בוקר טוב לכולם,

אני מת על אשתי. היא יפה מבפנים ומבחוץ. גם אחרי 20 שנה שאנחנו יחד, מאז שהיינו שני ילדים אחרי צבא .

הבעיה שלי? שהיא כבר לא. אפשר להרגיש את זה בכל נשימה, בכל מבט, ובכל (היעדר) נגיעה. 

במישור הפיזי- היא כבר לא מסוגלת לגעת בי. זה רק אני יוזם, עם סוג של הימור, אחד מ-10, או מ-20, זה מצליח. וסורי על התיאור הגרפי, אבל כבר לא מצליח לתפקד מרוב לחץ, כי היא לא משתפת פעולה (בגלל חוסר המשיכה..). ואני לא יכול ולא רוצה להרגיש כאילו אני כופה את עצמי. אני רוצה להיות עם מישהי שאוהבת אותי, ולא שסולדת ממני.

במישור היחסים האישיים, היא כבר לא מגלה עניין.. ברור שזה משפיע  (ולהיפך).

להערכתי, היא בגדה בעבר (וזה ממש לא ניחוש פרוע..) , וגם אם לא, מחשבתית היא כבר שם, בוודאות, גם אם היא לא מודה בזה.

והאמת? באופן מוזר, אני לא מאשים אותה, כלומר, אני יכול להבין הרגל או ירידה בתשוקה, אחרי 20 שנה, למרות שאני נחשב לבחור מוצלח ברמה האישית אפילו קצת יותר מזה, כולל אחלה עבודה, אחלה שכר וכו וכו.

קשה לי לתאר את התחושה המדויקת שלי, אבל אני מרגיש ממש מושפל, וברור שהביטחון העצמי שלי ברצפה, וכבר העירו לי באי אילו מקומות שמרגישים שעובר עלי משהו (אני משתדל שלא ירגישו).

שורה תחתונה, הלב שלי שבור, ואין לי ברירה, אלא להתכונן מנטלית לזה שהסיפור בינינו נגמר. 

הבעיה שלי אין לי עם מי להתייעץ. אם להודות על האמת, אז אני די מתבייש במצב..,  ואין לי חברה טובה להתייעץ איתה (נראה לי שצריך זווית נשית לעניין).

דבר אחרון- אני לא רואה סיכוי לשנות את המצב, אם הגעתי למצב שאני כותב פה, בפורום חיצוני, זה כבר באמת אומר שאנחנו בסוף הדרך שלנו (ונחלמתי עליה, תאמינו לי שנלחמתי עליה, אבל בסופו של דבר, צריך גם לדעת מתי זה כבר לא בידיים שלי).

עצה טובה לאיך אני מרים את עצמי מהקרשים? אני כבר ממש חנוק.. (בתור גבר, כבר ממש זולגות לי דמעות מרוב שקשה, וזה לא בכי, אלא דמעות של עצב, לא לידה כמובן, ולא ליד הילדים).

מה עם לפתוח את הנישואים? אולי תדבר איתה על זה.

בלי להישמע קלישאתי, אני די גבר של אשה אחת. לא הטיפוס של לפתוח נישואין. לדעתי גם היא לא.

ובאופן כללי אני חושב שזה עלול יותר להזיק.

לא ציינת - ניסיתם ללכת לטיפול זוגי ופרטני?

בהתחלה רציתי אבל היא לא הייתה מוכנה ללכת לטיפול. 

רציתי ללכת לבד, סתם כדי לשפוך את הלב, אבל לא ידעתי אפילו איך להתחיל עם זה.

נכון לעכשיו אני פשוט מנסה למצוא קצת שקט בלב או משהו כזה  ;(יצא לי דרמטי..).

איזה באסה!

