חג שמח
קורא פה כבר כבר קצת מעל חודש... אנחנו זוג, פלוס 3 ילדים וגרים בשרון. התגלגלתימלפה בגלל כל מיני תחושות של שחיקה.. זו שאיתי היא חברה אבל קצת פחות מפעם, הסקס אחלה אבל פחות מפעם העבודה סבבה אבל קצת 0חות מפעם ןכו חשבתי להתייעץ ולדבר אבל מקריאה פה, עלתה אצלי ההרגשה שסהכ מדובר בפורום בוגדים בוגדות. אני לא בא להעביר ביקורת אישית.. אבל מה יותר קל מלבגוד? במקום עבודתי כמה מאות אנשים. אשתי עצמאית וכנראה יכולה לעשות מה שהיא רוצה אבל בגידות? כשיש לכם ילדים?? לזרוק הכל רק כי התחשק לכם לז.. ן מישהי אחרת? או מישהו אחר? להכנס לספין כלכלי, לחלק את החברים ל2 מחנות, לפגוע במשפחות המורחבות ולשרוט את הילדים כי ראיתם איזה כוסית? או כי בעלך ב20 שנה האחרונות לא מלהיב אותך כמו פעם?? אז אני אישית למדתי המון פה.. למדתי שהבעיות שלנו הן סהכ שחיקה טבעית, ולמדתי מה אני בטח לא רוצה לעשות. לא חושב באופן אישי שצריך לסקול מישהו בכיכר העיר כמו חלק ממהתבטאויות פה אבל בהחלט חושב שפורום תומך ואחראי היה מייעץ פה תמיד לנסות להישאר.. למצוא דרך.. להרגיע את הליבידו המשתולל והרצון למצוא זיון ולהחליף אותו קצת בערכים כמו משפחה. ממש כאב לי לקרוא פה על כאלו ששנים כבר בוגדים ובוגדות בבן הזוג ויותר כואב לשמוע את המחיאות כפיים מהקהל. חןשב שיש הרבה פחות מקום לתמוך בבוגדים ושהמעשה הנכון יותר הוא לתת להם סטירה( מילולית) ולנסות לכוון אותם שלא להשליך ולפגוע בככ הרבה אנשים ובעיקר שוב, בילדים( גם אם הם כבר בני 20... זה עדיין שורט ופוגע). ולגיטימי לפרק אם באמת הכל לא הולך ויש אלימות בקשר או שבאמת הסבל הוא בלתי נסבל אבל תקומו, תהיו גברים( או נשים), תפרדו ןאז תלכו לשכב עם מי שבא לכם. זה לא הוגן והגון כלפי הנשים והבעלים לשכב עם מישהו אחר בזמן שהצד השני סומך עליכם. מקומם ובעיקר כואב לקרוא על ככ הרבה קרעים. חג שמח לכולם |
|
צפה במהות הפורום בדף חדש |
סיכמת זאת יפה- מצב זיפת. לכל הצדדים.
כל פנייה שתבחר היא קשה ומצריכה תעצומות נפש.
לכן ממשיכים לקיים ״סטאטוס קוו״. מחליטים לא להחליט. כמו יושב על הגדר. הוא החליט להמשיך לשבת. זה מה שנכון לו. עד שיבשיל.
עד שכל אחד ואחת מאיתנו תבשיל/יבשיל או שזה יתפוצץ לנו בפרצוף.
וכזה מתפוצץ זה מזרז את תהליך ההבשלה בעל כורחינו.
אף אחד לא לימד אותנו (אותי לפחות) שזוגיות זה דבר שצריך לעבוד עליו תמיד. בכל רגע נתון. שיש דברים חשובים, חברות, שיח פתוח, כבוד, הדדיות.
החברה מקדשת סימליות ומרדף אחר מסלול מסויים.
צבא, לימודים, עבודה, להתחתן, ילדים.
אתה מוצא את עצמך בתוך זה בלי שבאמת הגעת עם ארסנל הכלים המתאימים וצריך להתאים את עצמך תוך כדי תנועה. אנשים משתנים. מציאויות משתנות. ״בנו״ אותנו ככה שננעל על מוסד הנישואים והמשפחתיות וכל מה שחורג מעט מזה ישר מקבל ביקורת צולבת. מה אין לכם ילדים עדיין? מה אתם לא רוצים ילדים? מה את עדיין רווקה (בטח משהו לא בסדר איתה), תפקידים בין מגדרים ממשיכים להיות פטריארכליים.
השתלכויות ללא רסן באנשים עם דיעה שהיא שונה ועוד.
הפורום הזה הוא מיקרוקוסמוס של החברה.
אנשים טועים, אנשים סורחים, כמה באמת אנחנו מוכנים להושיט להם יד לעזרה על מנת שיוכלו לתקן את המעוות?