סביר שלך. יש מצב שזה יגמר בגירושין, או אולי בטיפול זוגי ותקופה קשה, אבל אם האלטרנטיבה היא חשש לחייך או לחיי ילדיך, זה כנראה הדבר האחראי לעשות.

ההורים שלי יודעים  הכל והם מאד בתמונה. 
אני קצת חוששת לשתף בפורום שאולי הוא יגלוש כאן, או שמישהו יעשה 1+ 1 
 בגלל זה אני מפחדת לומר במה עובד. אני גם מאד חוששת לתת את האימייל שלי כי כל האימליים מחוברים לנייד שלי ושל בעלי.
הסתבכתי. זה לא ״סתם״ רומן. 
זה כאילו לקוח מסרט. הסרט של חיי. 
הוריי פסיעה מלהוציא לו צו הרחקה, מתביישת שעירבתי את ההורים שלי בבושה הזאת. אבל לא היתה לי ברירה.

הגיע הזמן לשתף מישהו קרוב. יש פה הסכמה שמהצד הבחור נשמע מופרע. אני לא יכולה לייעץ, כי אני לא מבינה בתחום ולא יודעת מה צריך לעשות ומה אסור לעשות עם אנשים אלימים.
אבל אני זוכרת שבעלך אינו יודע את כל הסיפור, אלא רק שהיה קשר טלפוני.
מישהו קרוב אלייך חייב לדעת מה קורה. את צריכה לספר את הכל למישהו שאת סומכת עליו ושתמיד רוצה בטובתך: אח, אחות, קרובת משפחה, חברה טובה.

זה דחוף. מישהו חייב לדעת. מה גם שזה נראה, ואני אומרת זאת בלי טיפת שיפוטיות, שכושר השיפוט שלך נפגם כשזה מגיע אליו. העבר שלו מוזר. הוא היה אלים כלפייך פיזית ומילולית. התקף זעם והתקף קנאה. רכושנות, כמו הדרישה להיבדק בפוליגרף, איומים הזויים. ואת ראית בו אהבה.
ככה לא נראית אהבה, וזאת לא אהבה. בבקשה תספרי מהר למישהו קרוב שאת סומכת עליו.

אולי פיספסתי, אבל, למה צמוד אליו אקדח? סגל בכיר של מה?
אני מבינה שהוא גרוש. האם יש לו ילדים? האם ידוע לך על איזה רקע היו הגירושים? יתכן והיתה שם אלימות?
את צריכה להיות מאד זהירה ובמקרה הכי קטן של הסלמה מצדו, לדעתי תשתפי את בעלך וגם משטרה.

ממש תודה על הטיפים. הם עוזרים מאד.
אני אפעל בהתאם. 
הוא בעבר כבר איים עליי שהוא יגיע לדפוק בדלת לבעלי. התחננתי שלא. 
אני לא יכולה לחשוף את מקום עבודתו אבל תבינו לבד. צמוד אליו אקדח והוא מהסגל הבכיר. 
אני בבעיה. מאד רצינית.
מזלי שלידי הוא מחק את כל ההתכתבויות בינינו ומאז לא הסתמסנו. כך שאין ראיות. 
בעלי יודע על רומן בטלפון איתו. ו2-3 מפגשים בלי מגע. 
אני מאד חוששת. מקווה שהוא באמת ימשיך הלאה, הוא מאד אובססיבי כלפיי. אם הייתי ״מחוברת״ הוא דרש צילום מסך עם מי הסתמסתי. ביקש שאחליף תמונת וואצאפ כי היא ״מגרה מידי״. ועוד ועוד.

הי מותק
כפי שאמרו כאן קודמיי הבנאדם נשמע לא יציב ומסוכן, בכל פוסט אנחנו מבינים וגם את כמה שהוא בעייתי.
ראשית כל נתקי כל מגע אפשרי, אל תעני לשיחות טלפון לא מזוהות ואם צריך החליפי גם מספר נייד.
אני מקווה שיש לך קלף עליו גם כי הוא נשמע כמו מישהו שלא מצליח להתמודד עם הזעם הנרקססיטי שלו על זה שהחלטת לעזוב.
כולי תקווה שהוא לא ינסה לחרבן לך בבית.
חכי עם זה קצת ואם יהיו איומים או סחיטות אל תהססי לפנות למשטרה.
הוא בנאדם אלים נקודה, נוסף על כל מגרעותיו.
מקווה שאת מבינה את זה ושאת מודעת לכך שהיית בקשר רעיל מאוד.
אל תשתפו אותו בשום מידע לגבי היחסים שלך עם בעלך, אל תבקשי לדעת לגבי יחסיו עם אחרות.
שמרי על עצמך.
חיבוק ענקי.

אחותי, אני דואגת לך עכשיו...!!!
מה שאליהו היקר הרגיש בחושיו החדים מתבהר עכשיו במלוא כיעורו...
את חייבת להיות מאוד זהירה!!!
לדביל הזה אין כנראה הרבה מה להפסיד והוא לא יציב באישיותו ואילו לך יש משפחה שאת משקמת וכמו כן נפשך שנמצאת כרגע בטלטלה.
עלייך להיות מחושבת בהתנהלות מולו. יש לו עדיין מקום עבודה שהוא לא רוצה לסכן אני מקווה, כי הוא עלול לנסות לסחוט אותך וחשוב שיהיה לך איזשהו קלף מולו. תקליטי את השיחות לדעתי ותהיי זהירה.
אגב, האם בעלך מודע לפרטי הסיפור או רק ממש בכלליות? כי אולי כדאי שתשקלי בזהירות לספק לבעלך קצת פרטים לפני שההוא ינסה לעולל לך משהו כזה מצידו ואז זה לא יהיה בשליטתך.
מקווה שהתחושות הללו יסייעו לך לפחות להבין שהוא לא אדם שכדאי לשמור איתו על קשר ולהפקיד את גורלך בידיו.
שולחת לך עוד חיבוק

אני ממש מודה לכולכם. אתם הארתם את עיניי, מנק מבט שלא ראיתי. כן , כן אני. שעובדת עם עו״סיות. ומכירה מקרים מקרוב. בגלל זה ידעתי איך לא להתסיס אותו. וגם כששאל פחדתי לשקר, כי בעבר ביקש פוליגרף. וכן, בהתקף קנאה קשה הוא משך לי בשיער לפני שנה. והמשכתי. ואפילו לא התנצל, טען שאני אשמה כי גרמתי לו לקנא. ובעלי? לא יגע בזבוב.  מה קורה איתי!? הפורום הזה מחזיק אותי חיה. תודה לכם. 

אני מוצאת את עצמי חושבת עלייך, ועל כמה זה מטלטל ומבלבל לראות את המציאות מנקודת מבט מפוכחת.
חשבתי שאולי התבלבלת ופרשת את זה שהוא לפעמים משתגע כמשהו שנובע מעוצמת הקשר והרגשות. ואולי עכשיו את רואה שעוצמת הרגשות שחווית ממנו בכלל נובעת מארגון האישיות הבעייתי שלו.
חזקי ואמצי. המשבר הזה יכול לגרום לך להעריך יותר את מה שיש לך, ולהצליח להשקיע שם את האנרגיה שלך.

לגמרי מצטרפת לדעה שהבחור מאד בעייתי. ברמה די מדאיגה למען האמת.
לדעתי , עכשיו כשאת מבינה את זה, צריך להיות לך הרבה יותר קל לשחרר. לא הפסדת דבר. להיפך. טוב שנגמר כך. רק מקווה שגם מבחינתו זה באמת נגמר. שימרי על עצמך!

עדי, דברייך כאן מדוייקים, הגם שכואבים!
את נהדרת, איכפתית וקוראת מאוד נכון את המציאות.
ופסיכולוגית יקרה - קיבלת את האזהרה הזו ממנו בדיוק ברגע שכבר חשבת שהפסדת משהו יקר ערך... מצטרפת לאבחון הקצר של קודמיי כאן בהתבסס על הנתונים שמסרת - שימרי נפשך! תני לו ללכת ובאמת שיש לומר תודה על שיצא מחייך, הוא פצצה מתקתקת ובכל מקרה זה היה נגמר איתו ברע.
שולחת לך חיבוק וכוחות לעבור את השבת הזו בטוב כחלק מתהליך האבל וההשתחררות.

את משלבת ככ יפה בין מסר להומור

אף אחד לא רוצה להכיר לו שום אחות ושום נעליים. האחות היחידה שהוא הולך לפגוש בקרוב, היא זאת שתזריק לו חומר טוב במיון פסיכיאטרי. היא אולי גם תקשור אותו למיטה, אבל לא בכיוון שהוא חושב.
הוא צלצל עם סיפור מומצא כדי לגרום לך לקנא, כי הוא רוצה שיכאב לך! מחריד, מניפולטיבי ואלים.
הוא מקלל אותך?! מי אתה בכלל. הוא שוכב עם נשים נשואות ואת הזונה? מה את בוכה בגללו? את צריכה להגיד הגומל, את לא רואה חדשות תגידי? כל יום אישה נרצחת כאן על ידי גבר קנאי וחסר שליטה עצמית.
ובגללך הוא ישכב עם אישה אחרת בסופ"ש? מעניין. מה זה אומר לך על איך שהוא תופס נשים, אם לא ככלים למילוי צרכיו?
בבקשה תשמרי על עצמך

יש תקופות שעבר יכול עדיין לבצבץ ולדקור
לעלות ולהכאיב
וזה מלבד הערעור התמידי המלווה את תהליך השיקום בו פצחת
אני מניח שהמטרות שלו כלפיך הינן אחרת מכפי שהיא מציג, הוא לא התקשר על מנת להתייעץ איתך על הזוגיות החדשה שלו
צריך לפעול בצורה ממוקדת יותר כי (לטעמי לפחות) הוא לא יניח לך. זה שהצלחת להשתחרר ממנו זה מאיים על דמיון הכח הבלתי מוגבל שיש לו על נשים. הוא ירצה להחזיר אותך ואז לנטוש אותך.
ואני יודע עד כמה הוא חסר לך, כמה קשה לאנשים להבין מדוע אשה חכמה שכמוך לא פועלת בהגיון צרוף

יש לי עוד מה להגיד לך בנושא

אם תרצי בפרטי יותר מאשמח
[email protected]

ואם אין לך ראש, תבשלי פשוט, אבל תעסיקי את עצמך. אל תעשי את הטעות של לבקש ממנו תשובות או הסברים
שבש

פסיכולוגית יקרה,

על מה הכאיב לך??
הרגשת הכאב צריכה להיות מוחלפת בחשש ודאגה
את לא שמה לב שהוא לא הוא נורמלי?!?
משהו בהתנהגות שלו מפחיד מדאיג ומרתיע

גברתי זה ממש לא מרגיע אותי היעדר החוש הטכנולוגי שלו

זה ככ קל ופשוט זה יכול היום להיעשות ממחשב פתוח או ממצלמה ב 30 ש"ח

אנשים חושבים שאנשים מצלמים בשביל להפיץ, רוב בפרפרים שעושים זאת עושים בשביל עצמם כתיעוד או סימן לכוח או בשביל להיזכר ברגעים נעימים. סרוגייט עושים זאת בשביל לשפר את עצמם.

יש דרכים או אינדקציות לפעמים לבדוק זאת ולפעמים לא

סליחה על האובר דאגה, ברור לי שאת לא מתה על זה

שבת שלום!

תודה רבה על הדאגה!
בינתיים ישנה התפתחות. 
הוא התקשר אתמול ממספר בלתי מזוהה. סיפר שהוא רוצה להתחיל קשר. עם איזושהי אחות בביח שהכירו לו. אני התפרקתי! בכיתי כל הלילה. ואלוהים עדי שלא עצמתי עין. העיניים שלי נפוחות. 
שנית, הוא דרש לדעת אם שכבתי עם בעלי בזמן ה3 שבועות כמעט נתק. עניתי שכן, פעם אחת. הוא איבד את זה. עצר את הרכב בצד, וקילל אותי שאני זונה!! שאני מוכרת את הגוף שלי לבעלי. שבגדתי בו. שהוא לא יסלח לי. ועל זה הוא ישכב בסופש עם ההיא. התמוטטתי. לא היו לי כוחות לענות. רק שמעתי נזיפות וקללות, ודפיקות ובעיטות ברכב. יש לציין שהכל נעשה בטלפון. 
ניתקנו לאחר שיחה קשה שהוא ממשיך הלאה. ואני אשמה. ושאני זונה.
לא יודעת איך אבשל, אתפקד היום. הוא ממש הכאיס לי.

