מה שלומך ומה חדש אצלך?
יש עידכון משמעותי מעבר לזמן ותוצאה?

תודה על התעניינותך. מחמם את הלב.
אני מרגישה טיפה יותר טוב נפשית, לצערי הגדול הקורונה והסגר בפרט מעכבים את השיפור במצבי.
למה? מפני שאני עובדת מהבית( קשה לי לא לפגוש את המשתקמים שלי) לא נפגשת עם משפחתי במורחבת, או סתם סיבוב בקניון וקפה עם חברה. לכן יש לי יותר זמן פנוי למחשבות. אבל אופטימית. בטוחה שהסגר יגמר המצב יאיר פנים. 
מה עוד, שבעלי גם עובד מהבית. הילדים, הכלב. סיר לחץ. 
בקשר אליו... זו הזיה אחת גדולה! אני באמת חושבת שאני בסרט דרמה, אימה וואט אבר. 
הוא עדיין צופר כשמגיע מהעבודה(צפירות איומות)
טיילתי עם הכלב ופגשתי אותו. קיבלתי מטח של ירידות. ביקשתי  שיפסיק. וכל הזמן שדיבר מלמלתי בראשי,אל תקשיבי, אל תקשיבי, זו לא את, הוא טועה ומטעה, הוא פגוע.
הצעתי שיעזוב את העיר ויחזור לעיר שלו. קיבלתי אצבע משולשת וטען שטוב לו פה.
אין שיחות טלפון, אין הודעות. אפילו במבט לאחור קמתי השבוע באמצע הלילה וחשבתי שאני כבר לא אוהבת אותו. זה עבר.
מבחינתי זה נגמר. רק מאחלת לו שבאמת יתקדם הלאה ויחזור לעיר מגוריו. רחוק מהעין רחוק מהלב.
עדיין הוא מופיע לי לילה לילה בחלומות( לא טובים) קיבינימאט.
זהו.. פרקתי..

אני רק לא בטוח שההגיון מכתיב כיוון אובדני אולי הוא פשוט מודיע לך שהוא מציב אותך כיעד לכיבוש מחודש.
ההבדל הוא...
שאולי אולי כרגע שקט יחסי בגיזרה כי את מוגנת בבית אבל ייתכן והוא מכין לך כמה הפתעות או מוניפולציות כאשר תחזרי למסלול חיים פתוח יותר.
הוא מסוגל לזה? מה לדעתך הוא יעשה?
והכי חשוב את מסוגלת להיות בוטה כלפיו באמת?

הוא אמר שנמות יחד. 
אמרתי לו תפסיק לדבר שטויות! וכן, נחרדתי קצת.
אני לא מאמינה שהוא יעשה משהו כי הוא מתתתתת על עצמו ! אבל ממש. בחיי לא פגשתי גבר שככ אוהב את עצמו. 
רק בבקשה, שירפה. 

האמירה שלו נורא מלחיצה.
מחברת אותך לידע המקצועי שלך... דווקא נרקסיסט יכול להיות אלים ואובדני בדיוק מהמקום שבו הוא לא מסוגל לשאת את ההשפלה והפגיעה הנרקיסיסטית.
תיזהרי!

את ממש צודקת.
הוא כזה. בדיוק כפי שתיארת.

נשמע מאד מטריד ומדאיג. ובעיני זו כבר אלימות.
חושבת שאת צריכה לערב מישהו בסביבתך הקרובה ואולי להתייעץ איך לפעול למרות הבושה.

