מה נהיה כאן?
כל הודעה עם שירשור כאורך הגלות מדברת על בגידה וניחום הבוגדת

את כל מה שכתוב וזה מובן לכל מי שיודע לקרוא וקורא (אולי יש לך בעיה בהבנה) לעומת זאת מה לך יש להגיד ?? את כמו ברק רק בלי מסר

יש עוד משהו שיש לך לומר חוץ מאני ואני ואני?
גם בי אין אמפטיה כלפיך ולו במעט
ודעותייך אינן מעניינות אותי
ותודה לאל! שאיני דומה לך
סופשבוע טוב ובהצלחה

אין מה לומר התגובה שלך התעלתה על כל התגובות. להגיד שבגידה ופירוק משפחה זה דבר לא מוסרי ואפילו מסוכן זה כבר צדקנות!והתנשאות! יענו לפי דעתך בגידה זה הנורמה והבסיס. אין לתאר כמה פח אשפה

יש עוד משהו שיש לך להגיד חוץ מזה שאת ממש ממש בסדר?
יש לי יכולת גבוהה להבין את מעשיהם של בוגדים, כיוון שאני אדם אמפתי עם יכולות להבין מורכבויות עצומות, הקשרים מסועפים מאוד, גם אנושיים, והבנתי עם השנים שאפילו בצורה יוצאת דופן. ומכיוון שהקדשתי חלק ניכר מחיי לעזור לאנשים אחרים, אני מצליחה לעזור לא רק לנשים שנבגדו, אלא לפעמים גם לאלה שבגדו, וחלק מהסיפורים שלהן אפילו יכולים לעורר בי אמפתיה. זה פורום מיוחד. יש מלא פורומים לבוגדים, מלאים בסיפורי כיבוש ודאחקות, יהירות ותפיסה מוסרית לקויה במוצהר. הפורום הזה הוא לא מקום כזה. כל מי שנמצא כאן מתייסר בגלל משהו. סיפורי בגידה תמיד מציגים איזשהי נפילה מוסרית ולרוב מאוד מרוכזים בעצמם, ועם זאת תמיד יש איזו דילמה, התלבטות, ייסורי מצפון, קצת סימני שאלה ולא רק סימני קריאה, התבוננות פנימית.
אך לעיתים נדירות אני נתקלת בפורום באדם שלא מעורר בי שום אמפתיה. אם את באמת, באמת, ולא רק לשם הוויכוח וכדי להשמיע את קולך, אלא באמת חושבת שאין לך אחריות לא לפגוע באדם אחר, ואם התפיסה המוסרית שלך היא שכל עוד אינך נשואה למישהו, זכותך לפגוע בו בצורה כל כך מזעזעת, כיוון שיש לו בן זוג שיישא באחריות, אז אני אומרת לך, זה מאוד נדיר ולא משהו להתגאות בו. לא להכאיב לאנשים אחרים במכוון זה דבר מאוד בסיסי, לומדים את זה בכל בית בעולם מגיל 3. לא לפרק משפחה ולא להתערב בנישואים של זוג אחר, גם מאוד בסיסי וזאת תורה מוסרית מקובלת בכל העולם, מוזר לי שלא שמעת עליה, ואם שמעת עליה החלטת שלך דווקא אין בעיה עם זה. שום מחשבה, שום חרטה, מצפון צח כשלג. יש לזה שם.
את מאוד אוהבת לסובב את הדיון לבעלי, אבל הוא לא חבר פורום ואת האחריות שלו על מעשיו הוא לקח כבר לפני שלוש שנים וההתייחסות שלי לאחריות שלו מפורטת כאן בעשרות פוסטים, בניגוד לדברייך מעולם לא התעלמתי מאחריותו. תודה שאת "דואגת" לי, אבל היי סמוכה ובטוחה שאת הצד שלו באחריות על המעשה שנינו מבינים היטב, בעיקר הוא. והיי בטוחה, שחוץ ממך, כל אישה בוגדת ששמעתי בחיי הבינה את אחריותה גם.
את חותמת בשם בעלי שהוא חסר מצפון כמוך?! את טועה בענק, הוא חשב ועוד איך. אפילו האישה שבעלי בגד בי איתה הביעה לא אחת רגשות אשמה קשים על מה שהיא מעוללת לי. האמת שהייתי בהלם לא מהמצפון הנקי שלך, אלא מהתפיסה שלך שזה נורמלי ושכולם קרי רוח כמוך.
זה הבהיר לי איזה אדם את (בהקשר המצומצם הזה), ולכן בהקשר המצומצם הזה אין בי טיפת אמפתיה כלפייך, הסבל שלך הוא תוצאה ישירה של מעשייך, אני לא מרחמת על אנשים שלא מרחמים על אחרים, ולכן דעתך אינה מעניינת אותי, כיוון שאת אדם שונה ממני בצורה תהומית שאין טעם לגשר עליה.