הי יקרה.
בניגוד לחבריי פה שאולי יקומו עליי אני לא חושבת שזה דומה לחס וחלילה מקרי אלימות ששומעים עליהם בחדשות
אני חושבת שהייתי מתרחקת ממנו בגלל עברו כסרוגייט ורצונו לכבוש נשים נשואות, סוג של fetishism הזוי. והפעם את היית המטרה...
אבל אם לרגע תסתכלי ממשקפיו. גם הוא בקשר הזה מושקע שנתיים. הוא ידע וציפה כבר להגעתך ולהתאחדותכם, לפתע מבחינתו תפסת רגליים קרות ונשארת בבית. בחרת צד. הוא מרגיש הלום כאב, הוא הפסיד.
הדרך שלו לבחון איפה את נמצאת רגשית היא עקומה. אמר לך שהוא עומד לצאת עם מישהי, אבל זה ברור שהוא עדיין מחכה לך. כששמע ש"כביכול" המשכת הלאה כי נשארת בבית, כי שכבת עם בעלך הוא לא יכל לעמוד בכאב הזה. זה לא בסדר שקילל אבל... עם כל האבחנות הפסיכיאטריות כאן, חברים.... היה פה סיפור אהבה והוא- עולמו נפל עליו.
הוא לא איים ומקווה שלא יהרוס את חייה.
את פסיכולוגית יקרה תמשיכי בדרך שבחרת בה, לפחות כרגע בבחירה בין משפחתך לבינו.
ויותר מכל המילים פה - את צריכה לדעת אם יש בו נטייה לאלימות.
בואו נזכור שבסך הכל יש פה בחור שנשבר לו הלב והעתיד שתכנן עם אהובתו.

הי
5 בבוקר, תודה שענית. נעים לי לשמוע ממך
לא. לא יצר קשר. לדעתי גם לא יצור.
הייתי פה במהלך אתמול אבל לא הייתה תגובה אז...
אני חושבת שיותר מהכל אני פגועה. מתגעגעת כן, מאוד
וכל הזמן פשוט כל הזמן מריצה בראש את הפערים בין מה שראיתי או רציתי לראות או שהוא רצה, איך שלא נקרא לזה
לבין המציאות.
בעיקר קשה לי עם העובדה שזה לא יקרה בינינו. השאלה אם רימה אותי או אדם כ"כ מנותק שהאמין באשליה שלו. הוא מהשניה הראשונה התעקש שההתאמה בינינו היא אחת למיליארדים. שהוא רוצה איתי קשר עמוק. בכל משבר אמר שלא רואה את חייו בלעדיי. גם בפרידות המשיך לחפש אותי, במקומות שאני נמצאת בהם, בדרך לעבודה....
ועם זאת, שם בלי סוף גבולות. ששיגעו אותי. לא מובן לי הפער הזה.
לא מובן לי איך אדם שחודשים ראשונים מכר לי דמות של פרפר, כולל רשימת מחזרות קבועות, לא הבין איך אני מדברת עם בעלי בטלפון לפחות אחת ליום ומה יש לדבר בכלל , הוא היה מספר איזה אבא למופת הוא בלי שום הוכחה בשטח ואני גיכחתי.
לאט לאט נתגלה כאדם שמאוד מאוד מחובר למשפחה. מדבר בטלפון לא מעט עם אשתו, גם אם זה רק בענייני דיומא, מעורב בחינוך הילדים, מסיע, מחזיר, לוקח לימי כיף
לעיתים זה נראה לי שזה קרה בהשפעתי כי שאל אם הוא אבא טוב בעיניי והשווה את עצמו לבעלי.
הוא אדם מאוד תחרותי ובהתחלה הרבה דברים היו חשובים לו להשוות.
ושוב, עם זאת, שיחות אינסופיות, מילות אהבה על חברות אמיתית, על הפיכה להיות חלק בלתי נפרד אחד מהשני, התאמצות לעבור כל יום דרכי, להביא לי את הקפה מהמקום שאני אוהבת.....וסתם לשבת לקשקש בבוקר 20 דק ואחר להמשיך בטלפון ומשם בהסתמסות.
האם השתמש בי כדי להתקרב לביתו? האם מכר לי בהתחלה תדמית שקרית? האם תוך כדי הקשר הבין עד כמה המשפחה חשובה לו?
טען כל הזמן שרוצה אותי מאוד ולא מסוגל לעשות צעד, רק
המחשבה לעזוב מעבר לכך שהפחידה אותו אמר כל הזמן שמרגיש לבד. שאני לא באמת שם בשבילו.
וכמה אפשר לשמוע את זה? אני פה 250%רבה איתך רק כדי לקבל עוד תשומת לב ועוד זמן משותף, אז אני צריכה גם לעטוף את כולך ולהתאפק. ואיפה אני פה? איפה הלגיטימיות לתחושות שלי? לפחדים שלי?
אז האמת החד משמעית שהציג בפניי שאין לו רגש לאשתו לא הסתדרה לי. והוא התעקש והתעצבן וכל דבר זה רק מסגרתיות.
אני יודעת שהדברים שם לא מתו. ולו רק בגלל שממש לאחרונה היא אמרה לו שהיא אוהבת אותו.
אמרתי לו לאחרונה יותר מפעם, שאם יש סיכוי קטן להחייאת הקשר, כי היא יפה בעיניו ואמא טובה והיא אוהבת אותו - אני אצא מהתמונה. לא אהרוס משפחה בשבילי.
הוא אמר בכל פעם שלא. שכשהוא רואה אותה הוא חושב עליי, כשהם עם חברים ומצחיק ונחמד איתה - הוא חושב עליי.
והנה, התפרקתי, כן.... אחרי אינספור נקודות אי שביעות רצון שלי מהפערים, קם ועזב, אמר שיש לנו בעיית אמון ובעיית תקשורת והתנתק. אמר שאהב אבסולוטית, עד קצה נימיו הרגשיים, אבל שלא נשרוד.
קשה לי לעבוד, קשה לי לישון, מנסה מעט הסחות דעת וממש מפחדת לשכוח אותו או להתנתק.

בכמה ימים שלא הייתי כאן הוא צמח לו מעבר למסגרת זמן הקריאה שלי אז אולי חלק מהדברים כבר נאמרו ואולי התקבלו או נדחו מכבר

בעקרון אהבה בעיקר מתבטאת בנתינה
את נתת, ונתת המון. עיצבת את עצמך בהתאם לצרכיו והיית זמינה ונוכחת ככל שנדרש ממך
בסוף נשברת
למה?
כי זה לא טבעי לתת מעצמך בלי לקבל בחזרה
אני אמשיל זאת לאדם שבשביל להיות יציב חייב להיות זקוף ולסמוך רק על עצמו, שזו הנטייה הבסיסית בתרבות המערב
אבל ישנה דרך נוספת
אם 2 באמת סומכים זה על זו הם יכולים להישען אל נקודת כובד משותפת בזוית שכזו אי אפשר למי מבני הזוג לעמוד לבד בלא תמיכת האחר.
מה שקרה זה שמילות האהבה שלו בילבלו אותך כי בפה הוא היה שם, ברגש הוא בעיקר דרש . ניסית להישען, לא היה קונטרה והתרסקת. הוא לא התמוטט כי הוא לא באמת נשען ונסמך עליך, אני מספק אם אפילו התכופף. לטעמי הוא בעיקר שאב ממך השלמות לחוסרים בחיים שלו.
אייבי הניחי לעצמך להתאבל
בסוף תגיע גם נחמה

אייבי
עכשיו אני רק רואה את ההודעה הזו.
איך אני מתעודדת? קשה מאד ולא פשוט. זה היה קשר מאד קרוב ואינטנסיבי ברמת התקשורת. כולל בסופי שבוע. תחושת החסר והגעגוע גדולה. אני מנסה להסיח את הדעת. לעסוק בדברים אחרים. לקרוא, ללמוד. ולהקדיש זמן לילדים המדהימים שלי שממלאים ומחזקים אותי. אבל כפי שאמרתי, לגמרי לא קל. ורגע העצב גדולים.
לגבי שאלתך האם יצור קשר? לדעתי כן. ולא היית כאן כל היום. אז אני מניחה שאולי יצר?...

זה בגלל שהוא לא זרק אותך.
אדם אמיתי זורק את בן זוגו אחרי בגידה.
זה נכון גם לגבר וגם לאשה.
אם לא , לעולם תזלזלי בו, בגדו בו והוא מוריד תראש? מה זה?
היעלה על הדעת שהיו משאירים את אתי אלון בתפקידה?
שתיכן חייתם בשקר וגניבה.

כתבת יפה

אני לא חושבת שמי שנכנס לרומן חושב שהצד השני יכין לו מרק כשהוא חולה ובכלל רוב האנשים נכנסים לסיטואציות הללו במקרה ולא במכוון, כי הם בתקופה קשה בזוגיות שלהם או עם עצמם וזקוקים לחיזור ולריגוש הזה.
הבעיה היא שעם הזמן הקשר מתהדק והפנטזיה מתעצמת ואז כבר קשה להפריד בין המילים המתקתקות והעובדה שאין להן אחיזה במציאות...
כל כך רוצים להאמין שהכל אמיתי...
כל יתר הדברים שכתבת על הקריטריונים לקשר מחוייב ובריא - נכונים מאוד ומדוייקים.

לא מבינה מה בנות לוקחות כל כך קשה מילים של גבר
אף מילה יפה ככל שתהיה לא גורמת לי להאמין באף אחד
למדתי מכל כך הרבה מערכות זוגיות רציניות ולא רציניות
שמילים גם שאני אומרת וגם שהצד השני אומר זה בסך הכל מילים
זה נקודות זמן שבהן חושבים על זה
אז במהלך הסקס אפשר להתחיל להגיד כמה היא האישה של חייך וכמה אתה מאוהב וכל הזיבולי שכל
שום דבר לא גורם לי שום דבר
הדבר היחיד שגורם לי לאהוב מישהו ולתת לו את כולי זה המעשים שלו
זה הדאגה שלו זה ההתחשבות בי זה שהוא יעשה הכל שארגיש מקום ראשון
זה שבבוקר הוא זה שיעיר אותך ויבדוק שישנתי טוב
זה כשאני רעבה והוא לא נמצא הוא יביא לי אוכל במשלוח
זה בלילה שירדים אותי
זה אם הוא לא ענה לי הוא ישלח לי הודעה שהוא לא יכול לדבר ויחזור אליי אחרכך
זה כשאני איתו הוא קודם מגיש לי לצלחת אוכל
זה כשאני עצובה הוא ישר יקלוט אפילו בלי לדבר ויצחיק אותי
כל המעשים האלו ועוד רבים אחרים יגרמו לי לאהוב אותו
לא הגבר שיבטיח לי במילם את הירח ובתכלס לא עושה שום דבר בשבילי
אז מה לעזזאל את רוצה לדעת שהוא אוהב אותך?
לא ניראלי וגם לא את אישתו מי יודע מה
הוא נשמע שכרגע הוא לא אוהב אף אחד
למה לעזזאל את נותנת לעצמך להשאב לגבר שאומר לך מילים
מילים לא עוזרות לאף אחד אף פעם.
סליחה אם הייתי בוטה אבל זה די קשה לי להבין איך את בחורה אינטלגנטית נשמעת מדהימה נותנת לעצמך להתאהב בגבר שמפריח מילים באויר בלי בסיס.
שום דבר לא עושה לי בגבר הזה העושר היופי כל החברים וכל השטויות האלה
לא גרמו לי לרצות גבר כזה.
בהצלחה יקירתי.

אייבי יקרה,
אני קוראת את דברייך ומה שאני רואה זה שאת מאשימה את עצמך שה"התפרקות" שלך היא שהבהילה אותו והבריחה אותו ושאילולא התפרקות זו הייתם ממשיכים באושר...
אבל אם תחשבי על זה באופן רציונלי:
1. ההתפרקות שלך היתה ממש אנושית וטבעית כי החיים בפער הזה פשוט קורעים את הנשמה!!!
2. אם זה לא היה קורה אתמול זה היה קורה מחר, מפני שזו סיטואציה לא נסבלת רגשית עבורך (ואני הכי מבינה לליבך!!!)
לכן, נסי לעצור את ההלקאה העצמית הזו!
מסתבר שהגבר הזה שונה ממך מאוד (ולא אתחיל להכליל על כל הגברים ועל על הנשים... אבל נראה שזה כן חוזר על עצמו לא מעט) ושלו לא היתה בעיה לרקוד על שתי החתונות אך לך כן!
גם אני לא מבינה את הבחירה הזו בחיים של נוחות שהם נטולי רגש ותשוקה אבל כנראה שעבורו זו הבחירה הנכונה.
אין כאן אופציות שעומדות בפנייך - רדיפה אחריו רק תבריח. לכי לדרכך, יקרה, שימי אותו מאחור ושקמי את עצמך!
אל תקווי שיחזור, שימרי על נפשך.

רביטל ותמר
תודה על העידוד
רביטל אני לא יודעת מה הרקע אצלך.... אם תוכלי לכתוב.
תמר- איך את מתעודדת
מה את אומרת לעצמך
למה בעצם אמרת לי לברוח ולא להסתכל לאחור
האם לדעתכן יצור קשר?
לי בראש יש שהלך גם כי הבין שהגיע לקו האדום ואין לו מה להציע לי. וגם כי נמאסתי עליו. ומעבר להשתקמות ועיכול הפרידה אני מאוד פגועה.

