שנה אחרי גילוי בגידה

ברוכים הבאים לפורום "זוגיות במשבר"!
אתם מוזמנים לכתוב שאלות מפורטות בתחום הזוגיות, משברי זוגיות, טיפול זוגי, בגידות, חשק מיני וכד'.
תוכלו גם להגיב לשאלות ולפוסטים של שאר המשתתפים. אנא תנו כותרת לכל פוסט חדש, ואל תשכחו לשרשר תגובות נוספות שלכם כהמשך לפוסט הראשון, כדי שתיווצר המשכיות.
חשוב לדעת שהתשובות באתר אינן תחליף לייעוץ זוגי מקצועי, וכל מי שפונה עושה זאת על אחריותו בלבד.

שנה אחרי גילוי בגידה

הודעהעל ידי יעל » 25 יוני 2021, 09:46

חלפה שנה מאז רעידת האדמה שטלטלה את חיי. שנה מאז שביוזמת המאהבת נודע לי על קשר ממושך שניהל בן זוגי, חיים כפולים, של מי שחשבתי שאחרי 20 שנה אני מכירה כמו שאני מכירה את עצמי, של מי שהאמנתי שאוהב אותי גם בתקופות הקשות, ובחיים לא יעשה משהו שיפגע בי.
אין מילים לתאר את הזעזוע, ואינסוף שכבות הכאב שנחשפות.
היא החליטה לעדכן אותי כמה חודשים לאחר שהקשר ביניהם הסתיים, וכך יצאתי לדרך של שיקום הזוגיות. היה נראה לי שהוא לוקח אחריות, והאמנתי לו שאני אהבת חייו, שנוכל למנף את המשבר הזה לשיפור הקשר, שהוא מבין עד כמה פגע בי ובמשפחה שלנו, וכמה קריטי לשקם את האמון בינינו. ועם זאת, לצד המאמצים שעשה להראות לי שהוא אוהב ומתמסר לשיקום, המשיך להסתיר ממני דברים ולשקר. וכל פעם שהתגלה לי משהו כזה, כמו שבעצם אחריה הייתה עוד אחת, או שממשיך לעקוב אחריה בווטסאפ וברשתות החברתיות, הגיעה רעידת אדמה נוספת. ובכל תגלית כזו אני הרגשתי שהגיע הזמן להיפרד. שזה חסר סיכוי. שהוא השתנה לבלי שוב, שלאחר שעבר כל כך הרבה גבולות הוא התרגל להיות שקרן ופשוט אין טעם. ובכל משבר כזה, שבו צללתי שוב לשבועות של בכי, זעם וחוסר אונים, הוא נלחם כדי להחזיק. הבטיח הבטחות שכבר לא יכולתי להאמין להן. ומצד שני, לא יכולתי לשחרר. ושנאתי את עצמי על זה שאני עדיין אוהבת את מי שככה פוגע בי. והרגשתי שאני משתגעת, לא יודעת מה אמת ומה שקר, מה המציאות שבתוכה אני חיה. איבדתי אמון לא רק בו או בנו. איבדתי את האמון בעצמי, באינטואיציות שלי, ביכולת קבלת ההחלטות שלי.
ואז נרגע, ושוב התקרבות, ושיחות, והוא מכיל ואוהב, וחזרנו ליהנות מהסקס שלנו. ואז היא שוב חודרת לחיינו, כי היא קולטת שהוא עדיין עוקב אחריה ומשאיר לה פתחים. וכך שוב ושוב, כל כמה חודשים. 3 פעמים כבר הייתי בטוחה שדי, הספיק לי, אני לא עומדת בזה יותר.
התחננתי שיצא מהבית ויצא לי מהחיים. ואז הסתכלתי על הילדים שלנו, והרגשתי שאפילו רק עבורם, אני חייבת לתת עוד הזדמנות. והרגשתי כמו אישה מוכה, שיודעת שהכאפה הבאה מעבר לפינה. מהחרדה לחיות עוד פעם חיים שבהם אני לא יודעת מה קורה מאחורי גבי, חיים של שקר ואשליה, התחלתי גם אני לעקוב אחריה. וידעתי שבזה אני ממשיכה להנכיח אותה בחיי, ומעצימה את הצורך שלו לעקוב ולדעת למה אני נחשפת. אבל זה היה נראה לי חיוני. ולפעמים גם הרגיע אותי לראות את פרצי הכאב שלה, כי כך ידעתי שהם לא בקשר.
ובחודשים האחרונים משהו נרגע, והקשר המשיך להשתפר. חזרו הרגעים הטובים, התחושה של החיבור העמוק בינינו, והאמונה שיכול להיות טוב. גם היא הפסיקה לפרסם את המסרים שלה, והייתה לי תקווה שזה מאחורינו.
