עמוד 2 מתוך 2

איך אני מחזיר אותה לחיים שלי ???

הודעהפורסם: 30 יוני 2021, 12:28
על ידי בודד ומתמודד
שלום לכולם.ן
מקווה שהגעתי לכתובת הנכונה ואקבל כאן מענה ללבטיי.
אנסה לקצר ככל שאוכל בכדי לתמצת ולהגיע לשאלות שמנקרות אצלי בראש. ותודה מראש למי שתהיה מוכנה להגיב לי.
 
[b]המשבר:[/b]
זה התחיל לפני כשנה + התחיל בצפיה בפורנו מדי פעם, בהדרגה הפך להיות יותר ויותר אובססיבי, המשיך לסייבר סקס, תקופה נוראית של 0 שליטה על מה שאני עושה, שעות על גבי שעות של תסכול, צ'טים, וכו'. כל זה הסתיים לפני חצי שנה בצ'ט שבמהלכו עשיתי משהו שפגע באשתי בצורה הכי נוראה שיש, שאני אפילו לא מסוגל לכתוב... שם היא גילתה את מה שקורה איתי ושם חרב עלי עולמי.
 
[b]רקע אישי:[/b]
אנחנו נשואים יותר מ15 שנה, יש כמה ילדים, מגזר דתי, אקדמאים, שכירים + עסק משפחתי שמכניס יפה. חיים שלווים ומסודרים לכאורה. מעולם לא רבנו ולא התווכחנו, ממש זוג לתפארת ובאמת אנשים קינאו בנו, היינו באמת זוג מוצלח ומדהים. היא אשה מאוד חכמה, אינטליגנטית, חברותית, מבוקשת, מושלמת באופי וביופי, ממש מליון דולר!
אבל... מדי חודש זורקים לפח יותר מ5 אלף ש"ח בגלל השקעה אצל נוכל לפני עשור של למעלה ממיליון ש"ח. הוצאנו משכנתא ע"ש קרוב משפחה ואנחנו משלמים כל חודש 2 משכנתאות. בשנים הראשונות פשוט לא היה לי את הכסף וגלגלתי כספים מחברים, בנקים וכדו'. זו היתה תקופה אכזרית ונוראית! בהמשך פתחתי עסק שמחייב לעבוד קשה מאוד מעבר לעבודה כשכיר ומצליח לכסות את המינוס לבד ולשרוד עם מינוס גדול בבנק וכסף שנמצא בחוץ וצריך לגבות, בקיצור שורד...
 
במבט לאחור אני מבין היום שבדרך הזאת איבדתי את כל הערכים שלי כי למראה עיני היה רק דבר אחד! לשרוד כל חודש. אשתי נשכבה על הגדר בשבילי ושחררה אותי מכל המחויבויות בבית. לא ידעתי עד עכשיו איך מפעילים מכונת כביסה. עבדתי כשכיר + 2 עסקים פרטיים שהקמתי במקביל ועבדתי ועדיין עובד בצורה מטורפת. בעבודתי כשכיר לא היה לי סיפוק, זה מקום שלא מתאים לי ואני סובל שם. בעסק העצמאי היתה בתקופה שקדמה למשבר פעילות שגרמה ללחץ מטורף של נתינת מענה ללקוחות כל היום ולחץ אימים לספק את מה שהזמינו והיו בעיות ותלונות, לחץ אישי מטורף עלי.
כל זה גרם לי לשכוח מי אני, לברוח, למחוק את הזהות שלי ולעשות את מה שעשיתי.
כמו נהג שלא אוכל, לא שותה, לא יושן ונוהג כך עד שמתנגש בקיר.
אגב גם הערכים הרוחניים של תורה ותפילה איבדתי בדרך, היו לי תקופות שבקושי הנחתי תפילין.
 
[b]הזוגיות? [/b]
הזוגיות בשנים האחרונות לא קיבלה יחס הולם, ממש לא התקיימה זוגיות נכונה. יחסים בשעות לא שעות כי אני עובד והיא מוכנה לוותר על ההנאה שלה. בא תעשה, אפילו שהערתי אותה מהשינה מתוך כבוד והערכה על העבודה הקשה שאני עושה. אבל כמעט אף פעם לא יזמה. זה היה לא טוב! שנינו היינו עסוקים ובקושי היה לנו זמן לעצמינו! הילדים, הבית, המשימות השוטפות ובאופן כללי לא בנינו את הזוגיות שלנו (כמו עוד אלפי זוגות שלא בונים זוגיות אבל כל זמן שאין משבר ממשיכים עם הרכבת)
 