מה את בעצם עכשיו היית רוצה שיקרה?
בחלום הכי פרוע והכי טוב ?
הוא לא מסוגל לעזוב את הבית למרות אהבתו המאד גדולה אליך. ולמרות שאין לו רגש לאשתו ושאת כל עולמו. ואני יוצאת מהנחה שהתכוון לדבריו. הוא לא מסוגל וזה כנראה יישאר כך.
ואת לא היית מסוגלת לשאת את הפער שבין מילים למעשים.
את נאחזת במחשבות שבמעשייך הרסת את הסיכוי שזה כן היה קורה ונאחזת בתקווה שאולי בכל זאת עוד ניתן לתקן. והתקווה הזו , היא שמזינה את האהבה שלך כלפיו ולא מאפשרת לך לשחרר.

הי
את כל כך צודקת, אני חופרת עד שאני מדממת מבפנים.
אבל מה לעשות....
הוא לא קם ועזב כי אמר שלא יכול לתת לי את מה שאני רוצה, או שהוא צריך זמן או שהתערב גורם חיצוני.
הוא קם והלך כי נבהל ממני. מהתפרקות שלי. נתתי את כולי, עטפתי אותו בכל נקודה, גם בנקודות שבר מולי. והוא נבהל ממני וחתך. שבועיים בלי מילה. זה מעליב ברמה הכי עמוקה.
הלוואי ויכולתי לעשות קאט בראש ולהגיד שהנה, נפטרתי מעונשו של זה.
לגבי מה שאמר - התכוון לדעתי שתמיד הטלתי ספק באמת שאמר לי. שאני כל עולמו הרגשי. אחת ואין שניה לה, ועם זאת לא רואה את עצמו עוזב את המשפחה. אמר שאין לו רגש לאשתו וכן. הטלתי ספק- אם כך, איך אתה יכול להגיד שאתה מחזיק חזק את המסגרת הזו? איך נח לך לישון באותה המיטה?
היא הציעה בעבר יחסים פתוחים, אולי כדי לבחון את התגובה והוא סירב.
כן.... היו עוד הרבה דברים, אבל בהגיון( אולי המוגבל) שלי אם אין רגש לאחת והשניה היא כל עולמך, איך אפשר להמשיך לחיות כך בשקר??? לא הבנתי ולכן חפרתי. שאלתי אם בסופו של יום נח לו חיים כפולים זעמתי כשניסה להגיד לי שלקום ולעזוב בית זה לא יותר מהאהבה אליי ואני במו ידיי מחרבת את הקשר בגלל חוסר האמון באהבתו הגדולה... תגיד בואי נתנתק למחשבה( הוא אמר שבשלב כלשהוא נצטרך לעשות זאת), תגיד שאני לוחצת מדי ושנצעד יד ביד, לאט לאט ונבחן.
ובסוף, הוא בחר לראות חוסר התאמה, לראות אותי באור של משוגעת ולהתנתק.

את כותבת שהיה לך קשר עמוק עם בעלך, שעברתם המון ביחד ושהוא היה הסלע האיתן עבורך. מנגד, את כותבת, שכשפרץ הרומן זה היה כי הרגשת שאין לכם דבר במשותף. קצת סותר לא?
גם אצלי הקשר התחיל מתוך רצון וחיפוש להרגיש קצת חיה אחרי שנים אינטנסיביות של גידול ילדים וכשהייתי בתוך שגרה שוחקת וגם אצלי היה מאד מרגש ומסעיר בהתחלה ונהיה מעיק עם הזמן, מהבחינה של ניהול החיים הכפולים הללו (וזה היה הזמן לעצור).
קשר בנוי על יסודות לא טובים ועקום? אני חושבת שהתכוון שזהו קשר שבנוי על הסתרה ועל שקרים.
אבל הדבר הכי חשוב שאני רוצה לומר לך, הוא שלנפש שלך, תקבלי את הדברים שאמר כפי שהם. ותניחי לחיפוש אחר ה'אמת' של מה שהיה בינכם. את לעולם לא תדעי מה הוא באמת חושב ומרגיש. והחיפוש הזה לא בריא ולוקח למקומות לא טובים.

הי,
הייתי שם עד לפני חצי שנה..
בהתחלה הכל זה כמו סוג של סיפור מאגדות,, מרגש ואתה כל כך מאמינה לתחושה הממכרת ולעיוורון שפוקד אותך, וכן אני בחורה ריאלית לגמרי, ששאלתי את עצמי מספר פעמים אם הוא מסובב את אשתו ככה אז כמה הדברים שהוא מספר לי הם אמת.
שורה תחתונה, כשזה היה זה הרגיש הכי ואוו שוואוו ואת פשוט מרגישה שזה כמו שאומרים לך, "נפש תאומה", חיבור של אחד למיליון..
היום אני מבינה הכל חרטא ברטא,
וגם אז תהיתי, אבל את כ"כ שם, ככ מושקעת שאת מתעלמת מהמון דברים,
לעולם לא עוד..
לא מאמינה לחיבור משמיים ולזיבולי מוח..
והאמינו לי שאם הייתן שומעות אותי לפני שנים גם אני חשבתי שזה הדבר הכי מדהים בעולם באהבה הזאת, ההתפכחות גורמת לך להבין את הדברים באמת שלהם..
תהיי חזקה יעל.

הפורום הזה הוא כמו סכין בלב, בכל פעם מחדש.
מציב אותך מול אמיתות של כל הצדדים, כשאתה לא סגור בעצמך מה היה פה. כמו שאת רוצה להאמין שבעלך אמיתי איתך והמאהבת הייתה זו שרצה לעוף ממנה. כך, גם למאהבת יש רגשות ורוצה להאמין שהיה שם משהו אמיתי
והנה כולנו נפגשים ובעיקר נפגשות פה בזירה אחת.
וכולנו אנושיים ואנושיות וכן.... עם רגשות.
יעל,
מתי הכל התפוצץ? כמה זמן ארך הרומן? את יכולה להגיד מה היה הטריגר שהוביל לשם?
ככל שאני קוראת( וזה קשה בטירוף) אני מבינה שכל מקרה. הוא לגופו. את מספרת על קשר עמוק וחזק בינך לבין בעלך. במקרה שלי היה לי קשר עמוק עם בעלי, עברנו המון ביחד.הוא היה הסלע האיתן עבורי.
עד ש.... אני חוששת לפרט אבל בתמציתיות אגיד שמשבר גיל ה40 פתאום דפק בדלת והחלטתי שבא לי משהו אחר. פתאום הבנתי שנרדמנו בשמירה. שאין לנו שום דבר במשותף, הוא היה נראה לי כמו זקן ורציתי להרגיש חיים וחיות. לא ידעתי אפילו להגדיר מה אני מחפשת למעט התחושה החזקה שיהיה לי משהו שהוא שלי, שבו אני לא אמא או רעיה או בת של או הפונקציה המחייבת בעבודה.
הגיע מיסטר ביג, פלירטוט, שיחה, כימיה ומתחילים.
אם אפשר להשוות את הקשר למניה, אז זו מניה משוגעת, מסוכנת. אם בהתחלה הריגוש כייפי ואת מרגישה מיוחדת וחיה, כך כך חיה.... אח"כ זה הופך למעייף כי כמה אפשר לשחק בהסתרות? וכמה אפשר לסבול במחשבות על חיחם כפולים ובעיקר... בשביל מה.... אז בנקודות מסוימות הרגשתי שבא לי לאהוב שוב את בעלי והיו נקודות שהרגשתי שמיסטר ביג הוא תאום הנפש שלי, חלק ממני.
כלומר, גם קשר כזה, כל עוד אינו רק סקס, מתפתח אם להעמקה ואם להבנה שמה שמציע לא מתאים יותר, או שמי שראינו או חשבנו שראינו אינו מי שרצינו בפנטזיה.
בא לי להגיד לך תשמחי שהוא כל כך רוצה אותך.
אני כ"כ לא נמשכת לבעלי. אני נקרעת.
המחשבה המקבילה שהוא יחזור לאישתו ומשהו אדיר יתפרץ ביניהם הורג אותי. למרות שהיא לא גילתה ואני לא מתכוונת לפוצץ, אז יותר סביר שהסקס יחזור למה שהיה - פעם בחודש וחצי וכדי להעביר אותי - ישיג סטוץ. הוא יודע איך.
דרך אגב במפגש הפרידה שלנו הוא אמר שכל הקשר שלנו בנוי על יסודות לא טובים ובנוי עקום. אבל כ"כ כאב לי לשמוע שלא שאלתי למה התכוון.
בכל אופן, אני לא מקנאה בך ואני לא מקנאה בי, לפעמים הפורום הזה נראה לי כמו איזור הדמדומים, פורום של זומבים. מתים חיים. נשים שכבר לא אוהבות את בן הזוג, אולי גם גברים,( אבל פה שומעים רק את" אחד" ואליהו ☺️) נשים שנכוו מהמאהב. נשים שנכוו מהבעל, גברים שנכוו מהאישה.
הלוואי והייתה בי התובנה שמיסטר ביג אוהב אותי בטירוף, מבלי לחפור למה הוא לא איתי, למצוא את הדרך לאהוב שוב את בעלי החמוד.

אני מאמינה שהיה כן איתי.
למה? כי לא מכר לי סיפורים. לא טען שלא שוכב עם אשתו (גם לו סיפר , לא הייתי מאמינה), לא דיבר על לעזוב את הבית. וכפי שכבר כתבתי , לא דרשנו דבר זה מזה ולא הבטחנו דבר זה לזה.

אני תוהה אם אתן שואלות את עצמכן כמה אפשר להאמין למישהו שבשביל לשמר את הקשר אתכן משקר לאשתו וילדיו על בסיס יומיומי. זה נראה לי קשה בהתחלה, ואז מתרגלים. מי שנשואה ומנהלת רומן בטח יודעת. אתן לוקחות בחשבון את האפשרות שבשביל לשמר את הקשר אתכן, הוא ישתמש באותו מנגנון גם מולכן? או שאתן מאמינות שהרומן שלכם כל כך אמיתי וייחודי, שרק לכן לא ישקר...
אולי.
אני יודעת על אינסוף שקרים שבן זוגי מכר למאהבת שלו. והבטחות. והיא המון זמן האמינה לו לחלוטין. כי כמו ששידר אמינות כלפי, הוא פשוט יודע לעשות את זה.
מבחינתי היום האמון רוסק לחלוטין, ואני מתלבטת קשות אם להרים ידיים.

הבחור מאוהב בך ונמשך אלייך אבל הסקס לא ממש דחוף לו. העדיף פעמים רבות לשוחח. חייב לדעת שאת רוצה אותו לא כאובייקט מיני. עשה לך דיאטת סקס. טוען שאשתו יפה אך הוא לא שוכב איתה. אשתו לא מתקוממת על כך. משתף אותך במחשבות על ויאגרה.
אני היחידה שחושבת שיש לו איזשהו מקרה של אימפוטנציה? מאוד ייתכן שהוא נהג לשכב איתך לאחר שלקח ויאגרה. אולי יש לו איזשהי בעיה או איזשהו חשש לא מטופל בנושא הזה.

אם תרצי לשוחח בוואצאפ. תכתבי לי את המס׳ שלך.

הי
ההצעה שלך מחממת לי את הלב.... אבל רגע חושבים לפני:
1. איך אעביר לך את המספר?
2. האם את חושבת שנצליח לחזק אחת את השניה?

אני מניחה שיש זוגות שלא שוכבים חצי שנה, אבל לא רואה אופציה שאישה (או גבר) במצב כזה תטמון ראשה באדמה ולא תחשוד, תחפש, תעקוב, תנסה לברר מה הסיבה.  ושעם כל זה, תתנהל בבית בצורה מושלמת, אירועים, חיים טובים, כאילו אין כלום.

לא מסתדר לי בשום אופן.
אלא אם כן זה מצב שהיא יודעת ועוצמת עין.
 ואולי במצב  הזוי אחר, היא בעצמה מנהלת רומן.  והם פשוט מתנהלים ככה....

אייבי יקרה,
זה באמת מעניין כמה פעמים הוא מזיין את אישתו?
את באמת יכולה לדעת? זה באמת בשליטה שלך?
אז למה את מטרידה את עצמך? למה שלא תנסי להתרכז בעצמך ולהבין איך יוצאים מהמצב הזה?
תקראי שוב את מה שכתבתי, במקום שיש אהבה יש איזון בין הגוף לנפש, בגלל זה אין הרבה ממנה בעולם. ברומן מחוץ לנישואים האיזון הזה לעולם יופר. הוא לעולם לא יוכל לתת לך את מה שהנפש שלך צריכה. תיאורטית, אתם יכולים להיות זוג שמתאהב וחי בעושר ואושר, אבל הבסיס כאן הוא רקוב ומושתת על חוסר אמון בסיסי ופערי מידע שיצופו בשלבים מאוחרים יותר.
הנה נקודה למחשבה: האם את באמת חושבת שהוא רואה אותך כפי שהוא רואה את אישתו - אם ילדיו?
איזה חוויות חוויתם יחד? שיחות נפש? צימרים עם ג׳קוזי? נו באמת ... לא בשביל זה הוא ינטוש את כור מחצבתו, את המקום בו הוא חווה חוויות עם משמעות עמוקה  ;( אלא אם כן הוא ממש סובל שם).
יש לי כל כך הרבה מה לומר בעניין אבל הזמן לא תמיד מאפשר לי. 