היי,
האמת היא שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.
כשאשה לא שם אז היא לא שם! אל תטרח לבזבז כסף מיותר על מטפלים זוגיים, מחזירי אהבות, מגרשי שדים ומרחיקי יונים. אם התמזל מזלך ואתה יכול לאפשר לעצמך כלכלית אז תתגרש מיד, רק תדאג לשמור על הילדים שיצאו מזה כמה שפחות פצועים. אני מניח, אם כי אני לא יודע בוודאות, שאתה צודק בעניין הרומן מחוץ לנישואים...
בעיני, היה גם היה !! 
אם אתה לא יכול לאפשר לעצמך גירושים אז נהל רומן, תזמן אותו והוא ללא ספק יגיע, תהנה מהחיים ואל תמתין אף לא רגע אחד שהיא תספור אותך.
אמנם עם אישתך אתה לא יכול לעשות כבר כלום אבל יש לך המון המון מה לעשות מעבר: תעשה ספורט, תשקיע במראה שלך, תריח טוב, תחייך... 
לא הגיוני שתשב ותתבכיין על מר גורלך בלי שתעשה משהו כדי לשנות את המצב.
אם תמשיך להתחנן לאישתך היא רק תתרחק יותר.
מערכת יחסים, למעט ילדים, היא משחק... אתה שחקן גרוע! היא לא מוכנה להתקרב אליך? שלח אותה לקיבינימט, תנהל רומן ותהנה מהחיים... הדבר היחיד שלא ניתן לרכוש בעד שום הון שבעולם הוא הזמן.
בהצלחה!!

זה בדיוק מה שאני חושב.

כלומר, שהיא כבר לא שם. 

לכן אני במצב של למצוא את הדרך להתמודד. כי את כל מה שהייתי יכול לעשות כבר עשיתי.

אני יכול להרשות לעצמי רומן- אבל אני לא הטיפוס לזה.

גם גירושין אני יכול להרשות, וכנראה לא תהיה לי ברירה.

אין לי אויר לזה- מנסה למצוא את התמיכה/כיוון. 

כנראה שכמו כל דבר בחיים, אני פשוט אצטרך למצוא בעצמי את הדרך.

ולחפש מישהי אחרת, וחיים/פרק ב׳, ומישהי שתבין, וזו כבר לא אהבה של ילדים..
אין כוח לזה.

פשוט ונכון.

עם כל הכאב שאתה מבטא כאן, משום מה התחושה שלי לגביך, שאתה אדם חזק שמתנהל בקור רוח.

חשבת אולי לשים הקלפים על השולחן ולפתוח בפניה?  ממש מה שכתבת לנו פה.  עם קצת חום ומילים נכונות... להגיע ללב שלה.
בהנחה שבאמת בגדה...אם תגלול מטה תראה מה עובר על מרבית הבוגדות.
אז משהו עובר עליה.  לדעתי אתה מספיק חזק לפנות אליה עם תחושותיך וכן להילחם עליה.

שוב בוקר טוב לכולם,

יואו אצילית,

ממש כיף לשמוע ממך שאני נשמע חזק,כי כרגע אני הכי רחוק מזה..

וניסיתי. נשבע לך שניסיתי. והכול.

ולא הלך, ואני מדבר על יותר מ-3 שנים, כן?

לדוגמא? לבוא מאחורה בעדינות עם חיבוק קל כשמכינים משו במטבח למשל, 
ולזרוק שאני אוהב אותה. תשובה? התעלמת.

עוד דוגמא? מנסה לתת נשיקה, סופר עדינה אגב, על השפתיים מרופרפת, 
לא כזו שאמורה ליצור רתיעה. תגובה? יש לי רפלקס הקאה (יש לך את זה ביותר מעליב?).

דוגמא נוספת, אם כי אזרתי אומץ לצ'אנס לסקס, התגובה? אני לא אוהבת נשיקות.

ועוד לפני שהתחיל האקט? תגמור זריז ותצא.. (כשבפועל רואים שהיא לא יכולה לסבול 
את המגע, כבר אין לי רצון/חשק אפילו לזה..). אני פשוט כבר בכלל לא רוצה.

עוד דוגמא? אני מציע לדבר ת'כלס, לא משהו כבד ודרמטי, יותר בסגנון של מה עם להראות חיבה לבעל שלך (הכוונה לא הייתה דווקא פיזית, והיא הבינה את זה).תגובה? היא בהלם! בשיא העצבים מה פתאום אני מעלה נושא כזה בכלל? ואז אני מקבל טיפול שתיקה של שבוע בממוצע (והתעלמות מוחלטת).