[b]אחרי המשבר:[/b]
למזלי, ברגע הראשון היא לא זרקה אותי מהבית על אף הפגיעה האנושה בה ולא דיברה עם אף אחד. בהתחלה דיברה בצורה הכי ברורה על גירושין, כלומר באטוח גירושין וזה רק שאלה של זמן, אפילו ישבה וניסחה הסכם, והשאלה רק מתי ואיך זה יקרה כי יש כאן ילדים בתמונה בגיל 5-15.
כמו"כ ידעה שגירושין זה הדבר הכי גרוע בשבילה מכל הבחינות אבל אמרה שלא רואה איך מסוגלים להמשיך לחיות איתי ולתת לי לגעת בה ולסלוח על מה שעשיתי לה.
גם אמרה שבכדי לכבד אותי היא לא תגיד לאף אחד בעולם מה שעשיתי ואפילו שהיא תשלם את המחיר כי היא נקראת יותר פתוחה ממני ויש לה יותר קשרים עם גברים ואם נתגרש יגידו שהיא אשמה.
עדיין, בחודש הראשון שידרה שזה רק שאלה של זמן. לא דיברה איתי, בקושי התכתבה רק מה שקשור לילדים. בבית היה ניכר שלא מדברת. לא ביקשה קניות, לא רצתה שאעשה דברים עבורה.
מבחינתה אמרה אנחנו חיים באותו בית אבל פרודים עד שנתגרש.
 יודגש ויובהר! מעולם לא נגעתי באשה אחרת, לא היתה לי אהבה אחרת, לא חשבתי ולא דיברתי עם נשים אחרות. נטו ההנאה הרגעית והריגוש הרגעי והבריחה מהעומס, הלחץ בעסק, חוסק הסיפוק מהעבודה. לשם היה נוח לי לברוח. (ואפילו לפעמים מתוך מחשבה שהרי היא כ"כ עסוקה ואין לה כח ועצבים, אולי עדיף שאפרוק לבד.)

[b]אחרי חודש:[/b]
התחלנו טיפול זוגי שגרם לכך שיש שעה שבועית שאנחנו מדברים. טיפול מקצועי שלדעתי קידם אותנו והיה יכול להועיל. כ3 חודשים זה עבד עד שלפני שבועיים אמרה שהיא רוצה להפסיק את הטיפול כי היא בתקופה הכי עמוסה בחיים שלה, עומס מטורף בלימודים, המון אנרגיה שהיא משקיעה בתפקיד חדש במקום העבודה שלה והיות שאנחנו לא בזוגיות עכשיו אין מה ללכת לטיפול זוגי. אולי עוד חצי שיירד העומס ממנה היא תחשוב על זה.
בנתיים היא גם לא הלכה ולא הולכת לטיפול אישי ואין ספק שהיא צריכה את זה כי לצערי פגעתי בה פגיעה אנושה שהיא חייבת טיפול.
 
[b]מה קורה איתי?[/b]
הפכתי לאדם חדש ואחר. בתקופה הראשונה בכיתי בלי סוף, כאב לי, דקר לי, הייתי פצוע ודיממתי. בהמשך הבכי נרגע. נשאר הגעגוע לאשה היפה שלי גם באופי גם ביופי ששחטתי במו ידי ברגע של שטות וחוסר שליטה. רואה אותה מקרוב ולא יכול לגעת. הוציאה אותי מהחיים שלה ולא משתפת אותי במה שקורה בחיים האישיים שלה.
בבית התחלתי לתת 200 אחוז. דברים שבחיים לא עשיתי!!! כביסות, קיפולים, שטיפת כלים, נקיונות, השכבת הילדים ושליחה בבוקר לפחות 50 אחוז מהזמן. ממש אדם אחר לגמרי. אני יותר בבית, מוריד מהעבודה ומקפיד להיות בבית הרבה יותר, אני מצליח להיות מה שאני ולא חי חיים של הסתרה כמו בתקופה שהייתי צופה והרגשתי שאני חי חיים כפולים. לצערי, כרגע זה לא משפיע עליה ואני לא רואה אצלה שום סימנים שהיא זזה מהעמדה שלה.
 