הצדקנות! ההתנשאות! של כמה מהכותבים פה, שלא אציין את שמם מפאת החמלה המתבקשת, הם שגורמים לי להגיב כך.
נכון, עשינו מעשה שפגע באנשים סביבנו. אבל הניסיונות להפוך את מי שבעלך בגד איתה ואת שאר הנשים שבגדו כאן לקטנות/מרומות/לא רואות את המציאות/חיות בסרט/בפנטזיה/נואשות /מרוכזות בעצמן - מה ציפיתם שנכתוב כאן? על הצער שגרמנו לאישה אחרת? מי שגרם צער לאישה אחרת הוא בראש ובראשונה בעלה. הוא זה שמחוייב לה! אז עשו לי טובה.

צודקת ! אז מגיעה לכל מי שנכנס לכאן את אותה מידת חמלה שאת מבקשת בשביל עצמך או שות'

אני לא הסנגורית של תמר, היא תגיב אם תמצא לנכון, ועדיין אין כאן "טובים" ו"רעים", כולנו כאן בגלל קשיים עם הפורמט המורכב שקוראים לו מונוגמיה. כל אחד מכיוון אחר, בסיטואציה אחרת, לעיתים זה מתיישב על מקרה דומה של מישהו אחר ולעיתים זה מתיישב על היבלת של מישהו אחר וכולם כאן נורא רגישים ופגיעים כי אם לא היינו מתמודדים עם קשיים לא היינו באים הנה.
כל מה שאני אומרת זה יותר חמלה אחד לשני ואהבת חינם ואם אפשר לתמוך זה בזה על הדרך אז בכלל מעולה.

נכון מאוד זה לא מקום לויכוחים אישיים , וזה כל מה שתמר עושה פה . היא לא תורמת כלום חוץ מהערות ציניות וכינויים אישיים , מתוסכלים , מיותרים, לך מפה, צא מפה, למה אתה פה , את טועה ואתה טועה . לא אמרה דבר אחד בעל טעם , מאוד יהירה ואנוכית. לא מכירים מחוץ לפורום תודה לאל , אז מה , ההתנהגות שלה פה מאוד מתלהמת מתגוננת ומתקיפה באוםן אישי וללא צורך גם מי שלא דיבר אליה בכלל . נאה דורש נאה מקיים עלק אווירה שיתופית

לא צריך לנחש כי היא כתבה את זה..שלא אכפת לה מהרגשות או החיים של אנשים אחרים..ושהיא חותמת שכל הבוגדים חושבים כמוה. הזויה וממשיכה להוכיח שהאנוכיות שלה ברמה מאוד לא נורמלית..... ולך לא נעים לך לשמוע תגובות חוץ מפוצי מוצי ולשתף זה לפי דעתך רק אם מסכימים איתך , מי מבקשת אמפאטיה אבל אומרת שאין לה אמפאטיה כלפי אף אחד חוץ מעצמה

כקורא בפורום תקופה ארוכה אני יכול להעיד שתמר ענתה באימפולסיביות וצורה לא יפה לכל מי שהעז אי פעם לומר לה שהיא טועה ונוהגת לא נכון מי שדרדר את השיח זאת היא ורק היא. אמנם אין מעשיה נוגעים אלי ושיהיה לה לבריאות אך מידי פעם בוער לי לנפץ את הבועה שהאנוכית הזאת חיה בה

אין שום סיבה שרוח הדברים כאן תהיה כזאת!
אין לכם מושג מה הסיפור של תמר, או של עדי שם בדוי, כולם כאן כותבים באנונימיות ומספרים רק מה שנוח להם. כל העימות כאן מיותר ולא שייך.
אפשר לא להסכים על דרך ההתנהלות וסולם הערכים, ברור, אבל לריב על זה ולרדת לפסים אישיים??
נו באמת!
זה מיותר ולא נעים ופוגע באווירת השיתוף כאן שהתאפיינה עד לפני שבוע בפתיחות ובלי שיפוטיות.

הללויה!!!! כל מילה. הוצאת לי את המילים .
תמר, את לא מפסיקה להפגין שאת אנוכית בצורה חריגה . ואת חושבת שכולם כמוך .... ממש הזוי , בדיקת מציאות דחוף

חח

אבל התפעלותך נרשמה. בקרוב אצלך. בהצלחה תמר.