להמשיך? אני מציע לעשות משהו ביחד. תגובה? היא לא רוצה "אני על אוטומט". וטורחת להזכיר לי לא לעשות שום דבר לוולנטיין, כי זה סתם עוד יום. ספציפית מזהירה שלא להפתיע אותה עם משו (תמיד הייתי עושה כל מיני דברים מגניבים).

התייחסות פרקטית, קרירה וכו כו.

הולכת לישון קבוע שעתיים אחרי, תמיד עם הגב (מכירות את התנוחה שאפילו לא מאפשרת מגע/התכרבלות? אפילו לא לסקס אלא סתם בשביל חום מפנק).

לא יכול להסביר במילים את הצורך הפשוט הזה של סתם מגע גופני, של נשיקת היי/ביי, או סתם משהו שמעיד על קשר מנטלי טוב. זה פשוט לא קיים. 

הכי משגע אותי, טיפולי השתיקה, סיום יום ופתיחת יום עם קנדי קראש, כלפעם שעה- שעה ורבע לפחות, כי זה "מנקה לה את הראש מהיום". אולי! אבל בבוקר? התעוררנו? ישר לפתוח את הגלקסי, וקנדי קראש, בלי לסובב ראש אפילו.

ואני אפילו לא מזכיר בגידה. ואפילו שאין לי הוכחה מצולמת או משהו (אני לא ברמה של מעקב וכו), אבל אם נראה כמו ברווז,  הולך כמו ברווז, ונשמע כמו ברווז, אז אין מסקנה אחרת.

אמיני לי שאני יכול להמשיך. זה שיא ההשפלה ומוריד ביטחון.

לנסות? אין בעיה, אבל אל תהפכי אותי לסמרטוט. אין לי פשוט מסקנה אחרת.

אם רק היית זבוב על הקיר.. יו נואו..

ואני לא מושלם. גם לא מתיימר לא מושלם, אבל אני ממש לא רע, אפילו די בסדר הייתי אומר.

וכרגע? כל מה שאני רוצה זה לטפל בעצמי או להרים את עצמי. כין אין עם מי להתייעץ או להתנחם.

ואני לא מצליח להתרומם, לנקות את הראש (זה משגע פשוט).

ולמצוא מישהי אחרת? הרי אני אבוא עם מטען.. זה לא קל. ולא בא לי להיות מהבחורים המרירים האלה (ואני מת מפחד שאני בדרך לשם).

קצת לחיות טוב וזהו, מה עוד בנאדם מבקש..

אז אם יש כיוון למה עושים..

לפי מה שאתה מתאר אתם דה פקטו שותפים ולא זוג.
היא לא נמשכת אליך ו/ או לא אוהבת אותך. אולי נשארת איתך מהסיבות שלה.
טוס משם ותתגרש אתמול.
עדיף להיות לבד מאשר לספוג את ההתעללות הזאת.
כגרושה אני יכולה לומר לך שכל מי שהתגרש מסביבי לא מצטער על הצעד ונמצא במקום טוב יותר, כמובן שצעד כזה נעשה לאחר נסיונות שיקום כושלים. הכ גרוע זה להיתקע במקום.

מה אני אגיד לך? מת מפחד..

לא יודע איך לעבור את זה. אבל כנראה שאין ברירה

מילותיך נוגעות ללב, איש יקר, ואהבתך לאישתך הופכת הכל למסובך יותר כי יש שיקולים רציונליים ויש את הרגשות ואתה מספר שאתה עדיין מת עליה. האם שוחחת איתה על המחשבה על גירושין? יכול להיות שהיא לא חושבת שתעשה דבר כזה ושרק ההבנה הזו תגרום לה להתבונן בך אחרת? שווה לנסות כמובן.
מעבר לכך היא כנראה לא תאהב כבר כמו פעם ואתה וודאי שאינך צריך להרגיש נחות ומושפל, עם כל אהבתך המרגשת כלפיה לאורך זמן הכאב הזה מכלה ואתה ראוי להרגיש נאהב ומוערך.
מחזיקה לך אצבעות, שתמצא את הדרך הנכונה עבורך ואתה מוזמן לשתף כאן.

