טוב לדעת שאתן פה. אני כבר לא מעט זמן מתהפכת עם עצמי, אבל די. מה שהתחיל בהתקרבות, שאני ראיתי כהתקרבות ביניהם, פירשתי בתור האדמה רועדת לו בגלל הגילוי אצלי.... מסתבר שהיה יותר מכך. כבר הסכמתי עם עצמי שזה יותר מכך.... ראיתי את ההודעות שלהם, את הסטטוסים שהיא מעלה והבנתי שזה יותר מכך. הבנתי שהם גילו אחד את השנייה מחדש. אבל אני כבר לא חושבת שזאת הייתה התקרבות, אלא שאף פעם לא הייתה באמת התרחקות כמו שאני האמנתי שיש. הוא תמיד רצה עוד ילד , ועדיין זה הכניס אותי להלם. לא חשבתי שהוא רואה עתיד בזוגיות שלו , ואני כבר הפסקתי לשאול שאלות. מניחה את העבר. יצאתי מהתמונה במאתיים אחוז. זה ממש נגמר. ואני ממש בסדר..
ועוד דבר.... אני מבינה שאני הצלתי את הזוגיות שלהם. אני הארכתי את הנישואין האלה. בנתיים שלי נגמרו. |
|
צפה באישתו בהריון בדף חדש |
אני לא נוהגת לכתוב הרבה בפורום הזה, ואת כל מה שעברתי בשנים האלה סיפרתי בתימצות. אבל אני רוצה להגיד אחרי שסה נגמר דבר אחד: חלום לחוד ומציאות לחוד. אחרי שהתגרשתי הוא אמר את כל הדברים הכי עוטפים ומעצימים.... ראיתי את זה מתגשם כאילו זה באמת קורה. אהובה, יחידה, אני בדרך החוצה, עןד מעט. עוד קצת ונהיה ביחד. שומעת אני מחפש דירה, אני עוזב את הבית, מחפש לידך, נהיה שכנים. אחרי שנים....
בשנתיים מאז שהתגרשתי גם הדיבור לאט לאט השתנה. בהתחלה רק את, ועוד מעט.... אחר כך אני חצוי. פתאום אני כבר לא היחידה, אני חצי. ובסוף "טוב לי". ואני אמרתי "שמתי לב". והיה ברור שטוב לי זה אומר שטוב להם. וגם אחרי הטוב לי הוא לא נפסיק להתקשר, אתן יודעות למה? אני כבר יודעת למה. זה לא הסקס, כי כבר לא הסכמתי להיפגש איתו בחודשים האחרונים.... מה שהוא לא רצה לוותר עליו זה דנית המעריצה. ההערצה. הערכה, ץמיכה, כל מה שהוא קיבל במסגרת הקשר שלנו והתמכר. אז אני סיימתי להיות עמוד תומך ומרגישה מצוין.