כולי מלאת התפעלות מבעלך

כרגיל, בואו נתנער מאחריות עצמית באמצעות הרטוריקה של גלגול הדיון בחזרה לעדי.
הנרטיב לפיו הרקע שלי כמי שנבגדה הופך את דעתי ללא רלוונטית או לא נכונה, הוא נרטיב שחוק ובעיניי משטיח את הדיון באמצעות השתקה, ולי אין עניין בדיונים שטוחים ולכן אינני משתתפת בהם.
הניסיון להטיל ספק בנכונות מילה שולית מכל מה שאמרתי, אין בה כדי לבטל את הדברים, בטח כאשר היא מתארת במדויק את תחושותיו של בעלי. אבל את בהכחשה מטורפת, לכן אין בשכנוע העצמי הזה שום הפתעה בעיניי.
אבל אם כבר בחרת להתנער מאחריות באמצעות הסטת הנושא לנושא אחר שלא קשור בכלל, אז הנה: בניגוד אלייך, הוא שילם מחיר אישי כבד בתחושה שעשה מעשה מטומטם, מיותר, לא מוסרי, ושאל את עצמו שאלות קשות על ההתרחקות הערכית שלו ועל איזה מין בנאדם הוא. הוא הביא את עצמו לחשבון נפש מתמשך שגרם לו לערוך שינויים מהותיים בחייו ולחזור ולבדוק את עצמו לאורם. הוא לקח אחריות מלאה על מעשיו, הלכה למעשה, לא בדיבורים. הוא לא פטר את עצמו מאחריות ולא השתמש בעליבות הזאת של להאשים אותי בבחירה הלא מוסרית שלו, עבד מאוד מאוד קשה כדי להוכיח שהוא ראוי לי, ואני ממש מתקוממת כנגד הניסיון שלך להשוות ביניכם, אתם ממש לא דומים, את אפילו לא בכיוון. זהו דיון בנושא הבגידה הערכית העצמית שלכן, את מתכחשת לה מכל וכל, שיהיה לך מלא בהצלחה בדרך זו, אך היא ממש לא דומה לדרכנו.

אני חותמת לך שבעלך לא חשב בשום שלב, על בן הזוג של האישה איתה בגד בך. וגם אם לא היה והיא היתה רווקה, אני בטוחה שזה לא היה מעסיק אותו לרגע לו היה.
בעלך אימץ הסבר למעשיו ב"אי שפיות זמנית". הכי קל לטעון כך. (לא רק בבגידה. כפי שכולנו יודעים ושומעים). "פעלתי באי שפיות זמנית". זה אולי הגיוני למעשה שנעשה באופן חד פעמי. לא לקשר מתמשך. אדם לא נמצא באי שפיות במשך שנתיים. גם לא במשך שנה. וגם בהרבה פחות מכך. אז צר לי. אולי כך היה לו קל יותר להסביר את מעשיו לך ולעצמו. אני לא קונה את זה. אבל הוא בעלך. אז זה עניינך ולא ענייני.
אני יכולה לומר- פעלתי מהרגש. מהלב. פחות מהראש. אבל אי שפיות? נו באמת.

תמר, את נתפסת לניסוח שבא להבהיר משהו בנוגע להרגשה של התרחקות של אדם מעצמו ונוגע למה שחשוב לו, והתייחסות שלך מאוד קונקרטית.
בתגובה שלך לעדי את בו זמנית מתעלמת לחלוטין מהמסר שלה, ומדגימה בדיוק את מה שכתבה.

דורית כתבה פה פעם בתגובה למישהי שניהלה קשר עם גבר נשוי - שהחשיבה הלוגית שלה נפגעת. המילים האלה נחרטו בי ונתנו משנה תוקף למה שבעלי תיאר בדיעבד כאי שפיות זמנית. אותה חברת פורום ביקשה הסבר "מדעי" או משהו בסגנון, לתופעות שהיא עוברת, ודורית אמרה לה אז משפט שהיה עבורי מאוד חזק: "כושר החשיבה שלך כופף את עצמו לשלטון העונג", והוסיפה, שהיא אפילו לא מציינת האם היא מתייסרת על העוול שהיא גורמת לאשתו ולילדיו של הגבר הנשוי, עד כדי כך ההתאהבות שלה מסנוורת אותה ומוחקת את החלקים הערכיים והמוסריים שלה. סוף ציטוט, די במדויק.

בעיניי הדיון המוסרי, לא רק שאינו זניח, הוא עיקרי ואפילו קריטי. אני חושבת שרוב האנשים יודעים שלא שוכבים עם אדם נשוי. זה לא מוסרי, ומבינים את העוול שהם גורמים בכך לבן/בת הזוג של אותו אדם. אני חושבת שהרבה אנשים, ואולי גם את ואת ואת - לא היו מעלים בדעתם לפגוע בצורה מכוונת וכה קשה באישה אחרת. לא היו מעלים בדעתם לשאוף לפירוק משפחה אחרת או לסכן את שלמותה. וגם לא היו חולמים לפגוע בצורה ישירה וקשה כל כך בבן הזוג שלהם. ויש כאן נשים שגם שכבו עם גבר נשוי, וגם בגדו בבן הזוג שלהן, זאת פגיעה כפולה. כשזה כבר קרה, אתן התרחקתן מאותם ערכים חשובים שהיו לכן. זאת עובדה פשוטה, אני לא רואה פה שיפוטיות בכלל. אלא אם אף פעם לא הייתה לך בעיה לפגוע בבן זוגך או באישה אחרת, רק כי מגיע לך לדעתך משהו, על חשבון אנשים אחרים. ובמקרה כזה, פשוט מלכתחילה לא הייתה לך תפיסה מוסרית כזאת ולא היו לך ערכים כאלה.
אבל אם היו לך - זוהי התדרדרות שבעיניי צריכה להדליק לך נורה אדומה ענקית, שאת מתרחקת מעצמך, שהפכת להיות אדם אחר מבחינה זו, ושמכרת את הערכים שהדריכו אותך וכיוונו אותך בחייך.
איך אפשר להתעלם מזה? זה לא דורש בדיקה עצמית? לא מצריך חשבון נפש?! איך אפשר להגיד "לא, זה דווקא ממש סבבה ואני מאוד שלמה עם עצמי, הדבר היחיד שמפריע לי זה הפרידה מהבחור ההוא".
בעיניי יש פה סינוור מטורף, עיוורון ממש, והבגידה שצריכה להדאיג אתכן היא גם הבגידה שבגדתן בעצמכן ובערכים שלכן. זה צריך לתת לך מושג על הסינוור הלא הגיוני ולא מציאותי שאת נמצאת בו.

