עמוד 1 מתוך 1

ממורמרת

הודעהפורסם: 01 פברואר 2021, 02:18
על ידי אורנה
נשואה ויש לי מישפחה ניפלאה.הגבר שאני חיה איתו כמה שנים טובות ,ללא יחסים אינטימיים,אנחנו ישנים בחדרים נפרדים,וכניראה שהתרגלתי למצב.הבעיה הכי שקשה לי איתה ,זה שהוא לפעמים עם התקפי זעם,וביקורתי.הייתי רוצה להתגרש ממנו,יש פחד להשאר לבד,ואין יכולת כלכלית.אני מרגישה שבורה וממורמרת.

Re:

הודעהפורסם: 01 פברואר 2021, 17:21
על ידי מישהו שמבין
שלום ממורמרת.
אני נשוי 28 שנים, ילדים בוגרים שחיים עוד בבית - סטודנטים.
אישתי ואני חדלנו לקיים יחסים כבר 10 שנים. בשלב מסויים היא אמרה שבגלל תופעות גיל המעבר כואב לה, אבל זה היה לפני שנים, והיא גם לא עשתה שום דבר כדי לטפל בזה. אני מצידי לא לחצתי ובסוף היא אמרה שהיא באופן כללי לא רוצה מין ולא מבינה למה צריך את זה. אנחנו ישנים יחד כי היא נעלבת אם אני לא מחבק אותה בלילה, אבל האמת שאני הייתי מעדיף לישון בחדר נפרד אבל אז השבר ביננו יהיה מאוד גלוי לילדים ואנחנו נראים כמו זוג ממש מוצלח בעיני כולם.
לפעמים ביום הולדת היא מנסה לעשות קולות של לעשות לי טובה, אבל אחרי פעם אחת כזאת הספיק לי. זה היה כל כך מלאכותי והיא נראתה ככ לא בעניין שזה הוריד לי את החשק. לא צריך טובות ולא צריך לשכב עם אישה שלא רוצה.
אני מאמין, שחוץ מהתגובות של ללכת לטיפול זוגי , בטח יגידו לך דברים מעודדים, כמו שחבל על הזמן שאת מבזבזת בקשר כזה, שהחיים עוברים ואני בטוח שגם הילדים שלך היו מבינים - את נתת הרבה עבור המשפחה ומגיע לך לקיים את הרצונות שלך. זה בטח צעד קשה. אבל תאמיני לי שמצבך טוב יותר משלי. אם אני אעז להגיד שאני לא רוצה לחיות ככה יותר, שאני רוצה סקס, שאני רוצה חום וחיבה ולא להיות סבא זקן ויבש ולעשות הצגה לכולם שאנחנו זוג "מלח הארץ" אז מיד היא הייתה מגייסת את הילדים והחברים נגדי, אומרת שאני נוטש אותה לעת זקנה ושאני אנוכי. אף אחד לא היה אומר לי שהגעתי לגיל שבו אני יכול "לחגוג" את הגבריות שלי ולגלות את עצמי. כולם היו חושבים שאני אפס. הילדים ינתקו איתי מגע כי הם מן הסתם יבחרו באמא המסכנה שלהם. אני לא יכול לסבול אותה כבר. נושך שפתיים, מוריד את הראש ומחכה רק שהשנים יעברו מהר ואז אני אהיה בכך מקרה זקן וחולה מכדי לחלום על משהו חוץ מעל לשכב במיטה ולישון.
אז מבין אותך מאוד. מקווה שתצליחי

Re: ממורמרת

הודעהפורסם: 02 פברואר 2021, 00:32
על ידי אורנה
היי לך,ותודה על תגובתך.אני לגמרי מזדהה איתך,ומרגישה בדיוק כמוך.אני ניראת טוב,עדינת נפש,עם המון נתינה בחיים,ובחיי מישפחה.עובדת וגם עקרת בית טובה.הבעיה שבעלי אף פעם לא מפרגן,לא רומנטי,שלטן,וליפעמים גם אלים..ניסיתי להתגרש עוד שילדים היו קטנים,ואז הוא שיכנע אותי שאשאר איתו,והבטיח שישתנה,ובפועל נישאר אותודבר.אז על תעשה את הטעות שאני עשיתי,תנסו טיפול זוגי,עם עדיין יש לך אהבה לאישתך.אצלי המצב חמור יותר,אני חיה ללא יחסי אישות כבר המון שנים,לבעלי זה לא מציק,כניראה יש לו בעיה של אין אונות,אין לי מושג.אין בינינו אהבה,ולא היה.אין לי מושג מהי אהבה,הוא היה הראשון בחיי.מיעצת לך שלא תיסבול כמוני,על תשאיר את העינינים כמו שהם,תשנה דברים חבל על כל רגע.מאחלת לך בהצלחה רבה.

מה יכול לקרות בייעוץ זוגי?

הודעהפורסם: 10 פברואר 2021, 09:09
על ידי דורית כהן
אורנה יקרה, מסכימה איתך ועם "מישהו שמבין", שהחיים במצב המתואר של הזוגיות של כל אחד מכם הם קשים ומייסרים ברמה יומיומית.

זה נובע בין היתר מכך שלכל אחד מבני הזוג יש ציפיות מן הקשר, והוא נשאר מתוסכל כל הזמן. יש להניח שגם בני הזוג של שניכם מתוסכלים ולא מאושרים.

לפעמים כמה פגישות של ייעוץ זוגי מאפשרות לשים דברים על השולחן, להבין מה מקור התיסכולים, להבין שיש דפוסי התנהגות וחשיבה שמנציחים את המצב הקיים לאורך שנים ולהחליט לשנות אותם: בהתחלה זה קצת מוזר ומלאכותי, אבל ככל שמתמידים יותר בשינוי הדפוסים, רואים תוצאות ממש מהר. לפעמים אני מרגישה בעבודה שלי כאילו יש מולי קרחון עתיק והוא מתחיל להינמס לנגד עיני.

כל אחד מבני הזוג בודק את עצמו, מקבל פידבקים מבן הזוג (וגם ממני, בתור אדם נייטראלי שנפגש כבר עם המון זוגות וראה שזה יכול להצליח).
ואז כל אחד לוקח אחריות על עצמו ועובד על דפוסים מסויימים כדי לשנות אותם. תתפלאו כמה מהר יכולה האווירה הזוגית להשתנות.

ואם לא פונים לייעוץ זוגי, אני חושבת שלהישאר במערכת יחסים רעילה זה מסוכן לבריאות הנפשית והגופנית שלכם.