הי, כתבתי בשרשור למטה
רק אוסיף שהוא אדם שתיאר את עצמו כפרפר כשהכרנו וגם די חי בצורה כזו. ככל שעבר הזמן וקשרנו הוא התמתן והחל להשקיע במשפחה. אולי כפיצוי, אולי הקשר נתן לו שקט. הוא היה מרגיז ביציאות חסרות הרגישות והטאקט שלו מולי ועדיין כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה איך יכול להיות שזה נגמר. הוא דרך אגב התעקש עד הרגע האחרון שאני אהבתו עד לקצות הנימים שלו, אהבה אבסולוטית. מבחינתו עזיבה של הבית אינה מראה על אהבה גדולה יותר ממה שאוהב היום ואני זו שחירבה את הקשר מרוב לחץ וביקורת. הוא אמר שיעזוב לעבור תהליך לבד ויחזור רק כשיהיה לו מה להציע לי. שבורה. |
|
צפה בתמיכה בדף חדש | |
נערך לאחרונה על ידי דורית כהן בתאריך 20 ינואר 2021, 07:12, נערך פעם אחת בסך הכל.
סיבה: ארוך מדי |
הי יקרה.
בניגוד לחבריי פה שאולי יקומו עליי אני לא חושבת שזה דומה לחס וחלילה מקרי אלימות ששומעים עליהם בחדשות
אני חושבת שהייתי מתרחקת ממנו בגלל עברו כסרוגייט ורצונו לכבוש נשים נשואות, סוג של fetishism הזוי. והפעם את היית המטרה...
אבל אם לרגע תסתכלי ממשקפיו. גם הוא בקשר הזה מושקע שנתיים. הוא ידע וציפה כבר להגעתך ולהתאחדותכם, לפתע מבחינתו תפסת רגליים קרות ונשארת בבית. בחרת צד. הוא מרגיש הלום כאב, הוא הפסיד.
הדרך שלו לבחון איפה את נמצאת רגשית היא עקומה. אמר לך שהוא עומד לצאת עם מישהי, אבל זה ברור שהוא עדיין מחכה לך. כששמע ש"כביכול" המשכת הלאה כי נשארת בבית, כי שכבת עם בעלך הוא לא יכל לעמוד בכאב הזה. זה לא בסדר שקילל אבל... עם כל האבחנות הפסיכיאטריות כאן, חברים.... היה פה סיפור אהבה והוא- עולמו נפל עליו.
הוא לא איים ומקווה שלא יהרוס את חייה.
את פסיכולוגית יקרה תמשיכי בדרך שבחרת בה, לפחות כרגע בבחירה בין משפחתך לבינו.
ויותר מכל המילים פה - את צריכה לדעת אם יש בו נטייה לאלימות.
בואו נזכור שבסך הכל יש פה בחור שנשבר לו הלב והעתיד שתכנן עם אהובתו.