שלום. אני חדשה פה. עוברת תקופה קשה ואין לי עם מי לדבר. אשמח לעצה.
בת 30. 11 שנה עם בן זוגי. מתוכם 4 שנים נשואים. אין ילדים.
מאז ומתמיד היית לי התנגדות לסמים. תמיד אמרתי לבעלי שאם הוא יעשן אני יעזוב אותו. קצת לפני החתונה הוא התחיל לעשן קנביס עם חברים וכמובן הסתיר ממני. בהתחלה זה היה לפעמים אך עם הזמן התדרדר לצריכה יומיומית. שנה וחצי אחרי החתונה הוא החליט להתוודות (חלקית). סיפר שהוא מעשן לפעמים באירועים, סיפר שהוא הסתיר את זה כי פחד שאני יעזוב ואמר שהוא לא מתכוון להפסיק. אמרתי שאני סולחת וכל עוד זה ישאר לעיתים רחוקות באירועים אני יסתדר עם זה.
המצב התדרדר. העישונים תמיד עלו בתדירות. ההסתרות המשיכו. ביקשתי שהתחשב בי ולא יעשן בבית או לא יהיה מסטול בנכחותי. אבל בסופו של דבר החשק השתלט עליו והוא עשה כרצונו. כך היה 3 שנים.
בסופו של דבר נישברתי ואמרתי לו שילך לגמילה או שאני עוזבת. אמר שהוא צריך זמן לחשוב. ישן שבוע וחצי אצל אמא שלו. חזר ואמר שיפסיק ל3 חודשים ואז נראה. עשה סדנת גמילה בזום. ניפגש עם פסיכולוג. עברו חודשים וחצי שבהן היו לו כמה נפילות. סיפר עליהן אחרי תחקור שלי. מאמינה שהיו עוד מקרים והוא שוב מסתיר. מנסה לשכנע אותי שהוא יחזור לעשן והפעם התחשב בדברים שמפריעים לי. מתקשה להאמין שזה אפשרי. חוששת שכשיהיו ילדים המצב יחמיר.
אשמח לעצה כיצד להמשיך

יסמין יקרה,
לא תיארת מה קורה כאשר בעלך מעשן, ולמה זה כל כך מפריע לך. זה פוגע בתפקוד שלו? בנוכחות הרגשית שלו איתך? מפריע ברמת העיקרון?
אני מציעה נקודת מבט נוספת. גילוי נאות: אני מעשנת, כבר יותר מעשרים שנה. יש תקופות שיותר, על בסיס יומיומי, כמו בשנה האחרונה, ותקופות שבכלל לא, כמו בהריונות ובהנקה. מבחינתי זה הכיף שלי בסוף יום עבודה. בן הזוג שלי פותח לעצמו בקבוק בירה, ואני מדליקה ג'וינט, ומורידים הילוך. נכון, לא ההרגל הכי בריא. יש לי עוד כמה. אבל אף פעם לא פגע בתפקוד שלי. ההשכלה שלי הרבה מעל הממוצע, אני עובדת ומחזיקה עסק מצליח, משפחה, חברים, פעילות גופנית... מכירה הרבה אנשים שזה חלק מהחיים שלהם. לי זה נראה פחות מזיק ומסוכן מאלכוהול.
לכן שאלתי מה בדיוק מפריע לך בזה. כי יכול להיות שהריבים, השקרים וההסתרות מזיקים הרבה יותר מהעישון. ואולי עדיף לשחרר...
מתארת לעצמי שלא תסכימי, ותחשבי שאני מדברת כמכורה. אולי. עדיין, זה לא נראה לי משהו ששווה לפרק זוגיות בגללו.

