מקווה שאת בטוב, ושאת מקדישה יותר זמן לילדים ולעצמך. אני מוצאת שהתפנה לי זמן לילדים ולעצמי וזה מנחם.
...ברור שכל הזמן מתרוצצות מחשבות... ואני בונה על כך שהזמן יעשה את שלו. |
|
צפה באייבי - מה שלומך? בדף חדש |
היי רויטל,
משמח לשמוע שאת מחזיקה מעמד ולא נשברת. כל הכבוד!
גם אצלי יש ימים ויש ימים אבל בגדול , ככל שחולף הזמן אני מוצאת עצמי חושבת עליו פחות, מתגעגעת פחות, עצובה פחות. מה שנשאר הוא בעיקר כעס על עצמי על שהרשיתי לעצמי להיות במקום הזה ולהיפגע. וגם ההבנה שזה בכלל לא הוא, אלא הצמא לכל מה שחסר לי כנראה בזוגיות ובחיים והרבה עניינים ותהליכים שלי עם עצמי..
ויש עוד כמה דברים שקשורים לקשר הזה שלא שיתפתי כאן מהחשש לחשוף עצמי, שהופכים את הסיפור לקצת יותר מורכב ועצוב בשבילי.
אבל, שוב, החיים חזקים ויפים מדי בשביל לשקוע. וגם - קצרים!