מקווה שאת בטוב, ושאת מקדישה יותר זמן לילדים ולעצמך. אני מוצאת שהתפנה לי זמן לילדים ולעצמי וזה מנחם.
...ברור שכל הזמן מתרוצצות מחשבות... ואני בונה על כך שהזמן יעשה את שלו. |
|
צפה באייבי - מה שלומך? בדף חדש |
כמה כיף לדעת שאכפת לך, ואני יודעת שלעוד אנשים פה בפורום
כמה טוב לדעת שלמרות הכאב והחוסר, את מצליחה להתעניין ולראות( נפשית) גם אחרים. שמחה בשבילך. אשמח לשמוע איך את מתמודדת.
אני קצת יותר טוב לעומת שבוע שעבר. פחות בוכה.
מנסה יותר להיות עם הילדים
יותר להתחבר ולקבל את עצמי. מה נכון לי ומה עושה לי טוב ולזרום עם זה.
עדיין, הגעגוע קשה מנשוא, אבל כן חודר קול של: רגע... בואי נתחבר למה היה שם באמת... פירורים וכל השאר מתח, מפח נפש, עצבים.
מנסה לבנות את עצמי דרך פרויקטים קטנים. עדיין מאוד קשה להתרכז ולהתנתק. הואקום הוא עצום.
השאלה איך נעלם ככה...
אבל הכל קצת פחות חודר, קצת.