ברצינות, איזו אהבה זאת?! נראה לי שתתייסר פחות אם תבין שאתה אוהב מישהי שכבר לא קיימת שם.

היי ! בטוחה ששלומך לא טוב וזה מדיר שינה..
אחרי ״שאספתי מידע״ , אומר לך בתור אישה.
היא לא נמשכת אליך וכבר לא אוהבת.
היא נשארת בגלל הילדים וגם היא מסתבר פחדנית כמוך. פירוק בית זה לא דבר קל ישנם אנשים שזה אסון עבורם וישנם שממש קל להם. יש לי גם חברות מהסוג הזה וגם מהסוג השני.
אתה חייב לקפוץ למים, כרגע אל תחשוב על מערכת יחסים עתידית. למרות שמובטח לך הרבה רגעי אושר. אל תוותר עליהם.
מציעה לך לקבוע פגישה אחת לפחות עם יועצת/ פסיכולוגית. בכדי לבוא מוכן לשיחה איתה.
מיד לאחר הפגישה , סמס לה שתפנה חצי שעה לשיחה. זה לא צריך לגרור שעות. להיות חד וברור. 
לבוא ממקום ששניכם סובלים אבל יש אמיץ אחד וזה אתה.
וזהו. אחרי השיחה כבר תבין לאן פניך מועדות.
או שהיא תתחנן ותגיד שהיא רוצה לנסות להישאר(בטח בגלל הילדים) בגלל זה אתה צריך פגישה לבוא מאד מסודר וברור. 
או שהיא תודה לך שזרקת את  הפצצה הראשונה.
אל תישאר במצב הזה.
מבטיחה לך ימים טובים יותר . ❤️

איש יקר וסובל - נראה לי שגנבת לי את המחשב הנייד וכתבת בשמי - בדיוק מה שעובר עליי, יא אללה שלך

חפש בפורום לפי השם המטופש שלי - ותראה מה כתבתי בעבר. אולי משהו יוכל לעזור לך.

אני בדיוק במצב שלך - אולי נפתח קבוצת תמיכה לגברים אבודים? חיפשתי כזו האמת, ולא מצאתי באזור שלי (חיפה רבתי)

אם תרצה - זה המייל שלי. אולי נוכל לעזור אחד לשני לעבור את התקופה הזו, שנמשכת כבר שנים ולא נראה שהולכת להגמר

[email protected]

מאחל לך למצוא מנוחה, או כוח או שניהם

יקיריי אתם לא זקוקים לשום מפגשי תמיכה אתם זקוקים לסקס, מה יעזרו לכם הקיטורים והיבבות אחד לשני, לכו צאו להנות החיים קצרים!!!

כמו שזה מתואר, אני ממש מצטערת וכואב לי להגיד את זה, זאת נשמעת התעללות. בטוח שלא בכוונה, כנראה מתוך מצוקה אדירה שלה, אולי נמאס לה וקשה לה, אולי היא במלכוד, אולי היא מאוד רוצה אבל לא מצליחה.
היא כבר לא שם, ואתה - מה אתה עוד אוהב?? אני לפעמים חושבת שאנשים כל כך רגילים לחשוב שהם אוהבים, ואם היו עוצרים לרגע היו רואים שכבר ממש אין מה לאהוב. אתה אולי אוהב מישהי שהיא הייתה פעם? אתה לא צריך להתייסר. אתה צריך לשחרר. יבוא עתיד טוב יותר.

עם הכינוי שבחרת לך וכתובת הדוא"ל המשעשעת אני מאבחנת בגרוש שחוש ההומור שלך נהדר ושהסיכוי למציאת זוגיות לאחר הגירושין גבוה ומבטיח
שיהיה בהצלחה, נכונו לך ימים טובים מאילו!!!