אני שניה מלהפעיל את הוריי. אני פשוט מתביישת ומרחמת עליהם בגילם . 
אבל אם לא תהיה ברירה. זה מה שאעשה. או אחותי( גם יודעת)

כן, הוא מסוגל כשאחזור לעבודה להפתיע. הוא מסוגל לחכות מתחת לבית. 
אנחנו גרים בבית פרטי ורואים הכל דרך החלונות/מרפסת.
אני באמת בבעיה, אני מודעת לזה. 
אני מסוגלת להיות בוטה כלפיו. הוא כן כוחני וכשלא דברים לא מוצאים חן בעיניו הוא מפעיל בהתחלה, מניפולציות, פוגע בי בנקודות הכי רגישות שלי. כל מה שסיפרתי לו הוא מוציא בריבית לרעתי.
אם לא תהיה לי ברירה אפנה לעזרה.
חייבת לציין שכרגע אני מנסה להשתיק אותו בדרך יפה, ברחמים. שאני מצטערת שכך קרה, לא רציתי שזה יקרה, הכל היה אותנטי אבל, מצבי הנפשי לא נותן לי להמשיך. זה מה שאמרתי לו, אז כנראה לאדון היתה טיפת חמלה. אבל אם הייתי אומרת לו רחמנא ליצלן שאני לא אוהבת אותו, לא רוצה אותו, אוהבת את בעלי. אז הוא היה מתנקם.

עזבי אפילו אפשרות של אלימות.
את צריכה להתכונן לאפשרות שהוא יפוצץ את זה מול בעלך. במטרה לייצר קונפליקט זוגי שיראה לך את האור, ויביא אותך להכיר באהבתכם.
כך עשתה המאהבת של בן הזוג שלי. 3 חודשים אחרי שנפרדו ולא היה קשר ביניהם.
ממליצה לך לקרוא על זה, יש המון חומר בנושא של גילוי בגידה. אם את חושבת שעכשיו את חיה בסרט וחווה רכבת הרים, אין לך מושג... תערכי, כדי שיהיה לך שיקול דעת אם יקרה.

הי יעל, איך הולך?

אני סובר שזה לא רק נרקסיזם
הייתם ביחד הרבה זמן ונטיית הלב שלי היא שהיית חשובה לו. הוא כן קיבל משהו מהקשר שלכם ולא רק מין. עדיין יכול להיות שהוא היה מנצל אותך וממשיך הלאה לו בחרת להתגרש. טיפוסים כאלו נוטים לחפש פסגות ולא חיים. אבל יש כאן משהו נוסף, מה את הבאת לקשר שהיה לו ככ מיוחד?

ומשהו נוסף
אני חושב ששיטת הרחמים נותנת לו גישה אליך. הוא שואב מידע וגם רואה במחויבות שלך כלפיו כח עליך. אני חושב שצריך לנקוט גישה מתעלמת ועדיין לצפות שהוא ינסה לפגוע בך בכל מיני דרכים. את תצטרכי להיות או אמיצה או כנועה. מה הולם אותך יותר?

קודם כל ולפני הכל, יש פה חד משמעית סימנים מובהקים של אלימות!!
זה כבר לא הבגידה, והפטיש שלו לנשואות.
הוא אדם אלים.

פסיכולוגית חייבת להתייעץ עם איש מקצוע שמבין איך מסיימים קשר כזה.
זה לא אדם שאפשר להתעלם ממנו וככה לזרוק אותו.
אין פה עניין של אמיצה.  יש פה עסק עם משוגע.
אנחנו קוראים חדשות לבקרים בעיתונות על כל מיני מקרים, שקורים לנשים חזקות...

הוא גבר אחרי גירושין טריים, שחווה אהבה נכזבת והשפלה מבחינתו, תקופת הקורונה על מורכובויותיה וקווים נרקסיסטיים... לא מתיימרת לתת כאן ניתוח אישיותי... אבל ברור שהאיש בסיכון לעצמו ולך, פסיכולוגית! שיקול הדעת שלו לא מיושב כרגע ואת חייבת לערב גורם מקצועי עם כל המבוכה הכרוכה בכך. לא דיי בהורייך.
תפעלי, יקרה, בזהירות אך בנחישות. את וודאי יודעת למי לפנות. אל תזניחי זאת!
ואנחנו כאן לצידך.