אני מסכימה שמאוד קשה לכן לשמוע זאת, אתן ממש סולדות מזה והודפות את זה בכל הכוח, ופוסלות את זה על הסף בטענה שאלה דעות לא לגיטימיות.
דביר אמר משהו כזה לפני יום או יומיים, אמרתן לו בתגובה שדעתו מיותרת! מיותרת?! ושהוא לא רצוי פה. באמת?!
נשמע שהאמת אכן כואבת, וחלקכן מנסות לעשות דה-לגיטימציה למי שמביע אותה. לשלוח אותו לטיפול, להאשים אותו בחוסר אותנטיות (אותנטיות. זה מפי מישהי ששיקרה לבעלה במשך שנתיים) וכמובן הנרטיב הקבוע: אתה מדבר מתוך פגיעה עצמית.
וואלה, מתישהו צריך להסתכל על המציאות ולהפסיק עם התירוצים.

וכן , את צודקת. האמת כואבת.
וכפי שכתבה פסיכולוגית האמת היא שכשאנשים בוגדים זה לרוב בגלל חסכים עמוקים בזוגיות שלהם. אז במקום לפרוק את תסכולך כאן תשקיעי את האנרגיות בלבדוק למה נבגדת.
בהצלחה.

תתפלאי, כמה אנשים בוגדים. אולי זו החברה הכי טובה שלך. אולי השכנה שלך. אולי שותפתך לעבודה. ואולי אפילו בעלך בוגד בך. ממש ברגעים אלו. או בעצם כבר בגד אם את כאן. את חושבת שאנשים מדברים על זה ומספרים? את טועה. כך שאין לך שום דרך לדעת.
את לא תבגדי כי את אדם ערכי? באמת כבוד גדול הוא לנו שאת כותבת בפורום הזה.

למה את נכנסת לפורום הזה בעצם?
אם נבגדת כדאי שתטפלי בעניין עם בעלך, אולי תלכו לטיפול, אבל לרדת על נשים שלא קשורות לסיפור שלך זה ממש מגוחך. הן באות לכאן כי יש להן קשיים בזוגיות ובגדו כי היה להן לא טוב עם הבעל שלהן או ממש ממש רע. עכשיו הן בכל זאת מנסות לשקם איתו את הקשר, מה כל זה קשור אלייך?
אני כאן כי בעלי בגד בי לא בגידה חמורה אבל כזאת שפתחה לי את העיניים וכאן אני מנסה להבין צדדים שונים של הסיפור הזה. בטח אין לי מה לכעוס על נשים אחרות כאן. מה הקטע?
וגם דורית כתבה כאן בעבר שכשמתאהבים אז זה גובר על הערכים, לא בגלל שהאדם לא ערכי בהכרח, רק בגלל שבאותה תקופה הוא מופעל על ידי ההתאהבות וזה חולף. זה מעוור אותו.
עדיף שתנסי להבין ולמצוא תשובות לבעיות שלך ולא להכניס כאן אווירה רעה.

אני ראויה לשבחים ומדליה??? על מה??? על זה שלא בגדתי בבני הזוג שלי? לא לא, זאת התנהגות סטנדרטית יקירתי. בגידה, היא היוצא מן הכלל ולא להפך. כמה קשה לשמוע את האמת. 50%? את חיה בסרט. בגידות זאת ממש לא הנורמה, תכירי בעובדות.

כן, ערכים. מה קרה, המושג זר לך? מה הקשר לבעיות בנישואים? חוץ מווכחנות והערות מתנשאות, מה עוד יש בכלל בתגובה שלך? שטוענת את המובן מאליו, שלכולם יש בעיות? מדברים פה על ערכים. זה הנושא. אין לך מה להגיד? יופי, לא מפתיע.