ש..עצות טובות תקבל מהאנשים שקרובים אליך כמו הורים , אחים , ולא מנשים סוררות שהרוע והאכזריות היא התכונה החזקה שלהן

אוי ואבוי לאן הפורום הזה הדרדר!!
מה זו השנאה הזו? בנאדם בשבר, מבקש עצה וכתף! 
ואתה ליאור ? מקלל את הנשים בפורום? 
לדעתי מנהל הפורום צריך להתערב.
נחצו קווים אדומים
אני פורשת בשיא. לא נעים להיות בשיח רדוד ושנאת חינם כזו.

איזה שיח יצרת כאן ?? גם ככה לא הועלת בכלום חוץ מלהפגין חולשה ואכזריות אין קץ!!
על מה את מתלוננת בדיוק??

אתה מתאר פה מעשים שמנסה להתקרב אליה.

אבל אני התכוונתי לשיחה.
צריך להבין ממנה מה הבעיה, ניסית לשאול מה עובר עליה? מה ענתה? גם אפשר להבין לפעמים בין השורות, שפת גוף.  אתה מכיר אותה.
נשמע שהיא טעונה על משהו אם ככה מעליבה.
כשאני בגדתי, דווקא הרגשתי רגשי אשם, לא רציתי לפגוע,  הייתי סופר רגישה כתוצאה מרגשות אשם.
פה זה נשמע משהו אחר, יש איזשהו מטען כלפיך.

תנסה להבין מה זה. על מה זה יושב.
גם אם אין משיכה, והראש שלה במקום אחר, אני  יוצאת מנקודת הנחה שבן אדם לא ירצה לפגוע ככה, אם אין סיבה.

היא לא תעשה כלום
נוח לה. לא דופקת חשבון.
אתה זה שמתייסר ולכן מחובתך לקום ולעשות צעד.
לאור מה שתיארת, בלי קשר לחשדות בגידה ( חשד לא רלוונטי לכלום בלי הוכחה) אתה חייב להודיע לה על סיום הקשר וממש לפתוח תיק ברבנות.
מה זה לא לשכב עם בעלך? היא לא ממלאת תפקידה. הרבנות רואה זאת בעין חמורה.
למרות הקושי שלך וברור שהוא עצום עשה זאת.
אם היא תקבל זאת באדישות ולא תרתע אז עשית את הצעד הנכון וזה ברור לך.
אם היא תתפרק ותתבלבל ( וזה מה שיקרה) אז מחכה לך עבודה קשה. אז אתה עם עצמך צריך להחליט. רוצה אותה או לא.
ברור שאתה רוצה ולכן תבכו ותיישרו ההדורים אבל לאן תחזור? היא לא אוהבת ולא תאהב .
תשתחרר ממנה. אתה רק תפרח

הי לכולם,

קראתי אתמול את התגובות של כולם, כמה פעמים.

דבר ראשון, חתיכת לילה מטורף עבר עלי.  נראה לי ששיגעתי את ספוטיפיי עם רשימת השמעה בלתי סבירה בעליל.. עם שתי אצבעות מצידון, סיימון גופינקל, ואפילו הגבעטרון. הצלחתי איכשהו להגיע גם לשיר של קובי פרץ (?!)

קרעתי את עצמי מצחוק. מזה, רק שספוטיפיי לא יבטלו לי את המנוי.. מזל שיש איירפודס

כמו שאתם מבינים, עם פלייליסט הזוי שכזה ממש לא הצלחתי לישון, ואני הרוג מעייפות עכשיו.

הדבר החיובי הוא שכל הכביסות מקופלות, ואין כלים בכיור אז גם אשתי תהיה מרוצה .

בפועל,, לא באמת היה כיף,  אלא קשה מאוד.  ולמה? משום שהדמעות לא הפסיקו לזלוג, נראה לי שאני מתאבל על החיים שלי..
יודע..יודע  שיצא לי דרמטי, אבל ככה אני מרגיש, אתם מוזמנים לנזוף בי על זה

וכל. זה מקריאת התגובות שלכם, שגרמו לי (שוב) להבין שזה באמת סוף הדרך..

עדי- את די קולעת. אני ממש מרגיש שזו התעללות מצידה, וכדי להיות הוגן איתה, אז אין לי ספק שזה לא מכוון, אבל זו התוצאה. אני גם מודע לזה שאני כנראה אוהב יותר את מה שהיה, ולא את מה שהיום (אני אנסה לעבוד על זה) אבל קשה להתנתק. זו המשפחה שלי..

