אני כותבת כדי לספר לך שצדקת וגם טעית.
צדקת, בכך שאכן עשינו את שיחת הסיום . טעית, בגדול, לגבי העניין של התדמית שלי שהתעוותה אצלו. שתדעי שהמילים האלו שכתבת מאד הכאיבו לי כשקראתי אותן אז, למרות שבתוכי לא האמנתי שזה באמת יהיה כך (הרי שנינו אנשים בוגרים ושותפים מלאים באחריות למעשה). היום גיליתי שצדקתי בתחושותיי. ושדבר לא השתנה מבחינת רגשותיו כלפיי. אני מבינה שהדברים נכתבו מתוך הצער שלך. אין לי רצון להרחיב לגבי השיחה אך אומר, לשאר הנשים כאן, שימרו על עצמכן. וחיסכו מעצמכן את הקשרים הללו. פשוט מתכון לכאב לב . לכולם. |
|
צפה בלעדי שם בדוי בדף חדש |
והצצתי לראות מה קורה בפורום שהיה הכותל שלי בעבר. השיחות לא השתנו ככ.
אבל חייבת פה שאפו ענק לתמר- למרות שלעדי פעמים רבות תובנות חשובות - תמר, יפה מילים כדורבנות.
בתור מישהי שעברה את כל המעגל הזה, של רומן, פרידה, חזרה לתלם וכו והיום חולקת חיים עם הגבר שהיה הרומן שלה, אחרי כל המחירים - זה היה שווה את זה. אנחנו היינו במקום אחר בסוף, וזה לקח הרבה זמן - אבל בסוף הלב ניצח והבנו שאת השקר בנפשינו עשינו כשנשארנו נשואים לבני הזוג אז ולא ברומן שהיה רצוף שקרים לעולם החיצוני והכי אמיתי שיש מבפנים.
והיום - זוג שגרתי, בלי סקס מטורף, בלי מים גנובים, בלי כל מה שאומרים כשמדברים על רומן שלא שורד את המציאות. יחד עם ההתמודדות עם המשפחות, יחד עם השינויים הכלכליים - האהבה הזאת היא הדבר ואבוי היה לי אם הייתי מוותרת על זה. על השגרה האפורה הזאת חלמנו - בלי להסתתר, בלי לשקר ובלי למלא כל רגע חסר בפנטזיות. סתם לקום בשבת ולעשות הליכה ולשתות קפה במטבח ולראות נטפליקס עם הילדים.
כמה פשוט ככה יפה. אלוהים! כמה שזה אחרת כשאת באמת רוצה להיות שם.