|
קראתי כרגע כותרת באיזו כתבה
"אם את בזוגיות שאין לך רגע לעצמך ואת לא יכולה לומר את דעתך מחשש מהתגובה את צריכה לעוף משם" עכשיו אני לא חושב שאני טיפוס קל, מצד שני אני אוהב את המשפחה אשתי ןהילדים. אני יכול לראות את אשתי מתחברת לחלק במשפט הנל מצד אחד זה מטריד אותי, מצד שני אני חושב שזה נתון לפרשנות אני לא אלים חלילה אבל אני יכול להיות נחרץ.. ואם יש לי דעה על משהו שאשתי אומקת או עושה אני יודע להגיד את זה ויכול להיות שאני אפילו רואה שהיא משקרת לפעמים כדי לא להגיד לי משהו שאני לא אוהב. אז מה? אז אבור לי להביע את דעתי כדי שלה יהיה נוח? אז המצב לא מתהפך בעצם?? כי אז אני חושש להביע את דעתי והולך על ביצים כדי שהיא לא תלך על ביצים זה לא שהיא לא אומרת כלום... היא אומרת, אבל אני בהחלט יכול להבחין בחוסר סימטריה בקשר... מצד שני מי אמר שיש 50-50 סימטריה? ואם היא בוחרת לשקר לי בעניין מסויים, אז למה זה מיד אמור להפוך אותי ל"גבר האלים והמדכא" ולא אותה לפשוט שקרנית שלא יודעת או רוצה להתמודד ומעדיפה להחליק כל מיני מעשים בעזרת שקר? ( אגב זה משפחתי אצלה... אמא שלה שולפת שקרים בלי הכרה, והיא לפעמים מעירה לה בבוטות על כך) מדובר בשקרים לבנים כמובן שנועדו להחליק סיטואציות מביכות או יומ יומית... לא מדבר על שקרים מהותיים כמובן אז מה נכון? איפה עובר הגבול?? איך אני יודע אם אני מגזים בנחרצות או היא מגזימה בשקרנות?? |
|
| צפה בחושב.. ותוהה.. בדף חדש |
מהדוגמא שבחרת לשתף עולה, שזוגתך מרגישה כמו ילדה נזופה בזוגיות שלכם, ומשתמשת מצידה באסטרטגיות של ילדה נזופה שמתחמקת מעונש..
מבחינתך יש רק שתי ברירות: או שאתה תוקף, או שאתה שותק ומשלים עם תירוצים, ואז מרגיש קורבן. אבל יש כל כך הרבה אופציות אחרות..
אפשר לבחור להגיב בצורה תכליתית יותר: "אני רואה שלא היה לך זמן היום לצאת עם הכלב, תוכלי לצאת עכשיו, או שנשלח את אחד הילדים?"
ואם היציאה עם הכלב היא באחריותה, למה בכלל אתה צריך לפקח על כך? שוב, אתה לא אבא שלה, והיא לא הילדה שלך. אם לא הוציאה את הכלב, מן הסתם היא תנקה אחריו..
ויכול להיות שלא היה לה זמן לצאת עם הכלב, מסיבות אובייקטיביות (ילדים, בישולים, כביסות, משימות אחרות)?
השאלה שלך מציבה אותה מייד במקום של התגוננות, והיא מנסה לחמוק משם, כי זו לא נקודה נוחה לעמוד בה, בטח שלא בפני בעלך.
האם היא עושה לך את אותו הדבר? מעמתת אותך עם שגיאות שאתה עשית בנקודות בתחום אחריותך, ותובעת הסברים? איכשהוא נראה לי שלא, מאותה סיבה שבכותרת...
אתם צריכים למצוא דפוסי תקשורת נכונים, שוויוניים ובריאים יותר.