חברים יקרים,
התבלבלתם בפורום. כאן זה לא הפורום ״זוגיות מעולה״  כל אחד/ת שנכנס לפורום הזה נכנס כי חווה קשיים בזוגיות, בוגד, או נבגד, משברים באמצע החיים וכו. 
לכל הנבגדים והנבגדות שבעילום שם, או שמחליפים את שמם כל  שעה, עשו טובה ושמרו על האותנטיות. היד קלה על המקלדת.
החיים שלכם רחוקים מלהיות דבש. אם יש בכם טיפת אינטלגנציה תיווכחו לדעת שבגידה לא נעשית בגלל רצון לזיון טוב, או שעמום. אלא חסך עמוק בנישואים! צר לי, זה לא חולף ולא יחלוף לעולם.
תפסיקו לזבל בשכל על ערכים! 
כאילו כולם כאן האפיפיור! 
שמחה על שיח מכל סוג, מכבדת דעות אחרות, אבל בחייאת! בכבוד.
לכולכם כאן יש איזושהי בעיה בזוגיות.
יש לנו במשותף. אז...אהבת חינם חברים.

 

חבל לי שהדיון בנושא הכאוב הזה נעשה כל כך שיפוטי.
ברור שמי ששיתפו בכאב שלהםן באמת מתייסרים. על עצמי אני מרגישה שגילוי הבגידה של בן זוגי ותהומות הכאב שחוויתי לימדו אותי משהו על כאב בכלל, והרחיבו את היכולת שלי להיות אמפתית לכל סוגי הכאב הנפשי. גם של בוגדים.
לצד זה, הייתי משועשעת מההתייחסות של אליס למאמצי הבוגדות לשמור על בני הזוג שלהן מכאב ולהתאפק. כאן נראה לי ברור שהמוטיבציה לשמור את הבגידה בסוד היא מפחד מה יקרה לדימוי שלהן בעיני בני הזוג, ופחד שהכל יתפוצץ להן בפנים. אני לא מאמינה שיש נבגד שגילה בגידה, שהיה מעדיף לא לדעת, ולהמשיך לחיות בשקר. עם כל הכאב שנלווה לגילוי. ואני לא מאמינה שיתכן שיקום אמיתי אחרי בגידה בלי שהכל גלוי. לדעתי אין מצב שבוגדים יצליחו לבנות קשר חדש עם בני הזוג שלהם בלי שיעברו תהליך של לקיחת אחריות על הבגידה. לא תתאפשר בדיקה אמיתית של החוסרים בזוגיות שהובילו לשם, ולא יתקיימו ההתעוררות וההתקרבות שיכולות להתרחש רק כשמפסיקים לשקר ומסתכלים לאמת בעיניים.
לא שופטת, כל אחד יבחר מה שמתאים לו. אבל המאמצים הכושלים להתקרב לבני הזוג, והמציאות האפורה והמרוקנת שלא פעם הבוגדים מתארים כאן בכאב, לא תשתנה. וקצת חבל לי על הזוגות שבהם הייתה בגידה שלא התגלתה, כי לדעתי המקסימום שהם יוכלו להגיע אליו זה זוגיות בינונית ולא מספקת, שבה ממשיכים להתקיים כל הדפוסים הרעים שמלכתחילה הובילו למצב הזה.
אשמח לשמוע אם יש נבגד/ת שהיה מעדיף לא לדעת, ואם יש בוגד/ת שהצליחו לשקם בלי לעבור את התהליך של גילוי האמת.

את ממש לא אדם יותר ערכי מאייבי. על סמך האירוע הזה קבעת זאת?!
אייבי היא מכלול שלם וגם את וגם אני, זה קודם כל.
שנית, לא ביקשנו כאן הערצה מאף אחד, רק שיתוף ותמיכה שמצאנו כאן בקרב א.נשים שחוו נסיבות חיים דומות.
ברור שזה תופס כל אחד ואחת בפרשנות שלו במקום שלו וזה מובן. לא צריך להתעצבן.
ולגבי מה שלכל אחד יש בבית ומה שהוא עובר בזוגיות שלו - אין לך שום מידע בכדי לשפוט ובכלל, ההתכנסות כאן היא על בסיס פחות שיפוטי ויותר אנושי.

לקרוא את שלי! לא דיברתי על הנסיבות, דיברתי על אחרי. מה אתן עושות עכשיו שראוי לכבוד והערצה??? כלום.
וכן, אני בנאדם יותר ערכי ממך כנראה, כמה קשה לכן לשמוע את האמת.