יש המון נקודות שמפריעות לי.
כשאנחנו ניפגשים בערב ואני רוצה קצת לדבר ולבלות זמן איכות - אני לא מרגישה בנוח לבלות את הזמן עם מישהו מסטול. מרגישה שהוא לא מפוקס ולא רציני. לא מאה אחוז עצמו.
ואז בגלל שלא נעים לי שהוא בחברתי כשהוא מסטול אז הוא מעדיף לבלות את הזמן עם חברים מעשנים אחרים במקום את הזמן איתי. ואז יוצא שהוא מזניח אותי. ומעדיף את הסמים על פניי.
בנוסף הדחף לעשן לפעמים משתלט עליו והוא מעשן בזמנים שהיה עדיף שלא היה מעשן. כמו לפני נהיגה או לפני עבודה. דבר שמאוד מפחיד אותי כי אני מדמיינת אותו מסטול בזמן שהוא עם הילדים.
בנוסף הוא אוהב לעגל פינות ולשנות דברים לטובתו כשאני מבקשת להתחשב.
לדוגמא יצאנו לחופשה. לפני החופשה ביקשתי שלא יהיה מסטול כל היום כי אנחנו מבלים ביחד כל היום וכמו שאמרתי קודם לא מרגישה בנוח לבלות זמן עם מסטול כשאני "רגילה". הוא כמובן אמר שחשוב לו לעשן. אז סיכמנו שהוא יעשן אחת בערב.
מה שהיה בסוף זה שהוא עישן בערב חצי ג'ינט ואת החצי השני חילק לשאר היום . ככה שכל כמה שעות היה הולך לעשן כמה שאכטות. מבחינתו הוא בסדר כי זה אותו הג'ינט של הערב.

אם הוא היה מעשן בשליטה ( כשהזמן מתאים) ובצורה מתחשבת בי אז הייתי מסתדרת. אני מנסה כל פעם מחדש להגיע איתו להסדר שיתאים לשנינו. זה עובד לשבועיים עד חודש ואז הדחף משתלט עליו והוא חוזר לעשות מה שבא לו.

נניח שהיית מבקשת ממנו להפסיק לעשן סיגריות. גם מישהו שממש לא רוצה להפסיק, יכול להתחבר למוטיבציה עצמית להפסיק לעשן, כי כולם יודעים שזה פוגע בבריאות ויש לאדם אינטרס אישי להפסיק לעשן גם לטובתו ולא רק בשבילך.
כשזה מגיע לג'וינטים, מי שמעשן לא חושב שזה מזיק לו, ולכן לא רואה את התועלת האישית בכך שיפסיק לעשן, והוא למעשה עושה זאת רק בשבילך. ויותר קשה להפסיק הרגל כזה בלי מוטיבציה פנימית, במיוחד כשהוא מאוד אוהב את זה ולא תופס את זה כמשהו שמזיק לו בשום צורה, להפך, לא לעשן זה משהו שפוגם בהנאה שלו מהחיים לפי תפיסתו.
והוא אמר בעבר שלא מתכוון להפסיק. ולכן לדעתי טוב עשית שאמרת שאת יכולה לקבל זאת בגבולות מסוימים, בעיקר כשזה בחברתך, כי לא נעים לך להיות כל כולך עם מישהו שהוא חצי איתך וחצי לא... אז למשל פעם ביום בשעות הערב ולא בכל השעות שאתם ביחד. אני מבינה שהוא לא עמד בהסכם הזה. הוא לא כאן, לכן נשאר רק לברר איתך, האם את עמדת בהסכם הזה? האם כשהוא מעשן את מקבלת זאת? אם תגיעו להסכמה על עישון בגבולות מסוימים, אז את תצטרכי לעמוד בהסכם גם. את מסכימה שהוא יעשן נניח בערב, אז את לא יכולה להתלונן על הג'וינט הזה, לא לעשות פרצוף, לא להעיר, לא "לנדנד" ולהזכיר שזה הג'וינט האחרון שלך... וכדומה. את צריכה לקבל את זה. אם תעמדי בהסכם, הוא חייב לעמוד בכך גם. תני לזה צ'אנס. ואם הוא לא יעמוד בהסכם, ועישון מחוץ לגבולות אלה זה משהו שאת לא יכולה לחיות איתו, תצטרכי לעשות חושבים מחדש. תראי איך זה מתפתח, יכול להיות שהאולטימטום שלך עשה את שלו והפעם הוא יכבד את הצד שלו בהסכם. זה גם "מבחן" טוב להסכם הבא, שתעשו כשיהיו לכם ילדים.
לפני תכנון ילדים, כדאי יהיה לך לפתוח את העניין מחדש ולקבוע מה מקובל עלייך ומה לא כהורה מעשן, תדונו ותגיעו להסכמה.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה על ההתיחסות. זה לא מובן מאליו.