מעבר למה שהתחלתי להקדיש לבית 200% אני מזכיר שיש לי עוד 2 עבודות שאני עושה בשעות הפנאי, אחת העבודות זה לנסוע להפעיל פעילות לקבוצות בעיקר בשעות הערב מה שאומר שלפעמים זה בצפון ואין לי כח לחזור לנהוג ואני פשוט יושן באוטו ובנוסף לזה העסק השלישי שאני מספק שירות לאנשים. אני עובד בצורה הזויה בשביל להרוויח עוד שקל ועוד שקל, לאחרונה לקחתי על עצמי עוד עבודה לארגן פעילות לילדים בשבתות בבית הכנסת.
הולך לישון מאוחר, קם מוקדם וקורע את עצמי בצורה הזויה. לא קל קל ואני ממש מחזיק את עצמי בצפורניים, לא מפסיק לשאול את עצמי בשביל מה אני עושה את כל זה??? פעם זה היה שווה לי כי היתה לי אשה בית וילדים! אין לי מושג כמה אצליח לשרוד בתוך כל התופת הזאת!
הלכתי לטיפול אישי והפסקתי כי זה לא הביא אותי לשום מקום ועלה הרבה כסף
 
[b]בינינו כרגע:[/b]
שנינו חיים יחד בגיהנום אבל בנפרד!! אין שום מגע בינינו כבר חצי שנה, בהתחלה ממש היתה מנותקת, לא הסתכלה עלי, לא דיברה אלי ישירות, היתה מחליפה מצעים רק לעצמה למשל, לא הסכימה שאקנה לה דברים. עדיין לא הסכימה שאלך לשטוף לה את הרכב. אבל מדי פעם שולחת תודות בוואטסאפ ואפילו פה ושם מדבקות ולבבות. לא פעם שמעתי אותה אומרת עלי דברים טובים. כלומר היא מכבדת! לא שונאת! אומרת לי השינוי שאתה עושה מדהים אבל זה כבר יהיה לאשה האחרת שלך.
היא אמרה לי, מבחינתה נחיה כך עוד כמה שנים עד שהגדולים יתחתנו ואז נתגרש. היא לא רואה אפשרות שנחזור. היא אומרת שאני בחרתי את זה. כי אני לא מסוגל לחשוב על גירושין. גם היא אמרה בהזדמנות מסויימת שהיא לא תעשה את זה בגלל הילדים.
היא אמרה באחד הטיפולים שהיא גם מתגעגעת לחיבוק ולשיחות ולקשר אבל לא מסוגלת לחשוב שהיא נותנת לי לגעת בה אחרי שכך פגעתי בה.
 
למעשה אנחנו מתכתבים כל יום לגבי הבית והילדים, אין אף אחד בעולם במשפחה ומהמכרים שלנו שיודע שקורה משהו בינינו. אפילו נסענו לפני כמה שבועות למלון עם המשפחה, מטיילים ביחד אבל לא מדברת איתי שום מילה רק טכנית מה שקשור לילדים.
 
סיבה נוספת להפסקת הטיפול זה המצב הכלכלי. טיפול עבורי עבורה ועבורינו יעלה בחודש 4800 ₪... אנחנו כרגע במינוס וזה לא הולך להסתדר בתקופה הקרובה כנראה ואולי רק יחמיר כך שאפילו אם נרצה ללכת לטפל, אין כסף!!!
 
ואלו השאלות שהיא שואלת:
1. איך אני יכולה לקחת סיכון ושוב לחיות איתך, מי ערב שזה לא יקרה לך שוב איך אני יכול לקחת סיכון שאתה לא תפגע בי שוב?
2. איך אני יכולה לתת בך שוב אימון אחרי שפגעת בי כ"כ?
3. איך אפשר לסלוח?
4. האם אני צריכה למחוק את עצמי בשביל הילדים?
 
השאלות שלי:
1)האם ההתנהלות שתיארתי אומרת שהיא התרככה. מדי פעם גם שולחת תודות ו סמיילי עם לב ? או שאין שינוי בעמדה רק היא מצליחה לחיות על אף השבר הגדול? אפשר ללמוד מכך שאולי עוד חצי שנה יהיה לה עוד יותר קל?
2) האם זה שאנחנו לא בטיפול כרגע פועל לרעתי או לטובתי? ככל שעובר הזמן האהבה שאולי עוד טיפה נשאר לה תפוג ותלך והיא תתרחק יותר ממני. או שהיא פשוט צריכה לקחת את הזמן שלה ואני צריך להתאזר בסבלנות כי ככל שהזמן עובר זה נרגע ונרפא?
3) האם יש משהו שאני יכול לעשות עכשיו?
4) האם זה בסדר לגלות ביטויי אהבה, לשלוח תודה על ארוחות ועזרה. לשלוח לבבות ותודות בוואטסאפ, לתת לה בושם שקניתי? או שזה יחשב אצלה כהצקה והטרדה וחוסר הפנמה של העובדה שאנחנו כביכול פרודים... ורק יגרום לה להתרחק?
5) האם לנסות להציע לה לחזור לטיפול זוגי (מצאתי ארגון שמסבסד טיפול זוגי) או לחכות בסבלנות כי אולי זה פשוט יבוא ממנה כשהעומס שלה יפחת?
6) יש דרך שתעזור לה לקחת שוב סיכון? למשל, אמרתי שאני מוכן שהדירה שלנו תהיה רשומה על שמה, או אולי להכין גט ולהפקיד בבית דין למקרה שעוד פעם אכשל, זה רלוונטי?