אתה שואל מה אני חושבת?
אני חושבת רק מנעליי.
איזון גוף ונפש כנראה שלא היה לשנינו בבית - אחרת לא היינו נפגשים. כשלא העליתי דברים שמפריעים לי הוא היה מאושר.
האם ראה אותי בדמות אשתו? לא, אני לא מחליפה אותה. היא אם ילדיו.
אני חושבת שהייתי בת זוגו. והוא בנזוגי. ליוויתי אותו לרופא כשצריך, לא הייתי איתו מעולם בג'קוזי או כל פסיליטי אחר מפנק ברמה הזו כי הוא תמיד כיוון לצד של החברות, העומק ואני זרמתי.
האם אני משווה אותו לבעלי? כן. אמרתי לו את זה גם חד משמעית שזו הדילמה שלי
סיפרתי לו מתי אני שוכבת עם בעלי, כי סיכמנו שתהיה בינינו שקיפות. כן, זה היה קשה, כן אני הגבתי הרבה הרבה יותר קשה. הוא סיפר בעבר שלפני שהכרנו היו שוכבים אחת לחודש וחצי בערך וזה הלך והדרדר.
אצילית - את לא מכירה זוגות שלא שוכבים במשך חצי שנה ועדיין המשפחה והכל מתפקד? אני מכירה
האם הסתיר? יש מצב. שאלתי אותו לא פעם איך ייתכן שאין אינטימיות והיא לא חושדת.
הוא אמר שהוא מתחמק. שהוא מספר לה על קשיים בעבודה שמשפיעים עליו. בנוסף. הוא אבא ובעל מצויין( זה נכון)וכתב עוד משהו ממש מפגר
שהיא בודקת אותו באופן יחסי למה שיש בחוץ ויודעת שלא תמצא מישהו מפרנס טוב כמוהו( סבבה) ושגם נראה טוב.
שהיא מבינה שאין מציאות בשוק.
הכל היה נשמע לי לא אמיתי.
אבל.... גם כשחזרנו אחרי נתקים וסיפרתי ששכבתי עם בעלי, הוא היה מעצמו אומר שהם לא שכבו.
שאלתי איך היא מספקת את עצמה. הוא ענה שלא שואל ולא בודק.
האמנתי, כי למה שיסתיר אם שכב איתה בזמן נתק בינינו? הוא הרי רצה לתחזק משפחה.
מעבר לכך ששמעתי פעם שדיבר על ויאגרה והיה נסער שלא עומד לו איתה.....
בנוגע לרגש כלפיה
כשהיה לו רגש של חיבה, הוא עמד על כך ואמר מה מרגיש
כשגם זה נעלם הוא אמר שהוא כל הזמן חושב עליי, ואין לו רגש אליה. יותר חמלה, היא עברה איזשהוא משבר והייתה צריכה אותו.
מה נותר לי בקשר כ"כ חזק והדוק. אלא להאמין?
כפי שיכולתי לראות אותו כבן זוגי לעתיד, מאמינה שגם הוא ראה בי. תמכתי בו בנפילות בעסקים, דברים שהיא לא ידעה עליהם.... כל עול הפרנסה מוטל עליו. הוא תמיד אמר שאין ביניהם שיח עמוק ומעולם לא היה. את ההשלמות היה עושה עם חברים עד להיכרות איתי.הוא חשב שחברות כזו כמו בינינו היא ממש חד פעמית, שלא היה יכול ליפול ברישתה של אף אחת אחרת( לא היה לו רומן לפני כן)
תראה, אולי בראי הזמן זה ייראה כמו פירצוץ וחירטוט ולא יודעת מה.
כרגע זה נראה שהיינו ממש זוג. מדברים ומתכתבים המון במהלך היום, דואגים להיפגש כמעט כל יום, גם אם זה רק לחלוף רכב לרכב.
עובדתית. יש קשרים שצמחו והפכו לאמיתיים גם מסיטואציה כזו. כך שאפשר לראות את האדם מולך גם כאנושי וחבר ולא כחרטטן ומישהו שלא ניתן לתת בו אמון. לא אומרת שזה המקרה, אבל בשנה ומשהו שאני פה נתקלתי גם באנג'לה וגם בחן פ.
אילו חוויות משותפות היו לזוגות האלו בבגידה?
אני מאמינה שראה אותי באור חיובי ולא כמישהי שלא באמת אפשר לחיות איתה, אם כבר - להיפך.
אני חושבת שהוא, כבנאדם, לא בנוי לדברים קשים ומורכבים כאלו, שהילדים שלו יאשימו אותו שעזב.
נכון, עם הזמן והמרמור שלי התווספו לזה עוד דברים, שאין בשביל מי ומה לעשות את. זה
ככה אני רואה את הדברים ורוצה להאמין שאמר אמת ולא שיקר. בטח לא ששיקר כ"כ הרבה זמן כדי לקבל שקט תעשייתי.
בכל מקרה וגם אם שיקר, התובנה הזו לא מביאה לכלום למעט לכאב ולהחליש אותי.

גם אני יכולה לדבר רק מנעליי, ולתת משהו מנקודת המבט של האישה הנבגדת. נראה לי מובן מאליו שכל סיפור, כל נישואין וכל רומן הם עם המאפיינים הייחודיים שלו.
ובכל זאת, אם אתם שואלים את עצמכם איך יכול להיות שהאישה לא קלטה, למרות שבקושי שוכבים, אני דוגמא לזה.
תמיד היה לי חיבור עמוק וייחודי עם בן זוגי. נקודת מבט דומה על העולם, תשומת לב וצחוקים מאותם ניואנסים, התמודדות משותפת במשך 20 שנה עם אינסוף אתגרים ומשברים, כולל שנים של טיפולי פוריות, גידול ילדים, הנאה מהרבה תחומים משותפים, ובכלל חברים נורא טובים. היה לי אמון עיוור, ואת הירידה במיניות ייחסתי לשחיקה, עומס בעבודה, מיחושים גופניים, גיל מעבר... אחרי כמה חודשים של ריחוק וכעסים מצטברים ולא מעובדים, עברנו לשינה בנפרד בעקבות הנחירות שלו. כעסתי נורא שהוא לא רואה שזה ממרר את חיי, ולא בודק מה אפשר לעשות בקשר לזה. חברות התחננו שאלך לטיפול וסרבתי. היום אני מבינה כמה חרדה הייתי להיפטר מההדחקות וההכחשות, ולפגוש את המציאות.
בהדרגה התקרבנו שוב, ופרשתי את מה שקורה בינינו כתהליך של בניית אמון מחדש. כשראה שאני עצובה שקשה בינינו, הזמין באותו יום כרטיסים לחופשה זוגית בפריז. נאחזתי בסימני ההתקרבות. בעצמי חוויתי ירידה דרמטית בחשק המיני, שייחסתי לגיל המעבר ודיכאון. רק בדיעבד, המטפלת הזוגית והמינית הסבירה לי ששנים של הדחקת המיניות גורמות לכך שנעלמת התחושה של עוררות מינית. זה מתבטא גם בשינויים הורמונליים.אז חשבתי שהוא מרגיש כמוני. כאשר פעם אחת התעורר בי חשד, ושאלתי אותו אם יש לו מישהי, והוא הכחיש מיד. לחלוטין האמנתי שאם כבר שאלתי, והייתה, היה עונה את האמת. אמון עיוור.
אחרי שהמאהבת שלו פוצצה את הסיפור, חלה בינינו התפרצות עוצמתית של מיניות. משהו רדום בח קם לתחייה. חברה שגם עברה בגידה, ושיקמה את הקשר עם בעלה, סיפרה סיפור דומה. קראתי הרבה, והבנתי שזו תגובה נפוצה. כששאלתי אותו איך הוא חי עם הפער בין העוצמות המטורפות שהיו ברומן לסקס בינינו, אמר שבזכות החיבור בינינו זה מרגיש לו הרבה יותר שלם ואמיתי. ושבניגוד אליה, שהיה מת לעוף משם איך שזה נגמר, איתי הוא רוצה להישאר ולהיות קרוב. זו גרסתו.
לסיכום, כמו הבוגדים שנאחזים בפיצולים, ולא מעט מדחיקים ומכחישים, גם הנבגדים מתקשים להסתכל בעיניים פקוחות. זה כואב מדי ומפחיד נורא.
מילה אחרונה יש לי לעדי שם בדוי: אני מתחברת מאוד לכל מה שאת כותבת, וממש שמחה שחזרת להיות משתתפת פעילה בפורום. את מאוד עוזרת, ותודה.

תקשיבי! זה בדיוק מה שזה! הוא תמיד אמר לי שרצה לראות איך אישה מתפקדת בבית. עם ילדים , ניקיון, תקציב. בול!!! עלית עליו!
ואמר שאני אשת חלומותיו ואני מצטיינת בהכל! פששש פרס! קרא לי ״נכס״ כי התלבשתי לו על כל הפרמטרים. תמיד ביקש שאכין לו תבשילים ועוגות לראות איך אני מבשלת. בא אליי הביתה לראוץ את הניקיון. וגם ביקש ממני לעזור לו לנקות את הדירה שלו. וגם תקציבית. שאל כמה הויזות שלי. מה אני מבזבזת וכו. 
הוא חשב שהוא איזה מציאה גדולה שהוא יכול לבחור! ופתאום. הוא לא בחר. אני בוחרת. 
בקיצור, סרט.

אייבי יקרה,

כתבת- ״איך יתכן. איך גבר שאומר שלא נותרה בו אהבה או רגש לאשתו, שלא שוכב איתה חודשים, עדיין הכל דופק כרגיל. היא לא חושדת, ממשיכה עם ארגון כל הפעילויות עבורם. והיא משקית חוויה מעולה!!!
איך יתכן?״

את צודקת... ופה נשאלת השאלה, את באמת מאמינה? איזו אישה שבעולם תוכל לקבל כזה דבר ולא לחשוד?? או גרוע יותר לחשוב שהכל בסדר ולתפקד מצויין.  יש בכלל איזשהו אדם בעולם שהוא רובוט ויכול להתעלם כביכול מסימנים ככ מובהקים של חוסר מגע במשך חודשים??  
אמרת שבמשך שנתיים שכב איתה כמספר האצבעות על כף היד.  זה באמת נשמע לך הגיוני??


שקרן נשאר שקרן.  זה טבוע באופיו.  אי אפשר להאמין לפירור מילה שיוצאת לו מהפה.

היי אייבי.
עוקבת אחרי סיפורך. וסקרנית, כיוון שאת חזרת ואמרת זאת מספר פעמים. מניין לך שהוא לא שוכב עם אשתו?

ומי שפספסתי:) יום ארוך וגם הרבה הודעות, לפעמים לוקח זמן להשלים הכל:) גם אתן לרוב מעלות בי חיוך. העולם הוא מורכב והפורום הזה מאוד מיוחד.
פסיכולוגית, אני לא יודעת מה הסיפור של הגרוש שלך. אם הוא היה יוצא סדרתי עם נשואות כי נוח לו לקיים קשרים בלתי אפשריים שלא יכולים להוביל לשומקום, כפסיכולוגית בטח היית מצביעה על פחד מאינטימיות וקשר.
אבל דווקא נראה שהמוטיבציה שלו הוא לפרק משפחה... לקיים קשרים רציניים ולקבל לידיו אשת משפחה, מישהי שכבר הוכיחה שהיא מתמסדת, מסורה - אין לי מושג למה. ואולי כי הוא מרגיש בנוח לתקשר עם נשים מהמקום שבו הוא מוכשר ומיומן כסרוגייט, למלא את הצרכים של נשים שמרגישות חוסר ותסכול מסוים.
לאנשים יש מלא שריטות, כל אחד ושלו.
למזלך ברחת משם, ואני מקווה שתצליחי להשקיע במשפחה שלך. בהצלחה.

