נגמרו לי האנרגיות.. מה לעשות?

ברוכים הבאים לפורום "זוגיות במשבר"!
אתם מוזמנים לכתוב שאלות מפורטות בתחום הזוגיות, משברי זוגיות, טיפול זוגי, בגידות, חשק מיני וכד'.
תוכלו גם להגיב לשאלות ולפוסטים של שאר המשתתפים. אנא תנו כותרת לכל פוסט חדש, ואל תשכחו לשרשר תגובות נוספות שלכם כהמשך לפוסט הראשון, כדי שתיווצר המשכיות.
חשוב לדעת שהתשובות באתר אינן תחליף לייעוץ זוגי מקצועי, וכל מי שפונה עושה זאת על אחריותו בלבד.

נגמרו לי האנרגיות.. מה לעשות?

הודעהעל ידי אליזבת » 22 מרץ 2021, 11:46

שלום לדורית ולחברי הפורום,

אני נשואה מזה 16 שנה + שני בנים (15 ו- 10). למעט השנתיים הראשונות, הנישואים אף פעם לא היו ממש טובים, והתיאור הכי טוב שאני יכולה לתת להם זו הקלישאה "עליות ומורדות". בעלי באמצע העשור השישי לחייו ואני אוטוטו מסיימת עשור חמישי.
כלפי חוץ בעלי תמיד נינוח, חביב, בעל אבחנה חדה ודקה, מתקשר בגובה העיניים וקונסטרוקטיבי. אבל, ככל שהנישואים התקדמו, הוא התגלה כמי שבדרך כלל רואה את חצי הכוס הריקה, "מתאכזב" סדרתי, נוטה לרוגז וכעסים, פעמים רבות על דברים זניחים ובאופן בלתי צפוי, ובשעת כעס הוא פוגעני ומשתלח.
אני מלכתחילה בעלת אופי סוליסטי, והגילויים האלה של בעלי כמובן העמיקו את הנטיה הזו מאחר ואף פעם לא יכולתי לדעת מתי יתרגז וממה. לכן מאז ומעולם העדפתי כמה שיותר להימנע מעימותים. אני עובדת במשרה מלאה, הוא תמיד עבד כעצמאי וכיוון את שעותיו בעצמו, אך בכל זאת לקחתי על עצמי את רוב האחריות לטיפול בבית ובילדים, בישולים, כביסות, משחק ולימודים עם הילדים, חוגים וכו'. 

מזה כ- 4 שנים בעלי מתמודד עם קשיים קוגניטיביים, אשר לאחר סדרת בדיקות מקיפה התגלו כאלצהיימר של הגיל הצעיר. למרבה הצער, מצבו מצוי בהדרדרות עקבית, גם אם בקצב איטי. בשלב הנוכחי של המחלה קשה לו להתבטא בבהירות ולנסח משפטים ורעיונות קוהרנטיים. כמו כן יש לו קשיי התארגנות קשים, עד כדי קושי מהותי להכין לעצמו אוכל או אפילו כוס קפה. הוא מצפה שאבין אותו גם אם דבריו אינם ברורים כלל. גם נטייתו לקורבנות העמיקה והוא מתמודד עם מצבו הקשה והמייאש (אובייקטיבית!) בהחצנה של התחושות הקשות, הטלת האחריות למצבו עלי ועל גורמים חיצוניים אחרים (הרופאה) ותלונות בלתי פוסקות.
האינטראקציה שלו עם הילדים הפכה להיות קשה, במיוחד עם הבן הבכור, שבו מדי תקופה הוא משתלח בצורה קשה. הבן מצידו לוקח זאת קשה מאוד, על אף שהסברתי לו כמובן את הקשיים של אביו.
אני מצידי מנסה לסייע לו ככל יכולתי, כמובן בכל ההיבטים הבריאותיים, וכן בדאגה לכך שתמיד יהיה אוכל מוכן ו/או קל להכנה בבית, להיות בחברתו אחר הצהריים ובערב. כמו כן כמובן אני מטפלת בכל יתר הדברים הדורשים טיפול: תחזוקת הבית ואנשי מקצוע, כביסות, קניות, סידורים, ניקיונות. כמו כן כמובן כל ההתנהלות הכספית היא על כתפיי, וכל ההתמודדות עם הקשיים הכלכליים שהמצב הזה יוצר.
לאחרונה אני מרגישה שחיקה מאסיבית, עד כדי דיכאון ממש. 
אני מנסה להתמודד עם זה על ידי השקעה גדולה יותר בעצמי, התחלתי לאחרונה אימוני ריצה, אבל אני עדיין מרגישה אפיסת כוחות. כל בקשה של הילדים, וכל משימה נוספת שיש לבצע, מלחיצים אותי ומייאשים אותי. הילדים מרגישים בכך ורגישים לכך, ומודאגים מזה שאני עצובה, לחוצה או עייפה, מה שכמובן מגביר את העצב, הלחץ והעייפות שלי.
אין לי אנרגיות לכלום
למשל לא ניקיתי השנה לפסח ורק המחשבה על זה מייאשת אותי (למרות שגם הלכלוך גורם להרגשה רעה..)
אין לי מושג כבר איך להתמודד 
אנא עזרו לי  



נגמרו לי האנרגיות.. מה לעשות? אליזבת
22 מרץ 2021, 11:46
Re: אליזבת לבי איתך אך עתותי אין בידי אליהו
22 מרץ 2021, 15:13
Re: אליזבת! תמר
22 מרץ 2021, 16:51
Re: הי תמר אליזבת
22 מרץ 2021, 17:12
Re: אליזבת
22 מרץ 2021, 18:04
Re: לאליזבט ויקטוריה
22 מרץ 2021, 18:57
Re: אליזבט וויקטוריה תמר
22 מרץ 2021, 19:17
Re: לתמר אליזבת
24 מרץ 2021, 10:52
Re: אליזבת רביטל
24 מרץ 2021, 23:45
Re: לויקטוריה אליזבת
24 מרץ 2021, 10:50
Re: לרביטל ולדורית אליזבת
04 אפריל 2021, 17:05
מספר מחשבות דורית כהן
06 אפריל 2021, 15:11
הבא

חזור אל פורום "זוגיות במשבר"

מי מחובר

משתמשים רשומים: Bing [Bot]