חג שמח
קורא פה כבר כבר קצת מעל חודש... אנחנו זוג, פלוס 3 ילדים וגרים בשרון. התגלגלתימלפה בגלל כל מיני תחושות של שחיקה.. זו שאיתי היא חברה אבל קצת פחות מפעם, הסקס אחלה אבל פחות מפעם העבודה סבבה אבל קצת 0חות מפעם ןכו חשבתי להתייעץ ולדבר אבל מקריאה פה, עלתה אצלי ההרגשה שסהכ מדובר בפורום בוגדים בוגדות. אני לא בא להעביר ביקורת אישית.. אבל מה יותר קל מלבגוד? במקום עבודתי כמה מאות אנשים. אשתי עצמאית וכנראה יכולה לעשות מה שהיא רוצה אבל בגידות? כשיש לכם ילדים?? לזרוק הכל רק כי התחשק לכם לז.. ן מישהי אחרת? או מישהו אחר? להכנס לספין כלכלי, לחלק את החברים ל2 מחנות, לפגוע במשפחות המורחבות ולשרוט את הילדים כי ראיתם איזה כוסית? או כי בעלך ב20 שנה האחרונות לא מלהיב אותך כמו פעם?? אז אני אישית למדתי המון פה.. למדתי שהבעיות שלנו הן סהכ שחיקה טבעית, ולמדתי מה אני בטח לא רוצה לעשות. לא חושב באופן אישי שצריך לסקול מישהו בכיכר העיר כמו חלק ממהתבטאויות פה אבל בהחלט חושב שפורום תומך ואחראי היה מייעץ פה תמיד לנסות להישאר.. למצוא דרך.. להרגיע את הליבידו המשתולל והרצון למצוא זיון ולהחליף אותו קצת בערכים כמו משפחה. ממש כאב לי לקרוא פה על כאלו ששנים כבר בוגדים ובוגדות בבן הזוג ויותר כואב לשמוע את המחיאות כפיים מהקהל. חןשב שיש הרבה פחות מקום לתמוך בבוגדים ושהמעשה הנכון יותר הוא לתת להם סטירה( מילולית) ולנסות לכוון אותם שלא להשליך ולפגוע בככ הרבה אנשים ובעיקר שוב, בילדים( גם אם הם כבר בני 20... זה עדיין שורט ופוגע). ולגיטימי לפרק אם באמת הכל לא הולך ויש אלימות בקשר או שבאמת הסבל הוא בלתי נסבל אבל תקומו, תהיו גברים( או נשים), תפרדו ןאז תלכו לשכב עם מי שבא לכם. זה לא הוגן והגון כלפי הנשים והבעלים לשכב עם מישהו אחר בזמן שהצד השני סומך עליכם. מקומם ובעיקר כואב לקרוא על ככ הרבה קרעים. חג שמח לכולם |
|
צפה במהות הפורום בדף חדש |
צריך עצה, ברור שפספסנו. אנחנו חיינו/ חיות חיים כפולים.
ברור שלי בעלי היה עונה כן ואף מוסיף משלו.
שום בגידה לא מוצדקת. צר לי שחשבת שאני מהסה להצדיק את זה.
אין פה מניע או כוונת מתכוון. יש פה קו מוסרי שנחצה מסיבות כאלה ואחרות.
אכתוב שוב, למקרה שפספסת תגובה שלי לעדי שם בדוי.
האחריות להחלטות היא שלנו הבוגדים. לנהל משבר בנישואים זו אחריות אישית. לא ניהלנו את זה נכון והגענו למצב הזה.
צר לי באמת. ממעמקי נשמתי.
שה הרגשה מחורבנת להרגיש דחוי, להרגיש שלא רוצים אותך כבר, שהגיע ״מטאטא חדש״, זה אכזרי, זה לא סימפטי, זה לא הוגן. אבל זה מה שקרה.
אם יש בך מקום לסליחה, מקום לרצות לתקן. אם יש את האפשרות להתעלות מהפגיעה האיומה, הכעס, העלבון. כל תחושותייך מוצדקות הן.
אבל אתה כבר מבין, לטנגו צריך שניים. החיים מורכבים הרבה יותר.
וממה שהבנתי אתה עדיין לא יודע שבוודאות שאישתך בגדה בך בגבר אחר, או תפסת אותה בשעת מעשה. האפ זה משנה מה סיבת השרש לתחושות שלך מזה שלוש שנים? לקור, לניכור?
תשאל את עצמך (לא מביקורת) מדוע נשארת שלוש שנים בקשר כזה? מדוע לקח לך שלוש שנים?
ותרשה לי לענות, כי זה תהליך, זו הבנייה, כי יש עדיין תקווה, כי קשה להתסכל למציאות בלבן של העיניים ולהבין שזהו. הלך קפוט.