|
אשמח לכל מילת עידוד כלשהי. כדי להמשיך ולדבוק בתוכנית. נתק. יציאה ״לחופשי״, חזרה הבייתה.
למה לעזאזל הכל מובן ובכל זאת אני ״נופלת״ בהרגשה? למה?????? שמה את אישתו ובעלי מול העיניים. ומקווה שלא אצטרך להיות הגורם שיכאיב להם. למה זה לא מספיק כדי להוציא את החיידק הזה ממני. דיי. התעייפתי. שיעבור לי כבר. |
|
| צפה בצריכה עידוד בדף חדש |
פצצה מתקתקת, רכבת דוהרת... זה מה שקרה לי.... ביום בהיר אחד הכל יצא לאור בפיצוץ נוראי שמלווה אותי מעל שנתיים. גירושין של מלחמות , משפחה שהתנתקה ממני לחלוטין והפנתה לי גב, על בעלי לשעבר אין מנ לדבר. הוא שונא אותי ואני מבינה. אבל יש לנו ילדים והם סובלים,
אמא ואבא שלהם לא יכולים אפילו להיות באותו חדר. אני לבד כי לא יכולה להתנתק ריגשית ממי שהיה בן זוגי החוקי ומכל מה שאיבדתי עם הנטישה שלו, ומנגד לא יכולה להתנתק מהגבר שחשבתי שהוא אהובי.
יודעת מה האהוב שלי עושה ? הגבר שבשבילו
התפרקה לי המשפחה, חי עם אישתו וישן בשקט בלילה, ממשיך להגיד שהוא רק שלי ועוד קצת, מחר, עוד חודש, אחרי הקורונה, כל פעם משהו אחר, הוא עוזב את הבית. תמיד הוא עוד מעט עוזב אהל זה שעון שלא מפסיק להסתובב והשעה אף פעם לא מגיעה. לפעמים נעלם, תמיד חוזר. אני בקשר הרסני שלקח לי זמן רב, רב מדי, להבין שהוא לא חלומי ושאני במבוי סתום. אני רק בתחילת הדרך, ניצנים של התפכחות והבנה , עדיין נופלת.
אתן במבוי סתום
ברמות משתנות . עם סוף ידוע מראש ואף אחת לא זורקת אותו בחזרה לאישתו.