הי,
אני אשתדל להיות קצרה וממוקדת
אני שמחה שיש לך עקרונות לחיים ולא תשברי אותם - כנראה שאת ראויה לכבוד ושבחים ומדליה.
לא כולנו כ"כ חזקות וחזקים ואולי נסיבות שלא קשורות לחוזק הובילו אותנו לסיטואציה ש 50% מהאנשים הנשואים חווים . בכל אופן אני באופן אישי ומאמינה כי גם האחרות מפרסמות כאן ממצוקה והדבר האחרון שמעניין אותי זה אם מישהו פה יכתיר אותי או ישפוט אותי לחומרה. תבחרי בדרך שלך. ואם ממש ארצה להיות בסדר איתך אגיד לך שגם אנשים שהרגו ורצחו( שהתוצאה הסופית היא אותה תוצאה) נשפטים גם בהתאם לנסיבות שהובילו לתוצאה זו.
כך שהצדקנות שלך מראה מי את ולא מי אני.
אני חשה הקלה לפגוש פה בנות במצב דומה שיכולות להבין אותי בדיוק. את לא חייבת לקרוא את זה, ממש לא. יש לך בחירה.

איזה פצע??? כל דעה שנוגדת את שלכם אומרת שיש פצע? במקרה אני לא נכנסתי לפורום הזה בגלל בגידות, זה לא אומר שהדעה שלי לא רלוונטית, ואם האמת כואבת ואין איך להתנגד לה, אז הדרך לפסול אותה היא ש"יש לך פצע". מגוחך.

אין בעיה שתגידי  דיעה שונה משלי זה לגמרי לגיטימי ואני שמחה לשמוע אותה
את כועסת על הדיעה שלי אז אני מסבירה לך את דעתי שאולי אז תנוח דעתך
בכל מקרה תתעלמי ממה שאמרתי לגבי הפצע
לא צריך להתלהם אני לא בא נגדך
בכל מקרה יום קסום יקירתי

 לא אמרתי שאני מעריצה וגאה על המעשה עצמו
אמרתי נקודתית שהן נגעו בי שהן חושפות את הכאב שלהן בכל מערומיו
 למה ? אני ראיתי משהו אחר!
הן אמרו שהן רוצות לחזור לחיים האמיתיים לשקם את המערכת יחסים עם הבעל ולא לחזור למאהב (למרות שזה קשה)
לא הבנתי איך ראית שהן אנוכיות וגאות בעצמן????

אני מבינה שאת מבואסת בגלל משהו
ואני מבינה שהן חשפו לך פצע פתוח מוזמנת לפתוח את הנושא אם באלך:)
אני בכל מקרה לא רוצה להתווכח כי אין טעם אנחנו לא מכירות:)
וגם הבמה פתוחה לכולם מה זה אכפת לך שהן כותבות כאן על הדברים הכואבים שלהן
את מוזמנת לדלג

איפה ראית שהן נלחמות על הבעל? ממש לא, להפך. הן לא בוגדות כרגע רק בגלל שזרקו אותן, הן היו ממשיכות עוד ועוד ואם המאהב יחזור את תראי אותה רצה אליו. לפי מה החלטת שהיא למדה משהו? רק מספרות כמה קשה להן. לא קראתי שום דבר כמו שאת אומרת, מאוד אנוכיות ועוד כל כך גאה בעצמה על הבגידה שלה, איבדה קשר למציאות

לכל המתוסכלים! בנתיים את נשמעת הכי מתוסכלת.
ולאליס, מה עשו שנחשב לתותחיות??? תגידי דבר אחד!
אין שום סיבה להערצה, כמה גאווה במה שעשית! במה את גאה?

הסיבה היחידה שאת לא שוכבת עם המאהב הנשוי שלך, היא שהוא עזב אותך, ואת יודעת את זה. אם לא, היית ממשיכה כי לא אכפת לך מכלום ואין לך ערכים. אז על איזה מעשה את ראויה למחמאות ולכבוד?

הי אני
אני מבינה שאת כועסת על המעשה עצמו והכל
אבל מה יעזור לך שתגידי לה נונונו
היא למדה על בשרה שזה חרא לחיות חיים כפולים
הרי את לא יודעת מה הולך אצלה בבית וכמה טוב\לא טוב וכמה היא צריכה משהו נואשות
האם שהיית צריכה משהו נואשות ועשית משהו נורא סלחת לעצמך?
אני אגיד לך תאמת דוקא מהקושי ומהעצב הזה היא למדה דוקא מה זה ערכים וכמה זה חשוב
הנשים האלה לא אומרות שהבגידה שלהן נכונה הן יודעות את זה והן נענשו על זה מבחינת הכאב לב שהן עברו
אז כן הן צריכות להיות גאות שהן ממשיכות להלחם על עצמן ועל האהבה שלהן ועל הבעל שלהן
מהמקום הכי שפל ואפל הן מצליחות להתעורר
אני לא מסכימה עם הנקודה של השקר וזה לא משהו שאי פעם אסכים
אבל הן חיו במציאות אחרת ובמקום אחר ואולי בשבילן זה היה הרע במיעוטו?
אני גם מבינה שהן כיבו את הרגש שלהן הרבה שנים ועכשיו הוא התעורר
והן מבינות שהן צריכות לעשות מעשה
יש כזה דבר ירידה לצורך עליה
ממשברים אפשר להגיע לגבהים הרבה יותר גבוהים
בכל מקרה כל אחת בוחרת לראות מה שהיא בוחרת לראות
ואני בוחרת לראות כרגע את הטוב שלהן:)
וכן להיות עם גבר אחר זה לא מעשה שאני יכולה לחשוב עליו אפילו אבל העולם לא חי לפי דין
כי אם העולם היה חי רק לפי דין חצי אם לא כמעט כולם מהאנשים היו מתים
העולם חי לפי חסד והמטרה היא ליפול ולדעת לקום..כי אין מה לעשות אנחנו אנושיים.