ובנתיים אני בודד בעולם, מתמודד מול כולם, מתגעגע אליה, מחכה לה, חולם עליה מסתכל על פני המלאך שלה ומבקש בלי מילים, תחזירי אותי בבקשה לחיים שלך, בואי נתחיל מחדש. בואי תסתכלי על העצים שמלבלבים, על הצמחים הפורחים על הטבע שמתחדש כל הזמן, על השמש שזורחת אחרי שהיא שוקעת והעולם חשוך. תני לי בבקשה עוד צ'אנס. אין מי שיאהב אותך יותר ממני לעולם ואני בוכה, ודומע ואוזר כל יום את שארית כוחותי ויוצא לעוד יום של התמודדות ובדידות...
 

Re: לא מבינה

הודעהפורסם: 05 יולי 2021, 21:50
על ידי קרין
כל מה שאתה רושם לא ברור בכלל.
אתה רק מצפה שננחם אותך וניתן בך תקווה שהיא תיסלח לך, אני מצטערת זה לא תשובה שאנחנו יכולים לספק. מה גם שבכלל לא ברור מה עשית לה.
מרגישים בכתיבה שלך שאתה מאוד נסער , באמת שאני לא מבינה עד הסוף מה קרה.
הייתה התנהגות אגרסיבית מהצד שלך? עד לרמה שהלכת להתלונן עליה במשטרה?
היית מתכתב עם בנות אחרות בצורה מינית?
אם זה מה שהיה אז אני יכולה להגיד לך מהצד שלי שהייתי יכולה לסלוח על התכתבות עם בנות אחרות ,אבל לא כל אחת מסוגלת לסלוח
באופן אישי התלונה במשטרה יותר מפריעה לי, זה כבר סוג של שגעון..תשאל את עצמך אם מגיע לאשתך שאתה כל כך אוהב להיות עם מישהו כמוך. שמעז ללכת למשטרה! כאילו מה?! אני כותבת ומתעצבנת .
כמה היא כבר יכולה להכיל?

דבר אחרון, אם היא תחליט שהיא לא רוצה להמשיך את החיים המשותפים שלכם, תהיה גבר ותכבד אותה עד הסוף, תיפרדו בכבוד ואל תקשה עליה יותר.

Re:

הודעהפורסם: 06 יולי 2021, 22:21
על ידי חלי
לא נראה לי שהוא התנהג באלימות, או שהיתה תלונה במשטרה..
הוא סהכ נתן דוגמא למשהו קיצוני.
כנראה שהוא עשה משהו חמור לכיוון הבגידה, שקשור בפורנו ובצ׳אטים.
אבל בבירור הוא לא רוצה לפרט אז למה אתם נכנסים לו לוריד? אפשר להיות קצת יותר רגישים לא? 

Re: לקרין וחלי

הודעהפורסם: 08 יולי 2021, 09:03
על ידי בודד ומתמודד
חלי הבנת נכון.
לא היתה תלונה במשטרה.
משהו שקשור לפורנו וצ'טים.
ואין ספק שזה היה חמור ונוראי ומזעזע ומטורף.
אבל...
אין לזה אחר מאשר קריסה נפשית, ואני גם מבין היום למה ואיך זה קרה. אני יודע היום מה לעשות כדי שזה לא יקרה שוב. אני עשיתי אצלי שינויים של 180 מעלות. אני עדיין עובד ב 3 עבודות וקורע את עצמי בשביל הבית והמשפחה והילדים. מצד אחד מעולם מעולם לא רבנו ולא התווכחנו והיינו זוג מושלם אבל בגלל הסיטואציה שאנו נמצאים בה, שנינו עשינו הכל, כל אחד בחלק שלו ולא בנינו את הזוגיות, לא באמת סחבנו ביחד את הקושי שלנו. ואין ספק שזה סייע ליצור את החלל שלתוכו קרסנו כשקרה מה שקרה.

Re: התגובה מכוונת לברק

הודעהפורסם: 03 יולי 2021, 12:15
על ידי אנונה
.

העיקר מטיף פה לכולם על בגידות

הודעהפורסם: 03 יולי 2021, 12:01
על ידי אנונה
ותמיד חשבתי שזה טוב שיש מישהו כזה בתוך פורום עם כל הבוגדים האלה שכותבים בלי בושה על הבגידות שלהם והסכמתי עם כל הדברים שכתבת! עכשיו מתברר שזה בסדר כשגבר עושה את הדברים האלה הא?
בוא, זה ברור שמדובר פה על מעבר לצפייה בפורנו.