ועד כמה שאני לא מאשים אותה, בנקודה הזו היא ממש מפתיעה  ולא לטובה.. יש דרך. לכל.

אצילית- כמה פעמים  ניסיתי לדבר איתה ישירות. קשה להעביר בדיוק את האינטראקציה  אבל או שתיקה והתעלמות. או הלם והכחשה גורפת )ואז שתיקה של כמה ימים).
ולמעט פעם אחת (אחת) שהסתכלתי בפורנו (מודה שהייתי צריך פורקן, וגם זה לא קיים יותר, והיה פשוט כי אין קרבה הרבה יותר מדי זמן)  אז לא עשיתי כלום, באמת שאין לה על מה להיות טעונה.  שפת גוף? משדרת ריחוק היסטרי. בטעות נגעתי בה אתמול (התנגשנו במטבח, אל תשאלו..). הרתיעה שלה וחוסר הנוחות שעלה ממנה גרם לי להרגיש לא בנוח.

ברק- אני לא צריך תיק ברבנות. אני אעזוב. אודיע, אבל אעזוב. את הרכוש שתיקח. אני יודע לעשות כסף. בכל מקרה יכול להרשות את זה לעצמי. אתה מדייק בזה שאין לאן לחזור. שהיא כבר לא תאהב. לכן אעזוב.

בכמה תגובות ראיתי שכתבו על סקס. אבל אם זה היה (רק?) הסקס, יכול להיות שהיה פתיר, זה הרבה יותר מעבר,זו התעלמות מוחלטת.

בתוך עצמי אני חושב שגם אני כבר לא רוצה. לא ככה. מגיע לי (ולכולם בעצם) קצת יותר מזה. 

לפרוח? כרגע לפחות אני לא רואה את זה קורה, לא בא לי דייטים ולהתחיל עם בנות כמו איזה בן 17. לא הסגנון שלי. גם נראה לי (ואולי אני טועה) שבגילאים האלה, זה אף פעם לא באמת אהבה, לא כמו של ילדים לפחות, אלא יותר עניין של סדרי עדיפויות.

עוד דבר, ברור שתודה לכולם על העצות (אלופים!). אבל זה בעיקר היה מה לעשות. לגבי איך להתמודד, אני יודע שזה עלי. אני מבין את זה. מתחיל לנסות..

יש לה דפוס התנהגות של מישהי עם מאהב

תבדוק זאת עם חוקר פרטי 

בכל מקרה אל תעשה שום שום שום צעד לפני שמתייעץ עם עורך דין
מה זה "שתקח הרכוש אני יודע לעשות כסף" ?

הלו, לא להיות תבוסתן, כך אתה מעריך את עצמך? 
צר לי אבל אתה מתנהג הכי תבוסתן שאפשר, לא פלא שהיא מזלזלת בך
אתה מלא בצער בלילה אז אתה הולך שוטף כלים ומקפל כביסה?
קיבינמט מה זה? מה אתה חושב שאתה עושה? ממעיט מערכך עוד יותר?.
מיהי בכלל? מה אתה מתייחס אליה? היום אתה נכנס הביתה והיא אוויר בעיניך. גם לא שלום.  תקשורת רק מה שקשור לילדים.

מה שמגיע לך אתה תקח,  שנים היא לא שכבה איתך? תתייעץ עם עורך דין, יש לזה השלכות חמורות.

אתה עובר עינוי, היא מתעללת בך. 

שתשלם מחיר.

תרים את עצמך גבר, אתה מתאבל לא עליה אלא על הרס המשפחה.  אבל תכלס הילדים זה משפחתך לא היא

איך נתת לה להקטין אותך כל השנים האלה?
איך?

אתה לא מעז לעזוב את הבית, אתה מכין לה מזוודה מתקשר להורים ואומר להם לבוא לקחת את הסחורה המקולקלת שהם הביאו לך

ואני ממש לא צוחק.

אם אתה לא תעשה את זה אני אבוא ואעשה זאת במקומך.