שפורקים כאן את מה שהיו צריכים לפרוק בטיפול- שיהיה לכם יום מקסים ונעים!

יכולת מופלאה. במיוחד כלפי אנשים שאין להם אמפטיה לאף אחד חוץ מעצמם. תכף תדליקי משואה

תודה יקירה! הצלחת לרגש אותי.
היכולת לגלות אמפטיה למישהו, גם כאשר המעשים שלו אינם תואמים לערכייך ולתפיסת עולמך, היא יכולת שלא קיימת אצל כולם ויפה שאת מצליחה לעשות זאת.

גם אני בהתחלה חשבתי כמוהה כאילו איך הפורום התדרדר כל כך לניחומי בוגדות
אבל לא הכל שחור לבן ויש כל כך הרבה צבעים לקשת
צריך ללמוד להכיל את כולם
קשה לי להקשיב אבל אני בוחרת לקרוא משום מה הצלחתן לגעת בי
אני מחכה לראות את הסופים הטובים שלכן
ולפעמים אני אומרת שאפשר לכתוב עליכן סיפור
נקודת מפגש מטורפת בחיים שלכן שהפורום הזה סיפק
אז כשאני קוראת אתכן אני נדהמת מזה שאתן רואות את הכאב בעיניים ומנחמות אחת את השניה
אבל אני לא אפסיק לחשוב על הבעלים שלכן שלא מבינים מה קרה שלא יודעים מזה
אני לא מסוגלת אף פעם להסתיר כלום אפילו אם הכל יהרס אספר הכל
אני יודעת שאתן שומרות על הבעלים שלכם מהליפגע ואני גאה בכן על האיפוק
לראות את התהליך שכל אחת מכן עוברת זה מרגש
בסופו של יום כולנו טועים נופלים וקמים
אומנם אצלי בגידה זה מחוץ לתחום אבל אף פעם לא לדון את חברך עד שתגיע למקומו זה משהו שלמדתי על בשרי
בהצלחה לכל אחת מכן אתן תותחיות על!!

שם הפורום הוא "זוגיות במשבר".
בגידה- היא משבר אם לא ה-משבר בזוגיות.
ומצאנו עצמנו כאן, 4 נשים, שחוות קושי דומה באותה נקודת זמן בחיים. ומצאנו כאן אוזן קשבת, נחמה ועידוד ממי שחוותה משהו דומה. כי כפי שכתב "אחד ששבור" מי שלא חווה זאת לא יבין.
ואני מבינה שיש כאלו שיכול להיות להם לא נעים, או מעצבן, או מכאיב לקרוא את הדברים.
ואני בטוחה שיש כאן לא מעט שעוקבים, ומרותקים, ונתרמים מהשיח הזה.
אז למי שלא טוב לו - לא חייבים. לא חייבים להיכנס ולא חייבים לקרוא. אבל אתם בכל זאת עושים זאת. תשאלו את עצמכם - למה?

אני מסכימה עם כולם היום, עם יעל, עם דביר, עם עדי:)
אני חושבת שיש מקום לקול כמו של דביר, שאומר בצורה פשוטה ובעיניי לא בוטה ולא פוגענית, את מה שיעל הסבירה כל כך יפה, את מה שאמרתי כאן כבר מאה פעמים. לדביר זה מפריע, בעיניי זה מרתק, אך שני הצדדים חשובים, והדבר הוא: יש כאן נשים שבחרו לבגוד בבני הזוג שלהן. עשו בחירה לפגוע בו ובכל האנשים המעורבים בסיפור. ואז הן הסתבכו רגשית, כי בקשר שמנוהל בהיחבא והוא לא אקסקלוסיבי מעצם ההגדרה של קשר עם גבר הנשוי לאחרת - אי אפשר שלא להיפגע, וכעת הן מחפשות נחמה ועידוד למצבן, וטוב שיש כאן חברות שיכולות לתת את זה.
לבני הזוג כמובן שלא הייתה בחירה כזאת, ומהצד רואים את האסימטריה הזאת מאוד חזק. מי שבגדה בחרה לבגוד, מי שנבגד לא בחר שיבגדו בו, ולא בחר להיפגע. זה הבדל עצום, ובעיניי תמיד היה מדהים לקרוא את העיוורון המוחלט כלפי המשוואה הזאת, ובאופנים רבים גם אי לקיחת אחריות. מי שבפנים מאוד מרוכז בעצמו. אין לי ביקורת על כך, אני רק כאן כדי לציין זאת שוב ושוב, כי אם זה חוזר על עצמו כל כך הרבה, חשוב להבין זאת.
ומכאן אני מוצאת גם חשיבות בשרשורים המנחמים, המחפשים מקור להזדהות או עידוד, ואם משהו חוזר על עצמו או לא מעניין אותי, אני פשוט לא קוראת.