Re:לעדי

הודעהפורסם: 01 יולי 2021, 18:49
על ידי בודד ומתמודד
לא באלף רבתי, לא היו אירועי אלימות. 
אני ממש רחוק מזה, פירטתי היטב היטב בפוסט הראשון מה היה. היו לנו הרבה שנים מאושרות ושמחות.
לחץ כלכלי מטורף, עבודה עם 0 סיפוק, לחץ אדיר מצד לקוחות, בריחה למקומות שאני יכול לפרוק שם מחקו אותי ואת האישיות שלי ואת הערכים שלי.
אלו דברים שעלו בטיפול והיא גם הבינה את זה והסכימה עם זה.

ואפשר גם לראות את זה מהשאלות שהיא שואלת:
איך אני יכולה לסמוך שזה לא יקרה שוב?
איך אני יכולה לקחת סיכון שלא אפגע שוב?

Re: למתמודד

הודעהפורסם: 01 יולי 2021, 18:11
על ידי עדי שם בדוי
אתה מפרט מאוד ואפשר ממש להרגיש מה שקורה בבית מתיאורייך. מנגד, אתה לא אומר מילה אחת ברורה על מהו השבר שקרה ביניכם.
אם נהגת כלפיה באלימות, לך לטיפול, אין דרך אחרת. שואלת ברצינות, אתה בהכחשה?
היא דואגת לעצמה וכל הכבוד לה על כך. יש קבוצות טיפול לגברים עם רקע של אלימות במשפחה. יש גם טיפול פרטני בחינם או בסבסוד בכל קופות החולים, למיטב ידיעתי.
זה לא יעזור שתשנה את מה שלא מפריע לה.
אתה צריך לשנות את ההתנהגות האלימה, אם הייתה כזו. להבין מה עשית ומהן פעולות אלימות.
כי כמו שלא הבהרת כאן מה הייתה הבעיה האלימה, ייתכן שהיו עוד אירועי אלימות שאתה אינך תופס כאלימים. אולי התנהגויות שנראות לך לגיטימיות, אבל הן לא. לך לברר מה קרה לך.
זוהי לקיחת אחריות ממדרגה ראשונה, שמצביעה בעיניי על הערכים שלך ועל סדרי העדיפויות שלך, על כך שאינך רוצה לפגוע באשתך ועל המחירים שאתה מוכן לשלם עבור כך.
שינויים קוסמטיים כמו לקפל כביסה ולשלוח פרחים הם תוספת נחמדה, אבל כנראה שאתם במצב שנדרש טיפול יסודי יותר, ואם אשתך אינה מתרשמת מהמחוות האדירות שלך מספיק כדי לחזור אלייך, ומהכוונות שלך, שנשמעות מאוד כנות אני חייבת להגיד - אולי יש דברים חמורים יותר שאינך מספר לנו. לך לטיפול. בהצלחה.

תשובה ליעל

הודעהפורסם: 01 יולי 2021, 16:23
על ידי בודד ומתבודד
יעל, תודה לך ואני רוצה להבהיר.
נתתי דוגמא לפעולה חד פעמית משפילה וכאובת. אני לא מסוגל לכתוב את מה שהיה, כשאני רק נזכר אני מיד מתפרץ בבכי.כי אין לי מושג איך הגעתי לזה. זה היה שיא השפל בתקופה הנוראית שבה הייתי. האישיות שלי היתה מחוקה, הייתי גמור פיזית ונפשית, לא תפקדתי כי היה עסוק בצפיה וצ'טים ואוננות. ואני בוכה כשאני כותב את זה.
ואם עד אז הייתי אדם מת מהלך, כאילו בגן עדן. עכשיו אני אדם חי אבל בגיהנום ואני מעדיף להיות האדם החי שאני עכשיו בתקווה שאש הגיהנום תתקרר, מאשר לחזור לחיים הקודמים שכביכול הכל היה בסדר אבל חייתי חיים כפולים ונוראיים של הסתרה ובלבול.

לא מדובר ב"התנהגות" אלימה לאורך תקופה שהסתיימה בפעולה שעברה את הגבול.

לגבי הסקס בלילות, זה היה מוסכם בינינו. בגלל המצב הכלכלי שאנו נמצאים בו נשכבנו על הגדר אחד בשביל השניה. ולא היתה לה בעיה עם זה, בכל אופן לא אמרה שיש לה בעיה והיא סוג שאם היתה בעיה היא היתה אומרת!!