אני כן מתיחסת לג'ונטים כסיגריות כי את הקנביס הוא מערבב עם טבק. כמו רוב האנשים שמעשנים קנביס. לכן מלבד ההתמכות להנאה מהקנביס הוא גם מכור באופן כללי להנאה מעישון.
ניסינו גם דברים להוריד את הטבק מתוך תקווה שזה ימתן את העניין. הוא היה מנסה מספר פעמים ובסופו של דבר חוזר לעשן עם טבק בטענה שככה כיף לו.

אני בכל פעם מנסה לסכם בנינו איזשהו הסכם חדש. גם הסכם של עישון אחד בערב ( אחרי שאני הולכת לישון) כבר היה. אני כמובן עומדת בכל ההסכמים. הוא עם הזמן החליט שלא מתאים לו לחכות שאני ילך לישון והיה מעשן לפני ולפעמים גם בצהרים כמאוד התחשק לו. כל פעם מקווה מחדש שהפעם זה יצליח ושוב מתאכזבת. ככה כבר 3 וחצי שנים. שום הסכם לא החזיק יותר מחודש...

אני שוקלת ללכת לייעוץ זוגי כדי לקבל ליוו בתהליך כי משום מה אנחנו לא מצליחים. הוא מצידו אומר שלא צריך. אומר שאנחנו צריכים לדבר ולסכם בנינו מה מתאים לנו ומאמין שבפעם זה יצליח.
מצד אחד אני רוצה להאמין שהפעם זה יצליח. שהפעם הוא רציני. מצד שני אני מרגישה שעוד ניסיון כושל אחד ואני עוזבת סופית. ואני לא רוצה להגיע לזה.

תודה רבה לכל העונים
אני מרגישה שאתם עוזרים לי לנסות להבין את הצד שלו טוב יותר.

בנאדם מעשן גוינט שתיים ליום.
תגידי תודה מותק, לא תמצאי גבר עם פחות מזה.
זה הכמות שהוא צריך בשביל לסבול אותך.
לא צריך יועץ זוגיות בשביל זה
כל האמת בפרצוף

מצאת לך מקום לפרוק את התסכולים שלך... בפורום ייעוץ זוגי?

איבדת את זה לגמרי כשמישהי משתפת שהשימוש בקנאביס של בעלה מפריע לה ופוגע בחייה...!
זה מסביר חלק מהתגובות ההזויות שלך, וכאן הבאת גם את המיזוגניות וגם את החרדה סביב השימוש בסמים...
סבבה. עזרת לנו להבין אותך קצת ומה מניע אותך.
יסמין יקרה, מקווה שמריפרוף אחורה כאן בפורום הבנת את הראש של ברק ושלא נתת לתגובה שלו לפגוע בך.
מאחלת לך הצלחה עם הטיפול בעניין מול בעלך.

ואת יכולה להתנסח קצת ביותר קבלת האחר

נראה לך הגיוני שעל גוינט שנים ביום היא מגיבה כך? שיחות, יועץ זוגי, פורומים

היא אפילו לא מעלה אפשרות של פרידה מרוב שהיא אובססיבית לשלוט בו.
יימשך כך המצב והוא זה שיחתוך

השנאה אלי מעבירה אותך על דעתך אז את לא רואה כלום חוץ מלתקוף אותי באובססיביות של בוגדת

לא שונאת אותך, אל תחמיא לעצמך, פשוט לא שותקת כשאני נתקלת במיזוגניות, והתגובה שלך לגיטימית אם היא היתה עניינית אבל אתה נהנה לפגוע בנשים ולנסות להקטין אותן.