אייבי יקרה,

אני קורא את דברייך וליבי נשבר.
יצאת אל המסע הזה עם חוסר איזון ברור בין הגוף לנפש.
נפש האדם חפצה בדבר אחד- יציבות, אבל הגוף שלנו זקוק נואשות לשינוי. דמייני את עצמך נוסעת לאילת בשיא הקיץ כאשר באמצע המדבר המזגן מתקלקל. הגוף כולו רותח אבל הנפש רוצה להגיע לאילת. בדיוק בנקודה הזאת הגיע הגבר גבר המוצלח והעשיר עם רכבו הממוזג. את, כבר רותחת מחום, עלית רק בשביל שיהיה לך מעט אויר קריר מבלי לדעת שמהרגע שעלית אין כבר דרך חזרה. לימים מסתבר לך שכייף ונעים ברכב הממוזג אבל הגבר גבר לא מגיע לאילת ולא ייתן לך את אשר נפשך חפצה - יציבות. והנה שוב החלפת חוסר איזון אחד בחוסר איזון אחר.
היום בעלך הוא כל כך קטן שספק אם את מסוגלת לראות אותו. מי הוא לעומת הגבר גבר ? אם היית מביטה בו דקה לפני שיצאת אל המסע הזה אולי עוד היית יכולה לחשוב מדוע התאהבת בו מלכתחילה.
חלק גדול מהנשים במצב הזה יקפצו מרומן לרומן ויגלו כל פעם מחדש גבר גבר אחר שלא מגיע לאילת. אותן אלו שהנסיבות יאפשרו להן יפרדו מבן זוגן, אבל יש גם כאלו שינסו בכל זאת לראות אולי נשאר משהו בבית שניתן לתקן.
חוסר האיזון הזה לא ייפתר מעצמו. קחי לך זמן להתאבל ומיד לאחר מכן תחליטי מי את באמת? תפסיקי לספר לעצמך סיפורים שפגשת את הנסיך וויליאם העשיר החברתי שמחרבן יהלומים ותתחילי לשלוט בחיים שלך .
תתחילי בניתוק מוחלט של שלושה חודשים לפחות ורק אז תנסי לחשוב, כי כעת את לא מסוגלת לחשוב בבהירות.
מאחל לך הצלחה מכל הלב.

תודה על הניסיון לעזור
שני דברים הייתי מבקשת להעלות
1. בנסיעה לאילת שתיארת.... מי שהציע לי פה טרמפ, הנסיך, התעקש עד כמה הוא רציני ועמוק, למרות שכפי שאמרת זה לא שחיפשתי
הוא. כן... הוא פחד שאחפיץ אותו. הגבר גבר שיש לו רשימת מחזרות קבועות. שאותן תיחזק בקסמיו( פלירטוטים) שהיה לו רקורד מרשים מאוד טרום נישואיו, היה בלחץ שאחפיץ אותו ושם ברקס בכל פעם שהקשר לא נשמע לו כרוך בשיחות פגישות סתם ואהבה.עשה לי דיאטת סקס.
כך שבאמת לא ברור למה נשארתי ברכב הזה..... אבל אכן בשלב מסוים רציתי מאוד שנעלה על הדרך לאילת, בטח אחרי כל מה שבא ואמר ועטף.

2. שאלה לי אליך.... אתה יוצר הפרדה מאוד ברורה בין ההתנהלות של נשים לעומת גברים שחוזרים הבייתה. גבר שבמשך שנתיים שכב עם אשתו אולי כמספר האצבעות על כף יד אחת, גם בתקופות שנפרדנו מסתבר שלא היה ביניהם, למרות שהיא נראית טוב בעיניו, הוא לא מצליח. הוא - יהיה לו קל לחזור הבייתה? האם המשיכה אליה תחזור פתאום?

לא טוב לו! אחרת הןא לא היה בורח אלייך. 
בגדול מאד יכול להיות שיש לו נוחיות כלכלית, באמת ילדים מקסימים. אבל כנראה שחסר לו הרבה בדינמיקה ובזוגיות עם אשתו. בשביל זיון הוא היה יכול לחכת לנערת ליווי. ולא להיות איתך. 
אל תחשבי שכל הנוצץ זהב. 
אני אתן לך דוגמא את עצמי. מי שצופה מהצד על חיי, לא תאמיני מה אומרים לי! את מושלמת, הילדים מושלמים, הוילה שלי מושלמת, באזור הכי טוב, העבודה שלי נחשקת, ובעל מהמם! בחיי שככה חושבים. ומה? לא כל הנוצץ זהב.
הרבה בעיות. שלא נראות מבחוץ.
אני בטוחה שהוא בודד בנישואים שלו. 
הוא לא יפרק את הבית. תקשיבי לי. 
והוא עוד יתקשר אלייך. הוא יתגעגע. אבל את חייבת להיות חזקה. שיראה מישהי אחרת. ולא בשבילו. בשבילך! את חייבת לעצמך. כי , סמכי עליי, הוא לא יתגרש. ההיגיון עובד לו. ובשבילך כבר עברו כמעט שבועיים, כל פגישה או שיחה איתו תחזיר אותך מאה צעדים אחורה.
אני יודעת כמה זה קשה. אבל מישהו מלמעלה אהב אותך והוא סיים את זה. 
את יודעת מה הכי קשה לי? שלנצח נזכור אותם, יודעת למה? כי זה היה בגידה. ואת זה לא נשכח לעצמנו. 
אני שולחת לך חיבןק ענק. כי החיים שהיו לנו לא היו חיים. 

אייבי... איך אפשר להישאר אדישה לתיאור הזה?
אז את מאוהבת במישהו שאת חושבת שהוא לא בליגה שלך. מההתחלה היה פער (לתפיסתך), בין החיים שלך, לחיים הזוהרים שלו. ועכשיו כשזה נגמר, את מאשימה את עצמך, שבהתנהגותך נתת תוקף לפער הזה, ואישרת את זה שאת "לא מספיק טובה בשבילו".

בואי נזכור רגע משהו. ראית איש אטרקטיבי, בית יפה, חיים נוצצים עם הרבה פתיחות וחום ושמחת חיים, ורצית את זה לעצמך, אז לקחת את זה. אבל מה שעשית זאת גנבה.
נניח שהיית זוכה בחבילה הזו שאינה שלך. הבית יפה? חצי ממנו היה הולך על מזונות. חברים? חצי מהם לא היו מדברים איתו ולוקחים את הצד שלה, החצי השני אולי לא היו מדברים איתך. הילדים היפים והמוצלחים שלו? סביר להניח שהיית מקבלת אותם במצב מרוסק וגם די שונאים אותך.
מה כן היית מקבלת? גבר בוגדני. הזוכה הגדולה בגבר בוגדני, ששום דבר לא מספיק לו, ואם הייתם מפרקים את המשפחות וחיים ביחד, כנראה שלא היית יכולה לסמוך עליו. גבר שבסך הכל ביקש לעצמו הסחת דעת, כמו הסחות דעת אחרות שהוא אולי צריך מהחיים הלא מושלמים שלו, ואת היית הסחת דעת מצוינת. אהבה, סקס, התייעצות, כיף.
ביום אחד הפסקת להיות הסחת דעת, והפכת לעוד משהו שצריך להסיח את הדעת ממנו.
זה לא בגלל שאת פחות טובה ממנו. אולי שום דבר לא מספיק טוב בשבילו, אולי הוא רוצה עוד ועוד, אולי אף אישה לבדה אינה מספיקה לו.
בסך הכל, זה לא התאים. אם מישהו לא רוצה אותי, זה לא הופך אותי לפחות טובה ממנו, אלא הופך אותנו ללא מתאימים. בוודאי אם אנחנו נשואים לאנשים אחרים.
האם את אייבי, הסחת דעת? שרצונותיה אינם חשובים, שאיפותיה לא רלוונטיות, ואם רק היית נשארת קלילה וזורמת, לא דורשת, לא אנושית, לא מקנאה, לא לוחצת - אז היית ראויה לאיש הזה?!

את לא מסוגלת להביא פרח הביתה? תעשי בכאילו.
תעשי את החיים שאת רוצה, והם יהיו כאלה. אולי זה יהיה עם הבעל שלך, אולי זה יהיה עם מישהו אחר. אבל זה בידיים שלך, ובשם אלוהים, תשתדלי להיות פנויה ושהוא לא יהיה נשוי.

הי
קוראת את עדי - מתחזקת. עובר עוד לילה
קמה בבוקר בלי חשק ושוב, משחזרת ושוב אומרת לעצמי שעדי והאחרים בעצם לא באמת הכירו אותו או אותי ואולי באמת הרחקתי בחוסר הביטחון שלי, ברצון הכל כך נואש שלי לחזק את הקשר. באתי לקשר מתוך מקום חלש שבו נמאס לי להיות עם בעל מופנם, מאוד טוב אבל למופנמות ולביישנות יש הרבה השלכות.
רציתי לחיות, רציתי חברים. להתגאות במי שאנחנו בלי חשבון ופגשתי אותו. והוא? עשיר, יפה, חברים, פעילויות שאמר בהתחלה כ"כ הרבה שלא הבין מה היה חסר לו. טוב לו טוב לו בבית הגדול שלו, החברים שלו, הילדים המוצלחים, אישה טובה ויפה ומאפשרת אינסוף חופש וסומכת.
בהתחלה קינא בי, עם כל מה שיש לו רצה להיות איתי
אחר כך כבר לא שמעתי את זה. שמעתי שקשה לו לפעמים בסופי שבוע.
היה לי קשה כל הזמן.
לשמוע שהכל חי ודופק שם: חברים ועוד חברים ועוד חברים, ערב יין, ערב סטנדאפ, ערב משפחה, חדר בריחה, סקי....שיפוץ, השקעה בבית, יושב עם הילדים, משקיע
ואצלי? קיפאון. לא מסוגלת לקנות פרח הבייתה, אין לי סבלנות לילדים. מתה.
והמילים אצלי היו חיצי ביקורת מרוב כאב וקנאה
והמילים אצלו עטפו אותי חד משמעית - את מספר 1 אצלי ואין מספר 2. מעולם לא אהבתי ככה, אוהב את כולך, מתגעגע אלייך בזמן שמדבר איתך, צריך אותך.
ואני... שואלת את עצמי כל הזמן. .. איך יתכן. איך גבר שאומר שלא נותרה בו אהבה או רגש לאשתו, שלא שוכב איתה חודשים, עדיין הכל דופק כרגיל. היא לא חושדת, ממשיכה עם ארגון כל הפעילויות עבורם. והיא משקית חוויה מעולה!!!
איך יתכן?
כן, היו מקומות שאמרה לו דברים בנוגע להיעדר האינטימיות.
היו מקומות שהרגיששלא יכול להשלים איתה. שאני מטילה צל עליה.
ועם זאת, בסופו של דבר הרחקתי אותו עם התקפי קינאה בלתי נגמרים שלי.
אני לא אפרט מהסיבות הברורות.
אני מרגישה, למרות הכל שהפסדתי.
הייתי רוצה להאמין לעדי, אבל עדי יקרה מאוד, שאני מאוד מרגישה שרוצה לעזור לי - את לא באמת מכירה אותי ומה אני עשיתי בקשר.
למה, למה שום שלב לא עצרתי לראות מה, מתאים לי ויעשה לי טוב.
למה אחרי כל זה אני מלקה את עצמי על האופי הקנאי וחסר הביטחון שלי שהבריח איתו?
למה אני לא מצליחה ללטף את עצמי ולהגיד שהוא טיפוס חנפן, שאכן רחוק מעולמי והוא צריך להיות אסיר תודה שנתתי לו להיות חלק מעולמי.
אבל אני לא שם. אני ממש באבל. סוגרת דלת בעבודה ובוכה. מדברת עליו עם חברה נונסטופ, נכנסת לוואטסאפ שלו כל מה שמחייה אותו
אז מרגישה שאני לוזרית, שבסוף שיקפתי חוסר ביטחון, ביקורתיות ושתלטנות.. מי ירצה את זה? גם ליצן לא.

מזמינה אתכן לעיין ברגע שכתבתי מתוך היום שאחרי, גם לפני שלוש שנים כשהדבר קרה, וגם לפני שנה כשכתבתי זאת, הבנתי לעומק מהי מורכבות אנושית, וכמובן שכאשר הדבר קורה על בשרך, את לא מגלה כלפיו הבנה או הצדקה, אבל אילו לא ראיתי את המורכבות, לא היינו מצליחים לתקן. אני בעיקר מכירה את בעלי ואת המורכבות הפרטית שלו, וזה סייע לי להבין.
הקביעות "אנשים טובים" "אנשים רעים", "נצלנים ומנוצלים" וכולי, הן אבסולוטיות וכלל לא משקפות את דעתי בעניין.
לא צריך להסיק מדבריי לאייבי, מה דעתי על כל הגברים הבוגדים שבעולם. אמרתי מה דעתי עליו, כמובן רק על סמך מה שהיא משתפת כאן. גם על הגרוש של "פסיכולוגית" יש לי דעה. אני לא חושבת שדעות אלה נכונות לגבי כל הגברים או לגבי בגידות באופן כללי, איזה שטויות, גם לא לגבי בעלי. הסיבות לבגידות הן שונות ומשונות, ולא כולן בנאליות ולאו דווקא קשורות בהזנחה של הזוגיות, אם כי ברור שזה פתח מסוכן.

החלק השני מעט תמוה, כיוון שדווקא שיתפתי רבות בפורום באחריות המלאה שלקחתי, על החלק שלי במצב הנישואים הרעוע שלנו, אחריות שקיבלתי על עצמי מהרגע הראשון. בלי זה, לא הייתה לנו אהבה וזוגיות כפי שיש לנו היום. ועם זאת, אני רואה בו (וגם הוא רואה בעצמו) האחראי הבלעדי על הבגידה עצמה, על הבחירה שלקח - יכול היה לבחור כל בחירה אחרת.
מזל שבחר בדרך זו, כי קיבלנו מתנה מדהימה. לא הבגידה היא המתנה, אלא ההתמודדות שלנו עם המשבר הזה, ההזדמנות שקיבלנו להתחיל מחדש, והעבודה הקשה שעשינו, שבזכותן הגשמנו חלום של שנים רבות, ליצור זוגיות שהיא לא פחות ממדהימה.