באופן כללי, ברור שלא השקענו בזוגיות ולא בנינו את זה נכון בגלל המצב הכלכלי שאפשר לנו להזניח את זה עם סיבה טובה.
אבל גם כשכבר היה סקס זה תמיד הגיע מצידי, והיא יותר זרמה מאשר יזמה. עשיתי אפילו ניסוי  שלא ביקשתי ולא יזמתי שבוע ואםילו יותר וזה לא היה חסר לה, היא לא היתה צריכה את זה, ודאי שלא כמוני. זה ודאי גם השפיע בסופו של דבר על ההתנהלות שלי במידה כזו או אחרת.

שוב, תודה על התשובות שלך.
עדיין אני מנסה להבין ממך או מאחרות.
האם הזמן שעובר מרפא והוא לטובתי או ככל שהזמן יעבור היא יותר תתרחק ויותר תגלה שהיא מצליחה להסתדר לבד, ואיכשהוא מתמקמת בחיים בלי זוגיות, רק עם שותפות וזה יגרום שיהיה לי יותר קשה לנסות לחזור איתה לטיפול זוגי כי היא פחות תצטרך אותו. 

ושוב, תודה תודה רבה לכן.

Re: לבודד ומתמודד

הודעהפורסם: 01 יולי 2021, 08:26
על ידי יעל
כנראה שבאמת לא סיפרת הכל...
האלימות והתלונה במשטרה נשמעות לי חמורות בהרבה ממה שתיארת קודם. עכשיו אני יותר מבינה את התגובה הקיצונית שלה. זה הצטרף לי לזה שסיפרת שנהגת להעיר אותה לסקס, בלי שרצתה ובלי שדאגת שתגיע לסיפוק. מבחינתי אלה דברים חמורים בהרבה. אני לא יודעת אם הייתי יכולה או מוכנה לנסות להתקדם משם. אבל למדתי שיעור בצניעות, כי פעם גם לא חשבתי שאתן הזדמנות למישהו שבגד בי ושיקר אותי כמו שבן הזוג שלי עשה. העלית אצלי שאלה בנוגע לרמת המסוכנות שלך, וטיפול אישי נראה לי חיוני. לדעתי יש נזק שמצטבר כשדברים לא מטופלים.
בנוגע למתנות, אותי זה היה מעצבן. כמו הגבר שמביא פרחים לאשתו המוכה. מפספס את לב העניין וילדותי. בטח כשאתם בכזה משבר כלכלי. כן הייתי משקיעה בדברים שאתה יודע שהיא אוהבת, כמו לדאוג שיהיו בבית מאכלים שהיא אוהבת, או כל דבר אחר שמראה שהיא בראש שלך ואתה משתדל שיהיה לה טוב.
אתה זה שחי את המצב. רק אתה יכול להגיד אם מרגיש לך שיש התקרבות ויותר מוכנות לתקשורת.
היא כבר יודעת שאתה אוהב אותה ורוצה להמשיך לעבוד על הקשר. דאג לגרום לה להרגיש בטוחה. פיזית ורגשית.

Re: תודה על המשובים

הודעהפורסם: 01 יולי 2021, 00:27
על ידי בודד ומתבודד
תודה לך יעל על ההתייחסות המפורטת ועל הזמן שהקדשת עבורי. נתת לי כח ודלק להמשך הדרך.
תודה לך גם תכלת על החיזוק וההעצמה.
וכמובן תודה גם על הזמן שהקדשתן לקריאה.
אשמח לקבל עוד תגובות ובמיוחד מכאלו שחוו / חוות זאת על בשרן.
אני מנסה להבין אותה, לקרוא אותה ולא מצליח. רק אתן יכולות לעזור לי להבין, להרגיש ולחוש אותה.

הלב שלי מרגיש שיהיה טוב, אני מוכן לדרך ארוכה, ואני יודע שבסוף האהבה תנצח.

השאלות הקונקרטיות שלי הן:
האם גילויי אהבה, מתנות, מדבקות ותודות יכולות להרוס לי או לא?
האם הזמן שעובר שאנחנו לא בטיפול זוגי ולא בטיפול אישי הוא לטובתי או לרעתי?
האם הסימנים הקטנים האלו מעידים על תזוזה שחלה בה או לא?

ברק, הלוואי והיה כדבריך. כנראה פספסת את אחד מהקטעים. לא היה רק גלישה היתה פעולה שפגעה בה אישית באופן קשה, פעולה שנעשתה על ידי מהתחתית שבה הייתי. הייתי מחוק גמור, אפס שליטה על המעשים.
היום אני אדם מודע,מתעדף משימות, יודע מה הערכים שלו ומנהל את עצמי עד כמה שאפשר בתוך החיים האלה.

פעולה לדוגמא: כמו להתנהג פעם אחת בצורה מאוד אלימה או להגיש עליה תלונה במשטרה. אקט קשה ונוראי שלא היו לו שום סימנים מקדימים.