הסרט האמיתי שלה לתת עדיין לא התחיל ....
כשבעלה יגלה מה אישתו עשתה זה כבר לא יהיה כל כך נחמד
אני הייתי מציע לבעלה לסגור איתה קודם את החשבון
אחר כך להתפנות לבחור החביב.
הטיפול בבחור חייב להיות אלים וכואב למען יראו ויראו .
ואת הבוגדת עם המזוודות להורים החלפת מפתח לדלת נישול מהנכסים ופתיחת תיק ברבנות

לפני שמתחילה את היום,
הייתי חייבת לומר שאיני מסכימה עם הדעה של אליהו שעליך להיות יותר בוטה כלפיו. אני חושבת שאת חייבת להתייעץ עם מישהו שמבין איך לסיים את זה.
לכי תדעי מה ייעשה כשיבין שאפסה תקוותו.
ועוד דבר, שנדמה לי שכבר נאמר כאן, תתחילי לתעד. כל דבר. כל הודעה, שיחת טלפון. גם את הצפירות מהרחוב תקליטי. זה חשוב כי אולי תזדקקקי לזה בהמשך ואני מניחה שכבדרכם של קשרים מהסוג הזה את כרגע מוחקת הכל .
שימרי על עצמך!

בוקר טוב ושבת שלום,
הפעם אשמח ליעוץ בקשר לבעלי.
אני מאד מנסה שיהיה טוב בבית, שתהיה אווירה טובה, מדברת בנועם, אוספת את כולם לארוחות טעימות שאני מכינה, כל זה לצד התקןפה ההזויה והארוכה שאני מתמודדת( לא פשוט!) אתם יודעים עליה.
בעלי עובר תקופה קשה מבחינה מקצועית. עקב הקורונה הוא עבד מהבית ובחודש האחרון סיים את עבודתו. כרגע באבטלה.
אני מבינה אותו ותומכת, אבל! הוא מתנהג לא לעניין. כל הזמן כעוס, חום ואהבה אני לא מקבלת, כי מעולם לא קיבלתי, יש לו קושי גדול בלהפגין אהבה. הוא עוזר בבית, מבשל מידי פעם, אבא טוב, חכם מאד, לב ממש זהב. אבל יש לו את הפליטות פה שלו, ומחסומים. 
הבעיה הגדולה היא שכל ריב שלנו, אני נזכרת במילים של המאהב:
״בעלך לא ישתנה״ 
״גזרת על עצמך חיים אומללים״
״הוא הומו״
איך את חיה בלי אהבה״ צורך בסיסי ועוד המון פנינים כאלו.
וזה מוריד אותי עוד יותר לרצפה. גם ככה אני רגישה ובתקןפה מאד קשה.
אני מנסה לדבר איתו המון, להסביר את עצמי, נותנת לו להבין שאנחנו שניים, לא מתנגחים אחד בשני,
לרוב לא עוזר.
עצות? איך היחסים בתקופה זו?

יקירה, מה הוא יודע על הסיפור ההוא?
שום דבר או רק בגדול?

מצטרפת לשאלה של רביטל. איני זוכרת מה אמרת שסיפרת לו, נדמה לי שסיפרת לו שהיה קשר טלפוני בלבד (או שאני טועה?).
ורוצה לומר שמצד אחד נשמע שהוא עובר תקופה מאד לא פשוטה. הוא איבד את עבודתו וכעת מובטל (ויש גברים שהסטטוס הזה מאד קשה להם), גם כל התקופה הזו והלחץ שהיא מביאה וגם, אם לא טעיתי והוא אכן יודע משהו, אשתו גילתה עניין בגבר אחר. לא פשוט.
ועם זאת, את מציינת שלפחות חלק מההתנהגות שלו, היתה כזו עוד קודם והיא חלק ממי שהוא.
אני חושבת, שאם החלטת שאתם יחד ושאת עושה את הכי טוב שלך, תצטרכי להיות מאד סבלנית ומכילה. אבל את כן יכולה להעיר לו אם הוא מוציא את הכעס עליך.
ולגבי הקושי בתקופה הזו, המזל אצלנו הוא ששנינו המשכנו לעבוד משרה מלאה ושנינו עובדים חלק מהשבוע מהבית וחלק נוסעים לעבודה. כך שזה מאפשר לנו זמן להתאוורר קצת. אבל גם אם עובדים רק מהבית חשוב לאפשר לכל אחד גם זמן עם עצמו- להיפגש עם חברה, לצאת להליכה, או אפילו לנוח ולקרוא.
ולגבי האימרות של המאהב, הוא כנראה ידע איפה ללחוץ. טיפוס מניפולטיבי... תנסי לא לחשוב עליהן

