האם יש דבר כזה זוג נשוי 28 שנים שלא מקיימים יחסים בכלל?
מרגישה נאיבית מחד, וממבט עמוק יותר מבינה שזו הדחקה. אנו כבר 3 שנים ביחד אני פנויה התגרשתי לפני שנתיים(ללא קשר ליחסים בנינו) אך הוא לא והטענה שלו שלא היו לו יחסים אינטימים בבית כבר מעל שנה ויותר. |
|
צפה בדיון חשוב על זוגיות ללא סקס בדף חדש |
בני זוג שחושבים שהם יכולים לקיים זוגיות רומנטית מונוגמית בלי סקס ואהבה, צריכים לדעת שזה פשוט לא ימשיך להתקיים לאורך זמן. אהבה זה צורך בסיסי ועצום מדי, וכנראה שאי אפשר להתפשר עליו, ואם מישהו חשב שהילדים גדלים וזה נהיה קל יותר, הנה דוגמה שלא.
זה צריך להיות דחוף כמו שריפה בבית.
מישהו שמבין, כל הכבוד לך שכתבת את הדברים האלה, ברגישות ובצורה כל כך ברורה.
אתה אומר "הבאתי זאת על עצמי", וזה חשוב לדעת. לא כי זה כתב אישום, אלא כי אתה צריך להכיר באחריות שלך, כי זה אומר שיש לך גם יכולת לתקן.
פרידה אולי תהיה קשה מאוד, מאוד. חיים שלמים, משפחה, ילדים, נכדים שיהיו בעתיד - יש לך הרבה מה להפסיד. אין פה החלטות קלות.
אבל תנסה באמת להבין את המשמעות ולא לנחש אותה. האם זה עצוב שאולי לא תקבלו את הנכדים ביחד ותישארו משפחה גדולה ומאוחדת, על כל המשתמע מכך? אני חושבת שכן, זה עצוב מאוד. האם זה מפחיד לצאת לדרך חדשה, מי יודע מה בכלל מחכה לך שם בחוץ ואולי תחזור בזחילה לאשתך? אולי. תחשוב, תשקול. זאת החלטה עצומה עם המון השלכות.
אבל אם הדבר היחידי שחוסם אותך הוא הקשר עם הילדים, שכבר די גדולים, ואולי יוכלו להבין את ההחלטה, יכול להיות שאתה לא נותן להם מספיק קרדיט.
ובכל מקרה, לא דיברתי על החלטה חד צדדית, זה צעד דרסטי ומשברי לכולם. אלא על בקשה לקבל החלטה משותפת, לפעול מיידית לתיקון או לשקול פרידה, וכמו שפסיכולוגית הציעה - לא יקרה כלום אם תזעזע אותה קצת. תציף את הדברים, אל תירדם כמו אז. תנהלו שיחות קשות, אז מה קרה? אף אחד עוד לא מת מלדבר על בעיות. סה"כ אתה נשמע מאוד רגיש ומכיל, אתה לא מבקש ממנה להתאמץ לקיים איתך יחסי מין בניגוד לרצונה חס וחלילה, אלא לעשות מאמץ להתקרב אחד לשני, לצאת למסע ביחד, לבדוק מה כל אחד מכם צריך.