מה יכול לשכנע אותה לתת בי שוב אימון?
תודה על הקריאה וההקשבה!
אני לבד אין אף אחד שיודע על בעולם. שתינו נושאים את זה לבד לבד, אין לי מושג איך היא מצליחה להתמודד...

Re: כל המגילה על מה?

הודעהפורסם: 30 יוני 2021, 23:17
על ידי ברק
על זה שתפשה אותך גולש באתר סקס?
נסחפתם שניכם.
כולה אתר סקס, תעמיד אותה במקום
לא טוב לה שתקום ותלך. באמת יצחקו עליה כולם.

Re: תשמע

הודעהפורסם: 30 יוני 2021, 21:45
על ידי תכלת
נראה לי אחד הפוסטים הארוכים שקראתי ועם זאת לא הפסקתי לקרוא. היטבת לכתוב. 
תאני  סכימה עם מה שיעל כתבה.
תן לה מרחב, כבוד, תאפשר לה לעבור את התהליך. ויחד עם זאת תמשיך, תתמיד, תראה לה שהשינוי הוא לא שברירי. שברגע שתסלח לך תחזור לסורך. תמשיך לא לראות את הבית והיא תקרע תחת נטל המשימות. תהיה איש משפחה, אבא, בן זוג- גם אם זה רק שותפות. ״תתן״ לה בלי לצפות למשהו חזרה. תעשה כי אתה אוהב, תעשה כי אתה מעריך, תעשה כי הבנת שנהגת עד כה לא נכון עבורך.
ימים יגידו אם היא תצליח לסלוח לך. אבל חשוב שתתמיד, שתראה תקווה ואמונה. שתהיה אתה זה שעכשיו מחזיק את ״נטל״ המשפחה והבית על הכתפיים. תהיה יציב, עיקבי. ונאמן.
בכל דבר. אפילו לא שקר קטן. תראה לה שדרכיך השתנו. שהשינוי הוא מבפנים ולא על פני השטח. 
שאתה באמת אוהב. ואם במרוצת הדרך היא עדיין תקצה להתגרש - אתה תדע שבאמת עשית כל מה שאתה יכול. ולא תאכל את עצמך האילו רק הייתי עושה את זה או אומר את זה וכו.
תהיה חזק- לדעתי אתה כבר כזה, נכנסת לפורום, שיתפת, אתה אומר שהשתנית, אתה מחזיק בכמה עבודות. אתה לא נשמע כבן אדם שמוותר בקלות. גם בקושי אתה נלחם בשיניים. 
אם המשפחה חשוב לך אתה יודע מה אתה צריך לעשות כדי לשמור על שלמותה.
בהצלחה. יש לי הרושם שאתה תצליח

Re: קישור למאמר שמציע דרכים לתיקון וכפרה

הודעהפורסם: 30 יוני 2021, 19:25
על ידי יעל
מוסיפה קישור למאמר שיכול לתת כיוון
https://www.affairrecovery.com/newsletter/founder/how-does-unfaithful-make-amends