לפני כמה שבועות היא שוב התעוררה, והחלה שוב להעלות מסרים שהיה ברור שמיועדים אליו. תחנונים להתנצלות, הפצרות שיהיה אמיץ וילך עם ליבו ( אליה כמובן ), הבהירה שהיא מחכה לו. להיחשף לזה היה כמו להיחשף לרעל. אבל נשאבתי. ותהיתי מה הוא עושה בשביל לעודד את זה, כי התדירות הלכה וגברה. וכך זה הסלים, עד שפרסמה פוסט שבו טענה שהוא מטריד אותה. וכך הבנתי שהוא ממשיך לשקר לי ועדיין עוקב אחריה, ושהיא לא חסומה אצלו כפי שהעמיד פנים. שוב פיצוץ, שוב הבטחות והתחייבויות מצידו, שוב אין לי יכולת לתת אמון. לא מאמינה שאני עדיין בחרא הזה אחרי שנה. ודווקא כאשר הפסיק, זה פוצץ אותה. היא פרסמה שוב תלונה על כך שנעלם ולא פונה אליה ישירות. וכמה ימים לאחר מכן הגדילה לעשות, והפעילה חברה ואת אמה, שיצרו איתי קשר, כדי שאפסיק את ההטרדות. זה הפך אותי לגמרי. הודעתי לו שבלי פוליגרף אין יותר על מה לדבר. חשבתי שאני חיה עם פסיכופת. שאני משתגעת. מצד אחד הוא נראה לי אמין כשנשבע שרק הסתכל ולא יצר איתה שום קשר ישיר, מצד שני אני יודעת כבר שהוא שקרן, ושלוש נשים צורחות לי שאני חיה בשקר.
בהדרגה נרגעתי. הבנתי שהחברה והאמא לא ידעו על המסרים ששלחה אליו. שזה מוזר שהיא מתלוננת על הטרדה, אבל לא מוכנה בשום אופן להגיד מה טיבה. שזה מוזר שפנו אלי ולא אליו, המטרידן.
ושוב החלטתי לתת הזדמנות. הפעם החלטתי להפסיק להיחשף לרעל שלה, והפסקתי את המעקב אחריה. אני מקווה שגם הוא, אבל יודעת שאין לי מושג. אני מאמינה לו שהוא רוצה להיות איתי, ושאחרי כל כך הרבה זמן התחושה שלו כלפיה היא של ריחוק וזרות, וחשש מהמניפולציה הבאה. ומבינה שאני עלולה להתבדות. אבל מבינה גם שלחיות בדריכות הזו זה לא חיים. ושאני חייבת להתחזק. ושהפחד הגדול שלי הוא מהישנות של בגידה, ולא כזה מזיז לי שהוא רואה את היללות שלה. עדיין מזועזעת מהילדותיות והפחדנות שלו, ומברירת המחדל שהתרגל אליה שהיא להסתיר ולשקר. אני יודעת שאם זה ימשיך, הקשר שלנו יקרוס. אבל בינתיים אני אתחזק, ומתישהו כבר יהיה לי ברור מה אני צריכה לעשות.
אז בינתיים אני מנסה לחיות, ליהנות מהטוב, לא להישאב למחשבות ולזיכרונות המכאיבים. לשאת את חוסר הוודאות. להשלים עם זה שזה תהליך ממושך, ושאני לא יודעת ואין לי הרבה שליטה על מה יהיה.
ולסיום, אני מקווה שאם יש כאן מישהו שמתמודד עם משבר דומה, שיבין כמה להמשיך לשקר זה הרסני אם רוצים לתת תקווה לזוגיות להשתקם.



שנה אחרי גילוי בגידה יעל
25 יוני 2021, 09:46
אין אפור המזהיר הלאומי
25 יוני 2021, 11:34
Re: ליעל תמר
25 יוני 2021, 20:59
בגלל נשים כמוך היא במצב הזה ליאור א
26 יוני 2021, 07:50
Re: בגלל גברים כמוך אולי רביטל
26 יוני 2021, 10:43
Re: רביטל יקרה תמר
26 יוני 2021, 19:04
Re: ליעל היקרה עדי שם בדוי
27 יוני 2021, 00:08
Re: תודה על התגובות יעל
27 יוני 2021, 12:52
Re: ליעל היקרה עדי שם בדוי
27 יוני 2021, 17:09
Re: יש לי הרבה מה להגיד אייבי
27 יוני 2021, 20:39
Re: הי אייבי עדי שם בדוי
28 יוני 2021, 10:30
Re: לאייבי ולשאר תמר
28 יוני 2021, 11:40
הבא

חזור אל פורום "זוגיות במשבר"

מי מחובר

משתמשים רשומים: Bing [Bot]