ממש ממש לא
דין בוגד כדין בוגדת
כל מעשה שעובר על עשרת הדיברות פסול בעיניי

בגידה וניאוף אילו מן המעשים הקשים ביותר בעשרת הדיברות, 

פשוט יש אנשים בלי שליטה, אז הם בוגדים, גונבים, הורגים, אונסים, 
ואל תגידי לי שהגזמתי. הכל כתוב שחור על גבי לבן. לא אני המצאתי את זה

כל בעיה שיש למישהי, היא בעיה עבורה ומקור לכאב או התלבטות. עבורך זה יכול להיות עניין פעוט שאפשר לדפדף, ועבור מישהו אחר זה הדבר הכי בוער ומפריע כרגע. לכן אני לא מזלזלת בבעיות של אנשים אחרים.
אני דווקא לעיתים מעריכה את הישירות שלך, אבל חושבת שמגיעה מידת כבוד לכל מי שבחר לשתף משהו בפורום, גם אם אתה לא מסכים איתו. להגיד לאישה שמבקשת עזרה שהיא בלתי נסבלת ולכן בעלה צורך סמים, זה בעיניי לא מכבד.
על בגידות דעתי ידועה. אבל אותו כלל נכון גם כאן. אם בחרה מישהי לשתף בהתלבטות שלה לאחר בגידה, היא ראויה לאותה מידת כבוד בפורום, אלה חוקי כל הפורומים בעולם מאז ומתמיד, לשמור על תגובות מכבדות ולא אלימות. הישירות שלך הייתה יכולה לתרום הרבה יותר בלי ביטויי השנאה.
בעניין המוסר שאתה מטיף לו, האם אתה לא חושב שלאנשים מגיעה הזדמנות שנייה? אף פעם לא עשית טעות חמורה שאתה מתחרט עליה? לפי דעתי לכל אדם מגיעה הזדמנות שנייה, ומגיע שלא נשפוט אותו, כי כל אדם יכול לעשות שינוי, בשביל זה באנו לעולם הזה, כדי לטעות ולתקן. האם אתה נוהג באנשים במידת הרחמים, הסליחה, העזרה להתגבר על טעויות? אלה מידות לא פחות חשובות מנאמנות בזוגיות, וכך הייתי רוצה שינהגו בי כשאני עושה בחירות שגויות.

ואם היה לו רישיון רפואי?  אז היה בסדר?
בואי, לעשן הוא לא יפסיק. או שתשליםי עם זה או שתעזוב אותו.
בטח לא לרדת לו לחיים כי הוא זה שיעזוב בסוף.
ואת לא יכולה להגיד לי שאין כאן אובססיביות מצדה ושליטה על חייו

הזדמנות שניה? אם אשה שכבה אם גבר אחר לא מגיעה לה שום הזדמנות, כנ"ל גבר.
וכן במקרה של בגידה צריכה להיות ענישה מאוד מאוד קשה. 

הנבגד מחוייב לנקום מה זאת אומרת? כך סתם לפרק משפחות ולצאת מזה ע"י דיבורים בלבד?
מה זה? אשתו של חבר כמו אח שלי בגדה בו. את המחיר הקשה עד היום היא משלמת והבחור שחגג עליה.
שניהם פירקו משפחות נזרקו לכלבים והם אפילו לא ביחד. 

על כך לא נסכים, אני מתנגדת לנקמה. מתנגדת גם לענישה.
ההשלכות החמורות של בגידה בנישואים ידועות לי.

העצה שלך ליסמין היא להרפות ממנו, סבבה, כל אחד והעצה שלו ואולי זו עצה נהדרת, הבעתי את דעתי רק על העלבונות הנלווים למסר:) יש לך דרך ישירה להגיד את הדברים ואולי יש אנשים שהסגנון הזה מדבר אליהם ועוזר להם לקבל את התשובה ישר לפנים ולנער אותם. אף אחד לא צריך לחנך אותך איך להתבטא, רק העלבונות בעיניי לא תורמים, זה מה שאמרתי.