Re: כמו שביקשת, מנקודת מבט של מישהי שמתמודדת

הודעהפורסם: 30 יוני 2021, 18:41
על ידי יעל
בודד ומתמודד יקר,
היה לא קל ומצער לקרוא מה שעובר עליכם.
אני מגיבה מהמקום של מישהי שנפגעה מבגידה חמורה בהרבה על קו הרצף הזה של בגידות, ועוברת עם זה תהליך. ברור שכל מה שאגיד צבוע בחוויה המטלטלת הזו.
נשמע שאשתך נפגעה אנושות. כל מה שחשבה עליך, עליכם, על עצמה, על החיים בכלל, התערער. היא במשך שנים התאמצה ונתנה במסירות, על חשבון הצרכים של עצמה, עבור מה שהיום כנראה נראה לה שקרי.
לוקח המון זמן לבנות אמון במישהו, אמון שבתוך רגע אחד יכול להתנפץ. ואני מזדהה עם כל השאלות שתיארת שהיא שואלת. ובצדק. היא לעולם לא תראה אותך כמו קודם, וגם האמון שאפשר יהיה לתת בך יהיה כנראה אמון מסוג אחר, אם בכלל.
ציינת שהיא מדברת על ההקרבה, וגם עם זה אני מזדהה. גם שנה אחרי הגילוי, כשרמת המעורבות של בן זוגי בניהול הבית וגידול הילדים השתנתה לחלוטין, עדיין עולה בי זעם נורא כשאני נזכרת כמה נוצלתי. איך בזמן שעשיתי מאמצי על להחזיק הכל, לרוץ לחוגים, לעזור בשיעורים, להכין אוכל, לקפל לו את התחתונים ולארח את אימו הבלתי נסבלת, הוא הלך למאהבת. ואת הכל עשיתי באהבה ומתוך אמונה שבזמן הזה הוא עובד וכך תורם את חלקו. הכל התרוקן ממשמעות ברגע.
מתוך מקום של כבוד אליה, אני חושבת שאתה חייב לקחת ברצינות את המחשבות שלה על פרידה. ועם זאת, לא נראה לי שהגיע הזמן לאבד תקווה. כרגע אתה זה שצריך להחזיק את התקווה והאמונה שיכול לצמוח טוב מהמשבר הזה. אני חושבת שלקיחת האחריות שלך מדהימה. אני לא יודעת אם הייתה לך גם הזדמנות לשתף בזה את אשתך. חשוב גם להראות במעשים, אבל גם לשתף אותה בתהליך שאתה עובר ובתובנות שלך. לדעתי מכאן מתחיל להיבנות אמון.
אמירות של בן זוגי שחיזקו אותי במהלך הדרך היו שיתופים שלו בהבנה של מה שקרה לו ולמה, ההבטחות שלו שיקדיש כל יום וכל שעה להוכיח לי שהוא אוהב אותי( שגובתה בהרבה עשייה) והיכולת שלו להכיל את רכבת ההרים הרגשית שלי שטלטלה את כל המשפחה. זה בפני עצמו אולי סוג של מבחן שהיא עושה, לאו דווקא במודע. בודקת אם אתה לא מוותר.
בעדינות הייתי ממשיכה לנסות לדבר. לכבד אם עדיין לא מתאים, ולהבהיר שאתה שם כשהיא תרגיש שהיא יכולה. בשום אופן אל תגיד לה מה לעשות, אבל כן כדאי לבדוק אם יש משהו שאתה יכול לעשות כדי לעזור לה להרגיש יותר בטוחה. היא הבינה שהיא צריכה להשקיע בעצמה, וחשוב לפרגן לה על זה. זמן, עקביות ואמינות עוזרים. הפרות אמון נוספות עלולות להביא מכת מוות לקשר.
מקווה מאוד שתצליח. זה לא תלוי רק בך, זה תלוי גם ביכולת שלה להתאושש ולתת לכם הזדמנות נוספת. היא רואה בזה סיכון להיפגע, וזו שאלה כמה היא תרגיש שהיא מסוגלת להסתכן בזה.
אני מאוד מאמינה בטיפול, גם אישי וגם זוגי. בלי זה אין מצב שהיינו שורדים. אני מבינה שיש מגבלות. אולי יש קבוצות תמיכה שיכולות למלא את הצורך הזה. לא טוב לא לאוורר את זה, חשוב לשמוע גם ממישהו מנוסה שלא מעורב רגשית.
מקווה שתעדכן איך הולך. הלב שלך במקום הנכון. קח אוויר, זו דרך ארוכה וקשה עם מעט עליות והרבה ירידות. התיאור שלך את העשייה שלך היה מדאיג. בגלל שזו דרך ארוכה, אני מקווה שתדע גם לשמור על עצמך. אחרת תישחק או תתמוטט.

תודה רבה

הודעהפורסם: 30 יוני 2021, 12:59
על ידי בודד ומתמודד
תודה רבה על התגובה, מחמם את הלב ונותן כח.
אני מאוד מקווה שתהיינה כאון נשים שעברו את זה, שיכולות להרגיש את הלב של אשה ולתת לי מענה על השאלות

חוץ מ "וואו" מה עוד אפשר להגיד?

הודעהפורסם: 30 יוני 2021, 12:51
על ידי כן כן גם אני
אני לא בטוח כמה אני יכול לעזור לך פה

אני כן יכול להגיד שזה אחד הפוסטים הכי אמיתיים ומרגשים שקראתי פה.

החרטה שלך, הנוכחות והאהבה שלך לאשתך מדהימים בעיניי. אתה כותב מדהים ואין ספק שאתה איש מיוחד, למרות מה שעשית (מודה שלא מבין על מה מדובר ומסתקרן, אבל אתה כנראה לא תשתף)

אני חושב שאתה בדרך הנכונה איתה, גם אם הדרך הזו כוללת הליכה על גחלים ולא רואים את הסוף. ובינינו - אין לך הרבה ברירה, חוץ מלנתק מגע ולהתגרש, אבל אתה הרי לא רוצה את זה.

אולי הדבר היחיד שיכול לקדם אותך קצת - זה פשוט להראות לה את הפוסט הזה....פשוט לשלוח לה לינק. בלי הסברים...מקווה שהיא לא תכעס על זה ששיתפת פה (למרות שאין שום פרטים מזהים)

תהיה חזק אח יקר. למזלך יש לך את עצמך וזה לא מעט.