אני עוקבת אחרי פוסטים פעם ב... וכל פעם איכשהו נתקלת בפוסט שלך.
אתה מעורר רחמים! אתה פשוט מסכן!
אלים לנשים!
אתה חייב אשפוז בכפייה.
זהו ! הוצאתי!
הגעתי לכאן עקב משבר גדול בבית. בעלי בגד בי. כמו שעשו לך. 
אבל!!! לא התחלתי לשנוא גברים ולא את עצמי.
לך טפל בעצמך.

1. מה אני מעורר אצלך או אצל אחרות  לא מעניין אותי. מעניין אותי מה שאני מעורר אצל אשתי.

2. מעולם לא הרמתי יד על אשה.

3.  אשפוז בכפייה? המדינה חושבת אחרת.

4.  חחח בי לא בגדו,  אבל יכול להבין את בעלך. אם כי לא מצדיק

5.  אני לא שונא איש, לפחות באם הוא ישר כלומר לא גונב ולא בוגד.

1. אם אשתך מעניינת אותך? למה אתה פה? הרי זה לא כי אתה בנאדם טוב שרוצה לעזור.
2. אלימות היא מילולית( רואים שאתה טיפש) לא חייב להיות פיזית. 
3. אשפוז בכפייה? רק אם היית גבר! מה שאתה לא. היית כותב את שמך האמיתי והייתי כבר דואגת לשאר.
4. דווקא נראה לי שלא רק בגדו בך, אלא עם מישהו שאתה מכיר טוב. כי אין לך ביצים.
5. אתה לא שונא איש. רק את עצמך.
איש רדוד.
אל תטרח להגיב. מחקתי כל זכר לפורום הזה. 
אני מחבבת אנשים נאורים.. אתה לא בינהם.
ש פ ל .

1. אם אשתך מעניינת אותך? למה אתה פה? הרי זה לא כי אתה בנאדם טוב שרוצה לעזור.
2. אלימות היא מילולית( רואים שאתה טיפש) לא חייב להיות פיזית. 
3. אשפוז בכפייה? רק אם היית גבר! מה שאתה לא. היית כותב את שמך האמיתי והייתי כבר דואגת לשאר.
4. דווקא נראה לי שלא רק בגדו בך, אלא עם מישהו שאתה מכיר טוב. כי אין לך ביצים.
5. אתה לא שונא איש. רק את עצמך.
איש רדוד.
אל תטרח להגיב. מחקתי כל זכר לפורום הזה. 
אני מחבבת אנשים נאורים.. אתה לא בינהם.
ש פ ל .

אבל אם להתעלם מהפלייליסט המחריד (מחריד!), יש לך הרבה מעלות טובות, אני בטוחה שלא מעט נשים פנויות ישמחו להכיר גבר כמוך. אתה לא צודק בעיניי לגבי אהבה רומנטית וסוחפת, היא קיימת בכל גיל. ברור שאין לך כוח לדייטים, אבל זאת לא המשימה שלך כרגע. המשימה כרגע היא לתקן או לסיים מערכת יחסים לא טובה.
יש מצב שהיא לא חושבת שאתה אי פעם תעזוב אותה, ועצם העלאת הנושא תגרום לה להתעורר ולהתהפך. הלוואי. אולי תצליחו לחזור לתלם ולהישאר משפחה.
ואם לא, אתה כבר יודע, זה כנראה יהיה לטובה.

לעדי- שיט! את אומרת שהייתי צריך לבחור משו אחר? מצד שני, עד כמה שאני שברירי בימים אלה, אז האופציה של air supply דביקה מדי אפילו בשבילי )))))))))

והי! אל תשכחי שהייתי צריך להקשיב למשו, כדי לא לשמוע את המחשבות של עצמי.. (זה מוזר?)