אתם לא מבינים איך הארתם את עיניי. הקטע ברומנים, שאין עם מי לחלוק, עם מי לשתף. אני כן שיתפתי את הפסיכולוגית שלי, שאמרה לי את מה שאתם אומרים לי.
אבל פתאום לשמוע את זה מאנשים אובייקטיבים. זה חמור יותר. זו האמת.
אליהו- בטוחה שהוא לא צילם. עם כל החוכמה שלו הוא לא טכנולוגי.
שמתחילים לראות ברור, מבינים שהוא באמת קצת חולה. מי הולך בתפקיד בכיר בשירות ציבורי להיות סרוגייט?!
תמיד שיקרתי לעצמי שהוא הלך רק עם נשואות שזה צירוף מקרים. לא הצלחתי להאמין. האמנתי לו. אתמול בלילה ממש היה לי גועל. אני מפחדת לפרט על עוד מעללים שלו שלא לחשוף ולהיחשף.

אני שמחה שאת מצליחה לראות. זה אפילו לא קשור להתנהלות בקשר מולך. מספיקות העובדות
סרוגייט ו 5 נשים נשואות.
טוב, כ"כ טוב שבחרת נכון ואת גם מצליחה לראות את זה. מקווה שזה גם יחזיק אצלך ותשאירי את עינייך פקוחות.

חיבוק גדול וחם ממני.

תמר,

זה אמנם קשה לשמוע, אך עדי אומרת את האמת ו״מנערת״ אותנו.
כרגע את בנקודה מאוד כואבת בחיים, וזה קשה לשמוע ולהכיל.
אם את חושבת שזה לא נכון לגבייך אז באמת פשוט תתעלמי כרגע.  

עובדתית להרבה בוגדות הניעור הזה עוזר, כמו מראה ששמים מול הפנים.  
אלה מילים שצריך וחשוב לשמוע, וזה עוזר למי שרוצה להשתחרר.  ברוב המקרים זו האמת לאמיתה, לצערי.

העולם של עדי נחלק לשחור ולבן. טובים ורעים.
יש שם אנשי משפחה למופת כאלו שלא יבגדו לעולם, בוגדים מופקרים , ובעיקר מופקרות, נשים ללא רבב (כמוה) בעלות התכונה האלוהית לסלוח, לעומת נשים שמוכנות להפקיר את ילדיהן למען גברים, גברים מנצלים, ונשים מנוצלות, אוהבים ושונאים ועוד ועוד..
כן, המציאות הרבה הרבה יותר מורכבת.

הי עדי
אני קוראת אותך מזה תקופה..
בהתחלה גם לי היה קשה לקבל את הדברים שאמרת, כי הייתי בצד הה וא..
ככל שחולף הזמן (6 חודשים) אני מבינה שכל מה שאת כותבת אמת, חקוק בסלע.
מתה על כל ההגיגים של הגברים הללו, שהם אנשי משפחה וזוגיות, אז זה קסם לי, חשבתי וואוו איזה יופי אבל עם הזמן הבנתי את ההגיון הפשוט, איש משפחה לא נוהג כך.
הבעיה היא שמי שנמצאת בתוך זה עמוק לא מצליחה לראות את זה.. כמו שעבר עלי, וגם לא מצליחה לזהות שהרבה מהכאב הוא טמון באגו..
תודה לך שאת מביאה כאן את הדברים כפי שהם ומשקפת אותם.. רק מי שמצליחה לצאת משם או שנמצאת רגל אחת בחוץ מקבלת אותם בהבנה ובהשלמה מלאה למצב..

כל מיני אמרות חקוקות בסלע גורמות לי לאי נוחות:
"איש משפחה לא נוהג ככה"
"הרסתי משפחה"
"הוא מנצל אותך"
וכו'

אני דווקא חושבת שאיש משפחה בהחלט יכול לדאוג למשפחה מאוד, וגם להיות בקשר עם מישהי אחרת.
לפעמים אנשים לא עוזבים לא רק בגלל שהם לא רוצים להרוס את הנוחות שלהם. הרצון לא לעזוב משהו שהשקעת בו שנים הוא קדמון עבור בני אדם, ואם קראתם את המחקר האחרון לגבי חוסר רציונליות - אז גם אצל קופים זה ככה.
כאשר אדם נמצא בנישואים ארוכים, וחיי משפחה בהם הוא היה מעורב מאוד, השקיע את זמנו, כספו ודאגתו - גם אם זה לא מתאים קשה לעזוב ולו רק בגלל זה. ללא קשר להאם הקשר הזוגי עדיין רלוונטי או אם יהיה עדיף לסיים ולחיות לבד/ עם מישהו אחר.

הבחירות שלנו הרבה יותר מורכבות מהקביעות החברתיות הללו - של איך "צריך" לנהוג. יש ווריאנטים של נורמה בכל קשת ההתנהגויות האנושיות ולא כל חריגה היא סימן לניצול, אופי חלש וכו'
עדי, אני חושבת שזה מדהים שהתגברתם עם המשבר שלכם וכל הכבוד. אבל - להגיד שמה שבעלך עבר עם האישה האחרת מלמד על התנהגות של כל גבר בקשר מחוץ לנישואים זה לא נכון. את כותבת בכנות חסרת פשרות לבנות פה, אבל לא זכור לי איפה כתבת על הכשלים בהתנהלות שלך שהובילה לכך שבעלך בחר לסכן הכל עבור קשר שהיה חסר משמעות לחלוטין לדבריך, ממש לירות לעצמו ברגל. או שמא זה היה מעשה רשעות טהור נגד אישה ללא רבב.
גם אני באותו הגיון יכולה לקבוע שבקצה השני של בגידה תמיד יש בן זוג שנרדם בשמירה, שלקח את הצד השני כמובן מאליו, שנהיה משעמם, צפוי, מאכזב, מוזנח, לא היה קשוב לשינויים שעוברים על בן זוגו, שהמשפחה תפסה את כל המקום ולא נשאר מקום לזוגיות. גם זאת תהיה קביעה גורפת ואני ארגיש נורא צודקת.
לא ניהלתי רומן, אבל הבן שלי התגרש לאחר שאישתו ניהלה רומן ואף התחתנה עם האישה האחרת. אני יכולה להגיד לך כאמא שלו, שהכתובת הייתה על הקיר ואין לנו שום טענות כלפיה וגם הוא אחרי תהליך ארוך, הבין שהוא פספס את מה שהיה צריך לתת לה לא מעט. נכון שפה היה עניין של נטיה מינית אחרי 15 שנות נישואים ו 3 ילדים, אבל מה ההבדל? היא לא הייתה לסבית, היא התאהבה לראשונה באישה בחייה וגילתה את אהבת חייה. גם בטיפול היא אמרה שאהבה אותו ונמשכה אליו בעבר. אז מה ההבדל? הם התגרשו בתהליך משפחתי משותף ובהסכמה, וכולם בקשר.

מצטרפת לתודות לך עדי שם בדוי על הפרספקטיבה החשובה שאת מביאה, שמגיעה ממקום מאוד בוגר ובשל, לא נקמני ומטיף וכזה שמצליח לתת ערך מוסף וגם תמיכה. את אדירה!

את אלופה.
אני פשוט נהנית לקרוא כל פוסט ופוסט שלך!!
כל מילה בסלע, ככ נכון!!
ובאופן מסוים גם מצליח להצחיק את הקורא ) 

"אני זו שחירבה את הקשר מרוב לחץ וביקורת.
הוא אמר שיעזוב לעבור תהליך לבד ויחזור רק כשיהיה לו מה להציע לי"
כמה נוח לו לשים על כתפייך את האשמה,
זה מוציא אותו בטוב ואותך לשבת ולחשוב ולטחון עם עצמך שאת לא בסדר, שלחצת מדי, שהיית ביקורתית ולכן זה נגמר..
כולי תקווה עבורך שלא יהיה לו מה להציע ושלא יחזור לעולם, גם אם זה כואב לך שאני אומרת את זה כי משאלת לבך ומשאלת האגו שלנו שהוא יחזור ויאמר מילים יפות וטובות, אבל גם את יודעת שהן לא יעמדו בשום בוחן מציאות.
הוא עוד ייצור קשר לצערי הרב ולאחר מה שעברתי, כי הוא יתגעגע, כי הוא יהיה מרוקן וכי הוא ירצה סקס.
ואז מה? תסתפקי בפירורים? תנמיכי ציפיות ותורידי לחץ כדי שיהיה לו קל ונעים?
הוא יחזור כשאת תהיי שוב מוכנה לקבל מעט ושם יהיה לו פתח לשוב לעוד סשן בחייך, וחוזר חלילה וחוזר חלילה...
או, שתחליטי! זהו אני לא מוכנה עוד, אני לא מוכנה, אני יודעת שאני רוצה אחרת ואני לא מעוניינת להיות בקשר כזה.
שקמי את ביתך, נסי לפחות, שקמי את הזוגיות, השקיעי בה את הזמן שהתפנה לך, את המעט של האנרגיות שאת מסוגלת כעת לתת..
ואם את מחליטה שבכל מצב את רוצה להתגרש, אל תקשרי את זה לגבר אחר ולרומן, כי במידה וזה לא יצלח, לנצח תהיי בתחושה של "מה, אם..."
מפרקים כשמבינים שעדיף להיות לבד מאשר להיות עם האדם שאת איתו כרגע.
חיבוק, מקווה שתתחזקי ותשני את הסיפור שאת מספרת לעצמך.
זה לא הוא שעזב, זאת את שלא מוכנה להמשיך ככה..

ואוו ממש הצלת את עצמך, את חייך ואת משפחתך.
צר לי אך עם הזמן שיעבור ההתפכחות עוד שתגיע בעוד מספר חודשים את כבר תראי את הסיפור לגמרי אחרת, הבנאדם נרקסיסט נקודה.
הוא ניזון מאיך שהוא מצליח לשבות נשים בקסמו, הוא חוזר על הסיפור של פירוק משפחות כמוטיב חוזר, הוא גרוש שמתעסק עם נשואןת?!
גרם לשתיים להיפרד למענו ולבסוף מצאו את עצמן לבטח מלקקןת פצעים של "סיפור אהבה" שלא צלח אשר לטובת הפיקציה הזאת פירקו את בתיהן, משפחתן ועוד.
בבואו של כל אדם להחליט על גירושין הוא צריך לשאול עצמו, האם גם לולא הרומן הזה החלטתי סופית שאני לא מעוניין עוד להישאר בזוגיות בה אני נמצא..
אסור בתכלית האיסור לפרק עבור רומן בית, ראי דוגמת הנשים הללו.
הוא בנאדם מתוסבך מאוד, אני כל כך שמחה שאת לא שם.
אגב אופייני לנרקסיסטים אמירה כמו "אותי לא עוזבים" וגם להיות קנאים אובססיביים.
תתרכזי במשפחה שלך, בילדים, בבעלך, תהיי מופתעת לגלות כמה שאפשר להביא את הזוגיות שלך למקום מדהים כאשר את משקיעה בה את האנרגיות ולא בחוץ.
תתחזקי יקרה, עשית החלטה נבונה.
חיבוק ענקי

אכן הוספת פה נתונים מהותיים שלא אמרת בעבר...
את בטח מבינה שמשהו אצלו לא נורמאלי, סדרתי, הזוי ביותר...
הוא כבר גרם למשפחות להתפרק, זה לא מזיז לו, אין לו דין ואין דיין.
וואוו
תשמרי על עצמך.
הוא לא יוותר, הצבת בפניו אתגר חדש שבטח ינסה להשיג...

אני מעדיף שנתכתב במייל ורק במידת הצורך לדבר בנייד. גם אז אני מבכר שיתקשרומ אלי מחסום.
ומלכתחילה אני מעדיף שתכתבי מדואל בדוי ולא מהאמיתי שלך. תמיד עדיף לא לדעת את זהות העומד מולי ככה שהדברים יהיו תמיד לגופו של עניין ולא לגופו של אדם
אם זה רלוונטי אז המייל שלי הוא:
[email protected]

אני יודע מה זה סרוגייט
וזה ממש מפחיד אותי. אני שם בצד כרגע את השאלה המקצועית לגבי יעילות הטיפול.
1. מבחינה מינית נפשית יש שם המון עוצמות, בעלך תמיד יהיה רחוק משם ואם את רק שבועיים בנתק דעי ל ך שאת בהחלט עלולה לחוות געגוע וחוסר (ובעלך אפילו לא יודע במה התנסית)
2. לאנשים הללו חשיפה זה דבר מאד טבעי. תהליך ההכשרה שלהם עובר צילום לצורך בקרה ושיפור. אני לא מתכוון להבהיל אבל אני כן חייב לשאול...את בטוחה לחלוטין שהוא לא צילם את המפגשים שלכם אף פעם? בשבילו זה יכול להיות טבעי ואפילו בשביל לתכנן את המפגש הבא.
אל תפני אליו בשאלה הזו אבל זה דבר לתת עליו את הדעת וזה ממש יושב לי על הלב. סליחה על חוסר האיפוק!