אחרי שהבגידה התגלתה, הפכנו להיות שני אנשים חדשים שמכירים אחד את השני. זה היה תהליך מאוד מרגש ואפילו מדהים. דיברנו המון, ובין היתר, "פתחנו הכל". עשרים ומשהו שנים... האם היו סטוצים? האם אני נדלקתי על מישהו? האם בגדתי בו? האם הוא בגד בי גם בעבר?
זה היה ללא ביקורת, ללא כעס. פשוט שני אנשים שרוצים להכיר טוב יותר ולשמוע מה עבר על השני לאורך השנים.
הוא ציין בפניי מספר מקרים שבהם התעורר בו חשד, עקב גבר כזה או אחר שגילה בי עניין או מישהו אחר שהתקרבתי אליו מאוד. דברים מלפני מאה שנה...
סיפרתי לו בגילוי לב. אף פעם לא בגדתי בבעלי. אין לי הרצון לזה, אין לי האומץ, ואני לא אוהבת אנשים זרים:)
אבל שיתפתי בשני שקל שלמדתי איפשהו בשנים הראשונות לנישואיי: גברים מרשימים מסתובבים בעולם והם לא מפסיקים להתקיים כשאת מתחתנת:) ודרך החיים היא שאנחנו מתקרבות לבני אדם לפעמים ונוצר קשר של עבודה או של ידידות. מהר מאוד הבנתי, זה עשוי להיות מדרון חלקלק. למדתי מהר מאוד מה הגבול הנכון לי ושמרתי עליו.
אני נזכרת בכך כשאני קוראת את הסיפורים שלכן. הם שונים בכך שחלקכן לא "נפלתן" לזה, אלא תכננתן זאת מראש. אך לא תכננתן הסתבכות רגשית כזאת כנראה, לא לקחתן בחשבון שבהתאהבות נשברים לבבות ומסתבכים, כשרציתן לעצור, אם רציתן, כבר היה קשה מאוד. לא תכננתן את הצער שיבוא אחרי או אפילו תוך כדי...
התאהבות היא רגע חמקמק. רגע אחד אתם שני אנשים זרים ואת חושבת שאת יכולה לקטוע את זה בכל רגע שתרצי. רגע אחרי את כבר נפלת עמוק ולא יכולה להרפות...

ומכאן גם החשיבות בקולות המזכירים, שזוהי באמת פנטזיה. רגש עצום שסוחף מבפנים, ומרגיש שאם כל כך קשה לעצור אותו, אז אולי זה הדבר האמיתי? אני מאמינה לכן שזה מרגיש כך. ומבחוץ רואה מאוד בבירור, שזה לא. ברוב הסיפורים שהובאו פה, לפחות, כך זה בעיניי, ואני חושבת שהזמן יעשה את שלו ויבהיר לכל אחד את המציאות שלו.

לגבי בני הזוג שבבית, יש לי הרבה מה להגיד על היכולת לשקם יחסים עם בן זוג שיש או שאין כלפיו תשוקה, וכל סיפור פה הוא קצת אחר מבחינה זו.
אך אני לא מוצאת בכך כל טעם. ניסיתי לפני כמה שנים, כשהייתי צעירה ותמימה בפורום, כל עוד הפוקוס הוא הצער שגרמתן לעצמכן, זאת מלחמה אבודה. בהצלחה בנות.

מי שרוצה לפתוח שרשור תמיכה יכול
ומי שרוצה ייעוץ יכול
וכנ"ל מי שרוצה שיתוף
אני חושב שיש הרבה מה ללמוד מתהליך ודווקא ברור לי שיש המון אנשים שקוראים ולומדים

מודה שאני לא מבינה מה הבעיה. מי שלא מעניין אותו החפירות בנושא מסוים, יכול לפתוח שרשור בנושא שמעניין אותו.
אני, כמישהי שנבגדה, מוצאת עניין בלשמוע מה עובר על הצד השני. הרבה פעמים זה כואב, ואני שואלת את עצמי אם גם בן הזוג שלי חווה רגשות דומים. מתאפשרת לי הצצה לעד כמה הבוגדים מרוכזים בעצמם, עד אובדן היכולת לחוש אמפתיה וקרבה לבני הזוג שלהם. אני מתנחמת כשאני רואה את ההבדלים בין הזוגיות שלי למה שמתואר פה. מתחזקת מלשמוע אנשים כמו עדי שם בדוי, שהצליחו לשקם, ולמדו כמה דברים על הדרך.
אז אנא, אל תסתמו פיות. ומה שלא מעניין אתכם, תגללו הלאה...