לגבי, אני לא מפחית מהירך שלי, ויודע שאני באמת נחשב לבסדר, אולי אפילו די שווה (אם זו ההגדרה הנכונה להשתמש בה). אבל זה לא משנה, כי זה לא מה שאני רוצה. העניין הוא שאנחנו עובדים בשביל לחיות טוב. צריך לדעת מה חשוב בחיים.
מי צריך את כל הדבר הזה עכשיו. איזה באסה! לא בא לי (אבל אני מבין שכבר אין ברירה).
וומישהי אחרת? מצד אחד אני  זקוק לזה כדי להרים את עצמי, אפילו לא ברמה הפיזית, אלא כדי לא לעבור את זה לבד.. כי לפעמים כשקשה, צריך מישו שייתן גב/כתף/יד או וואטאבר, כי אף אחד לא רוצה ליפול/להתרסק.
אבל אין למי לפנות. אני מתבייש מדי כדי לדבר עם מי שסביבי ומכיר את שנינו . גם לא מעניין אותי להאשים אותה בפני מכרים. טוב זה בטוח לא יעשה. חוצמזה, לא משנה שאני חושב שהיא טועה )הרגל בטוח יהיה גם עם מישו אחר, אני מספיק מבין ?ומקווה שלא אידיוט), שלפעמים האהבה נגמרת..
מצד שני גם אם זה היה אפשרי לעבור את זה לא לבד,  ;(ואני לא מאמין, כי לכל אחד יש את המשקעים שלו, אף אחת לא תרצה- ובצדק, ), זה גם לא  פייר לעשות את זה..
מסקנה. להתמודד לבד..
אגב, כמו שאני רואה את זה, המשימה שלי היא להרים את עצמי בצורה כזו של לעבור את זהה(אני צודק?)
נ.ב. 
אני אמנם כותב בכנות (כי אפשר לעשות את זה, זה אנונימי), אבל אני לא הולך לקטר לכם על זה .

זה פשוט מה שיש.

ברק ותמר- אני לא הולך לעשות את זה (עזיבה קשה). הויתור על הרכוש בא דווקא ממקום של חוזק, לא של חולשה. אמרתי שאני יכול להרשות את זה לעצמי? תסמכו עלי שאני יודע בדיוק. לפחות בגזרה הזו - תקין. 
ובלי קשר, זו דרך מעולה לסגור הכול, ולא לסחוב שנים בהתקוטטויות מיותרות (ולסתם לאבד עוד שנים מיותרות של מחלוקות). 
איך שאני רואה את זה- זה לא שנתתי לה להקטין אותי, אלא שנלחמתי בדרכי (גם אם שגויה) כדי לא לפרק.

נראה לי שזהו פחות או יותר.. בשאיפה לקצת שינה הלילה ורק במקרה שלא, מוזמנים להציע פלייליסט אחר (אבל כזה שמרים!).

מדברייך ומתיאורך את ההתנהגות של אשתך, אכן ייתכן כי היא מנהלת רומן. אלא שכפי שאצילית כתבה, בזמן רומן את/ה לרוב לא תתנהג/י כך. גם בשל נקיפות המצפון. וגם כי טוב לך. ולכן, אם אתה שואל אותי, מניסיוני האישי, הקושי הגדול יהיה דווקא אם משהו קרה שם עם הצלע השלישית. הסיפור הסתיים מסיבה כזו או אחרת. זו התקופה שלי באופן אישי היה הכי קשה עם בעלי, אם כי זה לא הגיע למצב שאתה מתאר.
וסליחה, לא עקבתי בימים האחרונים ואולי זה נעשה, אך למה שלא תנסה לדבר איתה ולשאול אותה מה קורה. הכי ישיר והכי פתוח. תאמר לה מה אתה מרגיש. למשל- "אני מרגיש שאת מאד מרוחקת ממני. ממש נרתעת ממני. אני מניח שקרה משהו. ומבקש שתשתפי אותי". נכון שסביר להניח שהיא תאמר לך להניח לה. אבל אולי תופתע. אולי היא כן תדבר. אולי אפילו יקל עליה שאתה שואל.
ובכל מקרה, גם אם תלך לכיוון של פרידה, למען הילדים וגם למענך, הימנע מלהקשיב לעצות האחיתופל של ברק. גירושים במלחמה הם הדבר הכי גרוע לילדים ויפגע בהם קשות.
בהצלחה.

צריך לגרש אותך מהפורום הזה.

אתה צריך אשפוז.
משהו לא נורמטיבי בדיבור שלך. 
אתה לא שם לב?