בבקשה בבקשה
עיזבי אותו.
ושימרי על ליבך ועל נפשך ועל עצמך.

אני גם מאד אשמח לדבר, אך מאד מפחדת. האימיילים שלי ( שניהם) מחוברים ללפטופים של הבית( עם בעלי) אז לא באימייל. וגם בוואצאפ קצת בעייתי כרגע. אנחנו בסגר בבית( כולם) עובדת מהבית. 
נפגשנו במסגרת לתואר השני. היינו ביחד בקורס מסויים. הוא בכלל היה מעיר אחרת.
אתה צודק לגבי לא לוותר. עברו שבועיים ואין טלפון. אבל יש לי מידי יום מספרים חסומים שאני לא עונה. 
הוא דווקא רחוק במקצוע שלו מהמקצוע שלי. אבל! הוא מאד פילוסופי. בעברו היה סרוגייט. שמעת על כך?
בשעות הפנאי עבד כסרוגייט, משמע: נשים שהיה להן קשה לחוות מגע מיני.הוא היה עוזר להן. הזוי! כן כן! אני! הכי שכלתנית, הכי לא תמימה! נשבתי לקסמיו. הוא מאד מאד פיקח. 

מדוע לדעתך הוא פנה דווקא אליך מלכתחילה
ולבסוף איך את איפשרת לזה לקרות? היו בולמים? זה סחף מידי?

יקירה, זה נתון שלא סיפרת עד עכשיו...
הבחור סדרתי ממש!!!
טוב שחזרת הביתה, עם כל הקושי. זה לא אדם לקשר מחייב.

לא תאמיני! היה עם לטענתו 4 נשואות, אני מס 5
2 מהן התגרשו למענו. 
עם אחת היה עשר שנים.
נגמר בצורה קשה.
עם השניה נגמר אחרי שנה. 
2 מערכות היחסים הסתיימו בגללו. 
לדעתי זהו פטיש מסויים  , שבעבר  ביקשתי ממנו לברר זאת עם פסיכולוג , את דפוס שחוזר על עצמו.
מעניין מה הסיפור? הכיבוש? ההצלחה שהאישה עוזבת למענו? שהוא ״מנצח״ את הבעל?
אני תוהה רבות בעניין.
ולדעתי זה היה מאד קשה לו שאיתי הוא לא הצליח לפרק. 
הוא אמר לי ״ אותי לא עוזבים״!!!!

עליו את מרחמת בחורף הקר?
לדעתי תלוי מה התסביך שלו
או שהוא מתכנן איך להחזיר אותך
או שהוא כבר מתכנן לפרק את המשפחה הבאה
בודד וגלמוד הוא בטח לא

אני ממש דואג לך
בכלל לא בטוח שהוא סיפר לך הכל ובכלל לא ברור בעיני שהוא יוותר בקלות. אני יודע שאת חזקה וגם שבעלך כבר שותף ברמה מסוימת לידיעה אבל היית מרחק שערה מגירושין.

איפה הוא פוגש אותך? הוא איש טיפול שמנצל את סל הכלים שלו לפרק בתים?
ממש אשמח לדבר איתך בפרטי. אפשר?

איך שאת מצליחה להכניס גם הגיון וגם המחשה להסברים שלך. כיף שאת איתנו.

מה דעתי? קריפי ביותר. הקרפת ההקרפות, זו דעתי. מצמרר בכל קנה מידה.
בכלל, בעיניי מי שבוחר לבגוד בבן הזוג שלו זה דבר אחד, ומי שבוחר לעשות זאת עם אדם שנשוי לאחר, זאת כבר בעיה אחרת לגמרי. בחיים לא הייתי שוכבת עם גבר נשוי, נקודה.
מי שרוצה להרוס את המשפחה שלו, אבל על הדרך גם לא אכפת לו להפיל משפחה אחרת, יש לו בעיה רצינית בעיניי. (ושלא לדבר בכלל על הכמיהה לגבר הזוי כלשהו, שברור שאת חולקת אותו מינית עם אישה אחרת, ברצינות מה זה הקטע הזה? מה הקטע לשכב עם גבר שהולך לישון כל לילה ליד אשתו ושוכב איתה? מה אנחנו בתנ"ך? מי האישה שזה מדליק אותה? זה מעוות ברמת הפרט בעיניי).
הגרוש שלך מזעזע בכל קנה מידה, כי באמת לא חסרות נשים פנויות, גרושות וכולי. הרדיפה שלו אחרי נשואות מצמררת בעיניי.
שנית, מכיוון ששתי נשים פירקו למענו משפחה, ואני מבינה שהוא לא בזוגיות איתן כעת, אז... מה עלה בגורלן?
ובאיזו קלות, לאחר חוויות כאלה מזעזעות, הוא בחר לעשות זאת שוב? ואז שוב?
שתהיי לי בריאה.
וטוב שאת בחוץ.

10 ימים אני לא מצליחה לצחוק מהלב.
הצלחת להצחיק אותי. הילדים שלי שאלו אותי מה מצחיק כל כך. *הקרפת ההקרפות*
טוב, לא שזה באמת מצחיק אבל גם לסובלות מותר אתנחנתא ואת בהחלט הצלחת לנער אותי. מקווה שגם מחר אצליח להיעזר במה שכתבת פה.
בכל מקרה ולפחות בנוגע למקרה שלי - הליכה עם נשוי מגיעה מתוך מקום של מאזן כוחות והזדהות עם הצד השני. הרי מה שמקרב זה המשותף ויש דברים שנשואים ורק הם יכולים להבין.
בנוגע למיטה שאותה חולקים.... זה חלק קשה. אף אחד לא מתחיל קשר במחשבה שיתאהב ו... מדחיקים.
במקרה שלי הוא הגיע למצב ש.... לא הצליח לשכב איתה. בהתחלה עוד שיתף אותי במה קרה שם.... המחשבה לקחת ויאגרה.... לא יכולתי לשמוע.....
אם הייתי יודעת שזה קורה שם על בסיס קבוע לא הייתי עומדת בזה.

ומה דעתך על הגרוש שלי?
שהיו לו 4-5 נשואות בלבד?
2 פירקו עבורו.

אייבי, הבחור ליצן. הוא טוען שהוא איש משפחה?!
לא, הוא לא איש משפחה, הוא איש נצלן. הוא מנצל את המשפחה שלו לצרכיו הרגשיים, כי הוא לא יכול שלא לחיות במסגרת משפחתית, זה צורך הבסיס שלו ביציבות.
הוא לא ממלא את צרכי המשפחה שאותה הוא מרמה ומתמרן לצרכיו. הוא ממלא במשפחה את הצרכים של עצמו. לא של אשתו, ולא של ילדיו.
הוא משתמש במשפחה שלו כפי שהוא משתמש בך.
הוא אדם שקרן ונצלן, אנוכי וילדותי, שלא מסוגל להתמודד עם קושי ובורח מבעיות.
כשנהיה קשה או לא נוח עם אשתו, הוא ברח אלייך. כשנהיה קשה איתך, הוא ברח גם ממך.
הוא שקרן, נצלן וברחן. זה האיש שאת רוצה לחיות איתו?!
אם משהו בך עונה "כן", יש לך בדק עצמי רציני לעשות. כי כמעט לכל מי שמסתכל מהצד, ברור שהבחור הוא צרה צרורה ומי שתזכה בו תהיה אומללה וכנראה חושבת שזה מה שמגיע לה.
אני לא לועגת לך חס וחלילה, אני ממש מנסה לנער אותך. לפני שנה הגעת לכאן שבורה, והנה נעלמה עוד שנה מחייך. שנתיים... וזאת רק ההתחלה. אדם כזה, זה לא תקופה או משבר כזה או אחר, זה אופי. שקרנות, בריחה מהתמודדות, אנוכיות וניצול. הוא לא ישתנה ללא טיפול. אף פעם לא יהיה לך טוב איתו, כשזה מעבר למפגשים כיפיים, שמהם החיים לא בנויים לצערי, הבנאדם מוכיח שהוא לא בנוי. לא לך, לא לאשתו, לאף אחד.
הוא צריך טיפול.
ואת הכנסת ראש בריא למיטה חולה, ובשן ועין הצלחת לחמוק ממנה. ואת מחפשת איך לחזור להידבק בזה?!
תכניסי לך את הרציונל הזה לראש ותדבקי בו. הוא יותר רציונלי ממך, ולכן ידו תמיד על העליונה. תשברי את האסימטריה הזו בכך שתכניסי קצת יותר היגיון למשוואה.
ובאשר לשאלה איך מתגברים: הסחות דעת. הסחות דעת, עד שיעבור הזמן ויעשה את שלו.

אני כן חושבת שהייתי מאושרת איתו אלמלא הייתי פנויה. הוא מאד מצחיק. והשיח היה מעולה. כימיה טובה.
ומאידך מאד קנאי.
לא הייתי יכולה לחיות עם מצפון שבגללי פירקתי בית. אז לא הייתי יכולה להיות מאושרת באמת.
זה תמיד היה מסתובב מעליי כמו ענן שחור. 
באמת שהייתי בבעיה ובדילמה עצומה. ואם הוא לא היה דוחק בי להתגרש אני מאמינה שגם הייתי מסיימת את הקשר כי לא יכולתי לחיות יותר בשקר, נגעלתי מעצמי, לא הכרתי את עצמי. 

אייבי,

יש שתי אופציות שקיימות, כאשר אצלי נקודת המוצא זו האפשרות הראשונה, ותסלחי לי (כל זאת בהנחה שאשתו לא גילתה...)

1. שהם מחפשים רק סקס, (אולי גם מעבר, אבל זה לא העיקר) ומשכך, כשירגעו העניינים הוא יצור קשר להמשיך לקבל את מה שרוצה...

2.  שכן היה פה רגש אמיתי כפי שאת חושבת, ואז הוא לא ייתן לזה להסתיים בצורה כזו. כל הבכי  ואיך שזה נגמר, זה כבד, וזה כואב, הוא ייצור קשר ולו רק כדי לשאול לשלומך וכי אכפת לו.

כך שבכל מקרה, כל הדרכים מגיעות לאותו המקום...
זה לא טוב, מעגל שלא נפסק... 
את חייבת לקחת העניינים בידיים ולקבל החלטות שטובות לך!

הוא נשמע יותר דומה למה שהיה חסר לך בחיים, פחות למי שהיית רוצה לחיות לצידו. נשמע שאת טיפוס עצמאי ובעלך אחד שמאד מאפשר . אצל השני זה נשמע שהוא משתוקק אליך ברמות אחרות, זה ממלא ומחמיא אבל לא בדיוק משחרר.
את חושבת שהיית שמחה לצידו? האם הקשר שלכם התבסס על חיבור או על השתוקקות? ואם הוא לא היה הולך על כל הקופה ודורש ממך לעזוב היית ממשיכה איתו?

אני כן אוהבת את ״ההוא״ מפחדת להודות בזה כי זה רק מכביד עליי.
אני אוהבת את בעלי אך לא נמשכת אליו. בעלי עשה טעות, הוא הזניח את הסקס שלנו. בנוסף לא התנשקנו צרפתית המון שנים.
כבר חשבתי לעזוב. תכננו הכל. הוא הושיט לי יד והבטיח שיהיה לצידי. ברגע האחרון חטפתי חרדות קשות. פחד מטורף.
לצערי אני ״מוותרת״ על סקס טוב. וההוא לא הבין איך אני יכולה לחיות עם גבר שאני לא נמשכת אליו. אבל אני מאד מעריכה את בעלי והוא נותן לי המון מרגוע וביטחון.
מה שגם עצר אותי, זה שההוא היה קנאי מאד. הייתי צריכה לדווח על כל צעד ושעל. הוא הודיע לי שכשההיה יחד הוא לא יתן לי להיות לבד חוץ מהשירותים. אהבתי את היחס החונק הזה. כי זה היה חסר לי בבית. אבל במחשבה לעתיד, פחדתי שזה יחנוק אותי.
תראי, בין לדמיין שנחיה יחד ונרקום חלומות, לבין באמת לפרק, עם כל המשתמע שבדבר. זה שמיים וארץ. אני השתתקתי. רעדתי פיזית. בחרתי בבית. לא היה לי אומץ. 