האמת היא מוחלטת, קשה אולי לשמוע אבל קשה לי להתייפיף

עלבונות? אקח זאת לתשומת ליבי

מסכימה עם עדי בנוגע לחשיבות של שיח מכבד, כל משתתפי הפורום מגיעים לכאן כי הם סובלים מבעיה כאובה ולא פתורה. לכולנו מגיע יחס עדין ואמפתי.
מעבר לבוטות ולתוקפנות של התגובות של ברק, תפיסת העולם הדיכוטומית של שחור או לבן תמיד נשמעת לי ילדותית ושטחית, ומפספסת את המורכבות של החיים בכלל ושל זוגיות בפרט.
ההתמקדות של יסמין בנושא הקאנביס ממסכת לדעתי בעיות נוספות שיש בזוגיות שלה. אולי זה סביב ענייני שליטה, כפי שציין ברק. ואולי יש דברים נוספים, שאפילו מפחיד לה יותר לבדוק אותם. זוגיות של 11 שנים בלי להתקדם לשלב הבא מעלה אצלי סימני שאלה. האם הוא הקשר הרציני הראשון? האם יש ניסיון מיני עם גברים אחרים? אולי משהו נתקע בהתפתחות של הקשר, והיא מחפשת דרך יציאה, וזו נראית לה סיבה מוחשית ולגיטימית להיות לא מרוצה. כי סתם חוסר סיפוק ותחושת תקיעות הן תחושות עמומות מדי, והיא לא יודעת מה לעשות בקשר לזה.

היי יעל, אני התגרשתי מאדם שמעשן על בסיס יומיומי לאחר שנים של נסיונות כושלים לשקם את הנישואים, יש ילדים בסיפור. כיום הוא עם בת זוג שיותר מקבלת אותו ואני שמחה בשבילו. אני לא מסוגלת לקבל אדם שאינו "סחי" על בסיס קבוע. אפשר לעשן פעם ב... כמו שאני שותה וויסקי פעם ב...זה כייף, אבל על בסיס קבוע זה מוריד את המשיכה שלי כלפיו. מי שמעשן קשה לו מאוד להפסיק. הוא גם לא רוצה להפסיק למה שיפסיק אם טוב לו? עד כמה הדבר מהותי בשבילך? אצלי היה מאוד מהותי וממש הפריע ולכן חישבתי מסלול מחדש.

רוני
תודה על השיתוף .נחמד לדעת שאני לא היחידה שמרגישה ככה. מקווה לשקם את היחסים בנינו.

יעל
לא הבן זוג הראשון שלי. אין ילדים בגלל בעיות פוריות. עובדים על זה. וגם אם לא יהיו , זה גם בסדר מבחינתנו. כבר דיברנו על זה.
אנחנו מסתדרים טוב ואוהבים אחד את השני. חוץ מסיפור הסמים.

לפני הסמים היית תקופה של נרגילה. ולפני זה, תקופה של אלכוהול. הנרגילה לא הפריעה לי אבל האלכוהול כן. שוב אותו עיקרון כמו הסמים. לא היה לי נעים להיות בחברתו כשהוא שיכור. כל פעם עובר להתמכרות אחרת לפי החברים שהוא נמצא איתם באותה תקופה.

וכמו שניסיתי להסביר קודם. אין לי בעיה שיעשן כל עוד הוא עושה את זה בצורה אחראית ומתחשבת. זה הכל

יקירה, אני ממש מבינה אותך ומצדיקה אותך ואת הרצון שלך הלגיטימי לצפות שיהיה סחי בנסיבות מסויימות ושיעשן בזמנים מוסכמים על שניכם.
מדובר בהתמכרות שמשפיעה על הסביבה וחשוב שלא יהיה על חשבון הביחד שלכם. נראה לי מדברייך שהוא גם מבין זאת, נשאר "רק" המקום של ההתמודדות שלו עם ההתמכרות וכאן אולי כדאי שיעזר באיש מקצוע.
מאחלת לכם בהצלחה ונשמע שיש לכם אהבה ששווה בהחלט להילחם עליה ביחד.