הוא יודע על שיחות יומיות, על הגעה לעבודה ובית קפה באוניברסיטה.
ושהוא מחכה לי, רוצה שאתגרש ורוצה איתי ילד.
הכל נפתח ביעוץ זוגי. מאז לא שאל כלום.
בריב שהיה לפני כמה ימים הוא זרק לי לכי ל@@ שלך.
הוא מחכה לך.
היה לי קשה לשמוע את זה.

את צודקת, תראי מה שכתבתי לרביטל בקשר לידע שלו על המאהב. 
אני מאד מנסה להיות מכילה, למרות שאני גם כבר איבדתי את עצמי..
המילים של ההוא מהדהדות לי מתוך שינה. הזוי.
אני יודעת שזה ממקום שהוא פגוע, כועס ומאוכזב ממני.
אבל שיהיה בריא הפה שלו הוא כמו כלי נשק.

יקירה, נדמה לי שאת רציונלית, כמוני, אז אפנה לרציונל שלך. המאהב הפסיכי זרק לך שעם בעלך תחיי בלי אהבה, אבל בואי... הוא בטח לא יודע להעניק אהבה אמיתית, אצלו זה ריגוש ושליטה ובעיקר אהבת עצמו... אז את המניפולציה הזו את יכולה להשליך מייד, גם אם זכורים לך רגעים מענגים איתו, הם היו כאלה בגלל הסיטואציה החשאית והוא לא באמת יכול להעניק לך חיים כאלה, הוא פסיכי!!!
לגבי בעלך, המצב נשמע מורכב וכואב, סה"כ כולנו כאן כי עם הבעל היחסים לא היו מספקים ולחזור לשם אחרי הסיפור הזה זה קשה. להוסיף את מה שאת מתארת על הסטטוס הרגיש שלו כרגע והעובדה שהוא מודע לכך שההוא "מחכה לך" וזה עוד יותר מסובך.
יחד עם זאת כן חשוב שתחזקי אותו, תאמרי לו בבירור שאין לך כוונות להעתר ל"הוא" ואני מאמינה שהמצב עשוי להשתנות. עם סיום הסגר נסו לצאת קצת, להחליף אווירה.
בעיקר חשוב להבהיר לו (ואולי גם לעצמך עדיין?) ש"ההוא" איננו אופציה.
מחזיקה לך אצבעות, יקירה, לשבת טובה ומרפאת

לפי דבריו (לכי ל## , הוא מחכה לך) אין ספק שהוא מאד פגוע. ואני מסכימה עם רביטל שייעשה טוב אם תחזקי אצלו את התחושה שזו לגמרי לא אופציה מבחינתך. אם הוא אדם רגיש ומכיר אותך טוב, סביר להניח שהוא חש את הספקות שלך. את תחושת ההחמצה ואת כל מה שמכרסם בך ולכן חשוב שיבין שהמשכת הלאה. ושאת לא שם. הכוונה גם רגשית. לא רק פיזית. אני חושבת שככל שתתחזק אצלו ההבנה הזו ככה יהיה יותר טוב וזה ימנע מהמצב להתדרדר עוד.
לא קל, אני יודעת, כי את עדיין עם רגש כלפי המאהב.
שולחת לך הרבה חיזוקים. לא פשוט לך עכשיו. ההתמודדות מול הבעל וההתמודדות מול המאהב.
תנסי לשתף חברה. אני שיתפתי כמה והן מאד תומכות בי (גם אם לא במעשה). וכמובן שאנחנו תמיד כאן!