כן, בקשר של שנתיים נפרדתי ממנו 8 פעמים והוא פעם אחת.
במבט לאחור? הקשר הגיע מחוסרים קשים שלי בזוגיות
כמה שזה נשמע אולי רדוד. אבל התשוקה היתה חסרה לי. 
אין תשוקה בבית. אני מאד אוהבת את בעלי, אבל אין תשוקה. יש לו בעיית שפיכה מוקדמת. הוא נבוך מאד.
יחס. חום כל זה היה חסר לי . היום בעלי מאד משתפר עם היחס והחום. הוא התחיל לשים לב אלי.
בעלי אדם זהב! היו לו בעיות בילדות( ניצולי שואה) וקושי בלהראות חיבה. הוא מאד משתדל היום
ומה שהכי היה חסר לי! זו התקשורת. שההוא נתן מענה הולם!
והיום? אני ובעלי בכיוון הנכון בעניין תקשורת. התחלנו להיפתח, לספר, לנהל שיח, לשתף. 
זו עבודה שאנחנו עדיין עובדים ותמיד נעבוד
טוב לי בבית. עדיין חסרים לי דברים. 
כן אני יכולה לומר במבט לאחור, שבעלי הרבה יותר שווה ממנו. מכל הבחינות.

היי אייבי יקרה,
אני אהבתי ועדיין אני חושבת שאני אוהבת. אבל מאד הגיונית.
הכי בא לי להתקשר אליו! לסמס! לשכב איתו! אבל אני יודעת מה יהיו ההשלכות.
אני יודעת שאני לא יכולה לטמטם אותו ככה! הוא כבר התחיל חאבד את זה. תראי, הוא אהב אותי אהבה מטורפת! לדעתי על גבול האובססיה. 
היתה לו חרדת נטישה.
אני כן יכולה  לומר לך שלפעמים לא הייתי שלמה עם המראה.
חיפשתי דרכים לייפות אותו יותר ממה שהוא. אומרים עליו שהוא ממש חתיך. לי הפריעו כמה דברים במראה שלו.
במקרה שלך, הוא כן התאהב בך. אבל הוא מאד מפחד. תקשיבי, ישנם אנשים שעבורם לפרק בית זה יחסית קל, וישנם אנשים שעבורם זה סוף העולם! מוות. ככה זה אצלי, ויכול להיות שגם אצלו. אני דווקא מרחמת על סוג כזה של אנשים. אין בידם כוח.
אם הייתי פנויה כן הייתי איתו. הלב מאד כואב. ואני בטוחה שגם לו קשה

אחרי שבועיים את כבר לא בטוחה שאת אוהבת?
מה השתנה?
ושאלה חשובה
האם את אוהבת את בעלך? נמשכת אליו?
יתכן כי לא באמת התכוונת לעזוב? זו הייתה בעצם קריאת השכמה לבעלך?
אני לא מכירה אותך וסליחה מראש אם דורכת על יבלות.
אני שואלת כי אני לא נמשכת לבעלי והוא חושב שאשתו יפה ונראית טוב, אבל לא שכב איתה חודשים
כשהקשר התחיל הוא לא הבין איך זה קרה לו וחזר ואמר שלא מבין מה היה חסר לו..
אני ידעתי והרגשתי את החוסר שלי בבית. בעלי נכון להיום מאוד מאוד משתדל ורוצה. אני פשוט לא מסוגלת.
גם ציינת שעזבת אותו מספר פעמים בקשר. למה? יתכן ורצית למצוא את הדרך לבעלך בחזרה?

אייבי,

אמרתי זאת בפורום הרבה פעמים, ואני עדיין עומדת מאחורי זה.
כל עוד האישה לא גילתה, זה לא נגמר מצידם, והם ועוד איך יחזרו וינסו ליצור קשר.

אל תתרגשי מהפרידה הזו.  תנסי למנף אותה, לשחרר, לעבוד על עצמך וכן לעבור איזשהו שינוי פנימי אצלך. 
שברגע דהוא ייצור קשר, את תהי חזקה ותוכלי לבלום את זה (זה מאוד קשההה!!!)

אני לא בטוחה... הוא הבין שהמצב הנוכחי של חוסר וודאות ומה שהוא מציע לי פשוט גומר אותי.
ובחודש האחרון אמר מספר פעמים שהוא לא יכול לראות אותי ככה נגמרת. כן, אפשר להוסיף לזה את הלחץ שהפעלתי עליו ושחק אותו ואת האהבה הגדולה שלו אליי( כך הוא טוען) והחשש שלו שהקשר יתפרק, כמובן שאם לא אחטא לאמת היו עוד דברים שלא אפרט פה מחשש לזיהוי
בשיחות האחרונות בנושא הוא הציע שיתן לי שקט עד שתהיה לו וודאות. זהו.לפני שבוע וחצי היה טריגר של ההתפרקות שלי ושם הוא החליט שדי.
חתך את זה בבכי, אבל הגיע לפגישה עם החלטה.
אז.... מה דעתך?

קודם כל תודה שמעמדת החולשה שלך את מנסה לחזק אותי.
מעניין אותי, אם את זו שנפרדה ועזבה מס פעמים, האם זה מעיד על חוסר שלמותך עם הקשר? האם אהבת פחות?.
אני שואלת כי במקרה שלנו הוא זה שעזב 3 פעמים, למרות שבהצהרותיו הוא אוהב אותי אבסולוטית ובעוצמה אדירה.

חייבת לענות לך....
תודה שאיכפת לך ואתה מתייחס.... אבל אם כוונתך שהוא עבר לבחורה הבאה אז אני בטוחה שטעות בידך. זו לא הסיבה. אולי אם היינו חיים ביחד, בהמשך זה מה שהיה קןרה. אלו דברים שדיברנו עליהם.
בנוגע להתקרבות לבית - אין לי הסבר מלא. אולי כדי לחפות על אי תפקודו במשך חודשים במיטה, דאג להיות יותר נוכח בשאר המקומות.
הוא היה רוב הזמן בשליטה מלאה רק לא להתגלות. אם אשתו הייתה קצת יותר לוחצת או עירנית היא הייתה עולה על זה.
אולי זה הקשר שלנו שנתן לו יותר רגיעה להיות קצת יותר בבית ואולי התחדדה ההבנה שהוא במהותו איש משפחה( כפי שאמר מלכתחילה )

מאד ייתכן שאת צודקת
אני יכול רק לבנות פרופיל לפי הדברים שאת כותבת ולהציע בפניך דפוסי פעולה
לכן, וכפי שכתבה לך גם אצילית (שהפורום שלנו התברך בה), שיערתי שהוא מסיבה מסוימת מיצה את הקשר ותירץ זאת בבית בכדי לא לפגוע בך. לא חייב להיות בגלל מישהי חדשה , אולי הקשר הפך תובעני מדי או מסוכן.
אין לי באמת מושג, אני כן יכול להגיד לך שהוא נתן לך את התשובה שלצערי פחות מאפיינת גברים אבל יותר מתקבלת על לב הנשים.
זכית לדוגמא חיה, ראי את ייסורי הנפש של פסיכולוגית המהממת שלנו (וזה באמת לא מובן מאליו לקבל צהר לעולם הפנימי של אדם ככ כנה ומקצועי). אם הוא היה עובר תהליך דומה מלווה בכאב החיים הכפולים סביר להניח שהיית שותפה ומרגישה.
כאמור דברי אינם מסמרות השערות בעלמא בלבד
ובכ"ז כן הייתי רוצה שתחזיקי אותן באיזה תא אפור פנוי, רק ליתר ביטחון

אמנם עברו רק שבועיים
אבל במבט לאחור זה היה מבחינתך קשר או ביטוי למשבר שהיית בו?
והיו לך הרבה נסיונות פרידה ממנו?

אדם שהוא פרפר מטבעו לא מתאהב אלא מתרגש
לא משקיע בבית אלא ממצה רומן
סביר להניח שהפרפר פרח לצוף של הפרח הבא
אני יודע שזה כואב לשמוע ואולי נשמע בלתי אמין אבל תשאלי את עצמך האם באמת יש לך הסבר מניח את הדעת למה בהתחלה את היית הפתרון לבעיות בבית ופתאום הוא שינה גישה
והכי טוב מבחינתו זה שאת תסלחי לו ותביני את המניע, ככה יום אחד אם הוא יתגעגע הוא יתקשר אליך בקול שבור ויבקש לחזור. את כנראה לא תכעסי ואולי אף תשמחי.

אייבי יקרה
תחסמי אותו
תכעסי עליו
ותמצאי דרך להתאהב שוב בבית שלך
פליז
יום טוב

קודם כל אני שולחת לך חיבוק גדול, מאוד מתחברת למה שרשמת, הם פשוט לא ראויים לרגשות שלנו, אני מוצאת את עצמי חוטפת "סטירות" על ימין ועל שמאל בא לי להקיא אותו מהחיים שלי, אם תרצי אתן לך את המייל שלי ונוכל לחזק אחת את השניה על בסיס יומיומי, אני יודעת כמה זה קשה כשאין את מי לשתף

גם אצלנו נמשך שנתיים. היינו החברים הכי הכי טובים. מדברים כל רבע שעה בערך. וביום אחד, כלום. 
יש לי שאלה אלייך...
באם הוא היה מבקש ממך להתגרש עבורו היית מתגרשת?

התשובה מורכבת מהרבה נדבכים ובשורה התחתונה היא כרגע לא. כי לא היה שם מישהו בשבילי לקבל אותי בזרועות פתוחות. כי לא היה שם מישהו שמוכן לעבור איתי יד ביד תהליך של הבנה האם נועדנו או לא. הרי הריגוש בהסתרה הופך למעיק ובסופו של דבר יש שם שני בני אדם עם רגשות. אני הרגשתי שאני מאבדת אחיזה בבית, בבעלי שהיה המרכז עבורי תמיד, עוד לפני הילדים.
אצלו לעומת זאת - אשתו מעולם לא הייתה המרכז, אלא עיקרון המשפחתיות. ברגע שהרגשתי שאני מאבדת אחיזה והוא לא נכנסו הרבה מטענים של מרמור, תובענות מצידי, הסתכלות על ניואנסים שמדגישים את היותי מס' 2.
קשה מפה להתקדם, הרגש הטבעי שלי היה ללכת אחורה, "לחזור הבייתה" עוד תוך כדי הקשר איתו.
תראי יש עוד הרבה ניואנסים ומאוד מסקרן אותי לשמוע את הצד שלך. אם תרצי נוכל לעבור להתכתבות אישית במילים.

אצלי עברו בדיוק שבועיים, היום.
אני רוצה להתייחס לאמירות שלך- ״הוא עזב אותי״ את חוזרת על זה בכל פעם. אז אני רוצה לומר לך שאני עזבתי אותו וזה לא קל לי. מאד קשה לי. יש לי פיקים של שבירה, חוסר נשימה. הלוואי והוא היה עוזב אותי, היה לי הרבה יותר קל. היום אני מרחמת עליו. מרגישה שעשיתי לו עוול. הוא בודד( אצלי גרוש) לבד, חורף.
אני יכולה לייעץ לך מה עוזר לי.
א. מדחיקה הרבה.
ב. משתדלת לא לבדוק מחובר או לא.
והכי עוזר לי! שאני מזכירה לעצמי שאלו לא היו חיים! אלא רכבת הרים אכזרית שריסקה אותי. טלטלה אותי. השקרים, המצפון, ההסתרה, הפגישות איתו בסתר. זה גמר עליי

בחורה שנותנת לגבר לגרום לה עצבות בגלל שהוא חתך ממנה זה לא דבר שאני יכולה לעבור עליו בשתיקה
כבחורה לבחורה למה את לא מודה לאלוקים שהוא עזב אותך משחררת אותו מהמוח שלך ובונה את עצמך??
אני לא מבינה למה את אמורה להרגיש רע שהוא עזב אותך ולא את אותו
אין לי רומן עם גבר נשוי אבל יצאתי בעבר עם גבר (אפילו כמה שעזבו אותי וכמובן גם אני עזבתי) שהיינו אמורים להתחתן והוא עזב אותי לטובת ידידה שלו והם נשואים
הוא לא היה רע אליי אבל הוא לא עשה לי טוב מבחינת אנרגיות
והדבר היחיד שעשיתי זה לשמוח! לשמוח שנגמר הסבל שלי
לשמוח שאני אתחיל לבנות את עצמי ולא אשקיע בגבר שלא שווה אותי ולא ראוי לי בשום צורה
וזה לא שהוא לא היה חכם ולא היה מספיק אבל פשוט הוא לא היה בשבילי נקודה
המנגנון שלי ברגע שגבר הולך צעד אחורה זה ללכת 10 צעדים אחורה
ובמקום שאת תלכי צעד אחורה אחרי שהוא הלך צעד אחורה את הולכת צעד קדימה וזה ממש גרוע בשבילך כי הוא לא ירצה אותך יותר
אם ברגע שהוא ישלח איזה הודעה את תשמחי
את צריכה למחוק כל זכר לקיומו ולחסום אותו מכל מדיה אפשרית
לשמוח שנגמר הסיוט הזה.
לבדוק מה את עושה עם בעלך והילדים ולתת לך את האושר שמגיע לך
תקשיבי לי זה סוויץ.' אחד במוח אל תאמללי את עצמך את הילדים שלך ובעלך לא מגיע לך
למה את מרגישה מושפלת שהוא זה שעזב ההיפך כשמישהו עוזב זה נותן לי כוח לשחרר ולהתקדם הלאה
תרגישי חזקה תאהבי את עצמך את שווה יותר